גמ' כ: - כב:
תחת המטה - שמואל - י"ט -
ת"ק - לא יצא [רש"י - אהל מפסיק, לר"ש אהל עראי מבטל קבע]
ר"י - יצא [אהל שאינה עשויה להגן (עראי) לאו אהל, אין אהל עראי מבטל קבע]
לר"י - אהל שאינו בידי אדם (רש"י - במתכוין) אינו אהל (רש"י - לטומאה) [אהל אהל ממשכן] אא"כ גדול כמלא אגרוף
סמך סכך ע"ג מטה - לת"ק כשרה
לר"י פסולה [אין לה קבע (לרש"י - מטלטלת ע"י המטה), מעמיד מקבל טומאה (רש"י - עיקרו של סכך)] אא"כ יכולה לעמוד בפנ"ע
שמואל - קנה עולה קנה יורד כשרה [רואין] כשאין ביניהן ג"ט [דבלא"ה - לרש"י - חמתה מרובה] לרבא - או יש בעולה רוחב טפח [חבוט רמי]
חמה וצל שוין מלמעלה - לרש"י - פסולה [חמת האויר נראית בארץ רחבה]
מלמטה - רש"י - כשרה [בידוע שלמעלה רוב קנים]
עבה כשרה, אין כוכבי חמה נראין - לב"ש פסולה לב"ה כשרה
גמ' כב: - כד:
בראש עגלה כשרה, לרש"י ז: - לר"י ור"ג פסולה [מטלטלת אינה קבע]
בראש הספינה: יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה דיבשה כשרה
במצוי' דיבשה ולא דים - לר"ע כשרה [=דירת עראי], לר"ג פסולה [דירת קבע]
ע"ג אילן כשרה ואין עולין ביו"ט [לרש"י - כשקרקעית הסוכה סומך עליו הוי משתמש באילן] (רש"י - בדיעבד יצא) אא"כ עומד בפנ"ע בלי האילן
ע"ג בהמה (לרש"י - כל הסוכה)
ר"י - פסולה [תעשה לך ז' ימים - הראויה לז'], ר"מ - כשרה [מדאו' חזי] ואין עולין ביו"ט
בהמה לדופן - ר"מ - פסולה [שמא תברח, לאביי - ושמא תמות וכווצא ולאו אדעתי' (לר' זירא לא שכיחא); עומדת ברוח, אינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה]
ר"י - כשרה [לא חייש למיתה (חוץ מאשת כה"ג ביו"כ מעלה עשו בכפרה)]
הפרשת תרו"מ ע"י ברירה לר"מ מותר [בקיעת הנוד לא שכיח - אפשר דמסר לשומר]
לר"י ר' יוסי ור"ש אסור [גמ' כאן - אין ברירה, רבא בגיטין - שמא יבקע, רבה - בעי שיריה ניכרין]
לריה"ג אין כותבין גט על בהמה [ספר - אין בו רוח חיים ואינו אוכל]
אילן כשרה לדופן כשרוח מצויה אינה מוליכה
גמ' כה. - כו.
שלוחי מצוה (רש"י - אפי' בחנייתן) פטורין מסוכה [עוסק במצוה [בשבתך, ויהי אנשים אשר היו טמאים (לקרובים) - דדוחה קרבן פסח]]
חתן לבתולה פטור מק"ש [לרש"י - ובלכתך קרא יתירא דטריד במחשבת מצוה]
אָבל חייב בכל חוץ מתפילין יום ראשון [רק יחזקאל פארך חבוש עליך]
וחייב בסוכה [מצער נפשיה צריך ליתובי דעתי']
רב - חתן, שושבינין, בני החופה פטורין מסוכה כל ז' [אין שמחה אלא בחופה ובמקום סעודה]
ר' זירא - אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכ"ש דחדי
חתן ובני חופה פטוריןמתפלה [רש"י - כוונה], תפילין [רש"י - קלות], וחייבין בק"ש [רש"י - לפסוק ראשון יכולין ליישב דעתן], לר' שילא החתן פטור מק"ש [טריד]
לרש"י - דלא כריה"ג דפוטר כולם [עוסק במצוה]
ר' חנניא בן עקביא - סופרים ותגריהן... ומוכרי תכלת פטורין אף מק"ש [עוסק במצוה]
הולכי דרכים ביום פטורים מסוכה ביום [רש"י - תשבו כעין תדורו - אינו נמנע מללכת],
לדבר מצוה פטורין אף בלילה [לרש"י - טרידי ודואגים במחשבת המצוה]
שומרי גנות ופרדסים פטורים [אביי - כעין תדורו (רש"י - אינו יכול להביא מטותיו וכו' מפני הטורח), רבא - פירצה קורא לגנב]
חולה (אפי' חש בעין) ומשמשיו פטורים
מצטער (רש"י - מהסוכה) פטור ולא משמשיו
גמ' כו. - כו:
אכילת עראי א"צ סוכה - רב יוסף - ב' או ג' פעמים לפיו, אביי - מלא פיו; ולמחמיר אין יוהרא
שינת עראי בעי סוכה [רב אשי - שמא ירדם אא"כ מסר שינתו לאחרים לר' יוסף בר עילאי, מניח ראשו בין ברכיו; רבא - אין קבע לשינה]
מותר לישן בתפילין שינת עראי (כהילוך ק' אמה) לרב אשי - כשאין חשש שירדם
ר' נתן - ולא בלילה [רש"י - שמא מימלך וישן קבע], ר' יוסי - בחורים אפי' ביום לא (עם נשותיהן)
גמ' כז. - כט:
לר"א (לרש"י - בהו"א) י"ד סעודות [כעין תדורו - א' ביום וא' בלילה]
חכמים - חיוב רק ליל ראשון [ט"ו ט"ו - בערב תאכלו, שאר - כדירה - אי בעי לא אכיל]
לר"א חייב להשלים (לרש"י - חיוב ליל א') בליל שמ"ע במיני תרגימא (לרש"י - פירות)
לר"א (וב"ש ט.) אין יוצאין מסוכה לסוכה כל ז' ימים [חג הסוכות תעשה לך ז' ימים]
חוץ: מנפלה שחוזר ובונה בחוה"מ [לרש"י - תשלומין לראשונה], נתגייר נתגדל בחוה"מ [כל האזרח]
ר"א - אינו יוצא בסוכה שאולה [תעשה לך] וחכמים חולקים [כל האזרח - ראוים לסוכה א' (לרש"י - אין שוה פרוטה לכ"א בלי שאלה)]
ר"א - שמחת רגל עם אשתו דוחה קבלת פני רבו [ושמחת אתה וביתך]
ר"א וריב"ז לא אמרו מה שלא שמעו מרבם; תלמידי הלל - יונתן ב"ע הגדול וריב"ז הקטן
שלחן בבית - ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין
נשים פטורין [(הו"א - האזרח, מ"ע שהזמן גרמא), הללמ"ס (אביי - הו"א בעי כעין תדורו, רבא -הו"א ט"ו ט"ו)]
קטן שא"צ לאמו (לקנחתו, "אמא! אמא!") חייב בסוכה [חינוך, אסמכתא - כל האזרח]
ושמאי מחמיר אפי' לתינוק
לעיין בטעמי המשנה - חוץ לסוכה [רש"י - מצטער]
צריך להוציא מסוכה: כלי אוכל (לרש"י - קערות מאוסים אחר שאכלו), דלי, שרגא בסוכה קטנה
גשמים ("אי אפשי בשמושך") - משתסרח מקפה של גריסין, איסטניס
א"צ לחזור עד שיגמור סעודתו, עד שיֵעוֹר וגם עלה עמוד השחר
ליקוי מאורות סימן רע; הפסד נכסי בעלי בתים