הלכה א' (יז. - יט.)
הלכה ב' (יט. - יט:)
הלכה ג' - ד' (יט: - כ:)
הלכה ה' (כ: - כב.)
הלכה ו' - ח' (כב. - כב:)
הלכה ט' (כב: - כג.)

הלכה א' (יז. - יט.)

חזור לראש הדף

ר"מ - תם משלם תחלה כל ח"נ לניזק אחרון ואח"כ לשלפניו והראשונים יפסידו [האחרון טוען לשלפניו ממ"נ - או זה שלך (הוחלט) או זה כמשכון בידך]

ר"ש - ח"נ להאחרון, וחצי מהנשאר לשלפניו [כר"ע (הוחלט) דכל ניזק שותף בנזקין]

לר"י תם יוחלט חלק המזיק החי והנבילה והם שותפין, לר"מ יושם והוי חוב (מהרא"פ - ואם מסרו לניזק לר"מ הוי שלו ולר"י אליבא דר"מ רק כמשכון), לר"ש יוחלט רק חלק החי

לפ"מ לר"י יושם, לר"מ יוחלט, לר"ש ח"נ יוחלט ומה שלוקח הניזק בחי כנגד חצי המת שנוטל המזיק יושם

נ"מ בין הוחלט להושם (למהרא"פ בין ר"מ ור"י במסרו כנ"ל):
אם הניזק יכול להקדיש, אם יש לו חלק בהוקיר, בשכירות, בשבח

ג' שהטילו ממון לכיס לקנות מרגלית חולקין השכר בשוה (מהרא"פ - לרבי) [א"א לקנות לולא שלי],
סחורה - לר' בון ור' זעירא לפי חלקו, לר' לעזר בשוה [אפשר למכור ולקנות סחורה מועטת כמה פעמים מהר] חוץ מהתנו מתחלה, ושותפות הניזק בתם [כמותנה]

נגנבו מקצתן - בסלעים ההפסד לפי חלקו [בלולין], באבנים בשוה [ספק ממי לקח]

הלכה ב' (יט. - יט:)

חזור לראש הדף

שייך מועד רק למין א', לאדם, לקטנים, ר"י - לשבתות [לבושים נקיים]

מועד לאדם (ולא נסקל) - ג' גוים, ג' רדיפות כדי להרוג

ספק אם נגח ג' מינים אי הוי מועד לכל

הלכה ג' - ד' (יט: - כ:)

חזור לראש הדף

שור הקדש שהוזק או הזיק פטור [רעהו]

שור של כנעני שהוזק פטור [ראה ויתר גוים, הופיע מהר פארן]

הזיק לשור חבירו או של ישראל נ"ש [כדיניהם]

פקידי המלכות - תורתכם משובחת חוץ מאיסור ליילד ולהניק גוי, וגזל עכו"ם (ור"ג גזר [חילול ה']) ונזקיו, ושכחום

שור תם של חש"ו שהזיק פטור [אין מעמידין אפוטרופוס לגבות מגופו]

ומעמידין אפוטרופוס לשוויה מועד בפניו, ואם הזיק - לר' יוחנן יתומים משלמין [שיסכים להיות אפוטרופוס], לר' יוסי בן חנינה אפוטרופוס משלם (פ"מ - ולכשיגדילו יפרעו מהן)
[יסכים - כאבא שאול דמינוהו ב"ד מקרי מהימן]

כשחוזר מאפוטרופוס לבעלים (ואולי גם להיפך) - לר"מ חזר לתמותו [רשות משנה], ור' יוסי חולק

לר' יוסי שאלו בחזקת תם וידע שהוא נגחן - הבעלים משלמין ח"נ והשואל ח"נ

שואל יכול להחזיר שור הנסקל - לת"ק לפני גמר דין, לר' יעקב עד שנסקל

לר' יוחנן ממנין אפוטרופוס לעמוד בדין יתומים לזכות, ואם חבו חבו

לר' יוסי בן חנינה אין ממנין חוץ משור שלא יזיק

מלמדהו ליגח או מכהו והזיקה חייב ואינו נסקל [כי יגח - ולא שיגיחוהו]

הלכה ה' (כ: - כב.)

חזור לראש הדף

תם פטור מחצי כופר [נסקל; בנתכוון לבהמה/גוי/נפל או שחטוהו - לר"א נקי, לר"ע כופר כתוב במועד]

ומשלשים של עבד [לר"ע נקי, לר"א ג"ש השור יסקל ממועד]

ומדמי וולדות [אינו מתכוין - אנשים ולא שוורים, מתכוין - נקי (מהרא"פ - ומועד חייב), מהרא"פ ורח"ק למסקנא - כי ינצו כי יריבון (אין מתכוין כמתכוין)]

תם משלם נזקי עבד (למהרא"פ כשהזיק, לפ"מ ורח"ק כשהמית) [או בן יגח או בת יגח ואם עבד] - מח' ר' חייה בר ווא ור' שמואל ב"ר יצחק אם נ"ש או עד ל' סלעים [לא יתירה על העיקר] (לפ"מ כלום [נקי מדמיו וכ"ש קנס])

הלכה ו' - ח' (כב. - כב:)

חזור לראש הדף

אינו מתכוין להרוג יהודי בן קיימא משלם כופר ואינו נסקל

אדם שהכה כדי להמית ומת ממכת שני - השני חייב [כי יכה כל נפש]

כופר אשה ליורשיה [איש או אשה (דהו"ל ראוי)]

המוכר נגחן - לרב מקח טעות, לשמואל יאמר לשחיטה מכרתיו

שור שהכה כדי להמית ושור שני קירב מיתתו - הראשון חייב בדמיו למ"ד יש דין תשלומי נזקין בהמית, לגי' מהרא"פ השני משלם כופר למ"ד דמי מזיק ופטור למ"ד דמי ניזק
לגי' הפ"מ - למ"ד דמי מזיק השני פטור [אין פדיון נפשו בב' מזיקים], למ"ד דמי ניזק השני משלם כופר למ"ד הראשון משלם נזקין, ואל"ה רק הראשון משלם כופר

לר"י שור הקדש והפקר אינן נסקלים [והועד בבעליו]

שור המזיק בלי בעלים (לרח"ק בלי כוונה) - לר"מ חייב ולר"י פטור

המית אדם - לר' הושעיה ור' זעירא לכו"ע חייב כופר (לפ"מ - הזוכה בשור, למהרא"פ - בנגח ואח"כ הקדיש/הפקיר), לר' ינאי לר"מ חייב ולר"י פטור

משנגמר דינו ליסקל אסור בהנאה וא"א להקדיש

נמצאו זוממין - לר' יוחנן הקודם זכה, לר"ל לבעלים ראשונים [יאוש טעות]
(וכן מח' בעבד היוצא ליהרג)

הלכה ט' (כב: - כג.)

חזור לראש הדף

מועד פטור - לר"מ בשמירה מעולה (למהרא"פ לר' לעזר - האדם שם וא"א להציל),

לר"י אף פחותה [ולא ישמרנו - ושמור הוא] (ותם בעי מעולה),

לר"א תמיד חייב [ישחטנו] לפ"מ אא"כ שיערו שראוי לשמירה מעולה

לר"מ ש"ח פטור בשמירה פחותה (מהרא"פ - ובעלים חייבים), וש"ש במעולה,
ובהוזק פטור [מפחדים מנגחן],

לר"י אף ש"ח במעולה, וש"ש חייב בהוזק (למהרא"פ בתם, לפ"מ אף במועד)

עוד חומר לימוד
למסכת בבא קמא