BAVA METZIA 68 - Ari Kornfeld has generously sponsored the Dafyomi publications for this Daf for the benefit of Klal Yisrael.

1) TOSFOS DH v'Nosen Lo Secharo k'Po'el Batel

תוספות ד"ה ונותן לו שכרו כפועל בטל

(SUMMARY: Tosfos gives two explanations of this.)

אי גרס תנא כפועל בטל א"כ לא גרסי' במתני' בטל

(a) Observation: If the text [after our Mishnah] says "Tana (a Beraisa teaches) like an idle worker", the text in our Mishnah does not say "idle". (If it did, there would be no need to bring the Beraisa!)

פירש בקונטרס כפועל בטל מאותה מלאכה דבטל מינה

(b) Explanation #1 (Rashi): [He is paid] like a worker idle from the job he neglected;

היינו שאם היה עושה תחלה מלאכה כבידה ומרויח הרבה וזאת היא קלה אומדים כמה יניח משכרו לעשות מלאכה זו

1. If initially he did an exhausting job, and earned much, and this is light, we estimate how much he would agree to lose from his wage to do this light Melachah;

שזהו יותר ממה שנותנין לעשות בקלה (הגהת בארות המים) כי אין אדם מניח מריוח גדול אלא מעט אף על פי שבא לו בטורח יותר

2. This is more than they [normally] pay to do the light task (i.e. to one who does not abandon a job that pays more), for one refrains from a big profit only a little, even though it comes to him through more exertion.

ולפירושו אתיא מתניתין כר' שמעון דאמר נותן לו שכרו משלם ולא כר' מאיר

(c) Consequence: According to his Perush, our Mishnah is like R. Shimon, who says that he gives to him his full wage. It is unlike R. Meir.

וקשה לפירושו דקאמר בגמ' אבל סיפא דנפיש טרחא אימא לא סגי ליה כפועל בטל

(d) Question #1: It says in the Gemara "but the Seifa, in which there is much toil, I would say that like an idle worker does not suffice!"

והשתא והלא לפי מה שהיא כבידה נוטל יותר אמאי ס"ד דלא תסגי כפועל בטל

1. Now, since one receives more for harder work, why would I think that like an idle worker does not suffice? (He is compensated for the extra toil!)

ועוד דקתני בתוספתא (פ"ד) המושיב את חבירו בחנות למחצית שכר נותן לו שכרו כפועל בטל דברי ר"מ

(e) Question #2: A Tosefta (4:11) says "one who hires his friend [to sell merchandise for him] in a store for half the profit, he pays him like an idle worker. R. Meir says so;

משמע דמתני' אתיא כר' מאיר

1. Inference: Our Mishnah is like R. Meir!

ולכך נראה לפרש כפועל בטל היינו כיושב ובטל לגמרי

(f) Explanation #2: "Like an idle worker" means that he is totally idle.

והשתא א"ש צריכותא דגמרא ומתניתין אתיא כר' מאיר

(g) Support: Now it is fine how the Gemara showed why both [cases in our Mishnah] are needed, and our Mishnah is like R. Meir.

והא דקאמר בגמ' רבי מאיר בין מרובה בין מועט

(h) Implied question: The Gemara says that R. Meir says [that any wage suffices,] whether much or a little!

היינו כלומר בין היה עוסק במלאכה מרובה בין היה עוסק במלאכה מועטת לעולם נותן לו כפועל בטל

(i) Answer: That means whether he was engaging in much work or a little work, he always gives to him like an idle worker.

ר"ש אומר נותן לו שכרו משלם שאומדים כמה היה רוצה ליטול וליבטל ממלאכה כבידה שהיה עוסק ויעסוק במלאכה קלה כזו דהיינו טפי מר' מאיר

(j) Explanation #2 (cont.): R. Shimon says, he gives to him his full wage. We estimate how much one wants to take and be Batel from the weary work that he was engaged in, and engage in a light task like this. This is more than R. Meir says.

והא דקתני בתוספתא בסיפא בתר מילתיה דרבי מאיר ור' שמעון אומר נותן לו שכרו משלם אבל אינו דומה עושה מלאכה ליושב בטל יושב בחמה ליושב בצל

(k) Implied question: The Tosefta, in the Seifa after R. Meir's opinion, brings that R. Shimon says "he gives to him his full wage. However, one who works is unlike one who sits idle. One who sits in the sun is unlike one who sits in the shade"!

לאו בטל לגמרי אלא מאותה מלאכה החמורה

(l) Answer: He does not mean [one who sits] totally idle, rather, idle from that weary work.

ומיהו לעיל בסוף אלו מציאות (דף לא: ושם) גבי השבת אבידה דקתני נוטל שכרו כפועל בטל נראה כפי' הקונטרס

(m) Implied question: Above (31b), regarding Hashavas Aveidah, it teaches "he is paid like an idle worker", it seems that Rashi's Perush is correct;

מדפריך התם הא לאו בטל הוא משמע דפריך משום דמשמע ליה ברייתא דקתני כפועל בטל שנותנים לו כמו שירצה פועל לישב וליבטל לגמרי

1. It asks there "he is not idle!" This connotes that he asks because he understands the Beraisa, which teaches "like an idle worker", to mean that they give to him like a worker would want [to receive] and sit totally idle.

לכך נראה לפרש התם הך דמשני אביי כפועל בטל מאותה מלאכה דבטיל מינה כדפי' בקונטרס

(n) Answer: It seems that there, Abaye's answer "like a worker Batel from the work that he ceased" is like Rashi explained.

וא"ת אם כן הוא נוטל שכרו על השבת אבידה ובהכונס (ב"ק דף נו:) אמרינן דטעם דשומר אבידה הוי כשומר חנם משום דמאי הנאה קא מטי ליה

(o) Question #1: If so, he is paid for Hashavas Aveidah, and in Bava Kama (56b) we say that the reason why a Shomer Aveidah is like a Shomer Chinam is because he gets no benefit from it!

וע"כ לא קאמרי רבנן טעינה בשכר אלא משום דא"כ לכתוב רחמנא טעינה ולא בעי פריקה

(p) Question #2: Rabanan say that loading is for wages only because if so (it was for free), the Torah should have written loading, and it would not need [to write] unloading! (There is no source to be paid for Hashavas Aveidah. It should be for free!)

וי"ל דאין לחוש אם נוטל שכר כיון שעוסק במלאכה אחרת ומפסיד

(q) Answer: There is no problem if he receives wages, since he engages in another task and loses;

דהא אם היה שם בית דין היה מתנה ליטול כל מה שמפסיד ועכשיו דליכא ב"ד למה לא יטול כל טרחו

1. If there would be a Beis Din there, he would stipulate to receive everything that he loses. Now that there is no Beis Din, why shouldn't he receive for all his toil?

ובפרק עד כמה (בכורות דף כט: ושם ד"ה כפועל) נמי דקתני נוטל שכר לדון כפועל בטל

(r) Citation (Bechoros 29b): [A judge] receives wages for judging like an idle worker.

התם נמי י"ל כפ"ה כיון שמתבטל ממלאכתו יכול ליטול שכר.

(s) Explanation: Also there we can explain like Rashi. Since he is idle from his work, he may receive wages.

2) TOSFOS DH Ela Im Ken Nosen Lo Sechar Amelo u'Mezono

תוספות ד"ה אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו

(SUMMARY: Tosfos explains why here we could not say "like an idle worker.")

הכא לא שייך למיתני כפועל בטל דאין מתבטל להאכילה ולהשקותה אלא רגע אחד ביום

(a) Observation: Here we could not teach "like an idle worker", for he is idle [from his normal work] only a moment a day to feed it and give it to drink.

אבל חנוני כל עסקו בכך

(b) Distinction: However, a grocer's entire occupation is this (selling the merchandise);

דתניא בתוספתא (פ"ד) המושיב חנוני בחנות אם היה אומן לא יעסוק באומנתו.

1. Citation (Tosefta 4:12): One who hires a grocer [to sell merchandise for him] in a store, if he was a craftsman, he may not engage in his profession.

3) TOSFOS DH Aval Mekablim Agalin v'Sayachin

תוספות ד"ה אבל מקבלים עגלין וסייחין

(SUMMARY: Tosfos explains that this is without Achrayus.)

תימה מאי קמ"ל פשיטא כיון דאין מקבל עליו אחריות

(a) Question: What is the Chidush? Obviously [this is permitted], since he does not accept Achrayus!

ואי משום דבעי למיתני ומגדלין אותן עד שיהיו משולשין

1. Suggestion: This was taught because he needed to teach that we raise them until they are Meshulashim (a third of their ultimate growth, or three years old).

זה היה יכול להשמיענו ברישא לאחר שנותן לו (הגהת הב"ח) שכרו

2. Rejection: It could have taught this in the Reisha, after "he pays him his wage"!

ויש לומר דקמשמע לן דבסתמא אין מקבל עליו שום אחריות ולא הוי עסקא כיון דבתחלה כשקבל עגלים לא שמו אותם

(b) Answer: The Chidush is that Stam, he does not accept any Achrayus, and it is not a business venture, since initially when he accepted the calves, they did not estimate them;

אלא לאחר שגדלו ובאין לחלוק השבח אז שמין אותם כמה השביחו

1. Only after they grew, and they come to divide the Shevach (improvements), then they estimate how much they improved.

ולהכי תנא ברישא שמין ובסיפא מקבלין

(c) Support: This is why the Reisha says "we estimate", and the Seifa says "we accept";

וכששמין בשעת קבלה בסתם מקבל עליו חצי האחריות כמו בשאר עסקא.

1. When they estimate at the time of accepting, Stam he accepts half the Achrayus, like other business ventures.


4) TOSFOS DH Ika Beitzim Muzaros

תוספות ד"ה איכא ביצים מוזרות

(SUMMARY: Tosfos brings that one may eat them.)

דשרו באכילה כדאמרינן באלו טריפות (חולין דף סד:) ביצים מוזרות נפש היפה תאכלם

(a) Explanation: One may eat them, like we say in Chulin (64b) "one who is not finicky may eat Muzaros eggs (that do not develop into chicks)."

וליכא למימר לא מצא ביצים מוזרות ילך לביתו ריקן

(b) Implied question: If he does not find Muzaros eggs, will he get nothing?!

דביצים מוזרות שכיחי טובא הלכך אפילו כי לא מצא שרי.

(c) Answer: Muzaros eggs are very common. Therefore, even if he does not find, it is permitted.

5) TOSFOS DH Makom she'Regilin Leha'alos Sechar Katef l'Ma'os li'Behemah Ma'alin v'Chulei R. Shimon ben Gamliel Omer v'Chulei

תוספות ד"ה מקום שרגילין להעלות שכר כתף למעות לבהמה מעלין כו' רשב"ג אומר כו'

(SUMMARY: Tosfos brings three versions of this Beraisa.)

כך כתוב בתוספתא (פ"ה ע"ש) וכן גרס בקונטרס

(a) Version #1: This is the text in the Tosefta (5:6), and this is Rashi's text.

אבל ברוב ספרים גרסינן בתר לבהמה מעלין ולהעלות ולדות בשכר עמלו ומזונו מעלין

(b) Version #2: In most Seforim, the text says after li'Behemah Ma'alin "and Leha'alos (to pay) wages of toil and its food through offspring (the one who raises the animals keeps the offspring), Ma'alin (we pay this)."

ומצינן למימר דרשב"ג לא פליג אלא ארישא כדאמר במילתיה דאין נותן לו שכר כתף למעות אבל אסיפא למקום שנהגו להעלות ולדות בשכר לא פליג

(c) Possibility #1: We can say that R. Shimon ben Gamliel argues only with the Reisha, like he said in his words "he does not give money for carrying it", but in the Seifa, "in a place where the custom is to give the offspring as wages [for carrying it]", he does not argue.

אי נמי כל שכן דפליג בסיפא דהא אמאי איצטריך ת"ק למיתני סיפא כיון דתנא רישא

(d) Possibility #2: All the more so he argues in the Seifa! Why did the first Tana need to teach the Seifa, since he [already] taught the Reisha?

אלא איצטריך לאשמועינן שלא תאמר מנהג חמור כ"כ שמעלין ולדות בשכר יכול לשנות אם כן לרשב"ג דיכול לשנות ברישא כ"ש בסיפא

1. Rather, he needs to teach that we should not say that such a stringent custom, to give the offspring for wages, one may deviate from it. If so, R. Shimon ben Gamliel, who permits deviating in the Reisha, all the more so in the Seifa!

ור"ח גריס מקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות מעלין לבהמה מעלין להעלות ולדות כו'

(e) Version #3: R. Chananel's text says "in a place where they give money for carrying, we give. For an animal, we give. To give to offspring..."

פי' אם היו פירות כבר מונחין בחצר המקבל מעלה לו פירות כשער שבשוק ומעלה עליהם שכר כתף שהיו צריכין להביא פירות מביתו של הנותן לביתו של מקבל

1. Explanation: If Peros were already resting in the Chatzer of the one who accepted, [the investor] pays him for Peros like the market price, and he adds to them the wage of carrying, which [had the acceptor not used his own Peros,] they would have had to bring Peros from the investor's house to the acceptor's house.

כדתניא היו פירות מופקדין אצלו מעלה לו במעות.

2. Source (Beraisa): If Peros were deposited with [the acceptor, the investor] pays [the saved cost of transporting them] to him in coins.

6) TOSFOS DH v'R. Shimon ben Gamliel Lo Ba'i Sechar Amelo u'Mezono

תוספות ד"ה ורשב"ג לא בעי שכר עמלו ומזונו

(SUMMARY: Tosfos explains that he asks only about exertion.)

פשיטא דשכר מזונו בעי למיתב דהיאך יהיו גללים שכר מזונו

(a) Explanation: Obviously, he must give money for the food. How could the dung cover the cost of the food?!

אלא מעמלו גרידא פריך דאפילו עם אמו הרבה פעמים צריך שכר כתף.

1. He asks only from exertion. Even with its mother, many times he needs money for carrying it.

7) TOSFOS DH Ha Ika Gelalim

תוספות ד"ה הא איכא גללים

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara above.)

ובפרק אלו מציאות (לעיל דף כז.) גבי שה דאבידה פריך ואימא לאתויי גללים ומשני דסתם גללים מפקר להו

(a) Implied question: Above (27a): Regarding "Seh" written regarding an Aveidah, the Gemara asks "perhaps it comes to teach about dung!", and answers that Stam, people make the dung Hefker!

התם לכ"ע מחיל להו בשביל השבת קרן

(b) Answer: There, all agree that [the owner] pardons them due to [his gratitude that the finder] returns the principal;

אבל הכא דצריך ליתן שכר רוצה הוא להיות פטור ע"י גללים.

1. However, here that [the investor] must pay, he wants to be exempt through dung.

8) TOSFOS DH Iy Palga b'Agar Trei Tilsi b'Hefsed Iy Palga b'Hefsed Trei Tilsi b'Agar

תוספות ד"ה אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר

(SUMMARY: Tosfos explains four versions of this.)

כך גרס בקונטרס ולגירסא זו קאי רישא אנותן וסיפא ארב עיליש המקבל

(a) Version #1: This is Rashi's text. According to this text, the Reisha refers to the investor, and the Seifa refers to Rav Ilish, the acceptor.

ואי גרסינן פלגא באגר תרי תילתי בהפסד ואי פלגא בהפסד תילתא באגר אז קאי הכל אנותן

(b) Version #2: If the text says "half the profit and 2/3 of the loss, and if half the loss, a third of the profit", then it all refers to the investor.

ואי גרסינן פלגא באגר תילתא בהפסד ואי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר אז קאי הכל ארב עיליש

(c) Version #3: If the text says "half the profit and a third of the loss, and if half the loss, two thirds of the profit", it all refers to Rav Ilish (the acceptor).

וקשה וכי שוטה הנותן לעשות כזה למקבל ולתלות בדעתו דכשיראה הפסד יאמר אני רוצה פלגא באגר ועליך תרי תילתי בהפסד

(d) Question: Is the investor a lunatic to do like this, and leave him to decide, and when he sees that there is a loss, he will say "I want half the profit, and you bear 2/3 of the loss"...

ואם יראה ריוח יאמר אני רוצה פלגא הפסד ושני שלישי ריוח

1. And if he sees that there is a profit, he will say "I want half the loss, and 2/3 of the profit!"

והרי כאילו התנה שמקבל הנותן עליו תילתא באגר ושני תילתא בהפסד

i. It is as if he stipulated that the investor accept on himself a third of the profit and two thirds of the loss!

ויש לומר דשמא זמן אחד קבוע להם שתוך אותו זמן יברר רב עיליש איזה מהם שירצה

(e) Answer #1: Perhaps they have a fixed time, that within that time Rav Ilish must clarify which of them he wants.

אי נמי רבא היה תמיה על לשון השטר דאי פלגא באגר הוה לו לכתוב תרי תילתי בהפסד כו'

(f) Answer #2: Rava was astounded at the wording of the document. If half the profit, he should have written two thirds of the loss...!

ור"ח גרס נפק עלייהו שטרא דכתב ביה פלגא באגר ובהפסד ולא גרס ופלגא בהפסד וכן רבינו משולם

(g) Version #4: R. Chananel's text says "a document came against them. In it was written half of the profit and of the loss." It does not say "and half the loss." Also R. Meshulam's text says so;

והשתא מדקדק דעל כרחך האי פלגא דכתב בשטר לא קאי אלא אבאגר ולא אהפסד דהא כיון דפלגא באגר בעינן תרי תילתי בהפסד

1. [Rava] deduces that you are forced to say that "half" written in the document refers only to the profit, and not to the loss, for since [the investor] gets half the profit, he must bear two thirds of the loss;

דאי פלגא קאי נמי אהפסד אם כן הוה בעינן תרי תילתי באגר

i. If "half" refers also to the loss, if so we require [that the acceptor receive] two thirds of the profit!

אלא ודאי האי שטרא הכי קאמר פלגא באגר ותרי תילתי בהפסד.

2. Rather, surely the document means [that the investor gets] half the profit, and two thirds of the loss.