1) TOSFOS DH Legabei Nafshei Mi Ika l'Man d'Amar Lav Tiv'a Havi

תוספות ד"ה לגבי נפשיה מי איכא למ"ד לאו טבעא הוי

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara above.)

וא"ת א"כ היכי מוכח לעיל (דף מד:) דרבי חייא סבר דהבא הוי טבעא דלמא היינו דוקא לגבי נפשיה ולא לגבי כספא

(a) Question: If so, how was it proven above (44b) that R. Chiya holds that gold is the currency (since he permitted repaying a loan of gold with the same amount of gold, even though its value rose against silver)? Perhaps [it is a currency] only with respect to itself, but not with respect to silver!

וי"ל דלעיל סבר כמסקנא דהכא דאי לענין מקח וממכר פירא הוי לגבי הלואה נמי פירא הוי.

(b) Answer: The Gemara above holds like the conclusion here, that if it is considered commodity regarding business, it is considered commodity also regarding loans.

2) TOSFOS DH Ela l'Beis Shamai

תוספות ד"ה אלא לב"ש

(SUMMARY: Tosfos explains that R. Yochanan does not rule like Beis Shamai.)

ולא שיסבור כמותו אלא אליבייהו קאמר

(a) Explanation #1: [R. Yochanan] does not hold like [Beis Shamai], just he taught according to their opinion.

אי נמי ר' יוחנן סבר לה כמתני' דהזהב קונה את הכסף.

(b) Explanation #2: R. Yochanan holds like our Mishnah, that gold acquires silver [because gold is the commodity with respect to silver].

3) TOSFOS DH v'She'ani Halva'ah

תוספות ד"ה ושאני הלואה

(SUMMARY: Tosfos discusses in what ways gold is considered currency.)

השתא מצי מיירי בדינר כסף וכבית הלל

(a) Explanation: Now, [R. Yochanan] can discuss silver Dinarim, like Beis Hillel. (Since it is a commodity with respect to gold, one may not lend silver Dinarim for silver Dinarim.)

וא"ת היכי מוכח בסמוך ה"נ מסתברא דר' יוחנן דאמר מחללין מדאמר ר' יוחנן אף על פי שאמרו אסור ללוות דינר בדינר אבל מחללין מעשר שני עליו

(b) Question: How is it proven below that "presumably, this is correct that R. Yochanan said that we redeem [Peros on gold], since R. Yochanan said "even though [Chachamim] said that one may not one may not lend a Dinar for a Dinar, one may redeem Ma'aser Sheni on it"?

מנ"ל דאיירי בדינר זהב וכבית שמאי דלמא בדינר כסף וכב"ה

1. What is the source that he discusses gold Dinarim, and this is like Beis Shamai? Perhaps he discusses silver Dinarim, and it is like Beis Hillel!

וי"ל דעל כרחך בדינר זהב איירי דאי בשל כסף ולבית הלל פשיטא דמחללין דמתניתין היא (מע"ש פ"ב מ"ז) לא יעשה סלעין דינרי זהב

(c) Answer: You are forced to say that he discusses gold Dinarim, for if he discussed silver Dinarim according to Beis Hillel, it is obvious that we may redeem, for a Mishnah (Ma'aser Sheni 2:7) teaches "one may not convert [silver] Sela'im [of Ma'aser Sheni] to gold Dinarim";

1. Note: This is Beis Shamai's opinion in that Mishnah. Beis Hillel permit! Tosfos cited only what he needed to show that silver Sela'im received Kedushah Ma'aser Sheni.

א"כ אותן סלעין חילל פירות עליהן

2. Inference: He redeemed Peros on the Sela'im.

ולב"ש דוקא אסור ללוות דסברי דהבא פירא הוי אבל לב"ה מותר ללוות דדהבא טבעא הוי דהא מחללין סלעין עליו

(d) Explanation #1: Only according to Beis Shamai, one may not lend [gold Dinarim for gold Dinarim], for it is a commodity, but Beis Hillel permit lending, for it is currency, for [in that Mishnah, they] permit redeeming [silver] Selaim on [gold].

ולב"ש נמי הוי טבעא לחלל פירות עליו

1. Also according to Beis Shamai, [R. Yochanan holds that gold] is considered currency to permit redeeming Peros on it.

וכן לקמן (דף מח.) ר"ש אומר אין דינר זהב קונה טלית

(e) Support: Below (48a), R. Shimon says that a gold Dinar does not acquire a Talis;

אלמא לגבי פירא טבעא הוי

1. Inference: With respect to commodities, gold is currency.

ואפילו לגבי כספא מקרי טבעא דשמא כילדותו מסתברא

(f) Suggestion: [Perhaps] even with respect to silver it is called currency, for perhaps [what Rebbi taught] in his youth [that silver acquires gold] is more reasonable!

ומיהו ר"ח פירש דהכי אמר רב האי גאון דדהבא פירא הוי לכל מילי

(g) Explanation #2 (R. Chananel citing Rav Hai Gaon): Gold is a commodity in every way.

ושמא בימי האמוראים היה זהב יוצא בהוצאה והוה טבעא ובימי הגאון לא היה יוצא כלל ולכך אמר דהבא פירא.

(h) Suggestion: Perhaps in the days of the Amora'im, gold was accepted, and it was currency, and in the days of [Rav Hai] Gaon it was not accepted at all, and therefore he said that it is a commodity.

4) TOSFOS DH b'Chol ha'Sela Ma'os

תוספות ד"ה בכל הסלע מעות

(SUMMARY: Tosfos explains that Beis Shamai obligate doing so.)

רש"י פי' טעם בדברי ב"ה ובדברי ב"ש לא נתן טעם

(a) Observation: Rashi gave a reason for Beis Hillel [to forbid exchanging more than half for silver, lest the demand for copper coins in Yerushalayim inflate their price, and decrease the value of silver Ma'aser coins]. He did not give a reason for Beis Shamai [who say that one exchanges the entire Sela for silver coins].

משמע לב"ש יכול לעשות מה שירצה

(b) Inference: Beis Shamai permit one to do [redeem as much onto silver] as he wants.

וכן לקמן בהפורט סלע בירושלים

(c) Observation: Also below, regarding making change from a [silver] Sela in Yerushalayim [Rashi gave a reason only for Beis Hillel. This implies that Beis Shamai permit one to do as he wants.]

וקשה דבמסכת עדיות (פ"א מ"ט) תני להו בהדי דברים דב"ש לחומרא והוי ליה למתנינהו בהדי קולי ב"ש

(d) Question: In Eduyos (1:9), these are taught among cases in which Beis Shamai are more stringent. [According to Rashi,] they should have been taught among cases in which Beis Shamai are more lenient!

לכך נראה דב"ש דוקא בכל הסלע קאמרי ולא יחליף ב' וג' פעמים שבכל פעם משתכר החנוני ונמצא מפסיד מעשר שני

(e) Explanation #1: Rather, it seems that Beis Shamai hold that one must exchange the entire Sela [at once]. One may not exchange [part] two or three times, for each time, the grocer [or moneychanger with whom he exchanges] profits (a commission), and there is a loss to Ma'aser Sheni.

ועי"ל דהכא דוקא יתן בכל הסלע מעות שלא יתעפשו בדרך קודם שיגיע שם.

(f) Explanation #2: Here, one must redeem the entire Sela [onto silver coins], lest [the copper coins] rust on the journey, before he gets there (to Yerushalayim. Maharam Shif - this is a better answer for the first Mishnah. It does not help for the latter Mishnah at all. We still need Explanation #1 for the latter Mishnah.)

5) TOSFOS DH Liflegei b'Sela'im Al Sela'im

תוספות ד"ה לפלגי בסלעים על סלעים

(SUMMARY: Tosfos discusses whether one may redeem silver onto silver.)

ריב"ן ל"ג ליה דאמאי יחלל על סלעין אחרים

(a) Alternative text: This is not in the Rivan's text. Why should he redeem Sela'im on other Sela'im?!

מיהו הא לא קשיא שהראשונים אינם חריפים להוציאם בירושלים כמו השניים שהם מטבע אחר

(b) Resolution: This is not difficult. The first Sela'im, sellers do not accept them in Yerushalayim like the latter, which are different coins.

והא דאמר בהגוזל [קמא] (ב"ק דף צז:) התקינו שיהו כל המעות יוצאות בירושלים

(c) Implied question: It says in Bava Kama (97b) that they enacted that all coins be accepted in Yerushalayim!

מ"מ אלו חריפין מאלו

(d) Answer: In any case, the latter are accepted more than the former.

אך קשה דלקמן (דף נה:) אמרי' ותנן לה במסכת מעשר שני (פ"ב מ"ו) סלע של חולין ושל מעשר שני שנתערבו מביא בסלע מעות ומחלל עליהם מפני שאמרו מחללין כסף על נחשת מדוחק

(e) Question: Below (55b) we say, and it is a Mishnah in Ma'aser Sheni (2:6), that if a Sela of Chulin and a Sela of Ma'aser Sheni became mixed together, he brings a Sela of coins, and redeems [the Sela of Ma'aser] on them, for [Chachamim] said that we may redeem silver onto copper in pressed circumstances;

ופרש"י אבל לא יקח אחד מהסלעין ויאמר אם מעשר הוא מוטב ואם לאו חבירו יהא מחולל עליו משום דאין מחללין כסף על כסף אפילו מדוחק

1. Rashi explained that one may not take one of the Sela'im and say "if this was the Ma'aser, fine. If not, the other Sela (which was Ma'aser) is redeemed on it", because we may not redeem silver onto silver, even in pressed circumstances. (Why do we allow here, just because the latter coins are accepted more?)

וי"ל דהתם הסלעים שוין זה כזה ולכך אין מחללין אבל מטבע שאינו חריף על החריף מחללין

(f) Answer #1: There, the Sela'im are equal, therefore one may not redeem. However, we may redeem a coin that is not accepted [well] onto one that is accepted more.

אי נמי אתיא כר' מאיר דתנן (שם מ"ח) בתר בבא דהפורט סלע אין מחללין כסף על כסף דברי ר' מאיר וחכמים מתירין [לפנינו שם במס' מעשר שני לא נמצא כך וע"ש בתוי"ט שכתב דנוסחא אחרת היתה לפניהם].

(g) Answer #2: This is like R. Meir, for a Mishnah (2:8) teaches after the clause of making change from a Sela "R. Meir says, we may not redeem silver onto silver. Chachamim permit." (It does not say so in our text in Ma'aser Sheni. Tosfos Yom Tov says that Tosfos had a different text.)

6) TOSFOS DH Hashta Kaspa Legabei Priti Mechalelin

תוספות ד"ה השתא כספא לגבי פריטי מחללין

(SUMMARY: Tosfos explains why he challenged only one opinion, and only in Version #2.)

הא פשיטא ליה שיש חלוק בין ירושלים לחוץ לירושלים

(a) Explanation: It is obvious to [the Makshan] that we distinguish Yerushalayim from outside Yerushalayim;

דחוץ לירושלים עיקר חלול הוא פירות על פריטי או על סלעים כדי להקל משאו

1. Outside Yerushalayim, the primary Chilul is Peros on Perutos or on Sela'im, in order to lighten the load;

ובירושלים עיקר החלול הוא כסף על פירות כדי לאכלם או על פריטי כדי לקנות בהם צורך אכילה

2. In Yerushalayim, the primary Chilul is money on Peros, in order to eat them, or [silver coins] onto Perutos, in order to buy what he needs to food.

ולכך לא פריך מינה ללישנא קמא ולא למ"ד אף בפירות על דינרין מחלוקת ופליגי אי דהבא פירא הוי אי לאו

3. Therefore, he does not ask from [this Mishnah] against Version #1, and not against the opinion that they argue even about redeeming Peros on [gold] Dinarim, and they argue about whether or not gold is a commodity;

ולא פריך אלא למ"ד דטעמייהו דב"ש משום כסף ראשון ולא כסף שני

4. He asks only according to the opinion that Beis Shamai's reason is due to first money, and not second money;

דלענין ראשון ושני סבור שאין לחלק בין תוך ירושלים לחוצה לה.

i. Regarding first and second [money], he holds that we do not distinguish Yerushalayim from outside Yerushalayim.

7) TOSFOS DH b'Chol Asher Te'aveh Nafshecha

תוספות ד"ה בכל אשר תאוה נפשך

(SUMMARY: Tosfos explains why Perutos are included.)

ואם תאמר והא בעינן פרי מפרי וגדולי קרקע

(a) Question: We require [buying with Ma'os Ma'aser] something that reproduces and grows from the ground!

וי"ל דלא ממעטין אלא מים ומלח אבל לא פרוטה דבפרוטה קונה בקר וצאן דהוו פרי מפרי.

(b) Answer: We exclude only water and salt, but not Perutos. With Perutos, one can buy cattle and flock, which reproduce!

45b----------------------------------------45b

8) TOSFOS DH Ein Matbe'a Na'aseh Chalipin

תוספות ד"ה אין מטבע נעשה חליפין

(SUMMARY: Tosfos proves that coins are considered Kelim.)

אפילו לרב ששת דלא בעי כלי פסל הכא מטבע כפרש"י משום דדעתיה אצורתא דעבידא דבטלה

(a) Explanation: Even according to Rav Sheshes, who does not require a Kli, here he disqualifies a coin, like Rashi explained, for one intends for its Tzurah (minted value), which is prone to be Batel (the coin can be disqualified).

וא"ת ולרב נחמן דאמר לקמן (דף מז.) דכלי דוקא בעי וכי פליג ארב ולוי

(b) Question: According to Rav Nachman, who says below (47a) that we require specifically a Kli, does he argue with Rav and Levi? (Even the one of them who disqualifies a coin, this is not because it is not a Kli!)

וי"ל דמטבע מיקרי שפיר כלי שראוי לשקול בו משקולת ועוד דראוי לתלותו בצואר בתו

(c) Answer: A coin is properly called a Kli, for it is proper to weigh with it. Also it is proper to hang on his daughter's neck.

ובלאו הכי צ"ל דמקרי כלי דאי לא מקרי כלי אם כן אמאי נעשה חליפין

(d) Support: Even without this, one must say that it is called a Kli. If not, why can it make Chalipin [according to Rav or Levi]?

הלא אפילו לרב ששת דלא בעי כלי מ"מ פירא מיהא בעי ומטבע לא מקרי פירי כדאמר בסמוך אפי' למ"ד אין מטבע כו' מידי דהוה אפירא לרב נחמן

1. Even Rav Sheshes, who does not require a Kli, in any case he requires a commodity, and a coin is not called a commodity, like [Rav Papa] says below "even according to the opinion that a coin cannot [be used to do Chalipin, it can be acquired through Chalipin]", like Rav Nachman says about Peros.

ולקמן (דף מו:) נמי אמרינן ולמאי דס"ד מטבע מאי כיצד ה"ק ופירי נמי עבדי חליפין

2. Also below (46b) we say "according to the Hava Amina that coins [make Chalipin, how do we understand] "how is this" [in our Mishnah]? It means, also Peros do Chalipin..."

ועוד אמרי' לקמן (דף מז.) במנא למעוטי פירות ביה למעוטי מטבע

3. Also, we say below (47a-b, that we write in documents '(we acquired) with a Kli proper to acquire with it.' 'A Kli' excludes Peros.) 'With it' excludes coins.

אלמא לא מקרי פירי ואי גם כלי לא הוי אמאי נעשה חליפין אלא ודאי כלי מקרי

4. Conclusion: [All of these] show that [coins] are not called Peros. If also it is not a Kli, why does it make Chalipin [according to one opinion]? Rather, surely it is called a Kli.

וי"א שחשוב כלי לפי שיוצא בהוצאה וקונין בו כל דבר

(e) Explanation: It is considered a Kli because people accept it, and we can buy anything with it.

ואין נראה דלקמן (דף מו.) משני בפרוטטות דליכא עלייהו טבעא

(f) Rebuttal: Below (46a, it says that Reuven may tell a moneychanger 'give me a Dinar of coins, and I will give you a Dinar and an extra coin' only if Reuven has the coins in his house. We ask that if coins cannot be acquired through Chalipin, this is a loan with Ribis! R. Aba) answered that the coins were blank, without a mintage;

וכן מתני' דכל המטלטלין קונין זה את זה מוקי לקמן (דף מו:) אניקא ואניגרא

1. Also our Mishnah "all Metaltelim acquire each other", below (46b) we establish it to discuss coins disqualified in the whole kingdom, or in one province;

אלמא אפילו היכא שאין יוצאין בהוצאה נעשה ונקנה בחליפין.

2. Inference: Even when they are not accepted, they become and are acquired through Chalipin. (Maharsha - Tosfos refutes the reasoning that a coin makes Chalipin because it is a Kli, because people accept it. He shows that this opinion holds that it makes Chalipin even if it is not accepted. Indeed, according to the opinion that a coin does not make Chalipin, for one intends for its Tzurah, a coin without a Tzurah could make Chalipin. R. Akiva Eiger questions Tosfos' rebuttal. We can say that these Gemaros answer that blank or Pasul coins make Chalipin, according to the opinion that Peros make Chalipin!)

9) TOSFOS DH Mai Lav b'Chalipin

תוספות ד"ה מאי לאו בחליפין

(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)

וא"ת וכי לא ידע סיפא דהכסף אין קונה את הזהב

(a) Question #1: Did he not know the Seifa, that silver does not acquire gold?!

ועוד מאי מייתי בתר הכי ועוד תניא מי אלימא ממתני' שזאת הפרכא גופה כבר הביא ממתניתין

(b) Question #2: What was the question from the Beraisa after this? Is it any stronger than our Mishnah? We already brought this question from our Mishnah!

ויש לומר דה"פ מאי לאו אף בחליפין דהזהב קונה את הכסף בכל ענין בין בחליפין בין בדמים והכסף אינו קונה את הזהב בדמים

(c) Answer: It means "does it not mean even through Chalipin? Gold acquires silver in every way, both through Chalipin and through money (if the gold was given for Kinyan Kesef), and silver does not acquire gold through money;

וקתני אינו קונה ולא אינו מחייב משום דתנא רישא הזהב קונה דמיירי גם בחליפין

1. It taught "it does not acquire", and did not teach "it does not obligate", because the Reisha taught "gold acquires", which discusses also through Chalipin [in which case he acquires the silver immediately. It is not a mere debt.]

ומשני דאף רישא לא מיירי אלא בדמים ומשני תני מחייב

(d) Explanation: We answer that also the Reisha discusses only Chalipin, and not through money, and we answer Teni (teach) "obligates";

אינו מגיה המשנה אלא קונה פי' מחייב

1. [The Tartzan] does not change the text of the Mishnah. Rather, "acquire" means obligates.

ומייתי ועוד תניא לא קנה עד שימשוך משמע דאי אפשר לקנות אלא במשיכת הזהב אבל מתני' מצי למימר דאינו קונה בדמים.

2. He brings another Beraisa that teaches that he does not acquire until Meshichah. This connotes that it is impossible to acquire without Meshichah of the gold. However, we could say that the Mishnah means that he does not acquire through money.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF