קידושין דף עב: א

יחזקאל צעק צעקה גדולה כשהתנבא וראה שפלטיהו בן בניהו מת, למה צעק?

האם לטובה או לרעה מה היה המעשה

רב
ושמואל
חד
אמר
לטובה,
כי היה צדיק והצטער עליו
שבזכותו לא נשלחו ישראל
להיות עבדים לעבדים [1]
וחד אמר [2] לרעה, כי היה רשע והצטער שמת יפה שנהג עם חבריו בזיון כנגד היכל ה'

מה דין שאר הארצות?

אליבא דר' מאיר לחכמים
לרב יהודה בשם שמואל, לאמימר שאר ארצות
בחזקת פסול הן עומדות [3]
כל ארצות
בחזקת כשרות הם עומדות
לרב אשי בשם רב כהנא ורב פפא [4] שאר ארצות בחזקת פסול הן עומדו

-------------------------------------------------

[1] המעשה היה שחתנו של נבוכדנצר (שהיה מושל במישן) שלח לנבוכנדצר "מכוליה האי שבייה דאייתית לך - לא שדרת לן דקאי לקמן" (כלומר, שביקש שישלח לו אנשים מתוך שבייתו כדי שיעבדו אותו). ורצה נבוכדנצר לשלוח לו מישראל, ואמר לו פלטיהו, אנחנו שחשובים נעמו לפניך כאן, ועבדינו ילכו אצל חתנך. ועי"ז ניצלו ישראל מלהיות עבדים לעבדים.

[2] הגמ' רצתה לפשוט ולומר דתסתיים דשמואל אמר לרעה, דאמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל מישון לא חשו לה לא משום עבדות ולא משום ממזרות, אלא כהנים שהיו בה לא הקפידו על הגרושות, והרי לנו שבמישן ששם היה חתנו של נבוכדנצר לא נשלחו לשם עבדים, והרי ששמואל חולק על הטעם דס"ל שעשה פלטיהו טובה בישראל וא"כ ס"ל שהוא לרעה. ודחתה הגמ' דלעולם שמואל אמר לטובה, ושמואל לטעמיה דאמר "המפקיר עבדו - יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור", וממילא כשיצאו העבדים מתחת רשות ישראל לתחת רשות חתנו של נבוכדנצר ממילא יצאו לחירות, ולכן לא היה במישן פסול עבדות.

[3] וכדאיתא לעיל (דף סט:) כל ארצות עיסה לארץ ישראל, וארץ ישראל עיסה לבבל.

[4] רב אשי אמר "הא בי רב כהנא לא מתני הכי, ובי רב פפא לא מתני הכי", ור"ל שהם אינם מסכימים עם מה שאמר רב יהודה כן בשם שמואל, ואם לא שנו כן בשם שמואל שחכמים חולקים, אלאל לכו"ע שאר הארצות אינם בחזקת טהרה.

עוד חומר לימוד על הדף