חולין דף קיז. א

מה חומר יש בחלב ומה בדם, ומה קולא יש בחלב ומה בדם?

חומרא קולא
בחלב קרבן יש בו מעילה אפי' בקדשים קלים
 
אכלו והיה פגול נותר טמא חייב עליו
איסור אכילתו (גם בחולין) אינו נוהג
 
אלא בבהמה טהורה בלבד
בדם נוהג איסורו בבהמה וגם בחיה ובעוף
 
בין טמאים ובין טהורים
אין בו מעילה אפי' בדם קרבן [1]
 
אכלו והיה פגול נותר טמא פטור עליו

דבר שנעשית מצותו, האם שייך בו עוד איסור מעילה?

מה הדין? מנלן?
בעלמא אין בו מעילה דאיכא מיעוט שני כתובים הבאים כאחד [2]
תרומת הדשן מועלין בהם (ויקרא ו:ג) "וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ" -
 
מלמד שטעונים גניזה

בבגדי כהונה

לרבנן: מועלין בהם (ויקרא טז:כג) "וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד וְהִנִּיחָם שָׁם" -
 
מלמד שטעונים גניזה
לר' דוסא: אין מועלין -
 
וכשרין לכהן הדיוט
"וְהִנִּיחָם שָׁם" מלמד שלא ישתמש בהן ליוה"כ אחר
עגלה ערופה מועלים בהם (דברים כא:ד) "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה" -
 
שם תהא קבורתה לעולם

חולין דף קיז: א

"האלל" [3] של נבילה, האם מצטרפים לחתיכת בשר לטמא טומאת נבלות או טומאת אוכלין?

להצטרף לכזית לטומאת נבלה להצטרף לכביצה לטומאת אוכלין
לתנא קמא אינו מצטרף מצטרף
לר' יהודה כשאינו מכונס: אינו מצטרף
 
כשכינסו ויש בו כזית: מטמא בעצמו [4]
-------------------------------------------------

[1] וכתבו התוס' (בד"ה הוא) זה דוקא לאחר שחיטה, אבל קודם לכן איתא במעילה (דף יב:) שיש מעילה בדם.

[2] והשני כתובים הם: תרומת הדשן ובגדי כהונה, ואליבא דר' דוסא הם: תרומת הדשן ועגלה ערופה. ואפי' למ"ד בעלמא דב' כתובים הבאים כאחד מלמדים, כאן אין מלמדים, משום שיש כאן בתרומת הדשן ועגלה ערופה מיעוטים - לומר שדוקא בהם הדין כן ולא בדבר אחר, בתרומת הדשן כתוב "ושמוֹ" - (ו' אחרונה מיותרת), ללמד שבו יש דין גניזה ולא בשאר דברים שהם מותרים בהנאה, וכן בעגלה ערופה כתוב "הערופה" - (ה' ראשונה יתירה) ללמד דדוקא בה יש דין גניזה ולא בדבר אחר.

[3] בגמ' (לקמן קכא.) מבואר שהוא "בשר שפלטתו סכין" - דהיינו כשפשט את העור נטתה הסכין וחתכה קצת מבשר הבהמה עם העור. ושם בגמ' אמר ר' יוחנן עוד פירוש מה הוא אלל, ור"ל פליג עליו.

[4] ות"ק פליג וס"ל שבכל ענין אין "האלל" מטמא טומאת נבלות.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף