כריתות דף טו. א

העושה כמה איסורים באופנים דלהלן כמה חייב?

היה נשוי לג' נשים, ובא על אמה של אחת מהן שהיא אם אמה של ב' והיא אם אביה של ג' [1] שחט לסבתא ולנכדה ואח"כ שחט את הבת
לר' יוחנן ב"נ חייב שלש חטאות יתכן שחייב אחת [2]
לסומכוס יתכן שחייב רק אחת [3] במזיד סופג שמונים

בא על ערוה כדלהלן בין בהעלם אחד בין בכמה העלמות, כמה חייב?

בא על ערוה וחזר ובא עליה בא על ה' נשיו נדות
לר' אליעזר חייב על כל אחת ואחת חייב על כל אחת ואחת
לחכמים בהעלם אחת: אינו חייב אלא אחת [4]
בשתי העלמות: חייב שתים
חייב על כל אחת ואחת [5]

אליבא דר' אליעזר, שמחייב בעבר וחזר ועבר, מה הדין באופנים דלהלן?

קצר גרוגרת וחזר וקצר עוד גרוגרת קצר ב' גרוגרות בבת אחת
לרבה - טעמו דר"א משום דעבד תרתי חייב [6] פטור
לרב יוסף - טעמו דר"א בביאה משום דא"א לערבן פטור [7] פטור

כריתות דף טו: א

שחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד, או אכל נותר, או מבשר קדשים קודם זריקה דה' זבחים או מה' תמחויים מה הדין?

שחט ה' זבחים בחוץ אכל נותר דה' זבחים או תמחויים אכל בשר קדשים קודם זריקה דה' זבחים או תמחויים
לר' עקיבא חייב אחת חייב אחת [8] חייב חמש [9]
לר' יהושע לת"ק: חייב חמש
לר"ש: חייב אחת [10]
חייב חמש [11] חייב חמש

אכל חמש חתיכות נותר מחמשה תמחויים באופנים דלהלן, מה הדין לענין חטאת, וכן מה הדין לענין אשם תלוי בלא הודע?

מזבח אחד מחמשה זבחים
בהעלם אחד מביא אחת לת"ק: מביא על כל אחד
לריב"י: מביא אחת
בחמשה העלמות מביא על כל אחד מביא על כל אחד

-------------------------------------------------

[1] זהו מקרה משנתנו שאמרה הבא על חמותו שהיא אם חמיו ואם חמותו, והיינו שהיה נשוי לבתה, ולבת בתה (מבת אחרת), וכן היה נשוי לבת בנה.

[2] דחתה הגמ' שאין הכרח שר' יוחנן בן נורי וסומכוס סוברים אותו דבר, דדוקא גבי חמותו וכו' ששם יש ג' שמות מחולקים ס"ל לריב"ן שחייב ג', אבל גבי אותו ואת בנו כשחט לבת (האמצעית) עובר רק על שם איסור אותו ואת בנו - ולכן י"ל שאינו חייב אלא אחת.

[3] דחתה הגמ' שיתכן שאמר סומכוס רק גבי אותו ואת בנו ששם יש גופים מחולקים (פי' דמחמת הבהמה הראשונה - הסבתא, ומחמת הבהמה השניה - הנכדה, באו לו האיסורים על הבת האמצעית), משא"כ כאן הגם שבאו האיסורים על האשה הזאת מחמת ג' נשיו, מ"מ י"ל דס"ל לסומכוס כר' אבהו בשם ר' יוחנן שדרש מהפסוק (ויקרא יח:יז) "שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא" - הכתוב עשאן לכולן זמה אחת, שלא חייב על המקרה הזה בביאה אחת אלא אחת.

[4] ואם הוא היה בהעלם אחת והיא היתה בב' העלמות, הוא חייב אחת, והיא חייבת שתים.

[5] דכיון שגופים מחולקים הם, מחלקים לחטאות הגם שהיה הכל בהעלם אחד. וכדדרשינן לעיל (סוף דף ב:) מדכתיב (ויקרא יח:יט) "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב" - דתיבת אשה לכאורה מיותרת, ובא ללמד לחייב על כל אשה ואשה.

[6] והקשתה הגמ' מברייתא שמצינו שמחייב ר' אליעזר דוקא על תולדה במקום אב, אבל אם עשה פעמיים לאותו אב משמע שפטור. ותירץ מר בריה דרבינא, דשם מיירי באופן שעשה לאב והתולדה בבת אחת (כגון שעשה קוצר בתאנה וזומר וצריך לעצים בגפן המודלית עליה), שאז חייב שנים דוקא באב ותולדה אבל בשני אבות שעשאם בבת אחת (שקצר במגל אחד ב' גרוגרות) פטור. אולם אם עשה לב' אבות אחד אחר השני אפי' שהם משם אחד חייב שתים לר"א.

[7] דכיון שלגבי גרוגרות יכול לערבן ולקוצרן בבת אחת - חייב רק אחת.

[8] ס"ל שא"א ללמוד ממעילה לענין נותר, דמצאנו כמה חומרות שיש במעילה.

[9] משום מעילה. והנה במשנה אמר ר' יהושע לדין זה - ששמע כן, ואף אחד לא נחלק עליו בעצם הדין (אלא שחילק ר"ע בין מעילה לבין נותר).

[10] ר"ש חולק על ת"ק וס"ל שלא שאל ר"ע בענין שחוטי חוץ אלא שאל בענין נותר, כי ממעילה אין ראיה לשחוטי חוץ, דבאוכל הרי נהנה משא"כ בשוחט. ולכך י"ל שבשוחט לכו"ע חייב רק אחת.

[11] אכן הגמ' הסתפקה האם קיבל ר' יהושע מר' עקיבא לחילוק שיש בין מעילה לבין נותר. אמנם בברייתא דלהלן (בסוף העמוד), ודאי שיש שיטת תנאים דס"ל דחייב חמש חטאות.

עוד חומר לימוד על הדף