גמ' קנג. - קנה.

החשיך בדרך - נותן כיסו (לרש"י מבעו"י)

1. לגוי [אין אדם מעמיד על ממונו],

2. בדיעבד לחמור [לאו אדם] בלי עקירה והנחה,

3. לשוטה,

4. 5. ב' לשונות לחרש [לא אתי לכלל דעת] \ לקטן [לא אתי לאחלופי בגדול] (לר"א לקטן קודם [חרש ספק דעת צלולא]),

6. מוליכו פחות פחות מד"א,

חבילה על כתיפו כבר - רץ [להיכירא] עד ביתו וזרקו כלאחר יד

לל"ב דרבא ספק אם יתן מציאה שבאה לידו לגוי

ר"פ - כל שבגופו חטאת, בחברו פטור אבל אסור, בחמורו מותר כאן

מחמר [רש"י - אתה עם בהמתך] - רמי ב"ח - חטאת וסקילה [בהמתך דומיא דאתה],
לרב זביד בשם רמי ב"ח - סקילה ולא חטאת

רבא, ר' יוחנן - לא חטאת ולא סקילה [לאו כע"ז דלא עביד מעשה בגופו] (וכן תחומין לר"ע, הבערה לר' יוסי, מלאכה דאיסי)
ר' יוחנן - ולא מלקות [ניתן לאזהרת מיתת ב"ד, לא תעשה מלאכה אתה]

אין מבטל כלי מהיכנו במשואות קטנים (רש"י - ששומט הכר ונפל על שני, ושומט, עד שמגיע לארץ)

אבל כרים לכולסא (חתיכות זכוכית) אסור [הפסד מועט]

מסלק בראשו משאוי טבל מבהמה

איסור להשתמש בבע"ח ואילן: רבה - צדדין מותרין

אביי - אסורין, וצדי צדדין ת"ק אוסר, ורשב"א בשם ר"מ מתיר
רבא - מח' בין בצדדין בין בצדי צדדין
להל' צדדין אסורין, צדי צדדין מותרין

רש"י קנג: - קנד.

טוען עצמו דרך הליכה חייב חטאת דהוא עקר החפץ

לאו דמחמר ניתן לאזהרת מיתה - לרש"י - עיקרו למקום שיש מיתה

גמ' קנה. - קנז:

רב הונא - מתירין אגודות שבלים לפני בהמה ומפזרים ליפות האוכל
ולא יתיר ויפזר ענפים לחין דארזי (רש"י - דסתמא לעצים ולא לאוכל)
[טורחין באוכל אבל לא משוינן אוכל]

רב יהודה - מתירין שבלים ולא מפזרים, ענפים מפזרים
[משוינן אוכל ולא טרחינן באוכל]

לר"י מחתכין חרובין לפני בהמה דקה (שיניה דקות)

אין אובסין גמל אבל מלעיטין (רב יהודה - למקום שיכולה להחזיר, רב חסדא - ביד למקום שא"א להחזיר) כשמזונותן עליך

אין מאמירין ("המראה") (רב יהודה - למקום שא"א להחזיר, רב חסדא - בכלי) עגל אבל מלעיטין

לרב מנשיא אסור ליתן לב' בהמות ג' מנות [טרחא דלא צריך], לרב יוסף ועולא מותר

אין נותנין מים לפני דבורים ויוני שובך [לרב יהודה - אין מזונותן עליך, לרב חסדא - שכיחי באגמא]

יתן לכלב אומצא כשיעור אוזנו בשדה ויכהו מיד; לית דעניא מכלבא ולית דעתיר מחזירא

איסור גיבול בקמח ובמורסן - לרבי בנתינת מים
לר' יוסי בר"י כשיגבל, ובקלי מותר בשינוי (מעט) או ברַכָּה בשינוי סדר
רב מתיר לגבל מורסן בשינוי (שתי וערב, מנערו לכלי)

לריב"ל מזל יום שנולד גורם, לר' חנינא מזל שעה; נולד בשבת קדישא רבא יתקרי;
אין מזל לישראל, ור' חנינא חולק; צא מאיצטגנינות שלך;
וצדקה תציל ממות; אמו לר"נ בר יצחק - כסי רישיך ליר"ש ובעי רחמי (יצה"ר לגנוב)

מוקצה: עולא, רב, לוי כר"י; שמואל, ר' יוחנן, זעירי כר"ש

מח' רב אחא ורבינא - הל' כר"ש חוץ ממוקצה מחמת מיאוס, או חוץ ממחמת איסור

זוטי דבי ר"פ - הפרה ושאלה (אפי' היה פנאי בע"ש) מותר רק לצורך שבת [הפרה מעל"ע כריבר"י ור"א בר"ש], ולת"ק הפרה אף שלא לצורך [הפרה רק כל היום]

מדידה של מצוה או שלא לצורך מותר

רש"י קנה. - קנז.

לרש"י התרת אוגדים לרב יהודה = אשוויי אוכל (ורב הונא חולק)

קושר בגמי מותר - לא מיבטל (מאכל בהמה) דמנתק כשיבש

לרש"י מת כנגד סדק פחות מטפח בתקרה = אהל

הדרן עלך מסכת שבת