שאלות על רש"י

1)

רש"י: מכירו הייתי לשעבר: כיצד למדו זאת מ"עתה ידעתי"?

1.

גור אריה: הוא כבר פירש מעבודה זרה, ולמה אמר "עתה ידעתי"? אלא הכרתיו לשעבר 1 .


1

ועכשיו יותר, כפי שממשיך רש"י.

2)

רש"י: שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם: אם כך פירוש "עתה ידעתי כי גדול השם", כיצד יתפרש הפסוק בתהילים (135:5)- "כי אני ידעתי כי גדול ה', ואדונינו מכל אלוהים"?

1.

גור אריה: לא נכון לומר 'גדול ה' מכל אלוהים' כי אין יחס בכלל ביניהם 1 , ויתרו שאמר זאת, בודאי נודעה לו גדולת ה' כשראה שאין עבודה זרה שיכולה לעשות כמעשי ה', ולכן זה לא הוכח לו אלא בערך העבודה הזרה ולא יותר. 2 לעומתו, דוד אמר 'גדול השם" בלי תכלית, "ואדונינו"- שהוא מנהיג את ישראל 3 , היא הנהגה שלמעלה "מכל אלוהים".


1

פירוש- יש בכך מיעוט כבוד כלפי מעלה, כאילו מעלת ה' שהוא יותר משאר אלוהים ותו לו, והרי לאמתו של דבר אין יחס ביניהם כלל.

2

לכן אמרו חז"ל שיתרו נתן ממש בעבודה זרה, ולא אמרו זאת ח"ו על דוד.

3

כי 'אדון' איננו שם עצם אלא תואר שהוא מנהיג את הנמצאים. ע"ע ברא"ם מה שתירץ, ובגור אריה שהקשה עליו.

3)

רש"י: שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה: מה משמעות הדברים?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פרק י"ט עמ' צ): כל עובדי ע"ז עובדים לכח פרטי, ואילו יתרו היה מוכן לעבוד כח קדוש הכולל הכל, ולכן לבסוף הוא התגייר. 1


1

נראה לפרש שע"ז במהותה היא פולחן לאחד מהכוחות הקיימים בבריאה מתוך אשליה שכח זה יביא להם ברכה אם יעבדוהו- אע"פ שהוא מוגבל (עי' ברמב"ם בריש הלכות עבודה זרה), וכפי שהביא רש"י בירמיה (2:10)- "כִתִיים עובדים למים וקדריִים עובדים לאש, ואף על פי שיודעים שהמים מכבין את האש לא הניחו את אלוהיהם". להבדיל, אמונת ישראל היא אמונת היחוד- עבודה לבעל הכוחות כולם, והכוחות המוגבלים הם נבראים שאין להם כח עצמי, ואסור לעבוד להם. ע"ע במהר"ל בחידושי אגדות (ח"א עמ' לו, ד"ה אותו, שבת נו ב) שירבעם עשה שני עגלים לעבודה זרה כדי לעבוד לריבוי של כוחות ובכך להתדמות כביכול אל ה' שהוא בעל הכוחות כולם. אולי זהו הדגש על יתרו שלא הסתפק בפולחן לכח מוגבל ולכן חיפש את בעל הכוחות כולם- עד שזכה להגיע לאמונת ישראל. אמנם, הדגיש המהר"ל (גבורות ה' פרק י"ט עמ' פז, ד"ה ולכהן) שיתרו פירש מעבודה זרה קודם שבא משה לביתו. ע"ע מה שכתבנו לעיל, שמות 2:21:4:1* בענין יתרו וציפורה, וכן שם שאלה 6 ובהערות. ע"ע במהר"ל בגבורות ה' (פל"ו בתחילתו, עמ' קלג, ובעוד מקומות, הובאו הדברים לעיל שמות 12:3:9:1 ואילך) כיצד יציאת מצרים וענייני הפסח מורים שה' יחיד בעליונים ותחתונים, ולכן אמר יתרו "עתה ידעתי כי גדול השם". ע"ע לעיל (18:1:4:1) שלכן התגייר יתרו דוקא מחמת קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, ועל היחודיות של גירות יתרו עי' לעיל, 18:1:10:1.

4)

רש"י: ורבותינו דרשוהו...בקדרה אשר בשלו בה, נתבשלו: וכי זה פשט הפסוק?

1.

גור אריה: בודאי "אשר זדו" הוא מלשון 'זדון', וחז"ל דרשו מכך שלא כתוב 'אשר הרשיעו' אלא "הזידו" לומר שה' שילם להם במידה שמדדו, ודרך הכתוב לכתוב לשון נופל על גבי לשון. 1


1

עיי"ש שהרחיב.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים