יט. רב הונא אמר מהכא, מה ראו על ככה ומה הגיע עליהם, דקטיל לושתי, ותלה אותו ואת בניו על העץ, יל"ע דלפי"ז אמאי מסיימים המגילה, והרי משקראו מה הגיע עליהם לכאורה יצאנו בזה ידי חובה?
שווארץ
לכו"ע "האגרת הזאת" כוללת את הדברים האלו עצמם. והדרשות בגמרא הם מהתוספות 'ומה ראו על ככה ומה הגיע עליהם", כאילו היה כתוב האגרת הזאת ובנוסף את מה שראו על ככה ואת מה שהגיע עליהם.
בברכה. יוסי בן ארזה
תודה רבה
לא הבנתי, בודאי לכו"ע האגרת הזאת הכוונה לכל המגילה, ובודאי כל המגילה דינה ככתבי הקודש, ומטמאה את הידים וכהנה, אבל חובת קריאתה היא מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, וכמו שאין חייבים לקרוא תחילה האגרת הזאת, למה חייבים לקרוא סופה?
חובת הקריאה נלמדה מ'והימים האלה נזכרים' שנאמר בהקשר לקבלת היהודים לקיים את האגרת. כלומר היהודים קיבלו עליהם להיות עושים את דברי האגרת וגם להיות קוראים אותה.
יוסי בן ארזה
יש בה דבר שלא הבנתי, אם החובת הקריאה הוא על האגרת, כמו שכתבת מקרא של והימים האלו נזכרים, א"כ אמאי אין חובה זו מחייבת בקריאת כל המגילה מתחילתה ועד סופה? ואם חיובה הוא מקרא כל תוקף, או מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, א"כ כמו שאין קורין תחילתה שלפני התוקף, כמו כן לא נקרא סופה?
לא כתוב בפירוש לקרוא את כל האגרת, אבל הסברא אומרת שאת חובת הקריאה עצמה הכתובה באגרת, חייבים לקרוא. (על דרך משל, מה כותבים בתפלין ובמזוזות - את המצוה 'וקשרתם' 'וכתבתם'. מה קוראים בשמע 'את הציווי לקרוא את שמע. וכן בהגדה של פסח מאריכים במצוה לספר).
ולכן יש מקום לומר שלא נכלל בקריאה אלא את עיקרו של הנס.
יוסי בן ארזה