12th Cycle Dedication

ERCHIN 3 - has been sponsored by Joshua Rebbi Danziger of Cliffside Park, New Jersey.

1)

TOSFOS DH EIM ME'AKVIN TINOKOS MI'LITKO'A

תוס' ד"ה אין מעכבין תינוקות מלתקוע

(Summary: Tosfos, citing the Gemara in Rosh ha'Shanah, resolves the discrepancy in the Mishnah itself, and elaborates.)

בפרק ד' דר"ה (דף לג.) מקשה הספר מדקתני 'אין מעכבין' ,הא לכתחילה (מעכבין) לא אמרינן להו 'זילו תקעו' ] ,והדר [תני 'אבל מתעסקין בהן שילמדו אפי' בשבת' ...

(a)

Question: In the fourth Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 33a) the Gemara asks that the initial wording of the Beraisa 'Ein Me'akvin' implies that Lechatchilah we do not instruct the children to 'Go and blow', and then the Tana says 'But one blows with them even on Shabbos'? ...

ומשני 'כאן בקטן שהגיע לחינוך, כאן בקטן שלא הגיע לחינוך' - כלומר בקטן שהגיע לחינוך מתעסקין.

(b)

Answer: And it answers 'One speaks by a Katan who has reached the age of Chinuch, the other, by one who hasn't - in other words, one blows with a child who has reached the age of Chinuch (See Shitah Mekubetzes 12).

וא"ת, פשיטא דאין מעכבין ,למ"ד ביבמות פרק חרש (דף קיד.) 'קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו' ?

(c)

Question: Is it not obvious, according to the opinion in Perek Cheresh (Yevamos, Daf 114a) 'Katan Ochel Neveilos, Ein Beis-Din Metzuvin Lehafrisho', that we do not stop a child from blowing?

וי"ל, כגון שהגיע לחינוך שמירת שבת אבל לא הגיע לחינוך תקיעת שופר- והוי קצת חידוש.

(d)

Answer: It speaks where he has reached the age of Chinuch regarding Shabbos but not regarding Teki'as Shofar - so there is a bit of a Chidush.

2)

TOSFOS DH L'ASUYEI NASHIM

תוס' ד"ה לאתויי נשים

(Summary: Tosfos cites the B'hag who disagrees with Rashi, and clarifies the Tosefta from which he cites his proof and subsequently the Sugya.)

שחייבות במקרא מגילה וכשרים לקרות ולהוציא זכרים ידי חובתן )ל"ה( .

(a)

Explanation #1: Who are Chayav to read the Megilah and who are Kasher to read for men and to render them Yotzei (Rashi's wording).

אבל בה"ג לא פסק הכי...

(b)

Explanation #2: The B'hag however, does not rule like that ...

ומביאין ראיה מן התוספתא, וזה לשונו ' -הכל חייבין במקרא מגילה... טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין הרבים ידי חובתן...

(c)

Tosefta: And he supports this from the Tosefta which states 'Everyone is Chayav to read the Megilah ... A Tumtum and an Androginus are Chayav, but they cannot render the community Yotzei ...

'אנדרוגינוס מוציא מינו ואין מוציא את שאינו מינו; טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו.

1.

Tosefta (cont.): 'An Androginus can render his own species Yotzei; A Tumtum can render neither his own species not those not of his species Yotzei.

'מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו ...

2.

Tosefta (cont.): 'Someone who is half Eved and half ben-Chorin can render neither his own species not those not of his species Yotzei.

'נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת מגילה' )עד כאן לשון התוספתא( ...

3.

Tosefta (cont.): 'Women, Avadim and Ketanim are Patur from reading the Megilah' (Up to here is the wording of the Tosefta) ...

וההלכות גדולות הוסיפו- 'אלא שחייבין בשמיעה לפי שהכל היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד...

(d)

Proof: And the Halachos Gedolos adds - 'They are however, Chayav to hear it, since everyone was included in the Safek of being wiped out, killed and destroyed ...

'ר' יהושע הוה מכנס כל אנשי ביתו וקורא לפניהם; רבי יונה אבוה דרבי מנחם היה מתכוין לקרותה לפני נשים שבביתו...

1.

Proof (cont.): 'Rebbi Yehoshua would gather all the members of his household and Lein the Megilah for them; Rebbi Yonah the father of Rebbi Menachem would have in mind to Lein (the Megilah) for all the women in his house ...

'שהכל היו בספק- והכל חייבין בשמיעה' )עד כאן לשון הלכות גדולות( .

2.

Reason: Because everyone was included in the Safek - and everyone is therefore Chayav to hear it (up to here is the wording of the Halachos Gedolos).

לכך צריך לפרש בכאן דאין הנשים מוציאין אלא נשים, אבל אנשים לא...

(e)

Explanation #2 (cont.): Consequently, we must explain here that women can be Motzi women, but not men ...

ו'הכל חייבין במקרא מגילה ... לאיתויי נשים' -[שמוציאות נשים אחרות].

1.

Explanation #2 (concl.): And 'Everyone is Chayav to read the Megulah ... to include women' - means that they can be Motzi other women.

והוה מצי למימר לאיתויי קטן -אליבא דרבי יהודה דמכשיר בקטן בפרק שני דמגילה (דף יט:).

(f)

Alternative Inference: Alternatively, the Gemara could have said that it comes to include a Katan - according to Rebbi Yehudah who considers him eligible in the second Perek of Megilah (Daf 19b).

3)

TOSFOS DH MEZAMNOS L'ATZMAN

תוס' ד"ה מזמנות לעצמן

(Summary: Tosfos clarifies the Dinim concerning women being Mezamen.)

שלש נשים, וכן שלשה עבדים, אבל שתי נשים אין מצטרפין (לשני) [עם] אנשים ...

(a)

Clarification: Three women and similarly three Avadim, but two women cannot combine with men ...

לפי שיש באנשים שאין בנשים ובעבדים -שאין הנשים אומרות 'ברית' ,ועבדים אין אומרים 'על ארץ שהנחלת לאבותינו' .

1.

Reason: Seeing as there are things that men say but not women and Avadim - in that women do not say 'B'ris', and Avadim 'al Eretz she'Hinchalto la'Avoseinu' (See Shitah Mekubetzes 16).

וצ"ל דרשות הוא לנשים לזמן, אבל חיובא ליכא.

(b)

Clarification (cont.): We are forced to say that women are permitted to be Mezamen, but are under no obligation to do so.

ותדע, מדקא מייתי מיניה סייעתא למ"ד בפ' שלשה שאכלו (ברכות מה:) ד'שנים אם רצו לזמן, מזמנין' ,משום דמאה נשים כתרי גברי...

(c)

Proof: Proof of this lies in the fact that the Gemara proves from it the opinion in Perek Sheloshah she'Achlu' (B'rachos, Daf 45b) that if two people want to be Mezamen, they may, since a hundred women are equivalent to two men ...

ואם היו חייבות, א"כ קשיא ליה דהא 'רצו לזמן' קאמר.

1.

Proof (cont.): And if they would be Chayav, there would be a Kashya on him, since it says 'Im Ratzu'.

ועל זה סמכו נשים שלנו שאינן מזמנות.

(d)

Conclusion: And it is on this that our women rely nowadays, when they are not Mezamen.

4)

TOSFOS DH L'ASUYEI KATAN HA'YODE'A L'MI MEVORCHIN U'CHEDE'RAV NACHMAN ETC.

תוס' ד"ה לאתויי קטן היודע למי מברכין וכדרב נחמן כו'

(Summary: Tosfos cites the Gemara's ruling and the ultimate Halachah.)

ואמר נמי בברכות (דף מח.) 'ולית הלכתא ככל הני שמעתא אלא כדרב נחמן ...' ...

(a)

Ruling #1: The Gemara also says in B'rachos (Daf 48a) that 'The Halachah is not like all of these statements, but like Rav Nachman ... ' ...

ואפילו הכי לא קי"ל כוותיה אלא כדאמר רבי יוסי בירושלמי 'כמה זימנין אכלית עם אבא חלפתא ועם חביבי, ולא זמנין עלי עד שהבאתי ב' שערות'.

(b)

Ruling #2: Nevertheless, we do not Pasken like him, only like Rebbi Yossi in the Yerushalmi (and in the Bereishis Rabah, Parshas Mikeitz - Rosh), who attests to the many times that he ate with his father (Aba Chalafta) and his uncle, and that they never included him in the Mezuman until he grew two hairs.

5)

TOSFOS DH D'SANYA ISH KI YIY'HEY ZAV ETC.

תוס' ד"ה דתניא איש כי יהיה זב וגו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara did not rather cite the Mishnah in Nidah.)

והא דלא מייתי מתניתין דיוצא דופן (נדה מג:) דתנן 'תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה' ...

(a)

Implies Question: The Gemara declines to cite the Mishnah in Yotzei Dofen (Nidah, Daf 43b), which states 'Tinok ben Yom Echad Metamei be'Zivah' ...

משום שהברייתא מפרש יותר.

1.

Answer): Because the Beraisa is more explicit.

6)

TOSFOS DH LI'ME'UTEI KATAN MI'KAREIS

תוס' ד"ה למעוטי קטן מכרת

(Summary: Tosfos clarifies the Din by a Katan, and explains why we need a Pasuk to exclude him from Misah.)

דהאי קרא בנכנס למקדש טמא כתיב, ומחייב ליה כרת, ולהכי כתיב "איש" -למעוטי קטן דלאו בר עונשין הוא...

(a)

Clarification: Because this Pasuk is written in connection with someone who enters the Beis-ha'Mikdash be'Tum'ah, and declares him Chayav Kareis, and it writes "Ish" to preclude a Katan who is not subject to punishment ...

אבל טמא הוא לטמא אוכלים ומשקין כגדול.

1.

Clarification (cont.): Although he is Tamei to render Tamei food and drink like a Gadol.

ויש לתמוה, למה לי קרא לפוטרו, כיון דלא מצינו קטן נענש?

(b)

Question #1: Why do we need a Pasuk to exempt him (from Kareis), seeing as we never find a Katan who is subject to punishment?

וכן קשה פרק ד' מיתות (סנהדרין נב:)" איש כי ינאף' ,"פרט לקטן' ?'

(c)

Question #2: And the same Kashya can be asked in Perek Arba Misos (Sanhedrin 52b) - "Ish ki Yin'af", 'to preclude a Katan'?

ומיהו התם י"ל דמשום קלון האשה יתחייב, דומיא דבהמה הנרבעת.

(d)

Answer #1: There however, one can answer that he ought to be Chayav due to the woman's disgrace, similar to an animal that is raped.

ושמא איצטריך -דסד"א הואיל ונתרבה לטומאה, יתחייב כרת...

(e)

Answer #2: Perhaps the Pasuk is needed - because we would otherwise have thought that since he is included in the Tum'ah, he is also included in the Kareis ...

קמ"ל דלא.

1.

Answer #2 (cont.): It therefore teaches us that this is not the case (See footnote).

7)

TOSFOS DH V'HA'TZARU'A

תוס' ד"ה והצרוע

(Summary: Tosfos citing Rashi, clarifies the D'rashah and elaborates.)

משמע צרוע אחרינא לרבות את האשה...

(a)

Clarification: Implying another "Tzaru'a" to include a woman ...

'א"כ למה נאמר "איש" לענין שלמטה' " -איש" דמשמע ולא אשה, לאו א'טמא יטמאנו קאי, דהתם אפילו אשה, אלא א'קרא דלתחת קאי דמשתעי בפריעה ופרימה )ל"ה( .

1.

Clarification (cont.): 'Then why does the Torah write Ish"? regarding the issue mentioned later' - Ish doews not refer tom "Tamei Yetam'enu", which refers even to women, but to the Pasuk further on which talks about P'ri'ah u'P'rimah (letting one's hair grow and renting one's clothes [Rashi's wording]).

ואע"ג דבנגעי ראש וזקן כתיב (ויקרא יג) "אשה" ...

(b)

Implied Question: And even though in connection with the head and the beard (Vayikra 11) the Torah writes "Ishah" ...

לא ילפינן מינה ,דהתם איצטריך דאע"ג שאין רגילות לצמח שיער בזקן, האשה מטמאה.

(c)

Answer: We cannot learn from there, because it is needed there to teach us that a woman is subject to Tum'ah there even though it is unusual for her to grow a beard.

ויש להקשות, אמאי לא נפקא לן אשה מ"אדם" ,דמשמע אשה ומשמע קטן דכתיב (במדבר לא) "ונפש אדם" ,וכיון דשקולים הן ויבאו שניהם?

(d)

Question: Why do we not learn Ishah from the word "Adam", which implies both a woman and a Katan - when it writes (in Bamidbar 31) "ve'Nefesh Adam"; so since they are equal, why not learn them both?

וי"ל, דסד"א מדאיצטריך קרא לרבויי אשה בנגעי (קטן) [זקן], מכלל דשאר נגעים ליכא לטמאות אשה אם לא מן הפסוק.

(e)

Answer: We would have thought that, since we need a Pasuk to include a woman regarding the Nega'im of a beard, we would have thought that she is not subject to any other Nega'im unless the Pasuk specifically says so.

וקשה, הוה ליה לרבויי אשה [מ"אדם"] ו"איש" למעוטי קטן מפריעה ופרימה, ו"הצרוע" לרבות קטן לטומאה?

(f)

Question: We should then have included Ishah from "Adam", whereas "Ish" comes to preclude a Katan from P'ri'ah and P'rimah, and "ha'Tzaru'a" will include him in the realm of Tum'ah?

וי"ל, דמסתברא למעוטי פריעה ופרימה באשה, שגנאי הוא זה.

(g)

Answer: It is logical to preclude a woman from P'ri'ah and P'rimah, since it is demeaning for her.

8)

TOSFOS DH HA'KOL RO'IN HA'KOL KESHERIN LIR'OS

תוס' ד"ה הכל רואין הכל כשרין לראות

(Summary: Tosfos clarifies the source.)

חדא הוא ולאו גבי הדדי תניא.

(a)

Clarification: They are one and the same, but they are not learned together

9)

TOSFOS DH V'HA'AMAR MAR

תוס' ד"ה והאמר מר

(Summary: Tosfos cites the source.)

בפרק קמא דשבועות (דף ו.).

(a)

Source: In the first Perek of Shevu'os (Daf 6a).

10)

TOSFOS DH D'MASB'RI LEIH V'SAVAR

תוס' ד"ה דמסברי ליה וסבר

(Summary: Tosfos, citing Rashi, clarifies the Gemara's answer and elaborates.)

הלכות נגעים שאינו בקי ;הולך ת"ח ורואה עמו ...

(a)

Clarification: The Dinim of Nega'im, with which he is not conversant; so he takes a Talmid-Chacham to inspect (the Nega) together with him ...

הוא אומר 'טמא' ,והוא אומר 'טמא' ...

1.

Clarification (cont.): Who announces 'Tamei', and he (the Kohen) says 'Tamei' after him

שהטומאה והטהרה תלויה באמירת כהן- והכי תניא ליה בת"כ )ל"ה(

2.

Reason: Because Tum'ah and Taharah depend on the declaration of the Kohen - as we learned in the Toras Kohanim (Rashi's wording).

והתם בת"כ איתרבו ישראל ,מדכתיב "או אל אחד מבניו הכהנים" .

3.

Clarification (concl.): There in the Toras Kohanim it learns a Yisrael from the Pasuk "O el Achad mi'Banav ha'Kohanim".

ומסקינן התם 'מאחר שסופו לרבות ישראל, למאי הלכתא כתיב "כהן" ?

(b)

Question: And it concludes there 'Since in the end we are going to include a Yisrael, why does it mention "Kohen"?

שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן, שאפי' כהן שוטה רואה נגעים.

(c)

Answer #1: Because Tum'ah and Taharah must come from the mouth of the Kohen, and even if he is a fool who is inspecting Nega'im.

אע"ג דמסברי ליה וסבר ...

(d)

Implied Question: And even though he must understand when it is explained to him ...

מקרי ליה 'כהן שוטה' שאינו בקי בפני עצמו.

1.

Answer: It refers to him as a 'Kohen Shoteh', since he is not an expert under his own steam.

ועי"ל, ד'מסברי ליה וסבר' דהכא לאו א'כהן קאי אלא א'ישראל חכם דקאי גביה מסברי ליה וסבר.

(e)

Answer #2: Alternatively, 'de'Masmb'ri leih ve'Savar' refers, not to the Kohen, but to the Yisrael Talmid-Chacham who is standing beside him, who understands when it is explained to him.

וא"ת, פשיטא, מה לי מלמדין מאתמול למלמדין אותו היום?

(f)

Question: Why is it not obvious? What difference does it make whether he knew it yesterday or it was taught to him today?

וי"ל, דאע"ג שאינו בקי אלא באותו נגע דמסברי ליה, כשר לראות.

(g)

Answer: Even though he is only conversant with this one Nega that is being explained to him, he is Kasher to inspect it.

11)

TOSFOS DH L'KADESH

תוס' ד"ה לקדש

(Summary: Tosfos defines Kidush and cites the source of the Machlokes.)

לערב מים חיים באפר חטאת.

(a)

Clarification: To mix the spring-water with the ashes of the 'Chatas'.

טעמייהו דרבי יהודה ורבנן מפרש בפרק טרף בקלפי (יומא מג.).

(b)

Clarification (cont.): The reasons of Rebbi Yehudqah and the Rabbanan are explained in Perek Taraf be'Kalpi (Yoma, 43a).

12)

TOSFOS DH AREIL

תוס' ד"ה ערל

(Summary: Tosfos clarifies the case and explains why the Gemara cites Rebbi Elazer rather than a Beraisa.)

שמתו אחיו מחמת מילה שהזה ממימי חטאת על הטמא, הזאתו כשרה....

(a)

Clarification: Whose brothers died as a result of the Milah, who sprinkled some of the Mei Chatas on a person who is Tamei, his Haza'ah is Kasher ...

טעמא מפרש ביבמות פרק הערל (דף עב:) 'מידי דהוה א'טבול יום, שפסול בתרומה וכשר בפרה.

(b)

Source: As the Gemara explains in Perek ha'Areil (Yevamos, Daf 72b) - 'Similar to the Din of a T'vul-Yom, who is Pasul to eat T'rumah, but Kasher regarding the Din of Parah.

ומצי לאיתויי ברייתא דתניא התם הכי בפירוש ...

(c)

implied Question: The Gemara could in fact, have cited the Beraisa cited there explicitly ...

אלא דר' אלעזר שגורה בפי כל יותר.

(d)

Answer: Only they were more familiar with the statement of Rebbi Elazar.

13)

TOSFOS DH T'REI

תוס' ד"ה תרי

(Summary: Tosfos refers to the source.)

הכל שוחטין בפ"ק דחולין (דף ב. ודף טו:).

(a)

Source: There are two 'ha'Kol Shochtin' - in the first Perek of VChukin - one on Daf 2a, the other, on Daf 15b.

14)

TOSFOS DH HA'KOL MA'ALIN

תוס' ד"ה הכל מעלין

(Summary: Tosfos refers to the source.)

בכתובות פ' בתרא (דף קי:).

(a)

Source: In the last Perek of Kesuvos (Daf 110b)

3b----------------------------------------3b

15)

TOSFOS DH L'ASUYEI AVADIM

תוס' ד"ה לאתויי עבדים

(Summary: Tosfos explains this in three different ways.)

שאם יש לו עבד כנעני מהול למכור ורוצה העבד שלא ימכרנו אלא בא"י.

(a)

Explanation #1: Inasmuch as that if one has an Eved Cana'ani who is Mahul to sell, and the Eved only wants to be sold in Eretz Yisrael (one forces the master to comply with his wishes - Rashi).

ובכתובות (דף קי:) פרש"י שיכול להעלותו [להעבד עברי בע"כ של עבד].

(b)

Explanation #2: In Kesuvos (Daf 110b) however , Rashi explains that the master can take his Eved Ivri to Eretz Yisrael against his will.

ור"י פירש שהעבד יכול לכוף להעלותו או יפטרוהו.

(c)

Explanation #3: Whereas according to the Ri, the Eved can force his master to take him up to Eretz Yisrael or to set him free.

16)

TOSFOS DH L'ASUYEI EVED SHE'BARACH ME'CHUTZ L'ARETZ L'ARETZ

תוס' ד"ה לאתויי עבד שברח מח"ל לארץ

(Summary: Tosfos explains this in three different ways.)

ומרישא לא שמעי' לי' ,למאן דתני 'עבדים' -ואפילו לפי' רש"י דבעבדים כנענים מיירי...

(a)

Implied Question: We cannot learn this from the Reisha, according to the text 'Avadim' - even according to Rashi (here) who establishes it by Avadim Cana'anim ...

דרוצה למוכרו, שאינו מוציאו מרשותו.

(b)

Answer #1: Because he wants to sell him, whereas in the Seifa, he does not want to take him out of his domain (See Rashash).

א"נ, דהואיל וברח, ניקנסיה לעבד ולא נפטר.

(c)

Answer #2: Alternatively, since the Eved ran away, we ought to penalize him and not set him free.

א"נ, ס"ד דרישא כגון שהרב הולך תדיר בארץ ישראל בלאו הכי.

(d)

Answer #3: Or we may have thought that the Reisha speaks where the master anyway travels regularly to Eretz Yisrael.

17)

TOSFOS DH MI'NAVAH HA'YAFAH

תוס' ד"ה מנוה היפה

(Summary: Tosfos discusses the Seifa.)

דח"ל לנוה הרעה דא"י, ואין אשתו יכולה לעכב עליו- וכן מא"י לירושלים )ל"ה(

(a)

Clarification: ... of Chutz la'Aretz to an ugly area in Eretz Yisrael, and his wife cannot stop him - and the same applies from the rest of Eretz Yisrael to Yerushlayim (Rashi's wording).

דתנא רישא 'הכל מעלין' ,תנא סיפא 'אין הכל מוציאין' - הכי מפרש התם בכתובות (גם זה שם)

1.

Clarification (cont.): The Reisha states 'ha'Kol Ma'alin', the Seifa adds 'Ein ha'Kol Motzi'in' - so the Gemara explains there in Kesuvos (Ibid.).

וליכא למימר לאתויי עבדים...

(b)

Implied Question: The Gemara cannot explain that it comes to include Avadim ...

דליכא חילוק בין שאר ארץ ישראל לירושלים גבי עבדים.

1.

Answer: Because there is no reason to differentiate between the rest of Eretz Yisrael and Yerushalayim with regard to Avadim.

18)

TOSFOS DH HA'KOL CHAYAVIN B'SUKAH

תוס' ד"ה הכל חייבין בסוכה

(Summary: Tosfos explains the sequence of the two sections in the Mishnah.)

עד השתא דריש 'הכל' לאתויי מאי ...

(a)

Clarification: Until here, the Tana discussed what 'ha'Kol' comes to include ...

מהשתא דריש הנך דתנא 'כהנים לוים וישראלים' -וקבעי 'פשיטא ;ואי הנך לא מיחייבי, מאן ליחייב?

(b)

Clarification (cont.): From now on he discusses the cases which mention 'Kohanim, Levi'im ve'Yisre'elim' - in that it is obvious; because if they are not Chayav, who is?

19)

TOSFOS DH U'VENEI AVODAH NINHU

תוס' ד"ה ובני עבודה נינהו

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara.)

ואין יכולין לדור איש ואשתו בסוכה, שאין נזקקין לנשותיהן, דרמיא עלייהו עבודת הרגל- אימא לא מחייבו )ל"ה(

(a)

Clarification: And they are not able to live in the Sukkah as man and wife, because, seeing as they are obligated to perform the Avodah, they are not permitted to be intimate - we would have thought that they are not Chayav (Sukkah [Rashi's wording]).

דמטעם הולכי דרכים ...

(b)

Implied Question: Because from the fact that they are travelers ...

ליכא למיפטרינהו אלא בשדות, אבל לא בלשכת בית המוקד ושאר מקומות בהמ"ק.

1.

Answer: They would only be exempt when they are in the fields, but not when they are in the chamber of the Beis ha'Mokad or in any other section of the Beis-h'Mikdadsh.

וה"ה דמצי למינקט נמי לוים השומרים בכ"א מקומות במקדש, כדאיתא פ"ק דתמיד (דף כו.).

(c)

Observation #1: In fact, the Gemara could have mentioned the Levi'im, who guard the Mikdash in twenty-one locations, as the Gemara explains in the first Perek of Tamid (Daf 26a).

הכי )נמי (אשכחנא לקמן גבי 'הכל חייבין בתקיעת שופר' ...

(d)

Observation #2: Similarly we find later, by 'Everyone is Chayav to blow the Shofar' ...

דמצי למימר 'כהנים ולוים איצטריכא ליה' דהא מייתי ליה נמי ד'לוים גואלין לעולם ומוכרין לעולם' ...

1.

Observation #2 (cont.): That it cold have explained that it needs to mention 'Kohanim and Levi'im', bearing in mind that the Beraisa quoted there states that 'The Levi'im (as well as the Kohanim) can always redeem their fields' ...

ולא נקט אלא כהנים.

2.

Observation #2 (concl.): Yet it only mentions Kohanim.

20)

TOSFOS DH KA'MASHMA LAN

תוס' ד"ה קמשמע לן

(Summary: Tosfos explains the Gemara's chidush.)

[אע"ג] דלא אפשר להו כעין דירה, כי היכי דאפשר להו, מיחייבי...

(a)

Clarification: Even though they cannot fulfil 'ke'Ein Dirah, there where they can, they are Chayav ...

ובעידן עבודה פטירי שלא בעידן עבודה מיחייבי.

1.

Clarification (cont.): Consequently, during the Avodah, they are Patur, but otherwise, they are Chayav.

21)

TOSFOS DH KOHANIM ISHT'RI L'HU KIL'AYIM B'IDAN AVODAH

תוס' ד"ה כהנים אישתרי להו כלאים בעידן עבודה

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's hidush.)

דאבנט של כלאים היה ...

(a)

Clarification: Since the belt consisted ot Kil'ayim - seeing as the Torah writes "And the belt of Sheish"

דכתיב "ואת האבנט שש" ,ומדשש כתנא, "תכלת" ...'.

1.

Clarification (cont.): And seeing as "Sheish" is linen, "Techeiles" is wool ... '.

22)

TOSFOS DH HANI KOHANIM HO'IL

תוס' ד"ה הני כהנים הואיל ואישתרו כלאים כו'

(Summary: Tosfos clarifies the clarifies the statement in detail.

הקשה הרב ר"י מאורליינ"ש נשים לא לחייבו בכלאים -הואיל וליתנהו "בגדילים תעשה לך" ?

(a)

Question: The Ri from Orleans asks why women are subject to Kil'ayim - seeing as they are not subject to "Gedilim T'aseh lach" (Tzitzis)?

ויש לומר, 'השוה הכתוב אשה לאיש' ...

(b)

Answer: Because the Torah compares women to men ...

והא דאמר פרק אלו עוברין (פסחים מג:) 'והני נשי הואיל וליתנהו בקום אכול מצה, אימא בבל תאכל חמץ נמי ליתנהו' ...

(c)

Implied Question: And even though the Gemara in 'Eilu Ovrin' (Pesachim, Daf 43b) states that 'Those women who are not subject to the positive Mitzvah of eating Matzah, ought not to be subject to the La'av of Chametz either ...

סמיך עלה א'הא דילפי' "ט"ו" "ט"ו" מחג הסוכות, דכתיב "האזרח" להוציא הנשים.

(d)

Answer: It relies on the Gezeirah-Shavah of "Chamishah-Asar" "Chmishah-Asar" from the Yom-Tov of Sukkos

וא"ת, ונימא כיון דאיתנהו בלבישת שעטנז, איתנהו בגדילים?

(e)

Question: Why do we not say that, since they are subject to the La'av of Sha'atnez, they should also be subject to the Mitzvah of Tzitzis?

וי"ל, דאדרבה, הוקשה כל התורה לתפילין.

(f)

Answer: Because, on the contrary, the whole Torah is compared to Tefilin (See Shitah Mekubetzes 15).

וא"ת, דהכי נמי לשם במצה היקשא יתירה ?

(g)

Question: But does the Gemara not also require an extra Hekesh by Matzah?

ותירץ, דאיכא למימר הואיל ואיתרבו לאכילת חמץ איתרבו נמי לאכילת מצה.

(h)

Answer: He (the Ri from Orleans) answers that, since they are included in the Mitzvah of eating Matzah, they are also included in the La'av of eating Chametz (See footnote).

23)

TOSFOS DH SHE'LO YEHEI DAVAR CHOTZETZ BEIN BIGDEI KEHUNAH LI'VESARO

תוס' ד"ה שלא יהא דבר חוצץ בין בגדי כהונה לבשרו

(Summary: Tosfos gives the reason for the prohibition.)

ותפלין על בשרו בעינן, דכתיב (שמות יג) "והיה לך לאות" ' ,ולא לאחרים לאות. '

(a)

Clarification: And Tefilin need to be on the skin, as the Torah writes "And it shall be for you a sign", 'but not a sign for others'.

24)

TOSFOS DH TZITZ MUNACH AL HA'METZACH U'MITZNEFES AL HA'ROSH V'EINAH MACHZEKES AD HA'METZACH ELA M'KOM HA'TEFILIN NIR'AH B'GOVAH HA'ROSH MAKOM SHE MO'ACH SHEL TINOK ROFEIS (l'SHON HA'KUNT'RES)

תוס' ד"ה ציץ מונח על המצח ומצנפת על הראש ואינה מחזקת עד המצח אלא מקום התפלין נראה בגובה הראש מקום שמוחו של תינוק רופס ל"ה

(Summary: Tosfos explains how the Gemara takes for granted that Kohanim are always Chayav to wear Tefilin shel Rosh, and Tefilin shel Yad at least when the Avodah is not being performed.)

וליכא למימר אמאי לא קאמר כדלעיל ' -קמ"ל ונהי דפטירי בעידן עבודה ...

(a)

Implied Question: One cannot ask why the Gemara does not answer like it answers above - 'It teaches us that even though thy are Patur during the time of the Avodah ... ' ...

דפשיטא ליה דחייבין לעולם בתפלין של ראש.

1.

Answer: Because the Gemara considers it obvious that the Kohen is always Chayav to wear Tefilin shel Rosh.

ולא בעי ליה למימר דס"ד דליפטרו מתפילין של יד שלא בעידן עבודה...

(b)

Implied Question: Nor does it want to say that we thought to exempt the Kohen from Tefilin shel Yad when he is not doing the Avodah ...

דפשיטא ליה דחייבין.

1.

Answer: Since the Gemara considers it obvious that he is Chayav.

25)

TOSFOS DH SHEL YAD EINAH ME'AKEVES SHEL ROSH

תוס' ד"ה של יד אינה מעכבת של ראש

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in Menachos.)

ואע"ג דאמר בעלמא מנחות (דף לו.) "ולטוטפות בין עיניך" ' ,כל זמן שבין עיניך יהיו שנים' ...

(a)

Implied Question: And even though the Gemara elsewhere (in Menachos, Daf 36a) learns from the Pasuk "u'Letotafos bein Einecha" that as long as the Tefilin are 'between your eyes, they should be two' ...

היינו בשעה שמניח שניהם צריך להקדים של יד.

1.

Answer: That means that whenever one wears both Tefilin one should first put on the shel Yad.

26)

TOSFOS DH YOM TERU'AH YIH'YEH LA'CHEM

תוס' ד"ה יום תרועה יהיה לכם

(Summary: Tosfos explains the proof.)

משמע יום אחד בלבד.

(a)

Clarification: Implying one day only.

27)

TOSFOS DH V'LI'BERACHOS

תוס' ד"ה ולברכות

(Summary: Tosfos defines 'B'rachos'.)

שהיו אומרים נמי ביום הכפורים של שנת היובל מלכיות זכרונות ושופרות.

(a)

Clarification: Because also on Yom Kipur of the Yovel-year they would recite Malchiyos, Zichronos and Shofros.

28)

TOSFOS DH MOCHRIN L'OLAM

תוס' ד"ה מוכרין לעולם

(Summary: Tosfos discusses Rashi's three explanations

פ"ה' ואפי' בשנת היובל עצמה אם מכרו קרקע שלהם מכורה היא ויוצאה, והמעות שלהן ...

(a)

Explanation #1: And even in the Yovel year itself, if they sell their land, the sale is valid and it goes out (See Shitah Mekubetzes 18), and the money is theirs.

דהא ליכא למימר דלא הדרא ארעייהו ביובל...

(b)

Explanation #1 (cont.): We cannot explain that the land does not go back to them in the Yovel ...

דכתיב (ויקרא כה) "ואשר יגאל מן הלוים" -ואמר בפ' בתרא (לקמן דף כט:) ד'ממכרו יוצא חנם' )ל"ה.(

1.

Reason): Since the Torah writes "va'asher Yig'al min ha'Levi'im", from which the Gemara in the last Perek (later, on Daf 29b) extrapolates that 'Any land that he sells is returned to him free of charge. (Rashi's wording).

ולא נראה, דהא מפרש שמואל טעמא לקמן בפרק בתרא (גם זה שם) משום דמכורה כבר יוצאה, אינה מכורה אינו דין שלא תמכר...

(c)

Question #1: This is not correct however, since Shmuel will explain there that seeing as whatever is already sold goes back (in the Yovel), it goes without saying that it cannot be sold ...

וההוא טעמא שייך גבי כהן כמו גבי ישראל.

1.

Question #1 (cont.): And this reason applies as much to a Kohen as it does to a Yisrael.

ועוד יש להקשות אליבא דרב נמי דאמר 'מכרה יוצאת' מאי איכא בין ישראל לכהנים [ליובל].

(d)

Question #2: And one can ask according to Rav as well, who says that the sale is valid but it goes out - what is the difference between Yisrael and Kohanim regarding the Yovel?

וכן קשה מה גואלין לעולם?

1.

Question #2 (concl.): And similarly what does 'Go'alin Le'olam' mean?

ויש קצת לישב הגירסא דבבתי ערי חומה -דישראל אינו גואלה אלא בתוך שנה תמימה, ולוים וכהנים גואלים לעולם...

(e)

Answer: One can partially resolve the text with regard to Batei Arei Chomah - which a Yisrael can only redeem within the complete year, but Levi'im and Kohanim can redeem forever ...

וס"ד שבתי ערי חומה שלהם נוהגין כבתי החצרים , וליפקו ביובל

1.

Answer (cont.): Because we might have thought that the Din concerning their Batei Arei Chomah is the same as that of the houses in their open cities, which go out in the Yovel ...

ו'מוכרין' דנקט אגב 'גואלין' .

2.

Answer (concl.): And it mentions 'Mochrin' on account of 'Go'alin'.

ורש"י פי' הכא וזה לשונו 'וגואלין לעולם' -אם מכרו שדה, גואלין אותו מיד, וישראל אינו גואל בפחות משתי שנים, דכתיב "במספר שני תבואות"

(f)

Explanation #2: Rashi here however, explains - and these are his words: 've'Go'alin Le'olam' - In the event tht he sells a field, he can redeem it at once, whilst a Yisrael cannot redeem it before two years, as the Torah states "According to the number of two produces".

ובראש השנה פרק ראוהו בית דין (דף כט.) וזהו לשונו בשם (רבי יהודה בר יצחק) [רבינו יצחק] הלוי מוכרין לעולם וגואלין לעולם ...

(g)

Explanation #3: Whereas in Perek Ra'uhu Beis Din (Rosh ha'Shanah, Daf 29a), he explains as follows: 'This is the correct text - "Kohanim and Levi'im may be Makdish forever - This is the text of Rebbi Yitzchak ha'Levi; But my other Rebbes have the text 'May sell forever, and redeem forever' ...

ושתיהם משניות הן במסכת ערכין ,ובין מקדישין ובין מוכרין תרוייהו משניות יתירות נינהו...

1.

Explanation #3 (cont.): Both of which are Mishnah's in Maseches Erchin, and both of which are superfluous ...

אלא איידי דתנא התם גבי ישראל 'אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים, ולא גואלין אחר היובל פחות משנה' ...

2.

Explanation #3 (cont.): Only since the Tana says with regard to a Yisrael 'Ein Makdishin lifnei ha'Yovel Pachos mi'Sh'tei Shanim, ve'Lo Go'alin achar ha'Yovel Pachos mi'Shanah' ...

תנא נמי גבי כהנים 'מקדישין וגואלין לעולם' ...

3.

Explanation #3 (cont.): He says also with regard to Kohanim and Levi'im 'Makdishin ve'Go'alin Le'olam' ...

ואיידי דתנא' מקדישין וגואלין 'גבי הדדי , תנא נמי גבי גואלין דמכירה 'מוכרין לעולם.'

4.

Explanation #3 (concl.): And now that he learns 'Makdishin and Go'alin' together, he also mentions 'Mochrin le'Olam' by Go'alin of Mechirah.

והכי מוקי לה במסכת ערכין.

(h)

Source: And this is how the Gemara establishes it in Maseches Erchin.

(continued on following Daf).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF