בבא קמא דף ק.

המראה דינר לשולחני וטעה השולחני ונמצא רע, האם צריך לשלמו? [תוד"ה אחוי].

במומחה שלא צריך עוד ללמוד באינו מומחה שצריך ללמוד
לתוס' פטור [1] חייב [2]
לרב אלפס פטור אמר לו "עלך קא סמכינא": חייב
לא אמר "עלך קא סמכינא": פטור

בבא קמא דף ק:

הנותן צמר לצבע, ונעשה בצמר כדלהלן, מה הדין?

הקדיחו יורה -
שנשרף הצמר
צבעו כאור [3] - שיש מעט שבח לצבוע לו אדום
וצבע שחור, ולהיפך
לר' מאיר משלם הצבע
כל דמי הצמר
שבח יתר על היציאה: נותן הוצאה
יציאה יתירה על השבח: נותן שבח [4]
משלם הצבע כל דמי הצמר [5]
לר' יהודה השבח יתר על היציאה וכו'

-------------------------------------------------

[1] ורק אם רוצה לעשות לפנים משורת הדין כמו שעשה ר' חייא - שאף שהיה מומחה ולא צריך עוד ללמוד, אמר לרב לשלם את הדינר.

[2] וביארו התוס', דאפי' אם לא אמר לו - לשולחני - "עלך קא סמכינא", ג"כ חייב.

[3] ביארה הגמ' שקינח בצמר את היורה - דהיינו שצבע אותו בשיירי הצבע, שבאופן זה יש מעט שבח בצמר, אבל אינו נראה יפה.

[4] דהיינו שיד הצבע על התחתונה, ומקבל תמיד את הסכום הפחות, שאם ההוצאה על הצביעה חמישים והשבח ששים - מקבל חמשים, ואם ההוצאות חמשים והשבח ארבעים - מקבל רק ארבעים.

[5] סובר ר' מאיר שכל המשנה מדעת בעל הבית נקרא גזלן, וכיון ששינה האומן ממה שאמר לו הבית הרי שהוא גוזל את הצמר - וקונה את הצמר בשינוי שעשה בצביעתו, לכן יכול בעה"ב לומר לו שהוא מעדיף לקבל את דמי צמרו בלי הבציעה. ואם רוצה בעה"ב את הצמר אפי' בצבע האחר, משלם לצבע את דמי הצביעה. כי סוף סוף לא נתכוון הצבע לקנות את הצמר - ולא הוי כגזלן גמור.

עוד חומר לימוד על הדף