רש"י: אם משמש בלשון אשר, כמו "ואם תקריב מנחת בכורים" שהיא חובה: למה שכתבנו לעיל (21:30) בדעת רש"י פסוק זה מתפרש בלשון 'כאשר' ולא בלשון 'אשר'?
גור אריה: אמנם יש 'אם' שמשמעותו 'אשר' ויש 'כאשר', אבל בעיקר הלשון הם שווים. 1
ע"ע לעיל, 21:30:1:1-2. ??
