KIDUSHIN 82 (Siyum of Nashim!) - Dedicated by HaGaon HaRav Yosef and Ruthie Pearlman of London, England. May Hashem bless them with good health and all their needs, and may they enjoy many years of Nachas and joy from their wonderful family.

1)

THE PROFESSION OF A SINGLE MAN (Yerushalmi Halachah 11 Daf 48a)

פיס'. ולא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים כו'.

(a)

The Mishnah taught that neither a single man nor a woman should teach children etc.

תני ר' אלעזר אומר אף מי שיש לו אשה ובנים. ואינן עמו באותו מקום לא ילמד סופרים.

(b)

Beraisa (R. Eliezer): Even a man who has a wife and children, if they are not currently with him in that town, he should not teach children.

ר' יודן בי רבי ישמעאל (עבד) [עבר] חד מתניין הכן.

(c)

R. Yudan bei R. Yishmael once removed a teacher from his post whose wife was not in the town.

פיס'. ר' יהודה אומר לא ירעה רווק את הבהמה ולא יישנו שני רווקין בטלית אחד וחכמים מתירין.

(d)

The Mishnah taught: R. Yehudah says that a single man should not be a shepherd nor should two single men sleep with the same covering. However, the Chachamim permit it.

יאות אמר ר' יודה. מה טעמא דרבנין.

(e)

Question: R. Yehudah is understandable, but why do Rabbanan (Chachamim) permit it?

חס ושלום לא נחשדו ישראל לא על הזכור ולא על הבהמה.

(f)

Answer: Heaven forefend! Jews are not suspected of relations with another man or with an animal.

והתנינן לא ילמד רווק סופרים.

(g)

Question: But the Mishnah taught that a single man should not teach children?!

משם שאמו באה עמו אחותו באה עמו.

(h)

Answer: The reason there is because the child's mother or sister will bring him (and we do not wish them to speak to this teacher who is a single man).

2)

CHOOSING A PROFESSION FOR ONE'S SON (Yerushalmi Halachah 11 Daf 48a)

פיס'. לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים וכו'.

(a)

The Mishnah taught: A man should not teach his son a profession that involves women.

תני לא ילמד אדם את בנו חמר. וגמל. וספן. קדר. קרר. רועה. חנווני. מפני שאומנותן אומנות ליסטין.

(b)

Beraisa: A man should not teach his son to be a donkey driver, a camel driver, a sailor, a potter, a shepherd or a shopkeeper, because their professions involve robbery.

פיס'. אבא אוריין איש צדיין אומר משום אבא שאול כו'.

(c)

The Mishnah taught: Aba Gurion of Tzaidon says citing Aba Shaul...etc.

רוב חמרים רשעים. רוב גמלין כשירין. רוב ספנים חסידים. רוב ממזירין פקחין. רוב עבדים (נאים) [גאים] רוב בני אבות בויישנים. רוב בנים דומין לאחי האם כשר שברופאים לגיהנם. הכשר שבטבחין שותף עמלק.

(d)

Most donkey drivers are evildoers, most camel drivers are upright, most sailors are pious, most Mamzerim are cunning (like their adulterous fathers), most slaves are haughty, most people of fine genealogy are embarrassed (to take from the public charity fund), most sons are like their uncles (i.e. their mother's brothers), the best doctors go to Gehinnom; the best butcher is a partner of Amalek. .

תני רבי שמעון בן יוחי הטוב שבנחשים רצץ את מוחו הכשירה שבנשים בעלת כשפים. אשרי מי שעושה רצון המקום.

(e)

Beraisa (R. Shimon ben Yochai): The best snake might still kill you; the best woman might still do witchcraft. Fortunate is a person who does the will of Hash-m.

ר"מ אומר מ"מ אדם מתפרנס אשרי מי שרואה את הוריו באומנות מעולה אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה.

(f)

R. Meir: Either way, a person receives sustenance - fortunate is a person who sees his parents (and children) in a fine profession and woe is to a person who sees his parents (and children) in a lowly profession.

פיס'. ר"מ אומר לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה כו'.

(g)

The Mishnah taught: R. Meir says - A man should always try to teach his son a profession that is clean etc.

מה יעשה אדם ישתדל וילמד את בנו אומנות קטנה ויתפלל ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו שאין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים. אלא הכל לפי זכות האדם.

1.

What should a person do? He should make effort and teach his son an easy profession and pray and ask for mercy from The One who has all wealth. For in every profession there are poor and rich; in truth, everything depends on the person's merit.

רבי שמעון בר אלעזר משום ר' מאיר ראית מימיך ארי סבל. ארי קייץ. שועל חנווני. זאב מוכר קדירות. והן מתפרנסין בלא צער. ולמה נבראו לשמשיני ואני נבראתי לשמש את קוני. והרי הדברים קל וחומר ומה אם אילו שנבראו לשמשיני כך הן מתפרנסין בלא צער. אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאהא מתפרנס בלא צער. ומי גרם לי להיות מתפרנס בצער הוי אומר חטאיי על שהירעתי מעשיי קיפחתי פרנסתי:

(h)

R. Shimon ben Elazar citing R. Meir: Did you ever see a lion who is a carrier; a lion who dries fruit; a fox who is a shopkeeper; a wolf who sellers pottery - all of these receive sustenance without difficulty. They were created to serve me and I was created to serve my creator, so if they are sustained without difficulty, certainly I should also be sustained without difficulty. What caused me to have difficulty? My sins, as I turned my ways to evil and prevented my sustenance (from coming easily)!

3)

LEARNING TORAH AS A 'PROFESSION' (Yerushalmi Halachah 12 Daf 48a)

משנה רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בניי אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא ושאר כל אומניות אינו כן שאם נכנס אדם לידי חולי או לידי זקנה או לידי מידה של ייסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא מת ומוטל ברעב אבל התורה אינו כן אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו

(a)

(Mishnah - R. Nehurai): I set aside all of the professions in the world and I only teach my sons Torah, as a person eats from its reward in this world but the principal is kept for the next world. All other professions are not this way, as if a person becomes sick or old or comes to suffering and he cannot work, he will die or be starving. The Torah is not this way as it guards a person from all evil in his youth and gives him hope when he is old...

בנערותו מהו אומר (ישעיהו מ) וקוי י"י יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו בזקנותו מהו אומר (תהילים צב) עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו וכן הוא אומר באברהם אבינו (בראשית כד) ואברהם זקן בא בימים וי"י ברך את אברהם בכל מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר (בראשית כו) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי

1.

In his youth, the pasuk states (Yishayahu 40, 31), "...and those who hope for Hash-m will be given renewed strength, they will grow wings like an eagle; they will run and not become weary, they will walk and not tire". When he is old, the pasuk states (Tehilim 92, 15), "They will still be fruitful in their old age, spirited and fresh they shall be". The pasuk also says about Avraham Avinu (Bereshis 24, 1), "Avraham was old, he came with his days and Hash-m blessed him with everything". We find that Avraham Avinu kept all of the laws of the Torah before it was given, as the pasuk states (Bereishis 26, 5), "...because Avraham heard My voice and he guarded My safeguards, My Mitzvos, My statues and My Torahs".:

גמרא רבי נהוריי אומר מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה. שכל אומנות אינו עומדת לו לאדם אלא בימי נערות בזמן שכוחו עליו אבל אם בא לידי חולי או נכנס לידי זקנה או למידה של יסורין ואינו יכול לעשות מלאכה הרי הוא מת ברעב. אבל התורה אינה כן אלא מכבדתו ומשמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו. בנערותו מהו אומר וקוי י"י יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו. בזקנותו מה הוא אומר עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו.

(b)

(Gemara - R. Nehurai): I set aside all of the professions in the world and I only teach my sons Torah, as all professions can only help a person when he is young, when he has his strength, but if he comes to sickness or old age or suffering, he will not be able work and he will die of starvation. But Torah is not this way, as it honors him and guards him from all evil in his youth and it gives him hope when he is old. When he is young the pasuk states (Yishayahu 40, 31), "...and those who hope for Hash-m will be given renewed strength, they will grow wings like an eagle; they will run and not become weary, they will walk and not tire". When he is old, the pasuk states (Tehilim 92, 15), "They will still be fruitful in their old age, spirited and fresh they shall be".

וכן אתה מוצא באבינו אברהם ששימר את התורה עד שלא באת לעולם שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חוקותי ותורותי.

(c)

We find that Avraham Avinu kept all of the laws of the Torah before it was given, as the pasuk states (Bereishis 26, 5), "...because Avraham heard My voice and he guarded My safeguards, My Mitzvos, My statues and My Torahs".

אף גידלו ובירכו בנערותו ונתן לו אחרית ותקוה בזקנותו.

(d)

It also made him great and blessed him in his youth and gave him hope in his old age...

בנערותו מהו אומר (בראשית יג) ואברהם כבד מאד במקנה בכסף וזהב ובזקנותו מהו אומר ואברהם זקן בא בימים וי"י ברך את אברהם בכל.

1.

In his youth, as the pasuk states (Bereishis 13, 2), "Avraham was very laden with livestock, with silver and with gold". In his old age, the pasuk states, "and Hash-m blessed Avraham with everything".

ר' חזקיה רבי כהן בשם רב אסור לדור בעיר שאין בה לא רופא ולא מרחץ ולא ב"ד מכין וחובשין.

(e)

R. Chizkiyah/ R. Kohen citing Rav: A person may not live in a city that does not have in it a doctor, a bathhouse and a Beis Din that can enforce its rulings.

אמר ר' יוסי בי ר' בון אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק.

(f)

R. Yosi bei R. Bun: It is also not permitted to live in a town that does not have vegetable gardens.

רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל.

(g)

R. Chizkiyah/R. Kohen citing Rav: A person will give a reckoning for everything his eye saw but he did not eat it.

ר' לעזר חשש להדא שמועתא ומצמיח ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא:

(h)

R. Elazar was careful about this statement and he would save up perutos until he had enough money to be able to eat from each new fruit once a year.

HADRAN ALACH PEREK ASARAH YUCHSIN VEKULAH MASECHTA D'KIDUSHIN

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF