PAST DEDICATION
BAVA KAMA 33-35 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the ninth Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

בבא קמא דף לג.

פועלים שבאו לתבוע שכן מבע"ב ונגחן שורו של בע"ב ומת הפועל, האם חייב כופר?

בעה"ב שכיח בעיר שכיח ולא שכיח [1] שכיח רק בביתו
לת"ק, וסתמא דברייתא פטור פטור חייב
לאחרים פטור חייב חייב

שור תם שחבל בשור מועד או באדם יותר ממה שהשור מועד או האם חבלו בו, מה הדין?

שור תם שחבל במועד
יותר ממה שחבל בו
שור תם שחבל באדם
יותר ממה שחבל בו
לרבנן משלם במותר חצי נזק [2] משלם במותר חצי נזק
לר' עקיבא משלם במותר חצי נזק משלם במותר נזק שלם [3]

מה ביאור המחלוקת "יושם" / "יוחלט" השור - בשור שנגח שור [4], ומה נפ"מ?

מה הדין הקדישו [5] ניזק אחר שנגח
לר' ישמעאל - בע"ח הוא שמים את שווי השור ויתן לו אינו קדוש - דאינו שלו [6]
לר' עקיבא - שותפי נינהו [7] נוטל הניזק את כל השור קדוש - דהשור שלו

בבא קמא דף לג:

מכרו או הקדישו המזיק לשור תם הנ"ל שהזיק מה הדין?

מכרו מזיק הקדישו מזיק
לר' ישמעאל אינו מכור - דמכירתו רק לזמן [8] מוקדש לגמרי מה"ת
לר' עקיבא אינו מכור כלל מוקדש - אולם רק מדרבנן [9]

-------------------------------------------------

[1] ומיירי באופן שקראו הפועלים בשער, ואמר להו "אין", ובזה נחלקו דאחרים סוברים שפירוש "אין" - היינו תכנסו, ותנא קמא ס"ל ש"אין" פירושו תעמדו במקומכם - וא"כ כניסתם היא שלא ברשות ולכן פטור בעה"ב מכופר.

[2] כגון שחבל התם במועד במאה זוז, ואילו השור מועד חבל בתר רק בשמונים, שיש כאן הפרש של עשרים - משלם התם במותר הזה עשר זוז שהוא חצי נזק. [ויש ראשונים שמפרשים שבכה"ג נזק התם נחשב רק של חמשים - ואדרבה המועד ישלם לתם שלשים, והמקרה שהתם משלם במותר חצי נזק, הוא כגון שהתם חבל במועד במאה, והמועד חבל בתם בארבעים, שאם מחשבים את חצי נזק שעשה התם הוא חמשים והוא יותר עשר ממה שהזיק המועד בתם - ומשלם חצי מזה דהיינו חמש.

[3] פי', ס"ל לר"ע שהדין של שור תם משלם חצי נזק הוא רק בשור שחבל בשור, אבל שור שחבל באדם צריך לשלם נזק שלם, ולכן אם השור חבל באדם במאה זוז, והאדם חבל בשור בשמונים, צריך התם לשלם את מלא ההפרש - דהיינו עשרים. אכן מבואר בגמ' שעכ"פ אינו משלם מעלייה אלא רק מגופו.

[4] דהיינו בכה"ג שהיה שור תם שוה מנה, שנגח שור אחר שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום, שנמצא שהחצי נזק שחייב בו הוא בדיוק כשווי השור הנוגח.

[5] ובענין הקדישו מזיק, מתבאר לקמן בעמוד ב'.

[6] אכן מבואר בתוס' (בד"ה איכא), שאם לבסוף גבאו למ"ד למפרע הוא גובה אה"נ דקדוש, רק כאן מיירי בכה"ג שנתרצה לקבל בסוף מעות.

[7] כלומר במקרה שבו מדברת התורה דהיינו שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום - דבכה"ג הם נעשים שותפים בשור, אולם במקרה של המשנה שהשור המזיק שוה רק מנה אז נוטל את כל השור.

[8] דיכול הניזק אח"כ להוציא את השור, דהרי השור משועבד לניזק. ופעמים נקרא דבר זה "מכרו מכור" - דהיינו שמכור לרידיא עד זמן שיגבה ממנו הניזק.

[9] ומשום גזירה, וכדר' אבהו שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון.

עוד חומר לימוד על הדף