TOSFOS DH Hasam Vadai Ika Ramai

תוספות ד"ה התם ודאי איכא רמאי

(SUMMARY: Tosfos explains why here there is no Vadai Ramai.)

לכך קניס ליה גם במה שהוא שלו בודאי


Explanation: [There, since there is surely a swindler], he fines him with what is Vadai his.

אבל הכא אימור תרוייהו בהדי הדדי אגבהוה דליכא רמאי דכל חד סבור שהוא הגביה קודם.


Distinction: However, here we can say that both of them picked it up together, and there is no liar, for each thinks that he picked it up first.


TOSFOS DH Iy Nami Hasam Kanis Ki Heichi d'Lodi

תוספות ד"ה אי נמי התם קניס כי היכי דלודי

(SUMMARY: Tosfos explains why we never leave the Metziah until Eliyahu comes.)

אבל הכא אפילו איכא ודאי רמאי כגון שזה אומר אני מצאתיה היום וזה אומר אני מצאתיה אתמול מודה דיחלוקו ולא אמרינן יהא מונח עד שיבא אליהו


Explanation: However, here, even if there is a Vadai liar, e.g. this one says "I found it today", and this one says "I found it yesterday", he agrees that they divide, and we do not say "we leave it until Eliyahu comes";

דבשביל כך לא יפרוש דהא אינו מפסיד כלום.


Due to this, he will not refrain, for he does not lose anything.


TOSFOS DH Ela Mechavreta kid'Shanin me'Ikara

תוספות ד"ה אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא

(SUMMARY: Tosfos prefers to say that we totally return to the first answer.)

נוכל לומר דהדר ביה ולא סגי בטעמא דמפסיד הרמאי לבד דלא קניס ר' יוסי אלא היכא דאיכא ודאי רמאי ואית ליה פסידא


Explanation #1: We can say that he retracted, and the reason that the liar should lose does not suffice. R. Yosi fines only when there is a Vadai liar, and he will lose;

אבל היכא דאיכא רמאי וליכא פסידא לא יקנוס כדמשמע לישנא דא"כ מה הפסיד הרמאי


However, where there is a liar, and there is no loss, he does not fine, like the words connote "if so, what did the liar lose"?

מיהו לשון אלא משמע דהדר לגמרי


Explanation #2: The word "Ela" connotes that he totally retracted. (He fines whenever there is a Vadai liar, like we initially thought.)

וכן בסמוך דפריך בין לרבנן בין לרבי יוסי נימא יהא מונח אף על גב דהתם לית ליה פסידא לרמאי.


Support: Below, he asks both according to Rabanan, and according to R. Yosi "we should say that it is Munach (left until Eliyahu comes)" even though there, the liar does not lose.


TOSFOS DH Gabei Chenvani Nami Yehei Munach

תוספות ד"ה גבי חנוני נמי יהא מונח

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not ask this in Yevamos.)

לר"ע דאמר (יבמות דף קיח:) בלקח מחמשה ואינו יודע מאיזה מהם לקח נותן לכאו"א


Citation (Yevamos 118b - R. Akiva): If one bought from [one of] five, [and he did not pay,] and he does not know from which, he gives to each.

לא פריך אמאי נותן לכאו"א יהא מונח


Implied question: Why don't we ask why he must give to each? It should be Munach!

דהתם הוה ליה למדכר ואיהו דאפסיד אנפשיה.


Answer: There, he should have remembered [from whom he bought]. He caused his own loss.


TOSFOS DH v'Lo Amrat Li Hav Lei b'Sahadei

תוספות ד"ה ולא אמרת לי הב ליה בסהדי

(SUMMARY: Tosfos explains why this is a proper claim.)

תימה לימא ליה בעל הבית לתקוני שדרתיך ולא לעוותי


Question: The employer should be able to tell [the grocer] "I sent you to help me, and not to ruin me!"

אע"ג דלא אמר ליה הב ליה בסהדי היה לו מעצמו להשים על לב כדאמרינן בפ' הכותב (כתובות דף פה.)


Even though he did not tell him "pay him with witnesses", he (the grocer) himself should have thought of this, like we say in Kesuvos (85a);

גבי אבימי דהוי מסקי ביה זוזי בי חוזאי ושדרינהו ביד חמא (הגהה בגליון) ופרענהו ואמר להו הב לי שטרא ואמרו ליה הנך סטראי נינהו


Avimi owed money to people in Bei Chuzai. He sent it with Chama. He paid them, and said "give the document to me." They said "we accepted the money for a loan without a document";

ומסיק התם דלא שנא א"ל שקול שטרא והב להו זוזי ולא שנא הב זוזי ושקול שטרא מחייב השליח משום דאמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי


We conclude there that whether [Avimi] said "take the document and give to them the money", or "give to them the money, and take the document", the Shali'ach is liable, for he says "I sent you to help me, and not to ruin me!"

וי"ל דהתם כיון דהזכיר לקיחת השטר כאילו אומר עשה באותו ענין שיבא השטר לידך אבל הכא לא הזכיר עדים כלל.


Answer: There, since he mentioned taking the document, it is as if he said "do it in a way that you will get the document." However, here he did not mention witnesses at all.


TOSFOS DH Mipnei Mah Amrah Torah v'Chulei

תוספות ד"ה מפני מה אמרה תורה כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why he is believed through a Migo.)

פי' יהא נאמן במגו דאי בעי כופר הכל או נילף מהכא דלא נימא מגו בעלמא


Explanation: [We ask that] he should be believed through a Migo, for if he wanted, he could have denied everything. Alternatively, we should learn from here that we do not say Migo!

ומשני דאין זה מגו דאין אדם מעיז פניו לכפור הכל הואיל וחבירו מכיר בשקרו


We answer that this is not a Migo, for one is not brazen to deny everything, since his friend knows that he lies.

אבל במקום שיכול להעיז כגון בבנו ואמר מנה לאביך בידי והאכלתיו פרס נאמן במגו דאי בעי כפר הכל כדאיתא פ"ב דכתובות (דף יח. ושם) ובפרק שבועת הדיינים (שבועות דף מב.)


Distinction: However, in a situation in which he can be brazen, e.g. to the [lender's] son, and he says 'I owed 100 to your father, and I returned to him half", he is believed, Migo he could have totally denied, like it says in Kesuvos (18a) and Shevu'os (42a).

וא"ת כופר הכל מנלן דפטור


Question: What is the source that one who totally denies is exempt [from a Shevu'ah]?

ואין לומר מטעם חזקה דאין אדם מעיז


Suggestion: It is due to the Chazakah that one cannot be brazen. [Since he totally denies, this shows that he does not owe!]

דהא אפי' במקום שיכול להעיז פטור כגון בבנו


Rejection: Even in a situation in which he can be brazen, he is exempt, e.g. to the son;

ואפילו מודה מקצת פטור התם מגו דאי בעי כפר הכל


Even one who partially admits is exempt there, Migo if he wanted, he could have totally denied.

ואין לומר דילפינן מדאיצטריך למכתב שעד אחד מחייבו שבועה


Suggestion: We learn from the fact that [the Torah] needed to write that one witness obligates a Shevu'ah;

ואי כופר הכל חייב מאי נפקא מינה מעד אחד הא בלאו הכי חייב


If one who totally denies is liable, what difference does one witness make? Even without this, he is obligated [to swear]!

דהא איצטריך במקום שהוא אינו תובע כלום ואינו יודע והעד מעיד שהוא גנב או שאביו הלוה לו


Rejection: We need it for a case in which Reuven does not claim anything, and he does not know, and the witness testifies that Ploni stole, or Reuven's father lent to Ploni!

וי"ל דמכי הוא זה משמע דגזירת הכתוב הוא דדוקא מודה מקצת הטענה חייב ולא כופר הכל.


Answer: "Ki Hu Zeh" connotes that it is a Gezeras ha'Kasuv that only one who partially admits is obligated [to swear], but not one who totally denies.



TOSFOS DH b'Kulei Ba'i d'Lodi Lei

תוספות ד"ה בכוליה בעי דלודי ליה

(SUMMARY: Tosfos concludes that we ask why he is not believed through a Migo.)

מה שפירש רש"י כיון דחשיד אממונא היכי נשבע נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא


Explanation #1 (Rashi): [We ask that] since he is suspected about [trying to steal] money, why may he swear? We should say that since he is suspected about money, he is suspected to swear falsely!

ומשני דמשתמיט ולא חשיד


We answer that he evades [the claim until he will be able to pay all of it]. He is not suspected [of wanting to steal].

ועל זה תימה דהא מסיק לקמן (דף ו.) דחשיד אממונא לא חשיד אשבועתא


Objection: We conclude below (6a) that one who is suspected about money is not suspected to swear falsely!

ואין לומר דהיינו מדרבנן לפי שראו שהיתה שבועה חמורה עליהם אבל מדאורייתא חשוד לזה חשוד לזה


Suggestion: Mid'Rabanan [he is not suspected to swear falsely], because they saw that Shevu'ah is stringent to people, but mid'Oraisa, one who is suspected about this, is suspected about this.

דהא לקמן מייתי מרב נחמן דמשביעין אותו שלש שבועות ואחד מהן שלא שלחתי בו יד


Rejection #1: Below, we bring from Rav Nachman that we impose three Shevu'os on him (a Shomer), and one of them is that he was not Shole'ach Yad (did not make unauthorized use of the deposit);

ומשמע בהגוזל קמא (ב"ק דף קז: ושם) דהוי דאורייתא


It connotes in Bava Kama (107b) that this is mid'Oraisa. (Even though we suspect that he was Shole'ach Yad, and lies to exempt himself, the Torah obligates him to swear!)

וכן בנסכא דר' אבא (שבועות דף לב:) משמע דאי אמר לא חטפתי היה נשבע להכחיש את העד שבועה דאורייתא


Rejection #1: Regarding the ingot of R. Aba (one witness testified that Reuven grabbed from Shimon. Reuven said 'yes, I grabbed it. It is mine!' He must swear to contradict the witness, but he cannot, for he admits that he took it. Therefore, he must pay), it connotes that had he said "I did not grab", he would swear mid'Oraisa to contradict the witness!

מדאמר מתוך שאינו יכול לישבע משלם דאשבועה דרבנן לא אמר הכי


Since it says "since he cannot swear, he must pay" [this shows that it is a Torah Shevu'ah]. We do not say so about a Shevu'ah mid'Rabanan.

לכן י"ל ובכוליה בעי דלודי ליה כלומר מאחר דאין מעיז א"כ אמת הוא שאין חייב לו יותר ולמה ישבע יהא נאמן במגו דאי בעי כופר הכל


Explanation #2: "He would like to totally admit", i.e. since he is not brazen, if so, it is true that he does not owe him more. Why must he swear? He should be believed through a Migo, that if he wanted, he could have totally denied!

ומשני דאין זה העזה דאשתמוטי קמשתמיט


We answer that this is not audacity. He [only] evades.

ואם תאמר כופר הכל נמי אשתמוטי קא משתמיט ואינו העזה כדאמרי' בפ' שבועת הדיינין (שבועות דף מ:)


Question: Also one who totally denies, he evades, and this is not audacity, like we say in Shevuos (40b)!

אמר רב נחמן כופר הכל משביעין אותו שבועת היסת משום חזקה דאין אדם תובע אלא א"כ יש לו עליו


Citation (40b - Rav Nachman): One who totally denies, we make him swear Shevu'as Heses, for there is a Chazakah that one does not claim unless he is owed.

ופריך אדרבה אין אדם מעיז פניו בפני ב"ח ומשני אשתמוטי קא משתמיט


We ask that just the contrary, one is not brazen to his creditor! We answer that he only evades.

וי"ל דמ"מ העזה יש יותר בכופר הכל מבכופר חצי וליכא מגו.


Answer: In any case, it is more brazen to totally deny than to deny half, so there is no Migo.


TOSFOS DH Aval Ha'adas Edim d'Leika l'Meimar

תוספות ד"ה אבל העדאת עדים דליכא למימר

(SUMMARY: Tosfos discusses why we need the Kal va'Chomer.)

כל כך משתמיט כיון שכפר הכל אימא כיון דחשוד הוא לגזול חשוד נמי אשבועתא קמ"ל ק"ו (הגהת מהר"ם)


Explanation: [When witnesses testify that he stole, we cannot say] so much that he evades [until he can pay], since he totally denies. We should say that since he is suspected to steal, he is suspected also to swear falsely! The Kal va'Chomer teaches that we do not say so.

ואע"ג דאמרי' לקמן (דף ו.) דלא אמרינן מגו דחשיד כו'


Implied question: We say below (6a) that we do not say "since he is suspected..." (even when evading does not apply. If so, why must we learn this from a Kal va'Chomer, due to the reason that he evades?!)

מ"מ גם התנא אשמעינן דלא אמרינן מק"ו מפיו ועד אחד


Answer: Even so, also the Tana teaches that we do not say [since he is suspected...], from a Kal va'Chomer from his mouth and one witness. (Pnei Yehoshua - one might have thought that he swears mid'Oraisa only based on admission, when "since he is suspected..." does not apply [for he merely evades], but regarding witnesses, the Torah decreed that since he is suspected to steal, he is suspected also to swear falsely. The Kal va'Chomer refutes this.)

ואם תאמר אמאי אצטריך לטעמא דאשתמוטי לימא אי לאו ק"ו ה"א הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים משום שכן אינו בהכחשה ובהזמה כדפריך לקמן


Question: Why do we need the reason of evading? He should say that if not for the Kal va'Chomer, I would think that admission is greater than testimony of witnesses, because it cannot be contradicted or Huzam, like we ask below (on this Amud)!

ולקמן נמי הוה ליה למפרך מה לפיו שכן משתמיט


Also below, he should have asked "you cannot learn from admission, for he evades"!

וי"ל דהכא דאתא לפרושי דהודאת פיו גדולה מהעדאת עדים ניחא ליה למינקט טעמא דמשתמיט דסברא הוא דמטעם זה ישבע בהודאת פיו ולא בהעדאת עדים


Answer: Here that he comes to explain that admission is greater than testimony of witnesses, he prefers to mention the reason of evading, for it is reasonable that due to this reason, he should swear based on his admission, but not through witnesses;

וחומר שאינו בהכחשה ובהזמה ניחא ליה למנקט לקמן לסתור ק"ו


The severity that it cannot be contradicted or Huzam, he prefers to mention below, to break the Kal va'Chomer.

שכן דרך הגמרא למפרך פירכא מקרא (הגהת בארות המים) על קל וחומר ולא מסברא לכך לא מייתי לקמן סברא דמשתמיט.


The Gemara is wont to ask a challenge to a Kal va'Chomer from a verse, and not from reasoning. Therefore, below we do not bring the reason of evading.


TOSFOS DH Mah l'Fiv she'Chen Mechaivo Korban Tomar b'Edim v'Chulei

תוספות ד"ה מה לפיו שכן מחייבו קרבן תאמר בעדים כו'

(SUMMARY: Tosfos proves that our Sugya is like one version in Kerisus.)

פי' שכן מחייבו קרבן אפילו העדים מכחישין אותו ואומרים לאו חלב הוה אלא שומן


Explanation: [His mouth] obligates him a Korban even if witnesses contradict him, and say "it was not Chelev [that you ate], rather, permitted fat."

דאי אין העדים מכחישין אותו היכי קאמר תאמר בעדים כו' עדים נמי מחייבין אותו קרבן אם אינו מכחישן


Source: If witnesses do not contradict him, how can it say "will you say regarding witnesses?" Also witnesses obligate him a Korban if he does not contradict them!

ואפילו עד אחד אם אינו מכחישו מחייבו קרבן


Even one witness obligates him a Korban if he does not contradict him!

וזאת הסוגיא סוברת כלישנא דפרק אמרו לו (כריתות דף יב. ושם) דמפרש טעמייהו דרבנן דלקמן דאמרו לו אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי דפטור משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש


Observation: Our Sugya holds like the version in Kerisus (12a) that explains the reason for Rabanan below, [who say that if witnesses] told him "you ate Chelev", and he said "I did not eat", he is exempt because one is believed about himself more than 100 men;

ולכך פיו מחייבו קרבן אפילו עדים מכחישין אותו ועדים אין מחייבין אותו קרבן אם מכחישן


Therefore, his mouth obligates him a Korban, even if witnesses contradict him, witnesses do not obligate him a Korban if he contradicts them.

דלאידך לישנא דמפרש טעמייהו דרבנן דמתרץ דיבוריה ואמר דלא אכלתי שוגג אלא מזיד


According to the other version [in Kerisus] that explains the reason for Rabanan because he explains his words [afterwards], and says "I did not eat b'Shogeg, rather, b'Mezid" (therefore I am exempt)...

ומיירי דכשאמר לא אכלתי לא בדקנו אותו היאך היה דעתו


The case is, when he said "I did not eat", we did not check his intent.

אבל להכחיש העדים אינו נאמן א"כ חשיבי עדים מפיו שכן חייבוהו קרבן אפי' מכחישן והוא לא מחייב עצמו קרבן אם היו מכחישין אותו


However, he is not believed to contradict the witnesses. If so, witnesses are greater than his mouth, for they obligate him a Korban even if he contradicts them, but he does not obligate himself a Korban if they contradict him.

ואתי רבי חייא אפילו כרבנן.


[According to this,] R. Chiya is even like Rabanan.


TOSFOS DH R. Chiya k'R. Meir Sevira Lei

תוספות ד"ה רבי חייא כר"מ סבירא ליה

(SUMMARY: Tosfos explains why he cannot learn more directly.)

וא"ת א"כ נימא ק"ו דר"מ אם הביאוהו לידי מיתה לא יביאוהו לידי שבועה הקלה


Question: If so, we should say R. Meir's Kal va'Chomer! If two [witnesses] can bring him to be executed, can they not bring him to a Shevu'ah, which is [more] lenient?!

וי"ל דאיכא למפרך דמה למיתה שכן על מה שהן מעידין הוא מת תאמר גבי שבועה שעל מה שהוא כופר הוא נשבע כדאמרי' לקמן.


Answer: We can challenge this. Regarding execution, he is killed for what they testified about. Will you say so about a Shevu'ah, in which he swears about what he denied? We say like this below.


TOSFOS DH Mah Im Yirtzeh Lomar Mezid Hayisi

תוספות ד"ה מה אם ירצה לומר מזיד הייתי

(SUMMARY: Tosfos discusses when he is believed to say so.)

ללישנא דאדם נאמן על עצמו יותר מק' עדים האי אם ירצה לומר לדבריו דר"מ קאמרי (כדתניא) [כדאיתא] בפרק אמרו לו (שם דף יב. ושם)


Explanation: According to the version that one is believed about himself more than 100 witnesses, "if he wanted, he could say..." is said to R. Meir, according to his reasoning, like it says in Kerisus (12a);

דלאידך לישנא טעמא דנפשייהו קאמרי ואין לפרש ומה אם ירצה לומר כו' שיהא נאמן לומר לא אכלתי מגו דאי בעי אמר מזיד הייתי


Suggestion: According to the other version, that they gave their own reason, we can explain "if he wanted, he could say..." that he is believed to say "I did not eat", Migo he could say "I was Mezid."

דהא מגו במקום עדים הוא


Rejection: This is a Migo against witnesses! (We do not say such a Migo.)

אלא כלומר אף מה שאמר לא אכלתי יכול לתרץ דבריו ולומר לא אכלתי שוגג אלא מזיד


Rather, even what he says "I did not eat", he can explain his words to say "I did not eat Shogeg, rather, Mezid."

ומיירי דכשאמר לא אכלתי לא בדקו אותו איך היה דעתו ולבסוף אומר שמזיד היה


The case is, when he said "I did not eat", we did not check his intent, and later he says that he was Mezid;

וסברי רבנן דמה שאמר לא אכלתי כך היה דעתו שלא אכל שוגג אלא מזיד


Rabanan hold that this that he said "I did not eat", he means that he did not eat Shogeg, rather, Mezid;

ולר"מ אע"פ שלבסוף אמר מזיד הייתי אין בכך כלום


According to R. Meir, even though later he says "I was Mezid", his words have no effect;

דהכי אמר (בתורת כהנים) אמר רבי מאיר אם בתחלה אמר מזיד הייתי שומעין לו אם היה דן עמו כל היום ובאחרונה אמר מזיד הייתי אין שומעין לו


Source (Toras Kohanim - R. Meir): If initially he said "I was Mezid", we heed him. If he was judging with him the entire day, and at the end he said "I was Mezid", we do not heed him.

ואם תאמר והיאך נאמן לומר מזיד הייתי הא אין אדם משים עצמו רשע כדאמר בפ"ק דסנהדרין (דף ט: ושם) גבי פלוני רבעני לרצוני


Question: How is he believed to say "I was Mezid"? One cannot establish himself to be a Rasha, like it says in Sanhedrin (9b) regarding a man (Dasan) who said "I willingly let Reuven have Bi'ah with me"! (Dasan can join with another witness to kill Reuven, for we do not believe Dasan's admission that he consented.)

וי"ל דאין נאמן לפסול עצמו אבל הכא עושה תשובה ואינו רוצה להביא חולין לעזרה.


Answer: He is not believed to disqualify himself. However, here he repents, and he does not want to bring Chulin b'Azarah (a Chatas that he has no obligation to bring).


TOSFOS DH Asham Hainu Korban

תוספות ד"ה אשם היינו קרבן

(SUMMARY: Tosfos points out that elsewhere, we say that R. Meir does not say so.)

דלרבי מאיר עדים מחייבין אותו אשם


Explanation: According to R. Meir, witnesses can obligate him to bring an Asham.

תימה דבמתני' דד' שומרין (שבועות דף מט. ושם) תנן היכן שורי נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם כפל


Question: A Mishnah (Shevu'os 49a) teaches that if Reuven asked "where is my ox?", and Shimon said "it was stolen", and Reuven said "I impose a Shevu'ah on you", and Shimon said "Amen", and witnesses testify that Shimon ate it, he pays Kefel (twice its value, like a thief);

הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם


If Shimon himself admitted, he pays principal and Chomesh (an added quarter of the principal) and [brings an] Asham (Gezeilos);

אבל על פי עדים אין משלם חומש ואשם


Inference: Through witnesses, he does not pay Chomesh and Asham!

וכן תנן בפרק הגוזל קמא (ב"ק דף קח:) ומוקי לה בפרק הגוזל קמא כר"מ


Also a Mishnah in Bava Kama (108b) says so, and we establish it (Bava Kama 106b) like R. Meir.


Note: According to our text, the Mishnah on 108b discusses a deposit. Bava Kama 106b cites the Mishnah in Shevuos, which mentions an ox. Why did Tosfos mention the Mishnah on 108b? Perhaps it is not like R. Meir! Perhaps in Tosfos' text, both Mishnayos discuss an ox. On 106b, we establish the Mishnah to be when he ate the ox without Shechitah. We did not say that he slaughtered a Tereifah, or a Ben Paku'a, because R. Meir obligates four or five for these.

וי"ל דסוגיא דהכא דלרבי מאיר עדים מחייבין אותו אשם לא יעמיד ההיא משנה כר"מ אלא כדבעי לאוקמה התם כשאכלו טריפה


Answer: The Sugya here, which holds that according to R. Meir witnesses obligate him an Asham, would not establish that Mishnah like R. Meir, rather, like we wanted to establish it there, when he ate a Tereifah;

וההיא סוגיא דהתם דסבר דלרבי מאיר עדים לא מחייבי אשם משום דגבי אשם כתיב והתודו (הגהת הרש"ש) לא סבר כסוגיא דהכא דאשם היינו קרבן


The Sugya there, which holds that according to R. Meir witnesses do not obligate him an Asham, because regarding Asham it says "v'Hisvadu", does not hold like the Sugya here, that Asham is like a Korban [Chatas];

ויליף במה הצד מפיו ועד אחד כדמסיק הכא.


It must learn from a Tzad ha'Shavah of his mouth and one witness, like we conclude here.