[1] ואם עבר ונשתמש, הרי הוא כשולח יד בפקדון שחייב באונסים.

[2] דשומר מצוה הוא, דהעוסק במצוה פטור מן המצוה, ואם יבוא עני הוא יהיה פטור מלתת לו צדקה באותה שעה, ונמצא שנשתכר. ולרבה "פרוטה דרב יוסף לא שכיח".

[3] דהיינו שמצא בהמות וטיפל בהם, ואחר הזמן שצריך לטפל בהם מכרם, וכציור המשנה.

[4] כגון שמצא מעות שצריך להכריז עליהם - כמו במגדלין שלא אמרינן בהו "הרי אלו שלו".

[5] הכי אמר ר' חלבו - וכן הסכים אביי, דכיון שלא טרח בהם לא התירו לו להשתמש בהן.

[6] דס"ל דספר חדש ממהר להתעפש, כיון שספרים שלהם עשויים בגלילה, ואם לא נפתחים מתעפשים.

[7] וכל זה שהותר ללמוד הוא דוקא שלא לומד בענין זה פעם ראשונה, שאז כיון שמתעכב הרבה כדי להבינו יש לחוש שיקלקל את הספר.