גיטין דף פט. א

אשה פנויה שהתנהגה או יצא עליה קול כדלהלן, ושוב ניסת לכהן האם תצא מחשש שזינתה לפוסל אותה לכהונה. וכן אשת איש באופנים דלהלן, האם תצא מבעלה הישראל?

אכלה בשוק, הלכה נטוית גרון, הניקה בשוק הנשים הטוות בשור לאור הלבנה דיברו בפריצותה
לר' מאיר תצא תצא
לר' עקיבא לא תצא תצא
לר' יוחנן בן נורי [1] לא תצא לא תצא

מה הדין ביצא קול שפלונית נתקדשה?

שמעו מפי
כשרים לעדות
שמעו מפי
נשים
נתברר שהקול שקר
האם מבטלים אותו
לרב יוסף ע"פ רב חסדא הוי קול לא הוי קול מבטלין וכן נוהגים בסורא
לאביי ע"פ רב ששת הוי קול הוי קול אין מבטלין וכן נוהגין בנהרדעא

גיטין דף פט: א

האם מבטלים קול שאשה נתקדשה באופנים דלהלן?

כשיצאה אמתלא עם הקול [2] במקום אמתלא [3] נתקדשה לשני ובא הבעל הראשון
לרב זביד מבטלים מבטלים יוצאת בלא גט
לרב פפא מבטלים אין מבטלים יוצאת בלא גט

התארסה או נשאת ויצא קול שקודם לכן נתקדשה לאדם אחר, האם חוששין לקול להצריך אותה גט מראשון?

קול שאחר נשואין קול שאחר אירוסין
לרב אשי מבטלין אותו - ואינה צריכה גט אין מבטלין - וצריכה גט [4]
לרב חביבא, וההילכתא מבטלין אותו - ואינה צריכה גט

גיטין דף פט: א

יצא עליה קול שנתקדשה לראשון, ובא השני וקידשה קידושין גמורים, מה הדין בדלהלן?

כשנתברר דקידושי ראשון לאו קידושין כשנתברר דקידושי ראשון קידושין גמורים
לשמואל צריכה גט - דבנהרדעא לא מבטלים קול תצא משני בלא גט
לרב הונא ---- צריכה גט - דהיא כאומרת גרשתני [5]

במקרה דלעיל, כשלא נתברר בבירור אם היו קידושי ראשון קידושין גמורין מה הדין בדלהלן?

לגבי הראשון לגבי השני
לרב הונא מגרשה דוקא, ולא יכול לישאנה [6] כשגירשה ראשון יכול לישאנה
לרב שיננא בריה דרב אידי כשגירשה שני יכול לישאנה [7] כשגירשה ראשון יכול לישאנה

יצא עליה קול שנתקדשה לראשון, ושוב יצא עליה קול שנתקדשה לשני, מה הדין?

לגבי הראשון לגבי השני
לרב פפא בדעת רב הונא מגרשה דוקא, ולא יכול לישאנה כשגירשה ראשון יכול לישאנה
לאמימר, ולהילכתא כשגירשה שני יכול לישאנה כשגירשה ראשון יכול לישאנה

-------------------------------------------------

[1] ס"ל שאם נוציא ע"פ קול בעלמא, א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה, כי הרבה פעמים יש שונאים שמוציאים קול ושם רע ע"פ רמז מועט. וס"ל שאין מוציאים אשה מבעלה אלא בעדות ברורה של שני עדים שנמצא בה ערות דבר. וכן היא סברת רבא שאמר שאם יצא לה שם מזנה בעין - אי חוששין לה לאוסרה לכהונה. דאמרינן שרק ראו איזה פריצות ולכן יצא לה שם כזה, אבל לא שבאמת זינתה.

[2] וכמו שאמרה המשנה לעיל (סוף דף פח:) שיצאה אמתלא עם הקול של הקידושין ש"זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו", ובאופן זה מבטלים ב"ד את הקול.

[3] שלא יצא עם הקול אמתלא מפורשת, אלא מקום ופתח יש לדבר שנוכל ללמוד משם אמתלא לבטל הקידושין, באופן זה נחלקו האם חוששין ומקילין שמא יש אמתלא שם וב"ד מבטלים את הקול.

[4] ויכולה אח"כ לחזור לבעלה השני, כיון שהיה רק אירוסין ולא נעשה בה איסור.

[5] וזה ע"פ יסודו של רב המנונא שאשת איש שאמרה לבעלה גירשתני - נאמנת, חזקה אין אישה מעיזה פניה בפני בעלה. וה"ה כאן דאין אשת איש מעיזה לקבל קידושין מאחר אלמלא שנתגרשה מבעלה. ושמואל עונה, דגם הוא ס"ל כרב המנונא, אלא שדברי רב המנונא אמורים דוקא כשאומרת בפניו "גרשתני", אבל לא כשקיבלה קידושין מאחר שלא בפניו, דשלא בפניו מעיזה אפי' שלא נתגרשה.

[6] פי', אפי' אם גירש אותה השני, אין יכול הראשון לכונסה, כדי שלא יאמרו שהוא מחזיר גרושתו אחרי שנתארסה לאחר ונתגרשה ממנו.

[7] וס"ל דאנשים יאמרו ש"עייני רבנן בקידושין שני - וראו שקידושי טעות היו", ולא יאמרו שהוא מחזיר את גרושתו לאחר שנתארסה לאחר.

עוד חומר לימוד על הדף