PAST DEDICATION
BAVA METZIA 46-49 - Dedicated by Mrs. Rita Grunberger of Queens, N.Y., in loving memory of her husband, Reb Yitzchok Yakov ben Eliyahu Grunberger. Irving Grunberger helped many people quietly in an unassuming manner and is dearly missed by all who knew him. His Yahrzeit is 10 Sivan.

1) TOSFOS DH Kol Chalipin Mikpad Kapdei

תוספות ד"ה כל חליפין מיקפד קפדי

(SUMMARY: Tosfos explains that sometimes he is adamant for the full value.)

שיהו שוין קצת ולפעמים שיהו שוין כמו החפץ גופיה ואפילו כשאינו שוה כחפץ שכנגדו קנה.

(a) Explanation: [In every case of Chalipin, one is adamant] that it have some worth, and sometimes [he is adamant] that it be worth like the [sale] item itself, and even when it is not worth like the item corresponding to it (for which it is traded), he acquired.

2) TOSFOS DH Rav Huna Savar k'R. Yochanan

תוספות ד"ה רב הונא סבר כר' יוחנן

(SUMMARY: Tosfos explains that he acquires through the law of money.)

ומיירי בתורת דמים ולעיל ה"פ והני דמים כיון דלא שכיחי כחליפין דמו.

(a) Explanation: [He acquires] through the law of money. Above, it means "this money, since it is not common, it is like Chalipin."

3) TOSFOS DH b'Kelav Shel Makneh

תוספות ד"ה בכליו של מקנה

(SUMMARY: Tosfos explains that it is only through the seller's Kli.)

דוקא בכליו של מקנה ולא בכליו של קונה דהא מקרא יליף לקמן

(a) Explanation: [Chalipin acquires] specifically through the seller's Kli, and not through the buyer's Kli, for below we learn from a verse.

ואי לוי סבר אין מטבע נעשה חליפין וכן פירי היינו טעמא דבעי הנאת קבלת דבר חשוב דומיא דנעל ולא מטבע ופירי.

1. If Levi holds that coins do not make Chalipin, and also Peros [do not], the reason is because [the seller] must receive Hana'ah that the buyer received something important [from the seller], similar to a shoe, and not a coin or Pri.

4) TOSFOS DH Ge'ulah Zu Mechirah v'Chen Hu Omer Im Lo Yiga'el v'Nimkar

תוספות ד"ה גאולה זו מכירה וכן הוא אומר אם לא יגאל ונמכר

(SUMMARY: Tosfos change the text to the verse of Ma'aser Behemah.)

וקשה לר"ת דאדרבה פסוק זה מוכיח דגאולה אינה מכירה

(a) Question (R. Tam): Just the contrary! This verse proves that Ge'ulah is not a sale!

אלא גרס לא יגאל דכתיב במעשר בהמה

(b) Answer: Rather, the text says "Lo Yiga'el" written regarding Ma'aser Behemah;

ואמרינן בפ' כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לב.) דהאי לא יגאל לא ימכר הוא דאינו נמכר לא חי ולא שחוט

1. We say in Bechoros (32a) that "Lo Yiga'el" means "it will not be sold." One may not sell it alive, and not slaughtered.

ומפרש ר"ת גאולה זו מכירה ולרבי יוחנן גאולה בכסף ולר"ל במשיכה

(c) Explanation (R. Tam): Ge'ulah is a sale. According to R. Yochanan, Ge'ulah is Kesef (which acquires mid'Oraisa). According to Reish Lakish, it is Meshichah;

תמורה זו חליפין של שוה בשוה דמהני לכ"ע אפי' בפירי

1. "Temurah" is Chalipin of an even swap, which works according to everyone even with Peros;

לקיים כל דבר לרבות אינו שוה בשוה למר אף במטבע ופירי ולמר דוקא בכלי.

2. "Lekayem Kol Davar" include Chalipin [that is] not an even swap. One opinion holds that it is evw a coin or Peros, and the other holds that it is only with a Kli.

5) TOSFOS DH Konim bi'Chli Af Al Pi she'Ein Bo Shaveh Perutah

תוספות ד"ה קונים בכלי אף על פי שאין בו שוה פרוטה

(SUMMARY: Tosfos explains why "Nesinah" does not obligate a Shaveh Perutah.)

וא"ת בפ' כל שעה (פסחים דף לב: ושם ד"ה ואין) אמרינן גבי ונתן לכהן את הקדש דאין נתינה פחות משוה פרוטה וה"נ כתיב ונתן לרעהו

(a) Question: In Pesachim (32b), we say regarding "v'Nasan la'Kohen Es ha'Kodesh" that Nesinah (giving) cannot be less than Shaveh Perutah. Also here, it says "v'Nasan l'Re'ehu" (we should require a Perutah for Chalipin)!

וי"ל דהתם הוי תשלומין שגזל ההקדש הלכך ליתנהו פחות משוה פרוטה כמו גבי מעילה דהוי תשלומין

(b) Answer: There, it is payment for stealing Hekdesh (Terumah). Therefore, it cannot be less than a Shaveh Perutah, just like Me'ilah, which is payment;

אבל הכא נתינת הנעל היא (גירסת כתב יד, וכעין זה הגיה בארות המים) לרעהו ולא נתינת ממון

1. However, here it is giving a shoe to his colleague, and not monetary payment.

וכן ונתן בידה דגט הוי נתינת גט ולא נתינת ממון

(c) Support #1: Similarly, "v'Nasan b'Yadah" regarding a Get. It is giving of a Get, and not giving money;

כדאמר פ' שני דגיטין (דף כ. ושם ד"ה דלמא) כתבו על איסורי הנאה כשר

1. This is like it says in Gitin (20a) that if one wrote [a Get] on Isur Hana'ah, it is Kosher (even though he will give to her a Get worth nothing).

וכן (חולין דף קלז:) נתינת תרומה דחטה אחת פוטרת את הכרי

(d) Support #2: Similarly, regarding giving Terumah (Chulin 137b), one blade of wheat exempts the entire stack (even though it is not Shaveh Perutah. Tosfos (Shabbos 25b DH Titen) says that one must give a Perutah's worth of Terumah, because it says "Titen". The Mishneh l'Melech explains that one may separate any amount to fix Tevel, but one fulfills the Mitzvah of giving it to a Kohen only if he gives at least Shaveh Perutah.)

וגבי סיכה דכתיב ואשר יתן ואיכא למ"ד (כריתות דף ו:) דהוי בכל שהוא אף על גב דמעילה היא

(e) Support #3: Regarding anointing (with Shemen ha'Mishchah), it says "va'Asher Yiten", and there is an opinion that [one is liable] for any amount, even though it is Me'ilah;

היינו משום דכתיב סיכה דמשמע בכל שהוא

1. This is because it is written "Sichah", which connotes any amount.

ומ"ד בכזית סבר כרבנן דאבא שאול דאמרי נתינה בכזית כזר שאכל תרומה

2. The one who says that the Shi'ur is a k'Zayis holds like Rabanan [who argue with] Aba Sha'ul, and say that "Nesinah" is a k'Zayis, like a Zar who ate Terumah.

וגבי לבונה דבעינן כזית בפרק כל המנחות (מנחות דף נט: ושם ס. ד"ה מי)

(f) Implied question: Regarding Levonah (frankincense) we require a k'Zayis in Menachos (59b)!

משום דשני מלשון שימה דאתחיל ביה.

(g) Answer: This is because [the Torah] changed from the expression of Simah (putting), with which it began.

6) TOSFOS DH Le'afukei Chetzi Rimon v'Chetzi Egoz d'Lo

תוספות ד"ה לאפוקי חצי רמון וחצי אגוז דלא

(SUMMARY: Tosfos explains why it suffices to grab part of a Sudar.)

וסודר דג' על ג' דאמר לעיל פ"ק (דף ז.) דכמאן דפסיק דמי

(a) Implied question: Regarding a Sudar (scarf), it says above (7a) that [if one grabbed] three by three fingers, it is as if it was divided (yet this suffices for Kinyan Sudar)!

חשיב דבר מסוים.

(b) Answer: This is considered a specific (whole) matter.

47b----------------------------------------47b

7) TOSFOS DH Meroka

תוספות ד"ה מרוקא

(SUMMARY: Tosfos explains that these are date pits.)

פירוש גרעיני תמרה שמחליקין בהם את הקלף.

(a) Explanation: These are date pits. They are used to smooth parchment.

8) TOSFOS DH Le'afukei mid'Levi d'Amar b'Kelav Shel Makneh

תוספות ד"ה לאפוקי מדלוי דאמר בכליו של מקנה

(SUMMARY: Tosfos rules like Rav.)

משמע דהלכה כרב

(a) Inference: The Halachah follows Rav.

ואמרינן נמי פרק השולח (גיטין דף לט: ושם ד"ה משום) גבי ההיא אמתא דאמר לה קני הא וקני נפשך

(b) Support: We say in Gitin (39b) regarding a slave [whose master threw his hat to her] and said 'acquire it and acquire yourself [with it]';

אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה לא עשה ולא כלום דהוה ליה כליו של מקנה.

1. The case came in front of Rav Nachman. He ruled that nothing happened, for this is the seller's Kelim.

9) TOSFOS DH v'Chi Teima Perushei ka'Mefaresh

תוספות ד"ה וכי תימא פרושי קמפרש

(SUMMARY: Tosfos explains that in this Havah Amina, we must delete a Vov from the text.)

ולא תגרוס וי"ו דועל מעות הניתנות במרחץ.

(a) Explanation: [If we would say that the Seifa explains the Reisha, that an Asimon is a coin given for a sign in the bathhouse,] the text does not have a Vov in "v'Al (and on) coins given in the bathhouse."

10) TOSFOS DH Nisrefu Chitecha ba'Aliyah

תוספות ד"ה נשרפו חטיך בעלייה

(SUMMARY: Tosfos explains why they needed to abolish Kinyan Kesef.)

הקשה ריב"ן אמאי הפקיעו חכמים קנין מעות שהוא מדאורייתא ליתקנו שיצטרך שניהם מעות ומשיכה

(a) Question (Rivan): Why did Chachamim uproot the Kinyan of coins, which is mid'Oraisa? They should have enacted to require both coins and Meshichah [to acquire]!

ותירץ אי משיכה לבדה לא תקנה דיאמר לוקח למוכר נשרפו חטיך בעלייה.

(b) Answer (Rivan): If Meshichah did not acquire by itself, the buyer (if he did Meshichah but did not pay yet) would tell the seller "your wheat burned in the attic" (he would be sloth to save it from a fire).

11) TOSFOS DH Iy Amrat Bishlama Ma'os Konos Mishum Hachi Mocher Hadar Bei v'Lo Loke'ach

תוספות ד"ה אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי מוכר הדר ביה ולא לוקח

(SUMMARY: Tosfos discusses who may retract, and why.)

פרש"י דטרח מוכר ומציל משום שיכול לחזור בו אם יוקירו ולוקח לא יחזור אם יוזלו

(a) Explanation #1 (Rashi): The seller will toil to save it, because he can retract if it gets more expensive, and the buyer cannot retract if it gets cheaper.

וא"ת וכי תקנו משיכה בשביל שאינם מהוגנים דטרח ומציל לפי שאם יוקירו יחזור ויקבל עליו מי שפרע שצדיקים לא יחזרו לעולם אפילו אם יוקירו

(b) Question: Did they enact Meshichah for improper people who will toil to save, so if it gets more expensive, he will retract and accept a Mi she'Para (curse)? Tzadikim never retract, even if it gets more expensive!

וי"ל דודאי לא תקנו אלא משום שאינם מהוגנים שיניחו פירות חבריהם לשרוף

(c) Answer: Surely, they enacted only due to improper people who will leave their colleagues' Peros to burn.

ור"ת מפרש דאם נשרפו יכול הלוקח לחזור אפילו לר' שמעון

(d) Explanation #2 (R. Tam): If they burned, the buyer can retract even according to R. Shimon.

דלקמן (דף מט:) אמתניתין דר"ש אומר כל שהכסף בידו מייתי עובדא דההוא גברא דיהב זוזא אחמרא ובעו למנסבי' דבי פרזוק רופילא

(e) Source: Below (49b), on the Mishnah in which R. Shimon says "whoever is holding the money [has the upper hand]", it brings an episode in which a man gave money for wine, and [he heard that] the house of Parzuk Rufila (a powerful official) was marrying off a child (and they would confiscate people's wine for this);

אמר רב חסדא כדרך שתקנו משיכה במוכרים כך תקנו בלקוחות

1. Rav Chisda said "just like Meshichah was enacted for sellers (that they can retract until Meshichah is done), also for buyers."

משמע דאף לר"ש אית ליה דרב חסדא

2. Inference: Rav Chisda holds like this even according to R. Shimon;

ואפי' מי שפרע ליכא כיון דאיכא הפסד לגמרי מדלא א"ל זיל קבל עלך מי שפרע כדאמר ר' יוחנן לרבי חייא בר יוסף דזבין מלחא ואייקר כו'

i. He need not even accept a Mi she'Para, since he did not say "go accept a Mi she'Para", like R. Yochanan told R. Chiya bar Yosef, who bought salt and it became more expensive.

ולכך טרח מוכר ומציל שלא יחזור בו לוקח ולא יעמוד אפילו במי שפרע

(f) Explanation #2 (cont.): The seller will toil to save it, lest the buyer retract, and [the buyer] will not even get a Mi she'Para;

ואפילו משום יוקרא וזולא יכול לחזור בו לוקח אף לר"ש כדמוכח פרק איזהו נשך (לקמן דף עד:)

1. Even due to a change in price, the buyer can retract even according to R. Shimon, like is proven below (74b);

דקאמר כי קאמר ר"ש מוכר חוזר ולא לוקח בחד תרעא שעמד השער במקומו בתרי תרעי מי אמר

2. It says "when did R. Shimon say that the seller can retract, but the buyer cannot? When there is one price, i.e. the price remained stable. If there were two prices (it changed), did he say?!"

לשם יודה דאף לוקח יכול לחזור דאי לא תימא הכי מי שפרע בלוקח לית ליה

i. There he admits that even the buyer can retract. If you would not say so, does he hold that Mi she'Para does not apply to a buyer?!

והא דקאמר בשמעתין דר"ש לית ליה דרב חסדא

(g) Implied question: In our Sugya, we say that R. Shimon does not hold like Rav Chisda [who said that Meshichah was enacted also for buyers, so they can retract]!

היינו היכא דלא הוזל ולא הוקר דלרבנן ורב חסדא שניהם חוזרים

(h) Answer: This is when it did not get cheaper or more expensive. According to Rabanan and Rav Chisda, both of them may retract;

ולר"ש מוכר יכול לחזור בו מפני שהכסף בידו ולא לוקח.

1. According to R. Shimon, the seller can retract, because the money is in his hand, and the buyer cannot.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF