רא"ם: אפשר לקרוא לתשרי 'ראשון' כי הוא ראש לשנים, אבל לא מונים בעקבותיו את חשון כחודש השני, כי ניסן הוא ראש לחודשים. ומה שקראו לעיל (ז,יא) לחשון 'החודש השני' זהו משום שבאותה שנה אירע דבר שאליו מייחסים את חשון- הדין של המבול שנגזר בראש השנה, וכן קראו לסיון 'החודש השביעי' ביחס להפסקת הגשמים. ¹

גור אריה: לעיל (ז,יא) כתוב שהמבול התחיל בחודש השני דהיינו שני לדין שבו נגזר המבול, ואחר שמנינו לתשרי שוב אין למנות לניסן ולכן כאן כתוב "בראשון" כלומר ראשון להשלמת השנה של אותו דין, וכן לקמ' נקרא חשון "בחודש השני". עיי"ש.

גור אריה: 'הוצא' הוא בנין כבד ו'יצא' הוא בנין קל, לכן פירשו שיאמר להם לצאת ואם לא יצאו יוציאם בעל כרחם. עיי"ש.

גור אריה: היונה עוף טהור ויש לה מזג ישר, אבל העופות הטמאים וכן החיות הטורפות אינן חוששות לזה שהרי אינן ניזונות מהקב"ה אלא מטרף.

גור אריה: פסוק זה אין בו ברכה או ציווי אלא הוא נאמר לנח, וקשה מה בא ללמדו- שהרי נח ראה שהם לא פרו ורבו בתיבה?! אלא מדובר על היתר תשמיש, כי נח לא ידע האם שימשו בתיבה שהרי אסור לראות בעלי חיים בשעה שהם מזדווגים, ויש הרבה שתשמישם בלילה, לכן נאמר לו "ושרצו בארץ".

גור אריה: קשה מה בא הפסוק ללמד [כמבואר לעיל בתרוץ הקודם]? אלא הפסוק בא להתיר להרביע אותם בארץ ¹ .

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' רנח ד"ה ומה, סנהדרין דף קח:): שלושת אלה רחוקים משאר הנבראים ולכן הם לא נמשכו אחרי הסדר שסידר ה': העורב אכזרי על בניו, את הכלב הכל מרחיקים ושונאים, וכן חם מוכן להרחקה כפי שארע לבסוף שזרעו נתקלל ונתרחק מבני אדם.