הלכה א' - ב' (יא: - יג:)
הלכה ג' - ד' (יג: - טו.)
הלכה ה' - ז' (טו. - טז.)
הלכה ח' - ט' (טז. - טז:)
הלכה י' - י"א (טז: - יז.)

הלכה א' - ב' (יא: - יג:)

חזור לראש הדף

נתקל ושבר כד ברה"ר פטור - לרב בממלא כל רה"ר, שמואל - או בקרן זוית,
לר' לעזר מ"מ אין דרך להניח ברה"ר ויכול לעבור עליה (לרידב"ז א"צ לעיוני ומיזל)

שור שעלה על שורו - שומט את שלו [דינא לנפשיה - דמפסיד בתם ואינו רוצה לטרוח לב"ד במועד] ולא ידחה העליון

סמך חבירו חבית לשלו - למהרא"פ מותר לעבור עליה, לפ"מ מותר להציל שלו כשיגרום היזק לחבירו (לרידב"ז עשיית בור) רק קודם שהגיע ההיזק אליו

משנכנס מים לשטוף שדהו אסור לפנותן לשל חבירו

משנתחייב למלכות אסור לפטור עצמו אם יטילו על חביריו

שור שדחף חבירו לבור - לת"ק השני פטור (וכן בנתקל באבן ראובן ונחבט באבן שמעון)
לר' נתן שותפין הם והשני משלם מאי דליכא לאשתלומי מהאי

הניח אבנו ברה"ר ורוח או התזת אדם החזירתה לרה"י ונתקל שם - ספק

בור של נזיקין חייב על אדם ופטור על כלים אא"כ הטיח צלוחית על אבנו דרך הליכתו [מהרא"פ - משום שור; רח"ק - אדם המזיק כשמחזיק האבן]

שברי כד שהזיקו בשעת נפילה לת"ק חייב [נתקל פושע],
לר"י פטור [לאו פושע; לר' יוחנן מפקירה מיד]

לאחר נפילה - לר' לעזר לכו"ע חייב [הו"ל לפנותו]
חוץ מא"י כשאין כוונתו להזיק [יהושע הנחיל ע"מ שיניח ברה"ר],
לר' יוחנן לר"י פטור [הפקירה] ובא"י אפי' לא מפקירה [ע"מ כן הנחיל יהושע]

מודה ר"י בהפקיר שור נגחן ברה"ר שחייב [נזק מהלך]

הלכה ג' - ד' (יג: - טו.)

חזור לראש הדף

הוחלק במים ונחבט בקרקע פטור [מהרא"פ - קרקע עולם; לפ"מ בור פטור אנזקי אדם]

נתלכלכו כליו - לרב הונא חייב [מהרא"פ - ממונו; לפ"מ כמ"ד בור דנזיקין חייב אכלים],
לרב פטור [בור פטור אכלים]

המצניע קוץ בכותל וסתרו בעל הכותל - המצניע חייב

חסידים הראשונים מצניעין קוץ וזכוכית בעומק ג"ט בשדותיהן

הפריח קוצים בגדר לצד רה"ר חייב, לר' יוסי בר"י אפי' ברשותו סמוך לרה"ר

נתנו לו ל' יום לסתור כותלו ואח"כ נפל - לר"מ חייב [א"צ מעשה]

המוציא תבנו לעשותו זבל - חייב בנזקו וכל הקודם זכה בשבח לר' ינאי, ואף בגופן לשמואל [קנס]

המהפך גלל ברה"ר חייב בנזקו - לחזקיה בנתכוין לזכות בהפיכה
למהרא"פ לליידא אף בלא נתכוין לזכות [כרבנן דר"ע דא"צ בעלים]

קונים מטלטלין בגרירה כשאין דרכן להגביה

ספק אם בן סורר ומורה חייב כפל על גניבתו הראשונה [נכלל בהתראת מיתה]

לר' הושעיה חייב על הוצאת שבת בלי עקירה או הנחה, לר' יוחנן צריך הנחה ומהלך לאו כעומד

מלאכה ביו"כ שחל בשבת - לר"ע ור"מ חייב ב' [שבת היא, יוה"כ הוא - כ"א בפנ"ע],
לר' ישמעאל חייב א'

הלכה ה' - ז' (טו. - טז.)

חזור לראש הדף

לרבנן דנתקל לאו פושע - חייב כשהו"ל לעמוד, וכן השני שנתקל בו, ובהזהירו פטורים

אדם שהרביץ בהמה על הקרקע הו"ל בורו, משא"כ נפלה באונס

חמור שרגליו רעות מעכב (לגי' תוספתא - נפל) - מותר לדרוס עליו לעבור

כשאין מקום לשניהם לעבור - זכות קדימה להטעון משא, להיוצא ממרחץ, להנכנס לבית הכסא

קורה פגע בחבית פטור [רשות להלך]

ע"י שינוי (למהרא"פ שניהם רצים, לפ"מ קורה כבידה וארוכה) - כ"א חייב לפי חלקו
(לפ"מ הקורה חייב)

ה' ישבו על ספסל ובא אחר וישב ונשבר - הוא חייב אא"כ כולן גרמו

בעל קורה/חבית שהלך ראשון ברה"ר ועמד צ"ל "עמוד" [השני א"צ לשמור]

הזיקו זה את זה - הרץ (שינוי) חייב - יוסי בן יהודה - חוץ מערב שבת בין השמשות,
שניהם רצים פטורין

הלכה ח' - ט' (טז. - טז:)

חזור לראש הדף

מבקע עצים שהזיק ברה"ר או ברשות אחרים חייב

הזיק ברשותו - בראהו או א"ל להכנס חייב בנזקין [מהרא"פ ורח"ק - מזיק צריך לשמור;
כחצר השותפין [דרך השותף להלך בכל החצר]] ולא בגלות [קרוב למזיד]
לר' חייה א"ל להכנס פטור - לפ"מ וק"ע - הניזק צריך לשמור עצמו (לפ"מ בראהו מבקע),
למהרא"פ כבבלי - בנפח שאמר לתלמידו לצאת [אימתו עליו וסבר שיצא]

קונים מטלטלין זה מזה בחצר השותפין

הזיקו זה את זה - שמין ההפרש ותם משלם ח"נ מגופו, לר"ע תם באדם נ"ש

שור הניזק השביח - משלם כשעת נזקו, הכחיש - משלם כשעת העמדה בדין

שור המזיק השביח או הכחיש - הניזק הוי כשותף רק משעת העמדה בדין (מהרא"פ)

אין לניזק יותר מח"נ [ר"מ - וגם את המת יחצון]

הלכה י' - י"א (טז: - יז.)

חזור לראש הדף

שור פטור מבושת, שן ועין, אין קים לי' בדרבה מיניה

בן פדייה - מקלקל בהבערה ובחבורה בשבת חייב, לר' יוחנן בצריך לאפר/לדם

טענו במועד/גדול והודה בתם/קטן - משלם כמו שהודה (לרידב"ז רק בעדים שאחד מהם הזיק)

עוד חומר לימוד
למסכת בבא קמא