ME'ILAH 13 (ROSH HASHANAH) - Dedicated l'Zechut Refu'ah Shleimah for Elisheva Chaya bat Leah. Dedicated by Michael Steinberg, David Steinberg, and Ethan Steinberg.

מעילה דף יג. א

הדברים דלהלן המנויים במשנה, האם הם ראויים למזבח או לבדק הבית, או אינם ראויים [1]? [תוד"ה כל, לעיל סע"ב].

לרש"י לתוס'
בור מלא מים המים: ראויים רק לבדק הבית ואינם ראויים למזבח [2]
הבור: אינו ראוי לא למזבח ולא לבדק הבית [3]
אשפתות מלאות זבל אינם ראויים לא למזבח ולא לבדק הבית
שובך מלא יונים ----- היונים: ראויים רק למזבח
השובך: אינו ראוי לכלום [4]
אילן מלא פירות הענבים: ראויים למזבח לניסוך
העצים: אינם ראויים לכלום [5]
האילן והפירות אינם ראויים לכלום [6]
שדה מלאה עשבים אינם ראויים לא למזבח ולא לבד"ה -----

הקדיש לדברים דלהלן, ונוסף בהם, האם יש מעילה בהוספה?

בור ונתמלא מים, אשפה ונתמלאה זבל, שובך ונתמלא יונים [7] אילן ונתמלא פירות,
שדה ונתמלאה עשבים
לתנא קמא יש מעילה בהם
אבל לא בהוספה
יש מעילה בהם אבל לא בהוספה [8]
לר' יוסי יש מעילה בהם ובהוספה

מעילה דף יג. א

מהו הביאור: "ולד המעושרת, ולד המוקדשין", "ואחרים מתנדבים כן"?
[תוד"ה: ולד, ואחרים, הפועלין, אתיא].

ולד המעושרת, ולד המוקדשין ואחרים מתנדבים כן
לפירוש רש"י ולד שנולד קודם
המעשר או ההקדש [9]
שמתנה כשמקדיש שתוכל להניק [10]
לפירוש א' בתוס' עשירים מתנדבים להניקם מבהמות שלהם
לפירוש רבינו פרץ ולד שנולד אחר [11] המעשר או ההקדש

מעילה דף יג: א

המים המיועדים לניסוך המים, האם יש בהם מעילה?

בעודם בכד הזהב, שאינו כלי שרת כשנתנם בצלוחית שהיא כלי שרת
לר' יוחנן לא נהנים ולא מועלים מועלים בכל המים
לריש לקיש לא נהנים ולא מועלים לרבנן: מועלים בג' לוגים [12]
למנחם יודפאה: מועלים בכל המים [13]

-------------------------------------------------

[1] מה שאמר כאן ראוי ואינו ראוי, אין הכוונה באומרו אינו ראוי - שאינו ראוי בכלל, אלא גם דבר שאין הדרך להשתמש בו לדבר זה, וכגון שההפסד יתר על הרווח, או שרגילים להשתמש לדבר זה בדבר אחר, ג"כ חשוב אינו ראוי. וכן אף שכל דבר ראוי בדמיו לבדק הבית, קרוי כאן אינו ראוים אם אין גופו ממש ראוי לשימוש למזבח או לבדק הבית.

[2] דניסוך המים היו עושים דוקא ממי השילוח. וביארו התוס' (ד"ה כל) דגם אינו ראוי לרחיצת הקרב והכרעים דקרבנות, דהרי הרגילות לרוחצם מהמים העוברים באמה בעזרה.

[3] והבור עצמו כתב בשטמ"ק (לעיל אות ל"ו) שאינו ראוי לכלום אלא למוכרו (וצ"ל דאין רגילות להקדש להצניע חפצים בבור). אולם מעילה שייך בו - כמבואר במשנה, וביארו בתוס' (בד"ה ומועלין), לרשב"ם הטעם שיש בו מעילה משום שאפשר להצניע בו חפצים - ושוה פרוטה ויותר לזה, (וקשה על זה דאין מעילה במחובר). ולר"ת מיירי שעקר חוליא של עפר מן הבור ונהנה ממנה - דהוי נהנה מן התלוש.

[4] דאף שראויים עציו ואבניו לבדק הבית ממש, מ"מ השובך שוה הרבה, ואין דרך לקלקלו לזה.

[5] רש"י מעמיד שמיירי באילן גפן, ולכך הפירות ראויים למזבח לניסוך, ואילו העצים אינם ראויים לכלום - לפי שעצי הגפן דקים הם ואינם ראויים למלאכה.

[6] תוס' מעמידים בשאר אילני פירות, ואין הפירות ראויים למזבח דכתיב "כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו" - ודבש היינו כל מיני מתיקה שבכללם הם הפירות. והעצים עצמם אינם ראויים לבדק הבית, כיון שאילן פרי פוחת את דמיו אם יעשו ממנו קורות, ולכן אינו ראוי לקורות. וסיימו תוס': שאם היה גפן או זית, כן ראויים הפירות עצמן למזבח.

[7] הנה בג' אלו מה שבא לתוכם אינו תוצאה מהם, אלא הוא דבר שבא מעלמא, ולכך אין בהם שום קדושה מצד עצמם. וכתבו התוס' (בד"ה אבל), שלא אמרינן גם שיקנה חצר הקדש ליונים שבאו אח"כ כמו שקונה חצר הדיוט - דאין יד להקדש, וחצר מדין "יד" אתרבאי.

[8] ס"ל לת"ק דאין מעילה בגידולי הקדש, ור' יוסי חולק וסובר שכן יש.

[9] וכיון שהוא חולין אסור להניח לולד זה שינק מאמו, היות שחלבה קדוש ואילו הוא אינו קדוש. אלא שהקשו התוס' (ד"ה אתיא), דכבר אמרה המשנה לדין זה לעיל (דף יב:), שחלב המוקדשין לא נהנין ולא מועלין, וא"כ מה צריך להשמיע כאן שוב שאסור להנות ממנו. ועוד למה הוצרכה כאן הגמ' ללמוד גז"ש "העברה" "העברה" מבכור שיש בזה מעילה (מעילה לאו דוקא, אלא איסור הנאה, וכמו שכתבו התוס' הנ"ל).

[10] הקשו התוס' (בד"ה הפועלין), דא"כ היה לתנא לומר ואחרים "מתנין" כן.

[11] וס"ד דכיון שהולד קדוש - יכול לינק מחלב הגם שהחלב קדוש, ולכך קמ"ל מגז"ש שאסור.

[12] פירש"י (בד"ה אין מועלין בכולן, וכן בתוד"ה אבל בשם י"מ), שדוקא אם יש בצלוחית ג' לוגים אז מועלים בה, אבל אם יש בה פחות מג' לוגים או יותר מג' לוגים - לא מועלים במים בכלל, דיש שיעור לניסוך המים. אולם סברא זו דוקא אליבא דרבנן (ומנחם יודפאה חולק). ותוס' פירשו (בד"ה אבל), דהמעילה רק בג' לוגים מתוך כמות המים שיש בצלוחית, וביותר מג' לוגים אין מעילה. ור' יוחנן חולק בכל זה וסובר שאין שיעור למים - ויש מעילה בכל המים שבצלוחית. [ובמעיל יעקב העיר, דהרי אין הצלוחית מחזקת יותר מג' לוגים (ע' סוכה סוף מח.), ותירץ דמיירי שנתנה בכלי שרת אחר שמחזיר יותר].

[13] ולכך הקשה ר"ל לר' יוחנן איך למד היקש מ"נסכיהם" דאחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין, דא"כ יהיה גם אליבא דמנחם יודפאה שיעור למים ג' לוגים כמו שיש שיעור ליין. (אכן סברת ר"ל לעצמו דיש שיעור למים).

עוד חומר לימוד על הדף