גמ' ב. - ד:
שיעור פתח מבוי [ושחטו פתח אוה"מ]
חכמים - רוחב י' X גובה כ' [היכל, משום היכר]
ר"י - רוחב כ' (הו"א רב אחי - 1/3 13) X גובה מ' [אולם, אל פתח אולם, רב חסדא - אפי' נ' כפתחא דמלכין, ר' יהונתן - קורה כמחיצה - פי תקרה]
משנה - צוה"פ מהני לרחב מי'. רב - לא מהני (מדרבנן)
למעלה מכ' - מהני צה"פ, פי תקרה, לחי מח' ראשונים, אלמלתרא (קיני, פסקי דארזי) למ"ד קורה משום היכר, עומד מרובה על הפרוץ למ"ד פירצת מבוי י' אמות [ק"ו מחצר] , קורה ז"ט מח' ראשונים.
מקצת קורה, סכך תוך כ' ולמעלה מכ' -
רבה - מבוי כשר [רבים מדכרי אהדדי, רק מדרבנן]
סוכה פסולה [יחיד לא נזכר, דאו' חמיר - רואין כקלוש]
רב אדא ב"מ - רבה - מבוי פסול [רבים סמכי אהדדי ולא מדכרי, דרבנן בעי חיזוק]
סוכה כשרה [נעשית צלתה מרובה]
רבה ב"ר עולא - שניהם פסולים. רבא - שניהם כשרים [חלל כ']
ר"נ - אמה לחומרא - אביי כרשב"ג - אמת מבוי וסוכה באמת בת ה"ט, ולכלאים (לקרחת ומחול הכרם) בת ו"ט
רבא - כל אמות בת ו' ונ"מ בעצבות ושוחקות חוץ מסובב ויסוד וקרנות.
ארץ חטה (פרס), שעורה (עצם למגע), גפן (רביעית לנזיר (לרש"י - למלקות)) תאנה (הוצאה), רימון (נקב כלי דבעה"ב), זית (רוב שיעורין), דבש (יו"כ) [הללמ"ס ואסמכתא]
הללמ"ס - שער חוצץ ברובו ומקפיד;
גוד, לבוד, דופן עקומה, מחיצת י"ט לר"י דלא נלמד מארון.
רש"י ב. - ד:
רה"ר = י"ו אמות + מפולש (ו. - רה"ר מכוון משער לשער) + עיר (דריסת) ס' ריבוא (ו.)
היתר מבוי ע"י לחי וקורה להיכר (רע"א - להל' לחי משום מחיצה) דלא ליתי לאחלופי ברה"ר, וצריך "פתח"
קורה כדי לקבל אריח - רש"י ג. - שדי לי' זיקא - לא חשיב. רש"י יג: דומה לקביעות לבנות עליה.
לרש"י - בבשרו מיעוט ואינו מקפיד חוצץ.
גמ' ד: - ח:
למעט מכ' יגביה לרוחב - רב יוסף - טפח, אביי - ד"ט [מח' אי מותר להשתמש תחת הקורה (רש"י - אי חודו חיצון סותם), אי קורה משום היכר או מחיצה (רש"י - אין מחיצה לפחות מד'), אי היכר למטה כרוחב של מעלה, אי גזרינן שמא יפחות]
להגביה מי"ט יחקק לרוחב - רב יוסף - ד"ט משך מבוי, חוץ:מלאפוקי מתורת לחי
אביי - ד"א משך מבוי חוץ מנתמעט מבוי קיימת
לחי (רש"י - העומד מאליו) ד"א צריך לחי אחר להתירו - ר"פ - בצד השני. רב הונא בדר"י - בהדיה בשינוי גודל
חוץ: רב הונא בדר"י - מעומד מרובה [ק"ו מחצר], רב אשי - עומד כפרוץ [ספק דרבנן (לרש"י - ספק אי צמצם)]
פירצה מצידו - רב חנן - רב - יותר מי' אמות חוץ מבקעי רבים
רב הונא - ד"ט חוץ מאיכא גידודי. בלי פס ד' - ר' אמי - ג"ט.
בקרן זוית ד"ט. מראשו - רב חנן, רב הונא לתוס' י' אמות; רב הונא - ד"ט.
מבוי עקום: רב - כמפולש (לרש"י - צה"פ בעקמימות)
שמואל - כסתום (לרש"י - כלום בעקמימות)
מערבין רה"ר (רש"י - ט"ז אמה, מפולש, ס' ריבוא) - רש"י - דלתות ננעלות בכל לילה,
ר"י - לחי, לחי (ברוחב 1/3 13)
מבוי מפולש לרה"ר - ת"ק - צה"פ ולחי
חנני' - ב"ש - דלת, דלת ננעלות, ב"ה - דלת, לחי (שמואל - א"צ לנעול, ר"נ - ראויות לנעול)
מפולש לבקעה - צה"פ ולחי. לרה"ר שדרך הרחבה - לחי וכלום.
מבוי שכלה לחצר - צריך עירוב אבל החצר א"צ עירוב [יש פתח כרה"י] אפי' דרסי בה רבים, חוץ מנפרץ זה כנגד זה לרבה.
אין איסור פילוש חוץ: מכלה לצידי הרחבה, לרבה - נפרץ זה כנגד זה, לרבי ורב משרשיא - רחבה דיחיד [מימלך לבנות בתים]
מבוי כנדל - אביי - להגדול צה"פ, לקטנים לחי,
רבא - לכולם צוה"פ ולחי.
יכול לעשות כב' חומרות - טעמים לא סותרות, ספק מה ההלכה.
רש"י ה. - ז:
מחיצה טעון ד' טפחים רק במשוי דופן
מבוי ד"א שנפסלה - לאביי - לרש"י - יעשה פס ד"ט.
למ"ד קורה משום מחיצה, בעי ג"כ היכר.
לרש"י - לשם פס ד' מהני במבוי מק"ו.
לרש"י ב' מחיצות + דלת א' ננעלת לא הוי רה"י דאו'.
מבוי שכלה לחצר - לרש"י לרב יוסף לרב - א"צ עירוב [לחי מבחוץ מהני, אין רגילות בדריסה]
לשמואל אין איסור פילוש
גמ' ח: - י.
צד א' קצר פחות מד"א - רב כהנא - קורה באלכסון [משום מחיצה] חוץ מיותר מי' אמות
רבא - קורה כנגד הקצר [משום היכר]
שימוש תחת הקורה - רב, ר' חייא, ר' יוחנן - מותר [משום מחיצה - הפנימי סותם, היכר מלגו]
שמואל, ר"ש ברבי, ר"ל - אסור [משום היכר מלבר, מחיצה - החיצון סותם]
כנגד הלחי - לכו"ע אסור
לרבא לר' יוחנן להל' - מותר [מקום פטור אפי' אין גובה ג']
חוץ מד"ט, פתוח לכרמלית [מצא מין את מינו]
קורה ע"ג יתידות - רב חסדא - למ"ד חוד הפנימי סותם כשר. רבא - פסול [צריך ע"ג מבוי]
רב אשי - אמרינן לבוד וחבוט
נראה מבחוץ ושוה מבפנים: ר' חייא, רבה בר"ה, רב יוסף, להל' - נידון משום לחי,
ר"ש ב"ר, ר' יוחנן - לא
רש"י ח: - ט:
אין לבוד למחיצה שאין בו ממש
לרבא לר' יוחנן רצפו בלחיין ד"א ב' לשונות ברש"י אם נחשב לחי הפנימי היתר
פס ולחי מהני רק עד י' אמות.
לרש"י - חשיב נראה מבחוץ כשהלחי לצד פנימי
גמ' י: - יא:
למעט רוחב כ' - תני לוי - קנה באמצעיתו, לוי - פס י"ט במשך ד"א לארכו, רב יהודה מיעוט פרוץ מצטרף לרובא פס
אין אדם מניח פתחא רבה ועייל לזוטא אא"כ קא ממעט בהילוכא.
כל עומד כפרוץ - לרב דימי מהני, לרבין לא. צירוף ב' עמודים יותר מפרוץ לכו"ע לא מהני.
רב יוסף - לרב לא מהני צה"פ לפרוץ מרובה - אפי' לפתחים קטנים
ד' צוה"פ - ר"ל - לכלאים ולשבת מהני. ר' יוחנן - לשבת לא [מח' ביותר מי', בפחות מי' בצוה"פ מהצד]
יותר מי' + מן הצד בכלאים לכו"ע לא מהני. או או מהני.
צה"פ: רב חסדא - מן הצד פסולה, צריך בריאה להעמיד דלת קשין, ר' ינאי - צריך היכר ציר, ר"נ - אין מזוזות צריכין ליגע, ר' ששת - צריכין ליגע
ר"מ - חוקקין להשלים. חכמים - לא.
גמ' יא: - טו:
הכשר מבוי סתום (ארכו יותר) -
ב"ש - לחי וקורה חוץ מפחות מד"א לר' ישמעאל. ולרשב"ג או או.
ב"ה - או או. ר"א - לחיין (וקורה (?))
רב אחלי - פחות מד"ט א"צ היתר, שמואל - חוץ: מחצר, מח' ת"ק ור"ע
הכשר חצר (מרובע או רחבו יותר) -
רבנן - פס א' (לרש"י לר' יוחנן - ד"ט) לפירצה עד י'
רבי - ב' פסין (לר' יוסי ג"ט) שמואל - חוץ מללשון ים - פס א'
ר' יוחנן, שמואל - פס א' ד"ט או רוב דופן או ב' פסין משהו (לרש"י - אליבא דרבנן)
לשון ים בחצר בפירצה יותר מי' אמות ונשאר גידודי (רש"י - למטה מן המים) -
אסור במילוי ומותר בטלטול
רב יהודה, רבה - לחי - מחיצה, קורה - היכר. רבא - שניהם משום היכר.
מח' לר"מ אם מוחקין פ' סוטה מן התורה [א"צ לשמה בסוטה [ועשה לה - לשמה במחיקה], סתם מספיק]
רבנן - קורה בעי רחבה (טפח) ובריאה לקבל אריח או רחב ד"ט. ר"י - א"צ בריאה [רואין]
מח' אי מעמידי קורה בעי בריאין.
עגולה ועקומה - רואין
קורה מכוסה, חסר ג"ט פסולה
ב' מתאימות - ת"ק כדי לקבל אריח לרחבו (טפח), רשב"ג - לארכו (ג"ט).
א' למעלה וא' למטה - ר' יוסי ב"ר - רואין - חבוט
לחי - ר' יוסי - ג"ט, רבא - סמוך לכותל ג"ט סמוך לקרקע ג"ט [גדיין בוקעין אפי' לרשב"ג]
לחי העומד מאליו - אביי, להל' - כשר. רבא פסול [מח' בסמכינן עליה מאתמול, אי משום מחיצה או היכר]. לכו"ע מחיצה מאליו מהני.
לחי מדבר שיש רוח חיים - לת"ק כשר, לר"מ פסול [אינה מחיצה]
רש"י יב: - טו:
מבוי צריך ב' חצירות - לרש"י - בית א' לכל חצר.
שותה מים לצמאו (רש"י - לאפוקי נחנק) לר"ט מברך בורא נפשות - לרש"י לפניו לבד.
אין מטלטלין בהיקף יותר מסאתים שאינו מתוקן כל צרכו: אין בו שתי וערב, לא הוקף לדירה, מחיצה העומדת מאליו, תשמיש הדירה לאויר
משמעות רש"י דתחום הוי ד"א שלך ועוד אלפיים.
גט ע"מ... כל ל' יום - הרי זה כריתות מיד.
גמ' טו: - יז:
פרוץ כעומד - לר"פ (להל') מהני, חוץ מאתי אוירא דהאי ודהאי.
לרב הונא ברדר"י לא [הללמ"ס]
כלאים - פרוץ מרובה - עומדין פחות מד"ט - אוסר לזרוע כלל
מד"ט עד י' אמות - מותר כנגד העומד
עומד כפרוץ - לר"פ מותר לזרוע אף כנגד הפרוץ, לרב הונא - דינו כפרוץ מרובה.
בעי רב המנונא - עומד מרובה בערב
מחיצת שתי או ערב -
חכמים: תמיד כשרה כל צרכן אבל לא כשיש סאתיים פנוי מכלים ולרבנן קמאי לא ביחיד ביישוב
ר"י, ר"נ להל': בשיירא כל צרכן, ביחיד עד סאתיים.
ר' יוסי בר"י: בשיירא עד ו' סאה, ביחיד עד סאתיים.
ג' (שיירא) שמת א' או ניתוספו -
רב הונא - שבת גורמת [הותרה, הותרה] חוץ מליתנהו מחיצות לר' יוסי
ר' יצחק - דיורין גורמין
מחנה למלחמת הרשות - מותרים בגזל עצים תלושים יבשים, פטורים מנט"י ראשונים , מדמאי, מעירובי חצירות, ר"י בן תימא - חונין בכ"מ, כל מת קונה מקומו.
ר' חייא - לוקין על תחומין - אל יצא כתיב (לרש"י - ולא להוצאה)
רש"י טז. - טז:
מיעוט סכך פסול בטל ברוב כשר, אפי' הפסול למטה
עומד מרובה מפירצת יותר מי' - לרש"י - אסור לזרוע כלאים כנגד כולו
לרש"י - כל הלבוד = כעומד.