BAVA METZIA 44 - Dedicated by Dr. Douglas Rabin of Clifton N.J. in honor of the second Yahrzeit of his mother, Leah Miriam Bas Yisroel (and Fruma) Rabin.

1) TOSFOS DH ha'Zahav ha'Nechoses Koneh Es ha'Kesef

תוספות ד"ה הזהב הנחושת קונה את הכסף

(SUMMARY: Tosfos explains what we learn from the clauses in our Mishnah.)

האי איצטריך דאע"ג דבאתרא דמסגי פריטי חריפין טפי [מכספא] הוו פירא משום דאיכא אתרא דלא מסגי כדאמר בגמרא (עמוד ב)

(a) Explanation: This is needed [to teach that copper acquires silver]. Even though in a place where Perutos (copper coins) are accepted, they are accepted more than silver, [copper coins] are the commodity, because there are places where they are not accepted, like it says in the Gemara (44b).

אך תימה אמאי איצטריך למיתני דמעות הרעות שנפסלו דמקרו פירי

(b) Question #1: Why do we need to teach that bad coins that were disqualified are called a commodity?

השתא נחשת דסגי טובא הוי פירי כל שכן מעות שנפסלו

1. Copper coins, which are accepted more, are the commodity. All the more so bad coins that were disqualified [are commodity]!

ותו דכל המטלטלים קונין זה את זה מוקי בגמ' במעות חד פסלתו מלכות וחד פסלתו מדינה

(c) Question #2: The Gemara (46b) establishes "all Metaltelim acquire each other" to discuss [Chalipin with bad] coins, whether they were disqualified in the whole kingdom, or one province ceased to accept them. (Currency is invalid for Chalipin);

כל שכן דמעות שנפסלו דמקרו פירי לגבי כסף

1. All the more so disqualified coins are called commodity with respect to silver!

לכך נראה דמעות הרעות היינו שיוצאות קצת

(d) Answer: "Bad coins" means that they are accepted a little.

ואסימון אצטריך

(e) Implied question: Why must it teach Asimon (a blank coin without a mintage)?

לפרש"י דמפרש אסימון הוי שעשוי כתקון המטבע היוצאת בעיר ואין חסר רק צורה אשמועינן דאפילו הכי הוי פירי

(f) Answer #1: According to Rashi, who says that an Asimon is made like coins accepted in the city, and it is lacking only a Tzurah (form, i.e. mintage), this teaches that even so, it is considered commodity;

אף על גב דאינו חסר כ"א מעט דבדבר מועט יטביעו הרבה מהם

1. Even though it lacks only a small matter, for it is a small matter to put a Tzurah on many of them [even so, they are commodity].

ולרבינו תם דמפרש אסימון שיש עליו צורה ואינה יוצאה בהוצאה צ"ל שיוצאת בדוחק אך לא כל כך בדוחק כמו מעות הרעות

(g) Answer #2: According to R. Tam, who says that an Asimon has a Tzurah, but it is not accepted, we must say that it is accepted with difficulty, but with less difficulty than bad coins are.

ומטלטלין קונין מטבע

(h) Implied question: Why do we need "Metaltelim acquire coins"?

אשמועינן דקונין אפילו מטבע כמו מעות הרעות ואסימון דמקרי פירי לגבי כספא ולגבי מטלטלין מקרי טבעא.

(i) Answer: This teaches that they acquire even coins like bad coins or an Asimon, which are called commodity with respect to silver, and with respect to Metaltelim they are called currency.

2) TOSFOS DH Asimon

תוספות ד"ה אסימון

(SUMMARY: Tosfos discusses two opinions about what this is.)

פרש"י שאין בו צורה כלל

(a) Explanation #1 (Rashi): [An Asimon] does not have a Tzurah at all.

וקשה לרבינו תם דבפרק במה אשה (שבת דף סה. ושם ד"ה ליעבד) אמרו יוצאין בסלע שעל גבי הצינית

(b) Question (R. Tam): In Shabbos (65a) they said that one may go out (in Reshus ha'Rabim on Shabbos) with a Sela (coin) on a wound [on his foot];

אי משום צורתא ליעביד ליה פולסא

1. Citation (65a): If [it helps the wound] due to the Tzurah, he should make a Pulsa (this will be explained) for it;

משמע דפולסא יש עליו צורה ובגמרא מפרש לקמן מאי אסימון פולסא

2. Inference: Pulsa has a Tzurah. The Gemara below (46b) explains that Asimon is a Pulsa!

וי"ל לפרש"י דכל דבר שאינו כתקונו קרי אסימון או שאין בו צורה או שיש בו צורה שאינה חשובה

(c) Answer: Rashi can say that anything that is not like it should be is called Asimon. Either it has no Tzurah, or it has a Tzurah that is not important.

וא"ת מה בין אסימון שאין עליו צורה למעות הניתנין לסימן בבית המרחץ

(d) Question: What is the difference between an Asimon without a Tzurah, and coins given for a sign in the bathhouse?

דאמרי' בגמ' (שם) ושוין רבי דוסא דאמר מחללין על אסימון מודה שאין מחללין על מעות הניתנין כו'

1. We say in the Gemara (there) that all agree [that we can not redeem Ma'aser Sheni on such coins. Even] R. Dosa, who said that we can redeem Ma'aser Sheni on an Asimon, agrees that we cannot not redeem on such coins!

ויש לומר דאסימון הם מעות שנעשו ברוחב ובעובי ובמשקל המטבע היוצא בעיר ובדבר מועט יטביעו הרבה מהם ולכך מחללין על אסימון

(e) Answer: We must say that Asimon is a coin made with the width, thickness and weight of a coin accepted in the city, and it is a small matter to put a Tzurah on many of them. Therefore [R. Dosa holds that] we can redeem on an Asimon.

ור"ת מפרש דאסימון יש בה צורה ואינה יוצאה בהוצאה

(f) Explanation #2 (R. Tam): An Asimon has a Tzurah, but sellers do not accept it.

וא"ת בגמרא קאמר רבי דוסא דאמר מחללין על אסימון ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד

(g) Question: In the Gemara, it says that R. Dosa, who says that we redeem on an Asimon, and R. Yishmael, taught the same matter.

דתניא וצרת הכסף לרבות כל דבר הנצרר ביד דברי רבי ישמעאל

1. Citation (47b - Beraisa - R. Yishmael): "V'Tzarta ha'Kesef [b'Yadecha]" includes anything that may be Nitzrar (wrapped) in the hand;

ר"ע אומר לרבות דבר שיש בו צורה

2. Citation (cont. - R. Akiva): This includes something with a Tzurah.

משמע דרבי ישמעאל לא בעי צורה ואסימון יש בו צורה

3. Inference: R. Yishmael does not require a Tzurah, and [according to R. Tam] an Asimon has a Tzurah.

וא"כ היאך אמרו דבר אחד

4. Summation of question: If so, they (R. Dosa and R. Yishmael) did not teach the same matter!

ויש לומר לרבות כל דבר הנצרר ביד אף על פי שאינו יוצא בהוצאה אך שיהיה בו צורה כל דהו

(h) Answer: "To include anything that may be wrapped in the hand" [means] even if it is not accepted, but it has some (albeit inferior) Tzurah;

ור"ע בעי צורה חשובה שתצא בהוצאה

1. R. Akiva requires an important Tzurah, that it is accepted.

אך יוצאה לגמרי לא בעי מדאיצטריך לרבויי

2. Observation: He does not require that it is totally accepted, since we need to include [that one may redeem on it].

ולפי' רש"י אתי שפיר.

3. According to Rashi [who says that it has no Tzurah, or its Tzurah is not important] it is fine that we need an inclusion.


3) TOSFOS DH Na'aseh k'Amar Lei Ad she'Emtza Mafte'ach

תוספות ד"ה נעשה כא"ל עד שאמצא מפתח

(SUMMARY: Tosfos explains why Rav needed to ask.)

ורב דבעי מר' חייא אף על גב דמתני' היא בפרק איזהו נשך (לקמן דף עה.)

(a) Implied question: Why did Rav ask R. Chiya? This is a Mishnah below (75a)!

משום דשמא הלכה כהלל דפליגי התם אי הלכתא כהלל.

(b) Answer: Perhaps the Halachah follows Hillel. [Amora'im] argue there about whether the Halachah follows Hillel.

4) TOSFOS DH Echad mi'Shemoneh b'Isar

תוספות ד"ה אחד משמונה באיסר

(SUMMARY: Tosfos explains that an Isar is not considered currency.)

וא"ת דהכא משמע דאיסר הוי טבעא טפי מפרוטה מדמצריך פרוטה להיות ח' באיסר

(a) Question #1: Here it connotes that Isar is considered currency more than a Perutah, since we require a Perutah to be an eighth of an Isar;

ובפ"ק דקדושין (דף יב.) קאמר הא דאייקור איסרי הא דזול

1. In Kidushin (12a), it says "this [discusses] when Isarim are expensive, and this [discusses] when they are cheap";

הא דתניא פרוטה אחד מו' באיסר דזול איסרי וקם ל"ב בזוזא

i. The Beraisa that says that a Perutah is an eighth of an Isar, it discusses when Isarim are cheap, and there are 32 [Isarim] in a Zuz. (A Perutah is an sixth of an Isar when Isarim are expensive, and there are 24 Isarim in a Zuz. We always attribute change of value to the commodity, and not to the currency!)

ועוד היכי פריך בסמוך משער תנא במידי דאוקיר וזול הא משער הכא תנא באיסר דאוקיר וזול כדאמר בקדושין

(b) Question #2: What was the question below "does the Tana measure with something that can become expensive or cheap?!" Here the Tana measures with an Isar, which can become expensive or cheap, like it says in Kidushin!

וגם מדמשער (גירסת משמרות כהונה) ליה בדינר של כסף אלמא לא קיץ ליה איסר

(c) Question #3: Since he measures [the Isar] based on silver Dinarim (it is a 24th of a silver Dinar), he must hold that the Isur does not have a fixed value!

וי"ל דהכי פירושו פרוטה אחד משמונה באיסר ובאיזה איסר שיש בדינר כסף כ"ד איסר ושיש כ"ה דינר בדינר של זהב

(d) Answer: It means "a Perutah is an eighth of an Isar. Which Isar do we discuss? An Isar that is a 24th of a silver Dinar, and there are 25 silver Dinarim in a gold Dinar;

והשתא כולהו משער בדינר של זהב לכך פריך מיניה

1. Now, everything is measured based on a gold Dinar. Therefore, we ask from this (to show that gold cannot be a commodity);

אבל באיסר ודינר כסף לא משער מידי

2. However, we do not measure anything based on the Isar and silver Dinar [themselves. We measure with them on condition that they are a 25th and a 600th of a gold Dinar, respectively. It turns out we measure only based on a gold Dinar.)

והוה מצי למימר בכולהו נ"מ לקדושי אשה

(e) Implied question: We could have said that all of these are relevant to Kidushin of a woman! (We must teach all of them in order to gauge a Perutah, that it is a 4800th of a gold Dinar.)

אלא דמזכיר נפקותא בכל חד

(f) Answer: Rather, it mentions a [different] Nafka Minah (consequence of the Shi'ur) for each.

דה"נ הוי מצי למימר בכולהו נ"מ למקח וממכר.

(g) Support: Likewise, we could have said that all of them are relevant to business!

5) TOSFOS DH li'Kidushei Ishah

תוספות ד"ה לקדושי אשה

(SUMMARY: Tosfos points out that there are other Nafka Minos.)

הוה מצי למימר דנ"מ לחמש פרוטות דמתניתין (לקמן דף נה.) אלא חדא מינייהו נקט.

(a) Observation: We could have said that this is relevant for the five matters for which the Shi'ur is a Perutah, in our Mishnah below (55a). We mentioned only one of them.

6) TOSFOS DH l'Mekach u'Memkar

תוספות ד"ה למקח וממכר

(SUMMARY: Tosfos explains that this refers to one who owed for a purchase.)

פרש"י שאם מכר לו דינר ביותר מכ"ד איסרין נתאנה לוקח ואם יש שתות יחזיר

(a) Explanation #1 (Rashi): If one sold to him a Dinar for more than 24 Isarim, the buyer was overcharged, and if [the overcharge] was a sixth, he returns it.

וקשה דהא זימנין דזול איסרי כדאמרי' בקדושין (שם)

(b) Question: Sometimes Isarim are expensive, like we say in Kidushin (12a)!

לכן נראה לפרש שאם מכר לו חפץ בכ"ד איסרין כשהיו כ"ד בדינר ואח"כ זול והיה ל"ב בדינר אינו יכול לפטור עצמו בכ"ד איסרין ולומר הדינר הוא דאייקר ואיסרין עמדו במקומן

(c) Explanation #2: Rather, if he sold to him an item worth 24 Isarim when there are 24 Isarim in a Dinar, and afterwards [Isarim] became cheap and there are 32 in a Dinar, [the buyer] cannot exempt himself through paying 24 Isarim, and say "the Dinar became expensive, and Isarim remained intact";

אלא יתן לו דינר כסף או ל"ב איסרין.

1. Rather, he gives to him a silver Dinar or 32 Isarim.

7) TOSFOS DH Echad mi'Chaf Hei b'Dinar Zahav

תוספות ד"ה אחד מכ"ה בדינר זהב

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the relative values of silver and gold in his day.)

קשה לר"ת איך היה בימיהם שהיה זהב יקר כל כך שדינר זהב היה שוה כ"ה דינר של כסף ועתה בזמן הזה זקוק זהב שוה לכל היותר י"ב זקוקין כסף

(a) Question (R. Tam): How can it be that in their days, gold was so expensive, that a gold Dinar was worth 25 silver Dinarim, and nowadays a gold Zakuk (a coin of a certain weight) is not worth more than 12 silver Zekukim?

ואור"ת דדינר זהב היה שוקל ב' דינרי כסף לפי שהזהב כבד מכסף וגם דינר זהב היה עב משל כסף

(b) Answer (R. Tam): A gold Dinar weighed twice as much as a silver Dinar, because gold is denser than silver. Also, the gold Dinar was thicker Dinar than the silver Dinar;

דאמר באלו טריפות (חולין דף נה:) נשתייר הימנו כעובי דינר זהב וכן פרק עושין פסין (עירובין דף יט.) ופרק בתרא דחגיגה (דף כז.) מה מזבח שאין בעוביו אלא דינר זהב

1. Source: It says in Chulin (55b) "if remained like the thickness of a gold Dinar", and in Eruvin (19a) and Chagigah (27a) it says "the thickness of the [gold] Mizbe'ach was only like that of a gold Dinar";

משמע דדינר זהב לא היה עוביו שוה לשל כסף

i. Inference: The thickness of a gold Dinar is unlike that of a silver Dinar.

והיה בעוביו ובמשקלו שוה כ"ה דינר של כסף ואין להאריך כאן יותר בזה.

2. Due to its thickness and density, it was worth 25 silver Dinarim. It is not proper to elaborate more here.

i. Note: Gold is about 1.84 times as dense as silver. If a gold Dinar was about a 12th thicker, it weighed twice as much. Nowadays, silver is worth only about a 75th as much as gold. The discovery of America, and its vast amounts of silver, cheapened it.

8) TOSFOS DH v'Tiv'a a'Peiri Lo Mechalelinan

תוספות ד"ה וטבעא אפירי לא מחללינן

(SUMMARY: Tosfos explains why in one case this is permitted.)

אף על גב דבהגוזל קמא (ב"ק דף צז:) גבי מעות של בבל והם בבבל פריך אי מלכות מקפדת היכי ממטי להו דזבין בהו בהמה

(a) Implied question: In Bava Kama (97b) regarding redeem [Ma'aser Sheni] on coins of Bavel in Bavel, it asks "if the kingdoms are adamant (that people not take their coins outside their countries), how will one take them to Yerushalayim [to buy food and drink there?", and answers that] he buys with them an animal [and takes the animal to Yerushalayim].

אלמא מחללינן טבעא אפירי

1. Inference: One may redeem currency on Peros (food)!

התם שאני שהפירות הם כבדים להוליך ולקנות מעות ירושלים מלכיות מקפידות ולא אפשר אלא לקנות בהמה.

(b) Answer: There is different, for the Peros are [too] heavy to take [to Yerushalayim], and one cannot buy coins of Yerushalayim [in Bavel], because the kingdoms are adamant, so there is no solution other than buying an animal.