גמ' כט: - ל:
פסולי לולב:
א) גזול [לכם, ביו"ט שני - מצוה הבאה בעבירה [והבאתם גזול - אף לאחר יאוש]]
וצריך יאוש ושינוי רשות
וצריך יאוש ושינוי רשות
לר' יצחק בר נחמני אמר שמואל - ביו"ט שני יוצא [מדרבנן אין מצוה הב"ע]
ב) שאול ביו"ט ראשון [לכם]
ג) יבש [איתקוש לאתרוג - הדר, רש"י - ואנוהו]
חוץ משעת הדחק לר"י כשר [לא מקשינן לולב לאתרוג, הדר = הַדָר משנה לשנה]
ד) עיר הנדחת [מיכתת שיעורו]
ה) אשירה דמשה [מיכתת שיעורו, אין דין ממון]
ו) נפרצו (לרש"י - רק נאגד לשדרה) ברוב עלין
ז) נקטם ראשו [אינו הדר]
ח) נפרדו לר"י בלי כתפנו [כפות]
אגוד לולב אינו שינוי מעשה דחוזר לברייתו
גמ' לא. - לא:
סוכה גזולה, שאולה, ברה"ר - ר"א פוסל [תעשה לך - משלך] חוץ מגזל עצים וסיכך [רש"י - שינוי מעשה עם שינוי השם קונה, תקנת השבים]
לחכמים כשרה [שאולה כשרה וקרקע אינה נגזלת]
חוץ: מסוכה בראש ספינה או עגלה [לרש"י - אין תקנת השבים], מסוכה הנבנית בחצר הגזלן
חוץ: מסוכה בראש ספינה או עגלה [לרש"י - אין תקנת השבים], מסוכה הנבנית בחצר הגזלן
לר"י דבעי אגד, מ"מ מין חמישי הוי בל תוסיף אפי' בלי איגוד
לר"י א"צ הדר אף באתרוג - ולכן יבש וישן כשר
רש"י לא.
תקנת מריש (השבים) - א"צ שיסתיר סוכתו דמצוה משוי לי' כל ז' כבנין קבע
לרש"י - רק ק"ו אפשר לידרוש מעצמו
גמ' לב. - לב:
המשך פסולי לולב:
ט) כפוף
י) קווץ (לרש"י - עוקצים יוצאים)
יא) סדוק כהימנק (רש"י - כב' שדראות)
יב) עקום כמגל לפניו וב' לשונות בלצדדין
יג) חרות (רש"י - קשה)
יד) בחד הוצא (רש"י - כל עליו מצד א')
טו) ניטלה התיומת
טז) נחלקה התיומת (רש"י - ב' עלין אמצעיים נחלקו זמ"ז ונסדקה השדרה עד העלין שלמטה; רש"י בב"ק - העלה אמצעי) לל"ב דר' יהושע ב"ל
יז) ציני הר ברזל שלא מגיע העלין זל"ז
יח) צריך ד' טפחים - ג"ט קטנות כר"ט (1 = 5/6)
ר' פרנך - שדרה ד"ט, שמואל - ד"ט עם העלים
גמ' לב: - לג:
פסולי הדס:
א) בעי ג"ט קטנות (1/22)
ב) גזול ושאול
ג) יבש - צריך שישאר ג' בדי עלין לחין (רש"י - ג' בדין, ובכ"א ג' עלין לחין) בראשן [הדר]
ד) אשירה ה) עיר הנדחת
ו) נקטם ראשו אא"כ עלתה שם תמרה
לר"ט לד: (שמואל להל') קטומים כשר [רש"י - א"צ הדר בהדס]
לר"ט לד: (שמואל להל') קטומים כשר [רש"י - א"צ הדר בהדס]
ז) נפרצו (רש"י - נשרו)
ח) ענביו שחורות או אדומות מרובות מעליו (י"ג - רק בכמה מקומות (מנומר))
לקטן ביו"ט: ר"א בר' צדוק/ר"ש בן יהוצדק - פסול, וחכמים מכשירים
[מח' אי יש דיחוי במצות, יא: - אי קציצתן זו עשייתן, אי לומדים "לא מן העשוי" מסוכה, אי בעי אגד]
ר"א בר"ש - אפי' לכתחלה מותר במכוון לאכילה ויש לו אחריני
[לרש"י - אין תיקון כלי]
[מח' אי יש דיחוי במצות, יא: - אי קציצתן זו עשייתן, אי לומדים "לא מן העשוי" מסוכה, אי בעי אגד]
ר"א בר"ש - אפי' לכתחלה מותר במכוון לאכילה ויש לו אחריני
[לרש"י - אין תיקון כלי]
ט) אינו עבות - צריך ג' עלין בקן (לרש"י - ג' מעוקץ א')
רב כהנא - אפי' ב' - וא' (רש"י - מלמטה ורוכב על השנים), ואמימר חולק [שוטה]
רב כהנא - אפי' ב' - וא' (רש"י - מלמטה ורוכב על השנים), ואמימר חולק [שוטה]
נשרו - צריך עבותו קיימת
ר"י - לולב בעי אגוד (רש"י - קשירת ב' הראשין) [לקיחה לקיחה מאזוב], רבנן - רק למצוה [ואנוהו]
למסקנא - דיחוי מעיקרא לא הוי דיחוי במצות; נראה ונדחה ונראה - תיקו.
גמ' לג: - לד:
פסולי ערבה:
א) בעי ג"ט קטנות (1/22)
ב) גזולה ושאולה [לכם], ג) יבשה, ד) אשירה, ה) עיר הנדחת
ו) נפרצו (נשרו), ז) נקטם
ח) צפצפה [גדילה בין הרים]
ט) לאבא שאול לא גדילה על הנחל
י) "חילפא גילא" דומה למסר (רש"י - פגימות נוכחו ולהם ב' עוקצין - מכאן ומכאן)
מילי דאשתני שמייהו משחרב ביהמ"ק
הו"א דר' ישמעאל - בעי ב' ערבות, ג' הדסים [ערבי נחל; ענף, עץ, עבות]
ר"ע, מסקנת ר' ישמעאל - ערבה א', הדס א'
גמ' לד: - לה:
פסולי אתרוג:
א) גזול ושאול, ב) יבש, ג) אשירה, ד) עיר הנדחת
ה) ערלה [ר' חייא בר אבין - שאין היתר אכילה (רש"י - בעי הראוי "לכם" בכל דרכי הנאתן) אבל א"צ דין ממון, ר' אסי - אין בה דין ממון ג"כ]
ו) מעשר שני לר"מ לר' אסי [אין בה דין ממון]
ז) תרומה טמאה [אין היתר אכילה]
ח) דמאי לב"ש [עני אסור בדמאי ואין מיגו]
ט) טבל [לרש"י - אין אכילה]
י) חזזית על רובו, מיעוטו בב' או ג' מקומות [מנומר], משהו על חוטמו [אינו הדר]
יא) נטלה פיטמתו [רש"י - ר' יעקב הזקן - הפיטום, ר' יצחק הלוי - חלק העוקץ שבתוך האתרוג וחסרו]
יב) לכתחלה לא תרומה טהורה, מע"ש בירושלים [מכשירה, מפסידה]
"הדר": טעם עצו ופריו שוין; הדיר - עד שבאין קטנים עדיין גדולים קיימין; שדר באלנו משנה לשנה; הדור (מים) - גדול על כל מים
גמ' לו. - לו:
המשך פסולי אתרוג:
יג) נקלף במקצתה לרש"י [מנומר]
יד) נסדק (על פני כולה)
טו) ניקב: חסר כ"ש [רש"י - ולקחתם - תמה (ביו"ט ראשון)];
מפולש במשהו (רש"י - בלי חסר);
שאינו מפולש בכאיסר (רש"י - אע"פ שלא חסר)
מפולש במשהו (רש"י - בלי חסר);
שאינו מפולש בכאיסר (רש"י - אע"פ שלא חסר)
טז) סימני טריפה - ספק לרבא בנימוח וחדרי הזרע קיימים
יז) תפוח (רש"י - לל"ק תפח, לל"ב נרקב)
יח) סרוח (לל"ק נרקב, לל"ב ריחו רע) וספק בנימוח רק הבשר
יט) כבוש, שלוק
כ) ככושי שגדל כאן [נדמה], לרבא - כושי בא"י שאינם רגילים בהם
כא) לבן, מנומר, כב) ככדור - וי"ג כדוד, כג) י"א תיום
כד) בוסר לר"ע (לרש"י - כפול הלבן) [הו"א אינו פרי, אינו הדר]
כה) בדפוס - כבריה אחרת
כו) ל"ק דרב - נקבוהו עכברים [אינו הדר - מאיס]
כז) לר"י ירוק ככרתי [דלא גמר פירא], ור"מ חולק
כח) פחות מכאגוז לר"מ, מכביצה לר"י [דלא גמר פירא]
כט) לר"י גדול מכדי שיאחוז ב' ביד א' [שמא יפול, לרבנן משום הדר], ור' יוסי ור"ע חולקין
רש"י לו:
לרש"י בעי הידור מצוה כל ז' - הואיל ומזכיר שם שמים עליו
היתר אבנים לבית הכסא בשבת - לרש"י - תוך ד"א ואינו מוקף מחיצות והותר טלטול
גמ' לו: - לז:
לר"י אוגדין למטה דוקא במינו (ואפי' בסיב ושורש) [בעי אגד, ושלא במינו הוי בל תוסיף], ור"מ חולק
לר"י סכך דוקא בד' מינים [כ"ש מלולב דמצותו רק ביום], ור"מ חולק
רבה - לא יטול במקום אגדו [חציצה - רש"י - כמ"ד אין אגד מן המצוה]
לרבא מותר [לנוי אינו חוצץ]
לקיחה ע"י דבר אחר לרבה פסולה [בעי לקיחה תמה], לרבא מותר (בדרך כבוד) [שמה לקיחה]
עלים תלושים של הדס ערבה לולב בתוך האגד - לרבה חוצץ, לרבא מין במינו אינו חוצץ
רבה - אסור להריח הדס [אקציה מריחא] אבל אתרוג מותר [אקצייה מאכילה] (רש"י - הוקצה נלמד מסוכה)
שבת אסור להריח אתרוג מחובר [לאכילה קאי - אתי לתלוש] אבל הדס מותר [להריח קאי]
לולב בימין [ג' מצות]
על נטילת לולב [במינו גבוה מכולן]
רש"י לז.
בדבר הכרוך בידו לא שייך חציצה - לרש"י - בדרך כבוד
גמ' לז: - לט.
נענועין: ב"ה - הודו, אנא הושיעא, ב"ש - אנא הצליחא ג"כ
מוליך ומביא מעלה ומוריד [אשר הונף ואשר הורם, למי שהד' רוחות ושמים וארץ שלו, לעצור רוחות וטללים רעים]
מפסיקין סעודתו ליטול לולב - רב ספרא - כשאין שהות אחר סעודתו
ר' זירא - ביו"ט ראשון ממ"נ יפסיק
ר' זירא - ביו"ט ראשון ממ"נ יפסיק
גדול המקריא הלל - עונה אחריו הללוקה
מצוה לענות ראשי פרקים
שומע כעונה [אשר קרא מלך יהודה (...בשמעך)] אפי' לא ענה
מצוה לענות ראשי פרקים
שומע כעונה [אשר קרא מלך יהודה (...בשמעך)] אפי' לא ענה
לרבא לא יאמר ברוך הבא, בשם ה'; יה"ש רבא, מברך.
לכו"ע מברכין לפני הלל, ולאחרי תלוי במנהג
לכו"ע מברכין לפני הלל, ולאחרי תלוי במנהג
רש"י לז: - לח:
הודו - לרש"י - בתחלת וסוף הפרק
לרש"י - בראשי פרקים עונין ראשי פרקים בלבד ובהשאר עונין הללוקה
המתפלל בציבור ישתוק וישמע ש"ץ אומר קדושה או יהש"ר
גמ' לט. - מ.
לוקח לולב בשביעית מע"ה - יתן אתרוג במתנה, בהבלעה
אין מוסרין דמי שביעית לע"ה [לרש"י - דיעשה בהן סחורה להצניע אחר שביעית (זמן ביעור)]
ובדיעבד יחלל על פירותיו
אין לוקחין מע"ה מן המשומר [רש"י - נחשד שאינו מפקיר]
אתרוג למעשר - ר"ג וה' זקנים - בתר לקיטה, ר"א - בתר חנטה
לשביעית - ר"ג ור"א - בתר חנטה, רבותינו באושא - בתר לקיטה [גדל על כל מים כירק]
יש קדושת שביעית ללולב [לכם דומיא דלאכלה - הנאתו וביעורו שוה]
רש"י כאן - לר' יוסי יש קדושת שביעית אפי' הנאתו אחר ביעורו [לאכלה ממעט דבר שאין הנאתו שוה בכל אדם]
רש"י ב"ק קב. - לר' יוסי אין סתם פירות לאכילה, וכשלקטן לצורך הנאה שאחר ביעורו לא חל עליה שביעית
גמ' מ: - מא:
ר' אלעזר - תפיסת קדושת שביעית רק בדרך מקח [בשנת היובל... וכי תמכרו]
ר' יוחנן - אפי' דרך חילול [כי יובל היא קודש - כהקדש], חוץ מפרי ראשון
תפיסת שביעית על דמים [קודש] אבל הפרי עצמו נשאר בקדושה [תהיה לכם - בהוייתה תהא]
לחכמים דר"מ אין מחללין דמי שביעית ומע"ש על בהמה חי,
ומודה ר"מ דאין מחללין על נקבות חיין
ומודה ר"מ דאין מחללין על נקבות חיין
[שמא יגדל עדרים (אחר ביעור), ולרבנן גזרו זכרים אטו נקבות]
תקנת ריב"ז: לולב במדינה כל ז' זכר למקדש
כל ט"ז ניסן אסור בחדש [יבנה ביהמ"ק ב"ב ויאמרו אשתקד אכלנו מעלות, ואולי יבנה ליל ט"ז ואין פנאי לעומר מוקדם, כר"י עד עצם היום הזה - עד עיצומו של יום ועד בכלל]
(רש"י - מקדש העתיד כבר בנוי ואין חסרון בנין ביהמ"ק ביו"ט, בלילה)
(רש"י - מקדש העתיד כבר בנוי ואין חסרון בנין ביהמ"ק ביו"ט, בלילה)
גמ' מא: - מב:
לקיחה ביד כאו"א [ולקחתם]
מותר להתפלל עם לולב [מצוה ולא טריד בו (רש"י - חביבה)]
ומניחו בקרה"ת, נשיאת כפים, לימוד
ומניחו בקרה"ת, נשיאת כפים, לימוד
אנשי ירושלים - זריזין במצות
ר' יוסי - שכח והוציא לולב לרה"ר יו"ט ראשון פטור מקרבן
[טעה בדבר מצוה פטור, (ואפי' לא עבד מצוה, י"ג - אפי' מצוה דלא רמי עליו) (פסחים עב: - כשזמנו בהול)]
[טעה בדבר מצוה פטור, (ואפי' לא עבד מצוה, י"ג - אפי' מצוה דלא רמי עליו) (פסחים עב: - כשזמנו בהול)]
לולב מותר בטלטול לכל [לרש"י - תורת כלי עליו]
מחזירין למים בשבת, ר"י - ביו"ט מוסיפין, בחוה"מ מחליפין (רש"י - מצוה)
הרחקת ד"א מצואה ומי רגלים - ביכול לאכול כזית דגן בכדי אכילת פרס, בגדול אפי' אינו בכדי א"פ
למנות עם קרבן פסח - ת"ק - יכול לאכול כזית צלי [לפי אכלו]
ר"י - יכול לברר אכילה - צרור וזורקו אגוז ונוטלו
ר"י - יכול לברר אכילה - צרור וזורקו אגוז ונוטלו
רש"י מב.
לרש"י - אין חולקים תרומה לקטן בגורן משום בזיון אלא משגרים לביתו אם שומר טהרות, ואין קטן פורס כפיו