1)

למה בתחילה כתוב "ויחנו" ולבסוף "ויחן"?

1.

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כו, ד"ה ואמר ויסעו): התשובה שעשו עמדה להם שיתקרב אליהם ה' כדלעיל, ולכן כתוב "ויחן" כי החוטאים הם רבּים ומחולקים, אבל כשחוזרים בתשובה יש לכולם לב אחד לא-ל אחד.

2.

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כו, ד"ה ואמר ויסעו): התורה היא אחת בהחלט, ולכן רק כשישראל עם אחד תינתן להם התורה שהיא אחת. 1


1

ועיי"ש אודות דברי חז"ל שהתורה התחילה דוקא באות אל"ף- "אנכי".

שאלות על רש"י

2)

רש"י: למה הוצרך לחזור ולפרש מהיכן נסעו: רמב"ן: שאלה זו איננה מובנת, והרי בכל המסעות כתוב מהיכן יצאו ולהיכן באו?

1.

גור אריה: בפסוק א' כבר כתוב שבאו לסיני 1 , ולכן קשה למה חזר לומר מהיכן יצאו. 2


1

למה הקדים הכתוב שבאו לסיני? עי' בפסוק הקודם.

2

כעי"ז ברא"ם, והוסיף שאם היה כתוב שנסעו ממקום פלוני אל מקום פלוני ומקום פלוני, ניתן היה להבין שחלקם נסעו למקום אחד ואחרים למקום אחר. לכן צריך לומר בכל מסע שיצאו ממקום פלוני ונסעו למקום אלמוני- ללמדך שכולם חנו שם. והנה, במכילתא הקשו שהפסוק מיותר כי בפרשת מסעי (במדבר 33:15) כתוב שנסעו מרפידים לסיני, (כך הביא הרמב"ן, עיי"ש מה שפירש, אמנם ברא"ם ישנה גירסא אחרת) ופירש הגור אריה- בכל מסע כתוב מהיכן יצאו ולהיכן נסעו, שלא תאמר שהיה ביניהם מסע נוסף שלא כתוב, ולכן הפסוק כאן מיותר כיון שזה כבר כתוב בפרשת מסעי. אמנם, מקושיית רש"י כאן נראה שאין סיבה לחשוב שהיה מסע נוסף שלא כתוב, ולכן לא זו הסיבה לכתוב מהיכן יצאו, אלא שדרך הכתוב לכתוב את הרצף של המסעות, ולכן אחרי שכבר כתב את ביאתם לסיני, אין טעם לחזור לכתוב את יציאתם מרפידים.

3)

רש"י: ביאתן למדבר סיני בתשובה: מנין זאת לרש"י?

1.

גור אריה: כפי שרש"י ממשיך- "ויחן"- בלב אחד. 1


1

ע"ע לקמן שאלה 6.

4)

רש"י: אף נסיעתן מרפידים בתשובה: והרי שם רפו ידיהם מהתורה?

1.

גור אריה: כשנסעו משם- נסעו בתשובה.

5)

רש"י: אף נסיעתן מרפידים בתשובה: מה פרוש הדברים?

1.

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כה, ד"ה ואמר ויסעו): ברפידים התרחקו מה' ובאו לסיני להתקרב, ולכן התקרב אליהם ה' מן השמים, 1 וללמדך שגדולים בעלי תשובה כי מחמת תשובתם התקרב אליהם ה'.


1

לכאורה הכוונה שלכן הדגש על נסיעתם מרפידים- נסעו מרפידים לסיני על מנת להתקרב אל ה', וכך ה' בא מהשמים לסיני.

6)

רש"י: וכל מקום...נגד, פנים למזרח: אבן עזרא (הארוך): כתוב (במדבר 2:2) "מִנֶגֶד סביב לאהל מועד יחנו" וחנו בכל סביבות האהל? גם יש להקשות מ"מִנֶגֶד תראה את הארץ" (-דברים 32:52) המורה על מרחק ולא על צד מזרח?

1.

רא"ם: 'נגד' פרושו מזרח כשהוא בא להורות על צד מסוים, כי 'נגד' פרושו 'נוכח', ונוכח האדם מורה על פנים, והמזרח נקרא פנים- קדם. אך "מִנֶגֶד...לאהל מאוד" לא מדבר על צד מסוים אלא "מִנֶגֶד סביב" ולכן זה לא מזרח. כך גם "מִנֶגֶד תראה את הארץ" בא להורות על המרחק ולא על צד מסוים.

2.

גור אריה: יש לחלק בין 'נגד' ל'מִנֶגֶד'- 'נגד' עניינו פנים אל פנים, ולכן דבר שאין לו פנים (כדוגמת הר) יש לפרש 'נגד' כשפניו קדמה- וההר למזרחו. לעומת זאת 'מנגד אהל מועד' לא בא לומר שהם נוכח האוהל, אלא שהם סמוכים לו קצת ואינם עמו לגמרי. לכן כתוב "מנגד" ולא 'נגד'- מול המקום שהוא נוכחי לו ואינו עמו לגמרי. 1


1

גם כשאדם עומד מאחורי אדם, שייך לומר שהם נוכחים כי הגופים עומדים זה נוכח זה, אך אם באת לומר שהם נוכחים, אזי הכוונה שהם עומדים פנים אל פנים ממש. לכן 'נגד' פרושו פנים למזרח דוקא, ואילו 'מנגד' בא להורות על המרחק היחסי ביניהם ולאו דוקא על המזרח. (עיי"ש תרוץ נוסף לגבי אוהל מועד.) יש להעיר שבפשטות הכונה שפניהם אל פני ההר- למזרחו, כלומר שהם עמדו מזרחית להר, ופניהם מופנים מערבה, ולכן הם ראו את צידו המזרחי של ההר, וזה נקרא נוכח ההר- פני ההר, דהיינו צידו המזרחי. אמנם נראה ברא"ם ובגור אריה שהם עמדו ופניהם למזרח העולם- לא לצד המזרחי של ההר, נמצא שהם עומדים מערבית להר, ופניהם לצד מזרח, והם רואים את צידו המערבי של ההר. כך מפורש בחזקוני שהמסע של ישראל היה ממערב למזרח עד בואם אל ארץ מואב, ובודאי הם לא עברו את ההר לפני מתן תורה, נמצא שהם רואים את מערב ההר ופניהם לצד מזרח. אמנם במלבי"ם כתוב שנסעו מהמערב למזרח, ואחר שעברו את סיני הפכו פניהם מערבה- וראו את מזרח ההר. [וזה שלא כדברי הרמב"ן כאן ש"ויבאו מדבר סיני" פרושו שחנו מול ההר מיד כשהגיעו למדבר, ולא המתינו עד שהגיעו למקום טוב לחנות בו, נמצא שהרמב"ן כחזקוני שפניהם למזרח, והם ראו את מערב ההר.] גם בפנים יפות כתוב כמלבי"ם שפניהם היו למערב כי שכינה במערב, והם חנו מזרחית להר, ואף הגר"א (אדרת אליהו, דברים 33:2, וכן בפרושו לחבקוק 3:3) כתב שישראל היו במזרח וההר מערבית להם. אמנם במכילתא מפורש לא כך- "אף על פי שאתם נוסעים מצפון לדרום ומדרום לצפון, לעולם תהיו הופכים פנים למזרח וכו' לימד שפני שכינה למזרח". וצ"ע בכל זה.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים