TOSFOS DH Kordom b'Tzad Geder

תוספות ד"ה קורדום בצד גדר

(SUMMARY: Tosfos explained this above.)

פירשתי לעיל (כה: סד"ה ואם נטל).


Reference: I explained above (25b DH v'Im, that it is not an Aveidah, for it is in a guarded place, or it was intentionally placed, for it is normal for workers to leave their Talesim or axes next to the fence of that field in which they work).


TOSFOS DH Lameh Li Lemichtav Perikah v'Chulei

תוספות ד"ה למה לי למכתב רחמנא פריקה כו'

(SUMMARY: Tosfos explains that we do not question the need for the entire verse.)

אין לפרש למה לי דכתב כוליה קרא דפריקה או דטעינה


Suggestion: We ask why we need the entire verse of unloading or loading.

דא"כ היכי קאמר אי אשמועינן טעינה דבשכר הא משמע לקמן (דף לב.) דטעינה לא הוי בשכר אלא משום דנכתב פריקה


Rejection #1: If so, how can the Gemara say "had it taught [only] loading, [I would say that he is obligated to help load only because] he is paid"? Below (32a), it connotes that [we know that] he is paid for loading only because unloading is written!

ועוד דלא שייכא הך צריכותא אלא לקמן


Rejection #2: This Tzerichusa applies only below!

אלא י"ל למה לי דכתב רחמנא יתורא דמרבינן אין בעליו עמו בפריקה ולמה לי דכתב בטעינה.


Explanation: Rather, we ask why the Torah wrote extra words in the verse to teach about when the owner is not with him regarding unloading, and also regarding loading.


TOSFOS DH l'R. Shimon Lo Mesaimei Kerai

תוספות ד"ה לרבי שמעון לא מסיימי קראי

(SUMMARY: Tosfos concludes that according to R. Shimon, both verses are ambiguous.)

תימה דלקמן (דף לב.) משמע דקרא דנופלים בדרך לא מסיים לר"ש דהוי בטעינה דטעונייהו עלייהו משמע ואי לא כתב אלא חד הוה מוקמי ליה בפריקה


Question: Below (32a), it connotes that according to R. Shimon, the verse "Noflim ba'Derech" does not unequivocally refer to loading, for it connotes that the load is on it. Had it written only one verse, we would have established it to discuss unloading;

אבל קרא דרובץ תחת משאו לא משמע לכ"ע אלא בפריקה וכשנכתבו שניהם ע"כ גם לר"ש קרא דנופלים בדרך הוי בטעינה


However, all agree that the verse "Rovetz Tachas Masa'o" refers only to unloading. Now that both were written, also according to R. Shimon, the verse "Noflim ba'Derech" refers to loading;

וא"כ לר"ש לא יכתוב אלא חד יתורא לאין בעליו עמו בקרא דנופלים בדרך


If so, according to R. Shimon the Torah needed to write only one extra matter for the case when the owner is not with him, in the verse of Noflim ba'Derech!

וי"ל דרובץ תחת משאו נמי לא מסיים לר"ש דאפשר למשמע בטעינה דע"י שאין הרבה בני אדם לטעון מכביד המשוי על הבהמה ורובצת


Answer: According to R. Shimon, also Rovetz Tachas Masa'o is ambiguous. It could connote loading, for since there are not many people to [finish] load[ing], the load becomes heavy on the animal, and it crouches;

ולקמן לא אצטריך למימר דלא מסיימי אלא אקרא דנופלים בדרך


Below, we needed to say that it is ambiguous only regarding the verse Noflim ba'Derech (but really, both are ambiguous).

והא דפריך לקמן (דף לב:) והא וחדלת בפריקה הוא דכתיב


Implied question: Below (32b), it says "v'Chadlata is written regarding unloading!" (According to Tosfos, R. Shimon holds that the verse could refer to either!)

לא הוי אלא אליבא דרבנן דלר"ש מצי למהוי בטעינה.


Answer: This is only according to Rabanan. According to R. Shimon, it could refer to loading.



TOSFOS DH Aval Hani Tartei d'Eisnehu l'Maraihu Bahadaihu

תוספות ד"ה אבל הני תרתי דאיתנהו למרייהו בהדייהו

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara above.)

ואף על גב דמרבינן לעיל אין בעלים עמו


Implied question: Above (31a), we include when the owner is not with him! (Why do we say here that the owner is with him?)

היינו שהוא זקן או חולה ונהי דאין יכול לעזור לשכור פועלין ואימא לא קא משמע לן.


Answer: [Above,] it means that the owner is old or sick. Granted, [the owner] cannot help [load or unload]. He could hire workers! One might have thought that [one who sees him need] not [load or unload]. The verse teaches that this is not so.


TOSFOS DH Ein Li Ela Mashkeno

תוספות ד"ה אין לי אלא משכנו

(SUMMARY: Tosfos explained this below.)

פרשתי בהמקבל (לקמן דף קיג.).


Reference: I explained this below (113a DH Machazir. Shmuel says that even the Shali'ach of Beis Din may not enter the borrower's house. The verse primarily discusses one who took a security b'Isur. He need not reverse our Beraisa to say "I would know only a security taken without permission..." Tana'im argue about this. Shmuel holds like the other Tana.)


TOSFOS DH Dibrah Torah k'Leshon Bnei Adam

תוספות ד"ה דברה תורה כלשון בני אדם

(SUMMARY: Tosfos proves that Tana'im say so only when there is a proof from the verse.)

וא"ת וכי לית להו כל הני דרשות דלעיל


Question #1: Do they (R. Elazar ben Azaryah and R. Shimon, who say that the Torah speaks like people, and we need not expound the repetition) disagree with all the Drashos above?!

ואליבא דר"ש משנינן נמי לעיל דלא מסיימי קראי


Question #2: Above (31a), we resolved according to R. Shimon (why each verse has a repetition, Azov Ta'azov or Hakim Takim), that the verses are ambiguous (either could discuss loading or unloading)!

ובר"ה (דף ח.) דריש נמי ר"ש עשר תעשר אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה


Question #3: In Rosh Hashanah (8a), R. Shimon expounds "Aser Ta'aser" to teach about Ma'aser of grain and Ma'aser Behemah!

וי"ל דדוקא הכא בהני תרי קראי אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם משום דמוכחי קראי דכתיב די מחסורו ובאידך כתיב אשר ברכך


Answer: Only here, regarding these two verses, we say Dibrah Torah k'Leshon Bnei Adam, for the verses prove so. It says "Dai Machsoro" (which connotes that he truly needs), and the other verse says "Asher Berachecha" (it connotes that he was blessed).

ובריש השואל (לקמן דף צד: ושם ד"ה אלא) דאמר אם גנב אין לי אלא גניבה אבידה מנין ת"ל יגנב


Implied question - Citation (below, 94b): Had the Torah written only "Im Ganav", I would know only theft. What is the source to include Aveidah? It says "Yiganev";

ופריך למ"ד דברה תורה כלשון בני אדם מאי איכא למימר


It asks, according to the opinion that Dibrah Torah k'Leshon Bnei Adam, how can we answer? (What is the question? This opinion says so only when the verse proves so!)

התם נמי איכא הוכחה דגניבה משמע דוקא גניבה ולא אבידה.


Answer: Also there, there is a proof, for "Geneivah" connotes specifically theft, and not an Aveidah.


TOSFOS DH Im Yesh Sham Beis Din Yasneh Bifneihem

תוספות ד"ה אם יש שם ב"ד יתנה בפניהם

(SUMMARY: Tosfos discusses when one who saves is called Mavri'ach Ari.)

שישלם לו כל מה שישתכר במלאכה שהוא עושה ואם אין ב"ד לא ישיב כיון שאם ישיב לא יהא לו אלא כפועל בטל


Explanation: He stipulates that [the loser] will pay him all that he would have earned in the task he was doing. If there is no Beis Din, he does not return it, since if he will return it, he will get only like a worker [wants to receive to be] idle [rather than toil and receive his full wage];

אבל אם אינו עושה מלאכה ישיב בחנם


However, if he does not work, he returns for free.

וא"ת לעיל דנקט או שהיתה שלו מרובה היכי דמי


Question: Above (30a), it says "or if his [wages that he will lose] were more [than the Aveidah is worth, he does not return it]". What is the case?

אי ליכא ב"ד אפילו מועטת נמי מן האבידה לא ישיב


If there is no Beis Din, even if [his wage] is less [he does not return it];

ואי בפני ב"ד כי נמי אין מרובה אלא שוה לאבידה למה יתנו ב"ד ליתן לו כל שכרו א"כ מה ירויחו הבעלים


If it is in front of Beis Din, also when [his wage] is not greater, rather, the same [as the Aveidah], why should Beis Din stipulate to pay him his full wage? If so, what does the owner gain?

וי"ל דנ"מ לכושרא דחיותא או לטרחא יתירא


Answer: (It is in front of Beis Din. Even if it is worth the same,) the owner profits [getting back] an animal that is used to his home, or [is spared] extra exertion [to buy a new animal].

וכה"ג משני בסוף השוכר את הפועלים (לקמן דף צג:)


Support: We answer like this below (93b).

וא"ת דהכא משלם לכל הפחות השכירות כפועל בטל וכן משני לקמן בסוף השוכר את הפועלים (שם) גבי רועה שהיה יכול לקדם ברועים ובמקלות


Question: Here, [the loser] pays at least wages like an idle worker, and so we answer below (93b) regarding a shepherd who could have gathered shepherds and sticks [to fend off a lion]...

ש"ש בשכר וש"ח בחנם חייב וש"ש שקדם בשכר חוזר ונוטל מבעל הבית ומסתמא ש"ח נמי שקדם בשכר חוזר ונוטל מבעה"ב


A Shomer Sachar should hire them for wages, and a Shomer Chinam should hire them for free. A Shomer Sachar who hired for wages, he gets the money back from the owner, and presumably also a Shomer Chinam who hired for wages, he gets it back from the owner;

ואילו בפרק הגוזל בתרא (ב"ק דף קטו:) תנן שטף נהר את חמורו וחמור חבירו הניח את שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו ואין משלם לו דמי חמורו שטבע


In Bava Kama (115b), a Mishnah teaches that if an overflowing river swept away his donkey and his friend's donkey, and he abandoned his own and saved his friend's, he gets only his wage. [His friend] does not pay for the [rescuer's] donkey that drowned!

וי"ל דהתם מיירי כשהיה יכול להציל ע"י הדחק דאי לאו הכי מצי אמר ליה מהפקירא קזכינא כדאיתא התם


Answer #1: There we discuss when his friend could have saved [his own] with difficulty. If not, [the rescuer] could say "I acquired from Hefker!", like it says there.

ועי"ל כיון שבעל החמור שם יכול לומר הייתי שוכר פועלים להצילו


Answer #2: Since the owner of the [rescued] donkey is there, he can say [had you not saved mine,] I would have hired workers to save it.

וא"ת הכא אמאי נוטל שכר וכן לקמן ש"ח שאין צריך לקדם בשכר אם קידם אמאי נוטלו מבעה"ב


Question: Here, why does he get wages? And below, if a Shomer Chinam, who need not hire [shepherds and sticks] for wages, if he did, why does he get it back from the owner?

האמרי' פר' הכונס (שם דף נח. ושם ד"ה אי) דמבריח ארי מנכסי חבירו פטור


We say in Bava Kama (58a) that Mavri'ach Ari (one who chases away a lion) from his friend's property, the friend is exempt [from paying him]!

וללישנא בתרא דהכונס דמבריח ארי פטור משום דלית ליה פסידא אתי שפיר דהכא אית ליה פסידא


Answer #1: According to the latter version in Bava Kama, that Mavri'ach Ari is exempt because he has no loss, this is fine. Here, he has a loss.

אבל ללישנא קמא דקאמר דמבריח ארי מדעתו משמע אפילו אית ליה פסידא פטור כיון דמדעתו הוא קשה


Question: However, according to the first version, which says that Mavri'ach Ari is when he intentionally [saves], this connotes that even if he has no loss, [the owner] is exempt, since [the saver] intentionally [saved]. This is difficult! (Here, he is liable.)

ואור"י דמבריח ארי פטור היינו דוקא שמצילו מפחד הארי שירא שיבא וקידם ברועים והבריחו דלא ברי הזיקא דבלא הצלתו יכול להיות שלא היה בא


Answer (Ri): Mavri'ach Ari is exempt, i.e. only when he saves from fear of a lion. He was afraid lest it come, and he gathered shepherds and chased it away. The damage was not clear. Without his saving, perhaps [the lion] would not have come;

אבל מציל מפי הארי ושטף נהר חמורו ומחזיר אבידה דברי הזיקא ובא זה והציל נוטל שכרו


However, one who saves from the mouth of a lion, or an overflowing river swept away his donkey, and an Aveidah, in which the damage is clear, if one came and saved, he gets his wage.

וא"ת דפורע חובו דשרי למודר הנאה בפרק אין בין המודר (נדרים דף לג.) ופרק בתרא דכתובות (דף קח. ושם) מחשבין ליה מבריח ארי אף על גב דברי הזיקא ואית ליה פסידא


Question: Reuven may pay the loan of Shimon, who may not benefit from Reuven due to a vow (Nedarim 33a, Kesuvos 108a). We consider this Mavri'ach Ari, even though the damage was clear, and Reuven lost [money]!

וי"ל דהתם נמי אין מצילו מן ההפסד דמה שמלוה טורף ממנו אין זה הפסד שהרי נתחייב לו ולכך חשיב ליה כמבריח ארי


Answer #1: Also there, he does not save him from a loss. This that the lender takes from [the borrower] is not a loss, for he was obligated to him. Therefore, he is considered Mavri'ach Ari. (Sha'arei Yosher 3:26 - had the borrower himself paid, he would have received benefit from this, i.e. the Mitzvah to pay a loan. Therefore, it is not considered a [pure] loss.)

א"נ כדמפרש טעמא בירושלמי דנדרים הוינא מפייס ליה ומחיל לי ואפי' במשכון מפייס הוינא ליה ויהיב לי משכוני ואפילו בב"ח דוחק מסיק בירושלמי


Answer #2: It is like the Yerushalmi in Nedarim explains. [The borrower says] "I would have appeased [the lender], and he would have pardoned me." Even [if the lender had] a security, [he can say] "I would have appeased him, and he would have returned my security." The Yerushalmi concludes like this even regarding a creditor who presses for payment;

והטעם נראה משום שיכול לומר הייתי מוצא אוהבים הרבה שיפרעו עבורי דהיינו מעין אותם הטעמים


It seems that the reason is because he can say "I would have found many friends to pay for me." This is like those reasons (it is not a sure loss).

והא דקרי ליה בפ' ח"ה (ב"ב דף נג.) מבריח ארי נתן צרור ונטל צרור דסכר מינה מיא ואפיק מינה מיא אף על פי שמצילו מן ההפסד שהיה נהר שוטפה


Implied question: In Bava Basra (53a), why do we say that if one inserted a pebble or removed a pebble, to dam up water or release water, he is Mavri'ach Ari, even though he saves him from damage? The river would have flooded [his property]!

התם לא נקט לשון מבריח לענין שיפטר משכר הברחה אלא כלומר אין זו חזקה כיון שאין מתקן השדה אלא מגין עליה בעלמא שלא תבא לידי קלקול


Answer: There, he is not called Mavri'ach to exempt [the owner] from paying wages for the rescue. Rather, [he is called Mavri'ach to show why] this is not a Chazakah, since he does not improve the field, rather, he merely protects it so it will not be ruined.

ונראה שגם ר"ת סובר דלא חשיב מבריח ארי במקום שמצילו מן ההפסד


Assertion: Also R. Tam holds that it is not considered Mavri'ach Ari in a case that he saves him from a loss.

שהיה מעמיד ההיא דפורע חובו דוקא במזונות אשתו כדמפרש בפ' בתרא דכתובות (דף קח. ושם) משום דאפשר שתהא עושה ואוכלת או תתפרנס מן הצדקה או מקרוביה שיתנו לה בחנם


Source: [R. Tam] established the case of paying [the Mudar's] his debt specifically regarding feeding his wife, like he explained in Kesuvos (108a), because it is possible that she would have worked and eaten [her earnings], or been supported from Tzedakah or her relatives, who would give to her for free;

אבל שאר פריעת חוב אור"ת דאין זה מבריח ארי אלא מהנה גמור וירושלמי פליג אגמרא שלנו


However, other cases of paying a debt, R. Tam says that this is not Mavri'ach Ari, rather, an absolute gift. The Yerushalmi argues with the Bavli.

ולפ"ז אם השר גזל ביתו של ישראל ובא חבירו ישראל ופייס אותו בדמים מועטים אם ירצה בעה"ב ליקח ביתו ישלם דמים לחבירו וכן פסק רבינו גרשום


Opinion #1: Based on this, if an officer stole Reuven's house, and his friend Shimon appeased the officer [to give up the house] for a small amount, if Reuven wants to take [back] his house, he must pay Shimon. Also R. Gershom ruled like this.

אבל רש"י פסק שיחזיר לו ביתו חנם בפ' הנזקין (גיטין דף נח:)


Opinion #2: However, Rashi (Gitin 58b) ruled that [Shimon] must return the house to him for free.

ונראה דלא מבעיא אם קנאה בדמים שמציל הבעלים מן ההפסד שישלמו הבעלים אלא אפי' קנאן בשויו


Pesak: It seems that [Reuven must pay] not only if Shimon bought it for [a small amount of] money, that he saved Reuven from the loss that Reuven would have paid [the officer to return it]. Rather, it is even if [Shimon] bought it for its value.

ולא דמי למבריח ארי דאם היה משתקע בידו לא היה הבית חוזר לו לעולם ואפי בשויו


This is unlike Mavri'ach Ari, for had it stayed with the officer, he would never have returned it, even for its value.

ודמי למקדים ברועים ובמקלות בשכר דאמרי' שנותן שכרו עד כדי דמיהם ונ"מ לכושרא דחיותא או לטרחא יתירא


This is like one who hired shepherds and sticks for wages. We say that he gets back the wages, up to the value [of what he saved. The owner] profits an animal that is used to his home, or [is spared] extra exertion.

ועוד נר' אפי' ידוע בודאי שאפילו לא מיהר לקנותו היה חוזר לבעלים בדמים הללו כל שעה שירצו בין קנאן בדמים מרובים בין קנאן בדמים מועטים לא דמי למבריח ארי


Assertion: Even if it is known definitely that even had he not rushed to buy [the house, the officer] would have returned it for this amount, whenever [Reuven] will want, whether he bought it for much money, or a little money, he is unlike Mavri'ach Ari;

כיון שיצא הבית מחזקת ישראל ובא לידי נכרי וזה מוציאו מחזקת נכרי ומחזירו ליד ישראל נוטל מה שההנהו.


Since the house left the Chazakah of Yisrael, and came to a Nochri's hand, and [Shimon] removed it from the Nochri's Chazakah and returned it to Yisrael, he receives the amount he benefited him (Reuven pays what he would have had to pay the officer).


TOSFOS DH k'Po'el Batel

תוספות ד"ה כפועל בטל

(SUMMARY: Tosfos gave two explanations of this below.)

פירשנו באיזהו נשך (לקמן דף סח. ושם ד"ה ונותן).


Reference: I explained this below (68a DH v'Nosen. There it connotes that this is what one pays one who was not engaged in work. However, Rashi says that it is what one pays one to neglect the work he was engaged in, and do this task, and other Gemaros connote like this.)