1)

BETROTHAL FROM NOW AFTER 30 DAYS (Yerushalmi Halachah 1 Daf 32b)

מעכשיו לאחר שלשים יום רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפילו קידושי מאה תופשין בה.

(a)

R. Abahu citing R. Yochanan: If he said, "...from now, after 30 days'', if even 100 men betrothed her with the same wording during those 30 days, she is betrothed to all of them.

אמר רבי לעזר לכן צריכה אפילו קידשה השני קידושין גמורין.

(b)

R. Elazar: The Mishnah is teaching this even if the second one betrothed her without condition. (The Mishnah does not need to teach R. Abahu's case when the second man also betrothed on condition, as it is certainly a case of doubtfully betrothed.)

רבי יצחק בר טבליי בעא קומי רבי לעזר מה נפשך מה שקנה בה הראשון קנה והשאר השני בא וגומר.

(c)

Question (R. Yitzchak bar Tavlai to R. Elazar): Either way, the first acquires a certain part of her and the second comes and completes the rest! (What did he leave over?)

[דף לה עמוד ב (עוז והדר)] א''ל וכי יש נפשך בעריות. מהו כדון כל אשה שאינה קנויה לאדם א' אפי' קידושי מאה תופסין בה.

(d)

Answer (R. Elazar): Is there 'either way' (i.e. logic) in Arayos (prohibited relationships)? If a woman is not acquired specifically to one person, she can be acquired by even 100 men.

חד תלמיד בעא קומי רבי זעירא נתן לה בשחרית על מנת לגרשה בין הערבים.

(e)

Question (A student to R. Zeira): If (during the 30 days, a second man) betrothed her in the morning on condition to divorce her in the afternoon, if the first man then died or divorced her; is she forbiddden to the second one because of the prohibition of taking back one's ex-wife?

חד (דויד) [דייר] [דף לג עמוד א] סבר מימר כל שהוא קונה.

(f)

Answer (a certain convert): Since the second one did make some type of acquisition (after which the first one's kidushin was still in existence), the prohibition applies for her to return to him after the first one dies/divorces).

אמר רבי זעירא [כל שלשים יום קונה ואינן קונה] לאחר שלשים קונה קניין גמור. אבל אם הוסיף בה השני קניין גמור קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה.

(g)

Rejection (R. Zeira): Until after 30 days, the first one's kidushin is not a complete acquisition. However, if the second kidushin was complete (without the condition to divorce her in the afternoon), there would be a prohibition to return to him.

היו שניהן כהנים שניהן אחים שניהן אסורין.

(h)

If they were both Kohanim or both brothers, both are prohibited to her.

היו שלשה אחין וקידשוה שנים מהן ומתו הדא היא דתני רבי חייה

(i)

If there were three brothers and two of them betrothed her (as described above) and they both died, the law follows the Beraisa of R. Chiya...

אשת מת אחד מתייבמת ולא אשת שני מתים.

1.

Beraisa: A wife that fell from one deceased person does yibum but if she fell from two deceased people, she cannot do yibum.

היו שני אחים וקידשוה שניהן ומת אחד מהן השני מהו שיהא מותר בה.

(j)

Question: If there were two brothers who both betrothed her and one died, is the second permitted to her?

[דף לו עמוד א (עוז והדר)] מה נפשך מה שקנה בה קנה והשאר נפלה לו מאת אחיו.

(k)

Answer: The second one is permitted to the part of her that he betrothed and the other part of her is permitted through yibum.

רבי יודן בן פזי אמר אסור בה.

(l)

R. Yuda ben Pazi: No, she is prohibited to him.

אמר רבי יוסי טעמא דרבי יודה בר פזי כל יבמה שאין כולה לפנים צד הקנוי שבה נידון משום ערוה וערוה פוטרת צרתה.

(m)

R. Yosi: R. Yudan ben Pazi's reasoning is that any yevamah that is not fully acquired to the yavam, her part that is not acquired is considered like an ervah (forbidden relationship) to him and the permitted part is like a co-wife of an ervah, that becomes exempt from yibum.

אמר רבי חנינה יאות אמר רבי יודה בר פזי כלום נפלה לו לא מחמת אחיו. לאחיו היא אסורה לו היא מותרת.

(n)

R. Chaninah: R. Yudah bar Pazi is correct - she fell to him because of his brother, but she was prohibited to his brother during his life, so how can she become permitted to him?!

בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה.

(o)

The Mishnah ruled: If she is the daughter of a Kohen betrothed to a Yisrael, she may not eat Terumah.

לכן צריכה שאפילו השני כהן:

(p)

The Mishnah is teaching that even if the second one was a Kohen (and she is the daughter of a Kohen) she may still not eat Terumah (as the marriage of the first man who is a Yisrael disqualifies her).

2)

CONDITIONAL BETROTHAL (Yerushalmi Halachah 2 Daf 33a)

משנה האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן

(a)

(Mishnah): If a person said to a woman, "Behold, you are betrothed to me on condition that I will give you 200 zuz'', she is betrothed and he must give.

על מנת שאתן ליך מיכן ועד שלשים יום נתן לה בתוך שלשים יום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת

(b)

"...on condition that I will give you (200 zuz) in the next 30 days'', if he gave her within that time, she is betrothed; if not, she is not.

על מנת שיש לי מאתים זוז [דף לג עמוד ב] הרי זו מקודשת ויש לו

(c)

"...on condition that I have 200 zuz'', she is betrothed if he has it.

על מנת שאראך מאתים זוז מקודשת ויראנה ואם הראה על שולחנו אינה מקודשת

(d)

"...on condition that I will show you 200 zuz'', she is betrothed and he must show her. If he showed her (someone else's) money on the table, she is not betrothed.

גמרא תמן תנינן הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן.

(e)

(Gemara - Mishnah in Maseches Gitin): If he said, "This is your get on condition that you will give me 200 zuz'', she is divorced and she must give it.

לא הספיקה ליתן עד שמת. תני רשב''ג אומר נותנין לאביו ולאחיו והיא פטורה מן החליצה ומן הייבום.

1.

If he died before she paid him, Rabban Shimon ben Gamliel says that she can pay his father or brother and thereby become exempt from chalitzah and yibum (i.e. she is considered a divorcee rather than a widow).

אף בקידושין כן. האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתים זוז כרשב''ג אביו ואחיו נותנין לה והיא זקוקה לחליצה ולייבום.

(f)

The law of betrothal is the same - If one said to a woman, "Behold, you are betrothed to me on condition that I will give you 200 zuz''; according to Rabban Shimon ben Gamliel, his father or brother can pay her and she will then require chalitzah or yibum if he died (i.e. she is considered a widow).

ר' אבהו בשם רבי יוחנן סדר הסימפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית ברת פלן על מנת ליתן ליך מיקמת פלן ומכנסיניך ליום פלן ואין אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי כלום.

(g)

R. Abahu citing R. Yochanan: The text of a simfon (engagement agreement) is this - I, ploni son of ploni, betroth you, plonis daughter of plonis on condition that I will give you the sum of money as written and I will perform with you nisuin on day ploni. If day ploni comes and I do not perform nisuin with you, I have no claim against you (and the betrothal is annulled).

אירע לו אונס.

(h)

If an accident occurred and he was unable to come and perform nisuin...

רבי יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד.

1.

R. Yochanan: He did not keep the condition (and she is not married)

רשב''ל אמר אונסא כמאן דעבד

2.

R. Shimon ben Lakish: Since it was accidental, it is as if he kept the condition (and she remains married to him).

על דעתיה דרשב''ל היך צריך למיעבד דאין אתא יום פלן ולא הויתי כונסה לי לא יהא עליך כלום.

(i)

According to R. Shimon ben Lakish, how would he write a simfon that would reject any claim of accident? It would say, "If day ploni comes and you do not wish to perform nisuin with me, the betrothal is annulled. (Therefore, as long as she refuses when he cannot come, they are not married.)

[דף לו עמוד ב (עוז והדר)] ר' יוחנן דמיך פקיד לבנתיה דיהוון עבדן כרשב''ל. אמר שמא יעמוד בית דין אחר ויסבור דכוותיה ונמצאו בניו באין לידי ממזירות.

(j)

When R. Yochanan was dying, he ordered his daughters to follow the ruling of R. Shimon ben Lakish. He explained that perhaps a Beis Din would arise who follow the ruling of R. Shimon ben Lakish and it would cause their children to become Mamzerim (if they followed the ruling of their father in this case, to marry without a get).

הגיע הזמן הוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי. אמר ר' אבון מיכון שהוא מבקש להוציא סימפון מיד האשה עליו להביא ראייה.

(k)

If the agreed time for nisuin arrived and he claims that he (fulfilled the condition and) gave the money and she denies it...R. Avun ruled that since he wishes to extract (and cancel) the simfon that is in her hands, he must bring proof to his claim.

הגע עצמך דלא הוה סימפון.

(l)

Question: If there was a verbal agreement rather than a written document, who would be believed?

אמר רבי יוסי מכיון שהוא מבקש לאוסרה עליו צריך להביא ראייה שכנסו עצמן בתוך סימפון.

(m)

R. Yosi: Since he wishes to prohibit her on others (as he claims that he fulfilled the condition and that she is married to him), he must prove it; otherwise, she is believed and they are not married.

אתא עובדא קומי רבי אבהו. אמר ליה זיל הב א''ל רבי אשה לא קניתי ואת אמר לי איזיל הב. אמר רבי אבהו מימי לא שחק בי אדם אלא זה.

(n)

Such a case (that he performed nisuin with her within the time and claimed that he had paid her) came before R. Abahu and he told the husband that (he is not believed and that) he must pay her. The husband replied, "Rebbi, (if you do not believe that I paid her then) I did not acquire her in marriage; so why are you telling me to pay her?'' Said R. Abahu, "In all of my life, nobody other than this man ever got the better of me.''

חזר ואמר אין חזר ביה יתן אין היא חזרת בה תתן.

(o)

R. Abahu: If he tried to retract, he must still pay her. If she tried to retract, she must pay him according to the condition.

ולא הדא היא קדמייתא

(p)

Question: Did R. Abahu not agree with the man's claim and retract his original ruling? (But here, he seem to be restating it!) If so, we cannot learn anything from this case!

חזר ועשאו מעשה בית דין.

(q)

Answer: He realized that he had mistakenly agreed with the man and he ultimately reinstated his original ruling and made it an official ruling of the Beis Din.

3)

ADDITIONAL LAWS OF A SIMFON (Yerushalmi Halachah 2 Daf 33b)

סדר סימפון כך הוא עד אחד משל חתן ועד אחד משל כלה ושניהן בוררין להן עוד אחד כדי שיהיו לו שני עדים לזה ושני עדים לזה.

(a)

The order of a simfon is - one witness is brought by the groom and one by the bride and they both choose a third witness, so that there will be two witnesses representing each side.

[דף לד עמוד א] הדא דאת אמר בשאין שניהן מודין. אבל אם היו שניהן מודין שניהן יכולין לעקור קידושין

(b)

The law above (in 2) (k)) that he must bring proof applies only when they disagree with each other as to whether it was given or not, but if they both agree that the condition was not fulfilled (as the money was not given), they are both able to uproot the marriage.

כהדא הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי. אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי לא הכל ממנו שכבר אמר משעה ראשונה בעלתי.

1.

Proof: (If a yavam and yevamah lived together for 30 days,) if the yavam said that they had relations (i.e. they performed yibum) and she denied it, even if he later retracted and admitted that they did not have relations, his new claim is not accepted and they are assumed to be married.

אבל אם אמר משעה ראשונה לא בעלתי שניהן יכולין לעקור חזקה היה.

2.

But if he said originally that that they had not had relations, both are able to dispel the assumption that they had relations (and they still perform chalitzah).

[דף לז עמוד א (עוז והדר)] עד אחד משל חתן ועד אחד משל כלה והחתן חתום בכתב ידו.

(c)

If one witness was brought by the groom and one by the bride and the groom signed the document...

רבי אבהו אמר סימפון

1.

R. Abahu: It is a simfon.

רבי בא אמר קידושין אני אומר לא עמד ובירר את הסימפון אלא סבר שהוא מתיר באחותה.

2.

R. Ba: It is a kidushin (without a valid simfon) as I say that he only wrote a simfon because he thought that he might wish to marry the bride's sister in the future (and he wanted to have a way of avoiding fulfilling the conditions of this marriage thereby annulling it).

עד שיהא מדעתו ומדעתה.

(d)

A simfon must be made with the agreement of both parties.

היה מדעתו סימפון ומדעתה קידושין.

1.

Question: What happens if he agreed to a simfon but she agreed only to the betrothal?

רבי חנינה אמר סימפון. רבי חגיי בשם רבי זעירא אמר קידושין והוה רבי חנינה מתרס כליו קבל רבי חגיי

2.

Answer: R. Chanina said that it is a valid simfon and R. Chagai citing R. Zeira said that it is only betrothal. R. Chanina was defending his opinion against R. Chagai (by saying that if the husband did not intend it as kidushin, why would it not be a valid simfon?)

א''ל רבי הילא קבל חגיי דחגיי אינשי סבורה הוא.

3.

R. Hila to R. Chanina: Prove to R. Chagai your opinion and he will certainly accept it, as he is a logical, honest person... (Note: This entry follows the explanation of the Pnei Moshe.)

(ד)[ו]מר רבי זעירא באדר קדמייא דמך רבי הילא. באדר תניינא אתא עובדא קומי רבי חנניה חבריהון דרבנין ובעא מיעבד כהדא דרבי חגיי.

i.

R. Zeira: R. Hila died in Adar Rishon and in Adar Sheni such a case came before R. Chanina and he wished to rule like R. Chagai

א''ל רבי שמואל בר אימי לא יאות הוה רבי הילא אמר לך קבל לחגיי דחגיי אינשא סבורא הוא. אמר רבי חגיי מתניתא מסייעא ליה קידשתני והוא אומר לא קידשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו.

ii.

R. Shmuel bar Imi to R. Zeira: I do not agree with R. Hila who said that R. Chagai should accept the view of R. Chanina, as R. Chagai has a Mishnah to support him (in Perek 3 Mishnah 10), "If she said, 'You betrothed me' and he denied it, he is permitted to her relatives and she is prohibited to his relatives'' i.e. each must follow their claim.

התיב רבי בורקי קומי רבי מנא [דף לד עמוד ב] ואם אף בסימפון כן.

iii.

Question (R. Burki to R. Mana): Is it the same in the case of a simfon (that he is permitted to her relatives or is a simfon a doubtful kidushin since he might forgive the condition)?

אמר ליה לית סימפון ספק אלא הוא סימפון או קידושין

iv.

R. Mana to R. Burki: A simfon is not a doubt - if he fulfills the condition it is valid; otherwise they are not betrothed at all.

קידש בתוך סימפון הרי אלו קידושין גמורין.

(e)

If he betrothed her (without conditions) during the time of her simfon, it is a full kidushin.

גירש תלמידוי דרבי יונה אמרין נגעו בה גירושין

(f)

If he divorced her during the time written in the simfon, the students of R. Yona said that we must be concerned that she might be divorced and she cannot marry a Kohen nor her husband's relatives.

רבי יונה אמר לא נגעו בה גירושין.

(g)

R. Yona (himself) said that there is no concern that she is divorced.

כד דמך רבי יונה עבדון תלמידוי דכוותיה. אמרין לאחר שלשים יוצאת בלא גט ואת אמר נגעו בה גירושין אלא לא נגעו בה גירושין.

1.

After R. Yona died, his students followed his ruling. They said that after 30 days (if he did not fulfil the condition of the simfon), she will anyway leave without a get, so how could one say in this case that she might be considered divorced?!

[דף לז עמוד ב (עוז והדר)] מת מתוך סימפון רבי אבהו אמר מותרת לינשא. רבי בא אמר אסורה להינשא.

(h)

If he died during the time of the simfon, R. Abahu said that she may marry immediately. R. Ba said that she may not marry until after the time of the simfon.

רבי מנא שאל לבית אבוי דר' יוסי היך רבכון נהיג עביד.

(i)

Question (R. Mana to the House of R. Yosi's father): How did R. Yosi rule in this case?

אמר ליה כדו זמן מרובה (הוא) [הוה] אמר תלך ותינשא מיד כדי זמן ממועט הוא אמר מה בכך שתמתין

(j)

Answer: If there was a long time to wait, he told her that she could marry immediately; if it was only a short time, he told that she should wait (as it will not be hard to do so).

שליח דברים בתוך סימפון רבי מנא אומר סימפון רבי בא אמר קידושין.

(k)

If he sent a verbal annulment of the simfon, R. Mana says that it is still a valid simfon; R. Ba said that it becomes kidushin.

וחששין רבנין להדא דרבי מנא:

(l)

The Rabbanan were stringent even according to R. Mana, to require a new kidushin.