למה כתוב כאן "ירא אלוקים"- מידת הדין, ולא 'ירא השם'- מידת הרחמים?
מהר"ל (דרך חיים פ"ה מ"ג, עמ' רכא, ד"ה עשרה ניסיונות): ע"י הניסיון יוצאת מדרגתו [מן הכח] אל הפועל ובזה הוא זוכה במידת הדין, ועד עתה היו האומות מקטרגים במידת הדין- למה לאבד את האומות מפני אברהם. לכן כתוב כאן "כי ירא אלוקים אתה" (-שהוראתו דין, ולא 'ירא השם'- במידת הרחמים) כי ע"י הניסיון הוא זוכה בדין.
שאלות על רש"י
רש"י: אעשה בו חבלה וכו': מנין שרצה אברהם לחבול בו?
גור אריה: אם לא כן, למה נאמר לו "ואל תעש לו מאומה" [והרי כבר כתוב "אל תשלח"].
רש"י: אמר לו אברהם אפרש לפניך את שיחתי וכו': מנין שכך טען אברהם?
גור אריה: ממה שכתוב "כי עתה ידעתי...ולא חשכת" משמע שזה נתינת טעם לציווי של "אל תשלח", ולכן פירש רש"י שעל הציווי של "אל תשלח" טען אברהם "אפרש שיחתי" והשיב לו ה' "ומוצא שפתי לא אשנה", כי אמרתי לך רק להעלותו, ולמה לי כל זה? "כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה".
רש"י: מעתה יש לי מה להשיב לשטן ולאומות: מנין לפרש כך?
גור אריה: קשה שבודאי היה גלוי לפניו שהוא ירא אלוקים? אלא זה פתחון פה כלפי השטן והאומות.
