ERCHIN 15 (28 Sivan) - dedicated to the memory of Hagaon Rav Yisroel Zev (ben Rav Avrohom Tzvi) Gustman, ZT'L, Rosh Yeshiva of Yeshivas Netzach Yisrael-Ramailes (in Vilna, Brooklyn, and then Yerushalayim), author of Kuntresei Shi'urim, and renowned Dayan in pre-war and post-war Vilna, in honor of his Yahrzeit (28 Sivan). Dedicated by Talmidim who merited to study under him in Yerushalayim: Harav Eliezer Stern of Brooklyn NY, Rav Avraham Feldman, Rav Mordecai Kornfeld, Yechiel Wachtel, Michoel Starr and Dr. Yehoshua Daniel of Yerushalayim

1)

TOSFOS DH HAVI L'HU SH'NEI KESUVIN HA'BA'IN K'ECHAD

תוס' ד"ה הוו להו שני כתובין הבאין כאחד

(Summary: Tosfos clarifies how that is.)

וא"ת, מה ענין זה ל'שני כתובין הבאין כאחד ... '?

(a)

Question: What has this to do with 'Sh'nei Kesuvim ha'Ba'in ke'Echad'?

כיון דגבי שדה מקנה איכא ג"ש למילף חומש משדה אחוזה, וגבי מקדיש בית ליכא ג"ש?

1.

Question (cont.): Seeing as by Sadeh Mikneh there is a Gezeirah Shavah to learn a fifth from Sadeh Achuzah, whereas by Makdish there is not (See Avodah Berurah)?

ושמא הכא דכתיב "והעריך" גבי מקדיש בית כמאן דכתיב "וחשב" דמי .

(b)

Answer #1: Perhaps here, where the Pasuk writes "ve'He'erich" by Makdish, it is as if it had written "ve'Chishav".

או שמא י"ל "וחשב" אין זו ג"ש גמורה, אע"ג דקרי ליה הספר ג"ש ...

(c)

Answer #2: Or perhaps one can say that "ve'Chishav" is not a proper Gezeirah Shavah, even though the Gemara refers to it as such ...

וה"נ אשכחן בפ"ק דב"ק (דף ו:) גבי 'נאמר "שדה" למעלה ונאמר "שדה" למטה' -קרי ליה התם ג"ש, ואור"י דאינו ג"ש גמורה.

1.

Precedent: As we find in the first Perek of Bava Kama (Daf 6b) where, in connection with 'It says "Sadeh" earlier and it says "Sadeh" later' - although it calls it a Gezeirah Shavah, the Ri explains thas it is not a proper Gezeirah Shavah.

או שמא י"ל משום דכתיב "קודש" גבי מקדיש שדה אחוזה וכתיב נמי "קודש" [גבי] מקדיש בית- ו"קודש" "קודש" ג"ש גמורה היא...

(d)

Answer #3: Or perhaps one can answer because it says "Kodesh" by Makdish Sadeh Achuzah and it writes "Kodesh" by Makdish Bayis- and "Kodesh" "Kodesh" is a genuine Gezeirah Shavah ...

מש"ה קרי ליה 'ב' כתובין הבאים כאחד.'

(e)

Conclusion: That explains why the Gemara refers to it as 'Sh'nei Kesuvim ha'Ba'in ke'Echad'.

2)

TOSFOS DH BOSHES HA'KOL L'FI HA'MEVAYESH V'HA'MISBAYESH

תוס' ד"ה בושת הכל לפי המבייש והמתבייש

(Summary: Tosfos defines 'P'gam'.)

ופגם מפרש בכתובות (דף מ:) 'אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשפחה בתולה יותר מבעולה להשיאה לעבדו שעשה לו קורת רוח.

(a)

Clarification: The Gemara in Kesuvos (Daf 40b) defines 'P'gam' - One assesses how much a person would pay for a Shifchah who is a virgin more than for a Be'ulah, in irder to marry her off to an Eved who has given him sarisfaction.

3)

TOSFOS DH ILU BA'U ALEHAH SH'NEIM-ASAR K'DARKAH V'ECHAD SHE'LO K'DARKAH

תוס' ד"ה אילו באו עליה שנים אחד כדרכה ואחד שלא כדרכה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi and elaborates.)

פרש"י אחד בא עליה תחילה שלא כדרכה ואחד בא עליה כדרכה, דאכתי היא בתולה ויש לה קנס ...

(a)

Explanation #1: Rashi explains that one of them was first intimate with her she'lo ke'Darkah, and then the other one, ke'Darkah, so that she was still a Besulah, who is subject to K'nas ...

ויאמרו זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים, ואילו בעל בתולה שלימה דעלמא, לא יהיב נמי אלא חמשים.

1.

Explanation #1 (cont.): And people will say that the one who was Bo'el a Pegumah, where there is less shame should pay fifty Sela'im, and if he were to be Bo'el a complete Besulah outside of this case, he will also pay only fifty Sela'im.

ורש"י אזיל לשיטתו ,דפירש בפ' בן סורר ומורה (סנהדרין דף עג:) גבי 'האי דאמר לא משלם עד גמר ביאה' -פרש"י נמי שם שהוא מוציא בתולים...

(b)

Follows Precedent: Rashi follows his own reasoning in Perek ben Sorer u'Moreh (Sanhedrin, Daf 73b), where he explained that, according to the opinion that he only pays at the end of the Bi'ah - 'because he takes away her virginity' ...

משמע דבעינן השרת בתולים להתחייב קנס.

1.

Follows Precedent (cont.): Implying that removing a girl's virginity is required in order to be subject to K'nas.

ואינו כן -דהא איתא בפ"ק דקדושין (דף ט:) 'באו עליה י' בני אדם ועדיין היא בתולה, פירוש כגון שבאו עליה שלא כדרכה; ר' אומר "אומר אני הראשון בסקילה וכולהו בחנק ... ' "

(c)

Refutation: This is not correct however - since the Gemara says in the first Perek of Kidushin (Daf 9b) that - 'If nine men have relations with her and she is still a Besulah' (i.e. where they were intimate with her she'Lo ke'Darkah), Rebbi rules that the first one is Chayav Sekilah, and the others, Chenek' ...

וא"ר זירא עלה 'מודה ר' לענין קנס דכולהו משלמי' .

1.

Refutation (cont.): And Rebbi Zeira explains that even Rebbi concedes that they must all pay K'nas.

לפיכך פר"י 'יאמרו בעל פגומה חמשים' זהו אותו שבעל אחריו כדרכה, [בעל שלימה חמשים זהו אותו שבעל ראשון שלא כדרכה, דאז היתה שלימה.

(d)

Explanation #2: So the Ri explains that 'people will say that the one who was Bo'el a Pegumah pays fifty' refers to the one who was Bo'el last ke'Darkah [and the one who was Bo'el a Sh'leimah also pays fifty - that is the one who was Bo'el first she'Lo ke'Darkah, when she was still a Besulah.

מיהו לכל הפירושים צ"ל דאותו שבעל שלא כדרכה היה ראשון.

(e)

Observation: According to both explanations however, the one who was Bo'el she'Lo ke'Darkah was the first to be Bo'el.

ובספרים כתוב אותו שבעל כדרכה .

(f)

Observation (cont.): In spite of the fact that the Gemara first mentions 'Ba'al ke'Darkah' first (See Avodah Berurah).

ולפירוש ר"י ק"ק, דהוה מצי למימר 'באו עליה שנים שלא כדרכה'?].

(g)

Question: According to the Ri the Kashya arises why does the Gemara not say that both men were intimate with her she'Lo ke'Darkah?]

4)

TOSFOS DH K'SHEM SHE'ANU OLIN MI'TZAD ZEH KACH MITZRAYIM OLIN MI'TZAD ZEH

תוס' ד"ה כשם שאנו עולין מצד זה (אמרו) כך מצרים עולין מצד אחר

(Summary: Tosfos clarifies how Yisrael crossed the Yam-Suf.)

יש לתמוה איך היו ישראל באותו הדור כ"כ מקטני אמנה, שסברו שכך יעשה הקב"ה נסים למצרים להעבירם מארצם לא"י?

(a)

Question: How could Yisrael of that generation be so low in Emunah as to believe that Hash-m would perform miracles for Egypt to take them from their country across the Yarden into Eretz Yisrael?

ואומר ר' בשם אביו רבי שמואל שישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה...

(b)

Answer: 'Rebbi' quoting his father R. Shmuel explains that explains that Yisrael did not traverse the Sea across its width, from one side to the other ...

שא"כ היו ממהרים ללכת אל א"י ...

1.

Proof: Because if they had, they would soon have hurried to go to Eretz Yisrael ...

אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו למדבר לצד אחד...

(c)

Answer (cont.): But they traversed it along its length (in a semi-circular route) until they left it on the same side as they entered ...

כי לא היו יכולין ללכת מכל צד אם לא יעברו הים, ומצרים היו להם מימינם ומשמאלם...

1.

Reason: Because they were unable to move in any direction without crossing the Sea, since the Egyptians were to their right and to their left ...

לפיכך עברו הים רצועה אחת עד שפנו למדבר מצד אחד...

(d)

Answer (cont.): Hence they crossed it using a semi-circular route until they 're-entered the desert on the same side ...

וזה 'כשם שאנו עולין מצד זה' ובאנו למדבר, 'כך מצרים עולין מצד אחר' מן המדבר, וירדפו אחרינו, וישיגונו...

1.

Answer (cont.): And this is what they meant when they declared 'Just as we came up on this side' and entered the desert, 'so too, did the Egyptians "come up" further along the desert, and they will now chase after us and overtake us! ...

כי סבורים שלא יעברו המצריים בים אלא יבאו מצד אחר.

2.

Reason: Because they thought that the Egyptians did not cross the Sea at all, but that they would come from another direction.

ובהכי ניחא הא דכתיב (במדבר לג) "ויסעו ממרה ... ויחנו על ים סוף" ...

(e)

Proof: And with this we understand what the Pasuk writes (in Bamidbar 33) "They traveled from Marah ... and they encamped by the Yam-Suf" ...

ואם עברו רוחב הים עד עבר הים מצד אחר, היאך פגעו עוד בים? וכי חזרו לאחוריהם? ...

1.

Proof (cont.): Now if they traversed it across the width to the other side, how could they arrive at the Sea again? Did they travel backwards? ...

אלא ש"מ לאחר שנסעו באורך הים ויצאו כמו כן לאורך הים לדרום מצרים...

2.

Proof (concl.): So we see that after thy traveled along the Sea, and they left it still along the length, to the south of Egypt ...

שמצרים כמו כן לרוח דרומית של א"י קרוב לסוף דרומית לצד מערב, ונילוס מפסיק בין מצרים ובין א"י; והים מצד דרומית של ארץ מצרים ממזרח למערב...

(f)

Clarification: Because Egypt too, was south of Eretz Yisrael, close to its southern border to the west; and the Nile separated between Egypt and Eretz Yisrael; and the Sea was to the south of Egypt, from east to west ...

ונסעו לחוף הים מצפון הים שהוא דרומית של מצרים, ואח"כ יצאו לאחר שהלכו כחצי גורן עגולה ויצאו בצד צפוני שלהם -שהיא דרומית של ארץ אדום, ומזרחית של ארץ מצרים...

(g)

Answer (cont.): And they entered the Seashore on the north of the Sea, which is the South of Egypt, and they emerged, after traversing a semi-circular route, still on the north section of the Sea - which is south of the land of Edom east of Egypt.

ואח"כ הלכו קצת ימים עד מרה, ואח"כ היו עדיין אצל הים.

(h)

Conclusion: They then traveled for a few days till they arrived in Marah, at which point they were still next to the Sea ...

וכשהוצרכו ליכנס לא"י, לא הוצרכו לעבור הים אלא סיבבו ארץ אדום וארץ מואב שהוא בדרומית של א"י ומזרחית של ארץ מצרים.

1.

Conclusion (cont.): And when they were ready to go to Eretz Yisrael, they did not need to cross the Sea, but to go circumvent the land of Mo'av, which was south of Eretz Yisrael, and east of Egypt.

5)

TOSFOS DH ECHAD U'MECHTZAH SHE'BA'HEM

תוס' ד"ה אחד ומחצה שבהם

(Summary: Tosfos explains the numbers and elaborates.)

במצרים כתיב (שמות יד) "שש מאות רכב בחור" ,ובסיסרא כתיב (שופטים ד) "תשע מאות רכב" ...

(a)

Clarification: Regarding Egypt the Torah writes (in Sh'mos 14) "Six hundred chosen chariots" and regarding Sisro (in Shoftim 4) "Nine hundred chariots" ...

ואף על גב דכתיב (שמות יד) "כל רכב מצרים" ...

(b)

Implied Question: And even though it adds (in Sh'mos 14) "and all the chariots of Egypt" ...

לא קא חשיב אלא השרים...

(c)

Answer: It only reckons with the captains ...

וכל רכב של ארץ מצרים היה נתלה אחר השש מאות רכב; ומלכים של סיסרא היו תלוים אחר התשע מאות רכב ברזל ...

1.

Answer (cont.): Because the chariots of Egypt were under the command of the six hundred, as were the the kings that joined Sisro secondary to the nine hundred iron chariots ...

ואם חיל אנשים בזה יותר מבזה, אינו חושש.

(d)

Conclusion: And if the army of men added to the spoil, the Gemara is not concerned with that.

15b----------------------------------------15b

6)

TOSFOS DH AL TIKRI MIMENU ELA MIMENU (This Dibur belongs on Amud Alef, after DH 'Ilu').

תוס' ד"ה אל תקרי ממנו אלא ממנו

(Summary: Tosfos tries to clarify the statement.)

י"מ אל תקרי "ממנו" רפי אלא "ממנו" דגש.

(a)

Clarification: Some commentaries explain - 'Don't read Mimenu" without a Dagesh (a dot in the second 'Mem'), but read "Mimenu" with one.

ואינו כן, שכל "ממנו" שבתורה דגושין...

(b)

Refutation: But this is not correct, since every "mMimenu" in the Torah contains a Dagesh ...

ואינו מחליף כלל זה בזה ...

1.

Refutation (cont.): And one cannot change one for the other ... (See Avodah Berurah)

וכן מצינו בסיפרי 'ולא נס ליחה' אין כתיב כאן אלא "ולא נס ליחה."

(c)

Precedent: Similarly we find in the Sifri - 'It does not write 'Lo Nas Leichoh' but "Lo Nas Leichoh" (See Avodah Berurah DH 've'Ayein').

7)

TOSFOS DH HIS'AVU TA'AVAH

תוס' ד"ה התאוו תאוה

(Summary: Tosfos explains the double expression.)

פרש"י התאוו יותר- משמע שלא פסק להם השליו .

(a)

Explanation #1: Rashi explains that they wanted more - implying that the quails had not stopped.

והר"ר יוסף קרא פירש שפסק להם השליו ראשון ... "

(b)

Explanation #2: Whereas ha'Rav R. Yosef Karo explains that the first quails - "and the rabble in their midst desired ... " - had stopped

והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה" -לפי שלא היה להם שליו, וירד להם שליו שני.

1.

Explanation #2 (cont.): "And the rabble in their midst desired ... " precisely bedcause they did not have quails; so the quails fell for the second time.

8)

TOSFOS DH V'AMAR RESH LAKISH MAI DI'CHESIV ZOS TIH'YEH TORAS HA'METZORA TORAS MOTZI SHEM RA

תוס' ד"ה ואמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת תהיה תורת המצורע תורת מוציא שם רע

(Summary: Tosfos clarifies the text.)

'אמר' גרסינן ולא גרסי' ואמר ...

(a)

Text: The text reads 'Amar' and not 've'Amar' ...

דהא ריש לקיש לא אמר כלל לעיל.

1.

Reason: Because Resh Lakish did not say anything before.

9)

TOSFOS DH LISHNA TELISA'I

תוס' ד"ה לישנא תליתאי

(Summary: Tosfos explains why it is called 'The third Lashon'.)

פרש"י לשון שלישי של רכיל מגלה סוד.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that it is tongue of the third person - the tale-bearer who reveals secrets.

ואני מצאתי כתוב 'לישנא תליתאי' שהקיפה הקב"ה אחת של עצם ואחת של בשר, והוא שלישי בתוכם.

(b)

Explanation #2: Tosfos found another written explanation: 'the third tongue' - Inasmuch as Hakadosh-Baruch-Hu covered it (speech) with one cover of bone (the teeth), one of flesh (the lips) and it (the tongue) is the third item in between them.

10)

TOSFOS DH KOL MILSA D'ISAMRA B'APEI T'LASA LEIS BAH MISHUM LISHNA BISHA (This Dibur and the next one belong to the following Amud).

תוס' ד"ה כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

פירוש כגון כה"ג דנורא בי פלוני' -דאיכא למישמע דלא אמרה משום לישנא בישא ...

(a)

Clarification: In a case such as 'Where is fire available?' - which has connotations of not being meant as Lashon ha'Ra ...

אבל אם הוא אמר דבר קנטור על חבירו, אפילו היה אומרה בפניו, אית ביה משום לישנא בישא.

1.

Clarification (cont.): But if one says something that slanders one's friend, it is considered Lashon ha'Ra even where he says it in his presence.

11)

TOSFOS DH AVNET MECHAPER AL HIRHUS HA'LEIV

תוס' ד"ה אבנט מכפר על הרהור הלב

(Summary: Tosfos defines the Avnet.)

א'היכא דאיתא.

(a)

Reason: Based on its location.

ואבנט הוא כמו חגור של שש ,ארוכה מאד.

(b)

Clarification: The Avneit itself is a very long kind of linen belt.

ואיתא נמי במדרש -שהיה הכהן מקיפו סביביו ב' פעמים כנגד לב של אדם.

1.

Source: The Medrash too, explains that - the Kohen would it around himself twice in the vicinity of a person's heart.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF