BAVA KAMA 59 (1 Adar) - dedicated in memory of Mordecai (Marcus) ben Elimelech Shmuel Kornfeld, who perished in the Holocaust along with most of his family. His Yahrzeit is observed on 1 Adar. May his death and the deaths of the other Kedoshim of the Holocaust atone for the sins of Klal Yisrael like Korbanos.



תוס' ד"ה אכלה סמדר ר' יהושע אומר רואין אותן כאילו הן ענבים עומדות ליבצר

(Summary: Tosfos discusses Rebbi Yehoshua's opinion in detail.)

ואפילו אם נתקלקל המשויירת, משלם כענבים העומדות ליבצר.


Clarification: Even if the remainder of the row is spoilt, he pays as if they were grapes that stand to be harvested.

ודוקא בסמדר, דענבים פעמים שאלו מתקלקלים ואלו ניצולים, לפיכך אין נידונין במשוייר.


Specifically Grapes: And this is confined to young grapes, since it is the way of grapes, that some get spoilt whilst others survive; therefore we do not go after the remaining grapes.

אבל תבואה רגילה להתקלקל כולה יחד.


But Not Corn: Whereas corn tends to all get spoilt together. Consequently ...

ובחזיז מודה ר' יהושע, או כרבי יוסי הגלילי או כרבנן.


Young Corn: Regarding Chaziz (grain in its earliest stages), Rebbi Yehoshua will concede, either to Rebbi Yossi ha'Gelili or to the Rabanan.

ובתבואה גדולה כמו סמדר בענבים יסבור 'כמשוייר שבו'.


Partially Grown Corn, Explanation #1: Whereas corn that has grown to the stage that is equivalent to that of S'madar (budding) of grapes, he will hold 'that we go after the remainder of the crops'.

אי נמי, בתבואה לא קנסו כל כך כמו בענבים, ולא יהא נידון כמשוייר שבו לרבי יהושע.


Partially Grown Corn, Explanation #2: Alternatively, Rebbi Yehoshua will hold that by corn the Chachamim did not punish the owner as severely as by grapes, in which case he will not have to pay according to the remainder of the crops.

ונראה דאע"ג דאמר ר' יהושע 'רואין אותן כאילו עומדות ליבצר', מ"מ שמין אותן אגב קרקע.


Clarification (cont.): It seems that even though Rebbi Yehoshua says that 'We consider them as though they were grapes that are ready to be picked', he nevertheless holds that we assess them together with the land.

דהא ר"ש נמי קאמר הכי בפגים או בוסר, וע"כ אגב קרקע שמין אותן, כיון דצריכי לשדה ...


Proof: Since we see that Rebbi Shimon who says the same as him with regard to young figs and young grapes, yet he definitely holds that one assesses them as part of the land, seeing as they still need the land ...

דבפירות גמורים דוקא קאמר רבי שמעון דמשלם פירות גמורים במשנתנו.


Proof (cont.): Because it is regarding fully-grown fruit exclusively that Rebbi Shimon, in our Mishnah, obligates him to pay complete fruit.



תוס' ד"ה ומאי ניהו כי היאך דסליק

(Summary: Tosfos reconciles Abaye here with Abaye in Perek ha'Nizakin.)

הכא משמע דסבר אביי דפליגי ד'נידון במשוייר שבו'.


Inference: Here it implies that Abaye holds that that they are arguing over whether to assess the fruit according to the remaining fruit or not.

והקשה ר"ת דבריש הניזקין (גיטין דף מח: ושם) ס"ל לאביי דפליגי אי שיימינן בדניזק או בדמזיק?


Question: Rabeinu Tam queries this from the Gemara in ha'Nizakin (Gitin, Daf 48b), where Abaye explains the (same) Machlokes as to whether one assesses according to the field of the Nizak or of the Mazik

וי"ל, אע"ג דמשמע דפליגי אי בדמזיק אי בדניזק ...


Answer: Even though it implies (there) that they are arguing over whether one assesses according to the field of the Nizak or of the Mazik ...

דהא תניא פ"ק (דף ו:) בהדיא "מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי ר' ישמעאל; ר"ע אומר ... " ...


Proof: Since the Beraisa specifically says in the first Perek (Daf 6b) 'Meitav Sadeihu shel Nizak u'Meitav Karmo shel Nizak, Divrei Rebbi Yishmael; Rebbi Akiva Omer ... ' ...

מ"מ, משמע ליה לאביי דב'משוייר נמי פליגי' ...


Answer (cont.): Nevertheless Abaye understands that they also argue over 'the remainder of the field'.

מדקאמר ר"ע 'לא בא הכתוב ... ', דמשמע שרוצה לומר לא בא הכתוב להחמיר על המזיק כמו שאמרת, אלא דוקא לגבות לנזקין מן העידית לבד ...


Proof: Since Rebbi Akiva said 'Lo Ba ha'Kasuv ... ', implying that the Pasuk is not coming to be stringent on the Mazik, like Rebbi Yishmael says, but only in that he claims damages from the best ...

ואי ב'עידית' לחודיה פליגי, א"כ לא היה ר' ישמעאל מחמיר על המזיק טפי מר"ע, אלא אדרבה היה ר"ע מחמיר טפי ...


Proof (cont.): And if their Machlokes was confined to 'Idis', then Rebbi Yishmael would not be more stringent on the Mazik than Rebbi Akiva; on the contrary, Rebbi Akiva would be more stringent than him ...

דאין חייב לקנות מעידית דניזק אם אין לו, כדפרישית בפ"ק (דף ו: ושם ד"ה כגון).


Proof (concl.): Seeing as (according to Rebbi Yishmael), the Mazik is not obligated to purchase the equivalent of the Nizak's Idis, in the event that he does not have it himself, as Tosfos explained in the first Perek (Daf 6b & 7a, DH 'K'gon).



תוס' ד"ה ר' שמעון בר יהודה היינו רבי יהושע

(Summary: Tosfos explains why we cannot answer 'K'roch ve'Tani' S'mader with Lulvei Gefanim.)

תימה, אמאי לא קאמר 'כרוך ותני "בד"א, בזמן שאכלה לולבי גפנים וסמדר" '?


Question: Why does the Gemara not explain 'K'roch u'Tni "ba'Meh Devarim Amurim, bi'Zeman she'Achlah Lulvei Gefanim u'Semadar" (in the Reisha)'?

וי"ל, משום דאין שייך לכלול 'סמדר' בהדי לולבים, דלא הוה ליה להזכיר 'לולבים', אלא הכי ה"ל למימר 'בד"א בזמן שאכלה סמדר' ...


Answer: Because, it is not appropriate to include 'S'madar' together with Lulavin, since it ought not to have mentioned 'Lulavim', but just 'ba'Meh ... bi'Zeman she'Achlah S'madar'.

אבל בהדי 'פגים ובוסר' שייך לכוללו שפיר, דטעמא משום דחשיב כפגין.


Answer (cont.): Whereas it is appropriate to include it together with Pagim and Boser, since the reason is because it is similar to Pagin.



תוס' ד"ה איכא בינייהו כחש גופנא ולא מסיימי

(Summary: Tosfos explains why we do not apply here the principle 'Tana Basra li'Tefuyei'.)

וא"ת, לימא תנא בתרא לטפויי ולהחמיר בתשלומין קאתי ...


Question: Why does the Gemara not say that the latter Tana comes to add and to be more Machmir with regard to payment? ...

כדאמר בריש המוכר פירות (ב"ב דף צג:)?


Precedent: Like it says at the beginning of 'ha'Mocher Peiros' (Bava Basra, Daf 93b)?

וי"ל, דשאני הכא דדלמא לא בא לטפויי כי אם על חכמים, דא'מילתייהו דרבנן קאי.


Answer: It is different here, since it is possible that he is only coming to add on to the Chachamim, to whose opinion he is referring,



תוס' ד"ה מאן תנא דחייש לכחש גופנא ר"ש היא

(Summary: Tosfos explains in which point Abaye argues with Ravina.)

אביי בא לומר דמסיימי שפיר, ולא לאפוקי רבנן דפליגי עליה דר"ש באונס קאתי ...


Clarification: Abaye is coming to say that we do indeed know who says what, and that the latter Tana is not precluding from the Rabanan who argue with Rebbi Shimon by Oneis ...

דאינהו נמי חיישי, וטעמייהו משום דאינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון, כדקאמרי.


The Rabanan: since they too, are take into account 'K'chash Gufna', and their reason is because one cannot compare rape to being intimate with the girl's consent, as they explain.



תוס' ד"ה אונס אינו משלם את הצער

(Summary: Tosfos explains why the Gemara in Kesuvos asks 'Tza'ara de'Mai', even though it is obvious that a virgin suffers when her virginity is removed.)

בפרק אלו נערות (כתובות דף לט. ושם) גבי הא דתנן 'האונס נותן את הצער', בעי בגמרא 'צער דמאי?' ...


Implied Question: In Perek Eilu Na'aros (Kesuvos, Daf 39a and 39n) in connection with the Mishnah 'ha'Oneis Nosein es ha'Tza'ar', the Gemara asks 'Tza'ara de'Mai?'

אע"פ דדבר פשוט הוא שיש צער גדול לבתולה שנבעלה מתחילה, כשמשיר בתוליה, ורוב קטנות חולות מזה?


Implied Question (cont.): Even though it is obvious that a virgin who is intimate for the first time suffers great pain when her virginity is removed; indeed, most virgins become ill as a result?

היינו משום דצער דהשרת בתולים פשיטא ליה דלא משלם ...


Answer: That is because the Gemara takes for granted that he does not pay for the pain caused by the removal of her virginity ...

לפי שסופה להצטער תחת בעלה.


Reason: This in turn, because eventually, she is anyway destined to suffer that pain when she marries.

דתנא דמתניתין דהתם חייש לכחש גופנא מדקתני 'שהאונס נותן את הצער ומפתה פטור'.


Proof: Since the Tana of that Mishnah takes into account 'the weakness of the vine', as he says there 'Because an Oneis pays for the pain whereas a Mefateh does not ...

ומדפטרינן מפתה אלמא חייש לכחש גופנא, מה שסופה להצטער תחת בעלה ...


Proof (cont.): And since he declares a Mefateh Patur, we see that he takes into account 'the weakness of the vine' - that ultimately, she will suffer that pain at the hands of her husband anyway.

הלכך בעי צער דמאי?


Proof (concl.): Hence the Gemara asks 'Which pain are we talking about?'




תוס' ד"ה הוה סיים מסאני אוכמי

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya and that of Ta'anis, with the Sugya in Beitzah, which implies that Yehudim used to wear black shoes.)

משמע שלא היו רגילין במנעלים שחורין.


Inference: This implies that they did not used to wear black shoes.

וכן משמע בסדר תעניות אלו (תענית כב. ושם) דקאמר 'א'דהכי אתא ההוא גברא דסיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטי, כדי שלא יכירו בו שהוא יהודי'.


Support: And this is also implied in 'Seider Ta'aniyos Eilu' (Ta'anis, Daf 22a & 22b), where the Gemara says 'Meanwhile, a man came who was wearing black shoes without laces, in order that they should not know that he was not a Yehudi'.

ותימה, דבפ"ק דביצה (דף טו.) תניא, 'אין משלחין מנעל לבן ביו"ט מפני שצריך ביצת הגיר להשחירו'; משמע שלא היו נועלים אלא שחור?


Question: In the first Perek of Beitzah (Daf 15a), a Beraisa states that 'One may not send a white shoe on Yom-Tov, since it still requires a piece of black clay to blacken it'?

ואומר ר"ת, דהמנעל ודאי היה שחור, אבל הרצועות היו לבנות ...


Answer: Rabeinu Tam therefore explains that the shoe itself was black, and it was the laces that were white ...

ו'מסאני אוכמי' דהכא ודמסכת תענית היינו המנעל והרצועות, הכל היה שחור.


Answer (cont.): And the black shoes mentioned here and in Maseches Ta'anis means the shoe and the laces, both of which were black.

והיינו דאמרינן בפרק בן סורר (סנהדרין דף עד: ושם) 'בשעת השמד, אפי' לשנויי ערקתא דמסאני אסור, שהרצועות היו משונות משל נכרים.


Proof: And that explains the Gemara in Perek ben Sorer u'Moreh (Sanhedrin, Daf 74b & 75a) which says that 'At the time of Sh'mad (forced conversions) one is forbidden to change even one's shoelaces, because the shoelaces were different than those of the Nochrim (See also Hagahos ha'Gra).

ואבילות דאליעזר היה כזה שהיה לבוש שחורים ומתכסה שחורים, והיה רוצה שאפי' הרצועות יהיו שחורים, שלא יהא עליו כלל צד לבנונית, מפני חיבתה של ירושלים.


Answer (concl.): And the Aveilus of Eliezer was such that he wore black clothes and covered himself in black, and he wanted that even his shoelaces to be black, so that, out of love of Yerushalayim, there should be no white on him at all.



תוס' ד"ה כתב לראשון ולא חתמה לו כו'

(Summary: Tosfos clarifies this Sugya, before reconciling it with the Sugya in Gitin in various ways.)

בסוף 'מי שהיה נשוי' (כתובות דף צה. ושם) מפרש רב אשי ד'אפילו ר"מ לא קאמר אלא בשני לקוחות, דאם איתא דנחת רוח עבדה, לקמא אבעי לה למעבד ...


Clarification: At the end of 'Mi she'Hayah Nasuy' (Kesuvos, Daf 95a & 95b) Rav Ashi explains that even Rebbi Meir only issues is ruling in a case of two purchasers, since, if she wanted to perform an act of goodwill (towards her husband), she ought to have done so by the first purchaser ...

אבל בלוקח אחד, אפילו ר"מ מודה.


Clarification (cont.): Whereas where there is only one purchaser, even Rebbi Meir concedes ... .

וא"ת, דבפ' הניזקין (גיטין נח. ושם) גבי 'לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה, מקחו בטל', אמר רב, 'לא שנו אלא דא"ל "לך חזק וקני", אבל בשטר, קנה.


Question: But in Perek ha'Nizakin (Gitin, Daf 58a & 58b) in the case where 'Someone bought first from the man, and then from the woman, his sale is invalid', Rav said that 'This speaks specifically where he said "go, make a Chazakah and acquire!', but if he has a Sh'tar, he acquires it ...

וא'לקח מן האיש וחזר ולקח מהאשה קאי, כדמוכח בסוגיא?


Question (cont.): And this refers to where he purchased first from the man, and then from the woman, as is clear from the Sugya?

ואור"י, שיש לחלק בין כתבה בשטר עצמו של בעל, לכתבה שטר בפני עצמו.


Answer #1: The Ri says that one can draw a distinction between whether the woman wrote in the Sh'tar of her husband or whether she wrote an independent Sh'tar.

ועוד אומר ר"י, דאפילו בשטר של בעל איירי התם, אלא שכתבה שהיא עצמה מכרה ללקוחות, אבל 'חתמה לו' דהכא היינו שמחלה שעבוד כתובתה שיש לה על שדה זו.


Answer #2: Furthermore, he says, it can even speak there where she wrote in her husband's Sh'tar, only she wrote that she actually sold it to the purchasers, whereas the 'she signed' in our Sugya means that she foregoes the Shibud of her Kesubah that she had in that field.

וכן משמע לשון 'חתמה' - כלומר שנתרצית במקח ולא מחתה בו.


Support: Indeed the Lashon 'Chasmah' means to say that she agrees to the sale without any objection.

וה"ר אלעזר משנ"ץ פי', דטעמא דרב התם דבשטר קונה - משום דס"ל 'אחריות טעות סופר הוא', והוי כאילו קבלה עליה אחריות ...


Answer #3: Whereas Rebbi Elazar from Shant explains that the reason that Rav says there that with a Sh'tar he acquires it is because he holds '(omitting) Achrayus (from a Sh'tar) is an error on the part of the Sofer', and it is as if she accepted Achrayus (even though it is not written).

אבל אם פירשה 'בלא אחריות', לא קנה אפי' בשטר ...


Answer #3 (cont.): But had she specified 'without Achrayus', he would not acquire it even with a Sh'tar.

ושמואל דאמר 'עד שתכתוב לו אחריות', משום דקסבר 'אחריות לאו טעות סופר הוא'.


Answer #3 (concl.): Whereas Shmuel says 'until he writes Achrayus in the Sh'tar', because he holds that 'Achrayus is not an error on the part of the Sofer'.

דפליגי בהכי בפ"ק דבבא מציעא (דף יד.) ...


Source: And they argue over this principle in Bava Metzi'a (Daf 14a) ...

דשמואל קאמר בהדיא ד'שעבוד צריך לימלך', ורב נמי אמר התם 'נמצאת שאינו שלו, רב אמר יש לו מעות ויש לו שבח' ...


Source (cont.): Where Shmuel specifically says that that the Sofer needs to consult (the borrower) concerning Shibud', whereas according to Rav, he claims money and he claims the Sh'vach (the impovements) ...

ומשמע דפשיטא ליה דאפי' לא פירש לו את השבח, קאמר רב דיש לו שבח - והיינו משום דאית ליה ד'אחריות טעות סופר הוא'.


Source (concl.): Implying that he takes for granted that he gets the Sh'vach even though he did not specify it - because he holds 'Achrayus Ta'us Sofer Hu'.



תוס' ד"ה ופסק הלכה כר"ש דאמר אכלה פירות גמורין כו'

(Summary: Tosfos explains that the Gemara in Kesuvos issues a ruling based on this P'sak Halachah and 'reconciles' i with a Gemara in Shevu'os.)

פי' ר"ח דמהכא פשיטא לן בפרק נערה בכתובות (דף נא. ושם) ד'כל העומד ליגזז, כגזוז דמי', לענין בעל חוב, דלא טריף להו.


Clarification: The Rach explains that, it is based on this ruling that, in the Gemara in Perek Na'arah in Kesuvos (Daf 51a & 51b) we take for granted that 'Whatever stands to be shorn is considered as if it has already been shorn', with regard to the fact that a creditor cannot claim from it.

אע"ג דפלוגתא לענין שבועה בפרק שבועת הדיינין (שבועות דף מג. ושם) ב'ענבים העומדים ליבצר', אי כבצורות דמיין אי לא.


Clarification: Even though regarding a Shevu'ah in Perek Shevu'as ha'Dayanim (Shevu'os, Daf 43a & 43b) there is a Machlokes as to whether 'Grapes that stand to be harvested are considered harvested' or not.



תוס' ד"ה המגדיש בתוך שדה חבירו וכו'

(Summary: Tosfos explains why the Tana sees fit to insert this case.)

אצטריך למיתנייא - או למסתמא דלא כרבי ...


Justification: The Tana needs to mention this case, either to present a S'tam Mishnah like Rebbi ...

או לאשמועינן דאפילו רבי מודה בהא, כדמפרש בגמרא.


Justification (cont.): Or to teach us that even Rebbi agrees in this case, as the Gemara explains.



תוס' ד"ה לבתה הרוח כולן פטורין

(Summary: Tosfos discusses the case, disagreeing with the Ri's explanation.)

פר"י דברוח מצויה איירי, כדמשמע בגמ', דסתם ליבוי דרוח מיירי ברוח מצויה ...


Explanation #1: The Ri explains that it is speaking about a regular wind, as is implied by the Gemara, that S'tam 'Libuy Ru'ach' refers to a regular wind ...

מדפריך עלה דברייתא 'וליהוי כזורה ורוח מסייעת?', ואי ברוח שאין מצויה, הא לא הוה ליה לאסוקי אדעתיה.


Proof: Since the Gemara asks on the Beraisa 'Why it is not like the case (in connection with Shabbos) where a person winnows helped b the wind? And if this referred to a storm wind, this is something that a person would not be expected to take into account.

וא"ת, כיון דמתלבה ברוח מצויה, יתחייב האחרון של הנחת עצים [ואור] ...


Question: Since the fire is fanned by a regular wind, the last one of those who placed the wood and the fire ought to be Chayav ...

דבכל דוכתי אשכחן שמתחייב לענין אש, בשיכול להזיק ברוח מצויה?


Source: Since we always find that one is Chayav by Eish, if one can cause damage by means of a regular wind ...

כגון 'אבנו וסכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו' ו'כופף קמת חבירו בפני הדליקה דמטיא ליה ברוח מצויה'.


Examples: Such as 'One's stone, knife or load that one placed on top of one's roof and which falls in a regular wind and causes damage' (above, Daf 6a), or 'Someone who bends the standing corn of his friend towards a fire, which reaches it via a regular wind (above 56a)'.

ואין לחלק משום דבהנהו אין מחוסר אלא הולכת האש בעלמא ע"י רוח מצויה, אבל כאן מחוסר ליבוי, ואין שם אש עליו, ולא קרינא ביה 'המבעיר את הבערה' ...


Refuted Answer: Nor can one differentiate in that those cases lack only transporting the fire via a regular wind, whereas here it lacks fanning, in which case it is not considered Eish and it does therefore not fall under the heading of 'ha'Mav'ir es ha'Be'eirah' ...

דהא בפ"ק (דף ט:) אמר 'גחלת כמה דשביק ליה, מעמיא עמיא ואזלא', אע"פ שמתנדנדת בטלטולו, מעמיא עמיא ואזלא; הא אם דרכה להתלבות ע"י נדנודו של חרש המטלטלה, היה המוסר לו חייב ...


Refutation: Because in the first Perek (Daf 9b) the Gemara said that if one leaves a coal alone, it gradually goes out, and even though it moves it around when the Cheresh carries it, it still tends to go out. But if the moving around of the Cheresh would cause it to flare up, the person who handed it to him would be Chayav ...

הכא נמי יהיה האחרון חייב, אע"פ שמחוסר ליבוי?


Refutation (cont.): Here too, the last one ought to be Chayav, even though it lacks fanning.

וי"ל, ד'לבתו הרוח' דמתני' קאי א'בא אחר וליבה', דהשתא הוי 'ליבה וליבתה הרוח' כברייתא דגמ'.


Answer: 'Libso ha'Ru'ach' in the Mishnah refers to 'Ba Acher ve'Libah', in which case it is equivalent to 'Libah ve'Libsah ha'Ru'ach' in the Beraisa quoted in the Gemara.

וכן משמע לישנא ד'כולן'.


Proof: This is also implied by the Lashon 'Kulan'.

ובאין בליבויו כדי ללבות ולא ברוח בפני עצמו כדי ללבות, כמו שאפרש בגמ'.


Answer (cont.): And it speaks where there is not sufficient power to fan - either in his fanning on its own or in the wind on its own, as Tosfos will explain in the Gemara (See following Dibur).

ובחנם דחק לפרש ד'ליבתו הרוח' היינו ליבה וליבתו הרוח.


Refutation: What he (the Ri) pushed to explain that 'Libso ha'Ru'ach' means that both he and the wind fanned the flames is unnecessary.

אלא נראה לפרש ד'ליבתה הרוח' היינו שליבתה הרוח בפני עצמה ברוח שאין מצויה ...


Explanation #2: But the explanation is that 'Libsah ha'Ru'ach' speaks where a storm-wind fanned it on its own ...

ו'ליבה וליבתה הרוח' בגמ' בין מצויה בין אין מצויה - וכגון שקודם ליבויו כבר בא הרוח שליבתו לבסוף, איזה רוח שיהיה ...


Explanation #2 (cont.): Whereas 'Libah ve'Libsah ha'Ru'ach' in the Gemara speaks about a wind, irrespective of whether it is a regular wind or a storm-wind - where the wind that fanned it at the end was already there before he fanned it, which wind it is ...

דמאחר שבא כבר, כך לי שאינו מצויה כמצויה.


Reason: Because, seeing as it was there beforehand, a storm-wind has the same Din as a regular wind.

וכן משמע מתוך תירוצו של רבא, שתירץ 'כגון שליבה ברוח מצויה, וליבתו הרוח ברוח שאינה מצויה ...


Proof #1: And this is also implied in the answer of Rava, who explains that 'Libah' speaks with a regular wind, whereas 'Libsah ha'Ru'ach' speaks by a storm-wind' ...

מכלל דמעיקרא ס"ד שמעיקרא בא הרוח שלבסוף ליבה.


Proof #1 (cont.): Thereby implying that the Gemara initially thought that the wind which fanned it in the end was blowing already before.

וכן משמע בירושלמי - דמתניתין איירי ברוח שאינה מצויה, דגרסינן התם 'ליבתו הרוח, כולן פטורין'. 'תמן אמרין ברוח של אונסים, אבל ברוח שהעולם מתנהג בו, חייב.


Proof #2: And it is also implied in the Yerushalmi - that the Mishnah speaks by a storm-wind, since the text there reads 'Libso ha'Ru'ach, Kulan Peturin' - 'There they established the case by a storm-wind, but by a regular wind, he will be Chayav ...

ר' יוחנן ור"ל תרוייהו אמרי אפי' ברוח שהעולם מתנהג בו ...


Second Opinion: Rebbi Yochanan and Resh Lakish both say that he is Patur even by a regular wind ...

שפעמים הוא בא ופעמים אין בא'.


Reason: Because sometimes it blows and sometimes it doesn't'.