PAST CYCLE DEDICATION

BERACHOS 59 - dedicated by Rabbi Kornfeld's father in memory of his aunt, Malka Gitel bas Reb Yakov Mordechai (Malvina Marmorstein), who took him into her home and raised him like her own child after the Holocaust. Her Yahrzeit is 20 Nisan.

1)

LIGHTNING AND WIND (Yerushalmi Perek 9 Halachah 2 Daf 64a)

פיסקא על הברקים וכו'

(a)

(Mishnah): On lightning...

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדאי דיו פעם אחת בכל היום.

(b)

(R. Yirmeyah and R. Ze'ira citing Rav Chisdai): It suffices to bless once every day.

אמר רבי יוסי מה אנן קיימין אם בטורדין דיו [דף סד עמוד ב] פעם אחת ביום. אם במפסיקין מברך על כל אחת ואחת.

(c)

Limitation (R. Yosi): What is the case? It is when they were constant (the clouds did not disperse in between), but if they were interrupted (the clouds dispersed), he blesses on each one.

חייליה דרבי יוסי מן הדא. היה יושב בחנותו של בשם כל היום אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם.

(d)

Source: R. Yosi learns from this [Beraisa]. If one was sitting in a fragrance store the entire day, he blesses only once, but if he entered and left, entered and left, he blesses on each time [that he enters].

אתא (אמר רבי אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי) [צ"ל רבי אחא בר חנינא בשם רב חסדא - ר"ש סיריליו] אם בטורדין דיו פעם אחת ביום. אי מפסיקין מברך על כל אחת ואחת.

(e)

R. Acha bar Chanina came and said in the name of Rav Chisda, if they were constant, it suffices to bless once a day. If they were interrupted, he blesses on each one.

היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור יצא. ואם לאו לא יצא.

(f)

If one was sitting in a privy or in the executioner's house (also it has a foul odor) - if he can leave and bless Toch Kedei Dibur (the time to greet someone), he leaves [and blesses]. If not, he does not leave.

רבי ירמיה בעי היה יושב בתוך ביתו ערום מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך.

(g)

Question (R. Yirmeyah): If he was sitting naked in his house, is his house considered like a garment, and he sticks his head out of the window and blesses?

היה יושב במגדל ערום מגדל מהו שיעשה לו כמין מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך:

(h)

Question: [If it is not - ALEI TAMAR,] if he was sitting naked in a chest, is the chest considered like a garment, and he sticks his head out of the window and blesses?

פיסקא על הרוחות אומר ברוך שכחו מלא עולם.

(i)

(Mishnah): On winds one says "blessed is He Whose might fills the world."

מתניתא בשבאין בזעף אבל שבאים בנחת אומר ברוך עושה בראשית.

(j)

Limitation: Our Mishnah is when they are torrential winds, but if they blow calmly, he says 'Baruch Oseh Bereishis.'

אמר רבי יהושע בן חנניה בשעה שהרוח יוצא לעולם. הקדוש ברוך הוא משברו בהרים ומרשלו בגבעות. ואומר לו תן דעתך שלא תזיק בריותי.

(k)

(R. Yehoshua ben Chananyah): When wind goes out to the world, Hash-m breaks it on the mountains and weakens it on the hills, and tells it 'be mindful not to harm My creations';

מה טעם [ישעי' נז טז] כי רוח מלפני יעטוף. משלהי ליה. כמה דאת אמר [תהילים קמב ד] בהתעטף עלי רוחי.

1.

What is the source? "Ki Ru'ach mi'Lefnai Ya'atof." He weakens it, like it says "b'His'atef Alai Ruchi."

כל כך למה.

(l)

Question: Why is all this [weakening] necessary?

ר' חונא בשם רבי אחא ונשמות אני עשיתי. בשביל נשמות שעשיתי.

(m)

Answer (Rav Huna citing R. Acha): "U'Neshamos Ani Asisi" - due to the Neshamos that I made.

אמר רבי הונא בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב.

(n)

(Rav Huna): In three places wind went out abnormally strong, and sought to destroy the entire world - once in the days of Yonah, once in the days of Eliyahu, and once in the days of Iyov;

בימי יונה [יונה א ד] וה' הטיל רוח גדולה. בימי איוב [איוב א יט] והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר וגומר.

1.

In the days of Yonah it says "va'Shem Hetil Ru'ach Gedolah. In the days of Iyov it says "v'Hinei Ru'ach Gedolah Ba'ah me'Ever ha'Midbar..."

בימי אליהו מניין [מלכים א יט יא] והנה ה' עובר ורוח גדולה חזק מפרק הרים.

2.

What is the source in the days of Eliyahu? "V'Hinei Hash-m Over v'Ru'ach Gedolah Chazak Mefarek Harim."

אמר רבי יודן בר שלום נימר אותו של איוב בשבילו היה ושל יונה בשבילו היה

(o)

Objection (R. Yudan bar Shalom): We should say that the one in the days of Iyov was for (to punish) him, and the one in the days of Yonah was for him! (What is the source that it sought to destroy the entire world?!)

אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון.

(p)

Conclusion: Only the one in the days of Eliyahu, which was a world wind [sought to destroy the entire world].

והנה ה' עובר וגו'. ואחר כך רעש ואחר הרעש אש לא באש ה':

(q)

"V'Hinei Hash-m Over... v'Achar ha'Ru'ach Ra'ash [Lo va'Ra'ash Hash-m]; v'Achar ha'Ra'ash Esh Lo va'Esh Hash-m."

פיסקא רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול. בזמן שהוא רואה לפרקים.

(r)

(Mishnah - R. Yehudah): If one sees the Great Sea, he says "blessed is He Who made the Great Sea", if he sees it sporadically.

וכמה הוא פרק אחד לשלשים יום.

(s)

How much is sporadically? It is once in 30 days.

שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר בא בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל (שנה) [צ"ל שעה - ר"ש סיריליו] מהו שנקרע.

(t)

Question (Shimon Kamatriya, to R. Chiya bar Ba): Because I am a donkey-driver, and I go to Yerushalayim constantly, must I tear [for seeing the city destroyed]?

אמר ליה אם בתוך שלשים יום אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום צריך אתה לקרוע.

(u)

Answer (R. Chiya bar Ba): If it is within 30 days [of the last time you saw it], you need not tear. If it is after 30 days, you must tear.

2)

YEHONASON BEN GERSHOM (Yerushalmi Perek 9 Halachah 2 Daf 64b)

רבי חונא שמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן [שופטים יח ל] ויהונתן בן גרשום בן מנשה נון תלוי. אם זכה בן משה ואם לאו בן מנשה.

(a)

(Rav Huna citing Shimon Kamatriya citing R. Shmuel bar Nachman): "Vi'Yhonason ben Gershom ben Menasheh" - the Nun [in Menasheh] is suspended. If he merits (repents), he is [considered] the son of Moshe. If he does not merit, he is [considered] the son of Menasheh [ben Chizkiyah, an idolater].

חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן כומר היה לעבודה זרה והאריך ימים.

(b)

Question (Talmidim, to R. Shmuel bar Nachman): [Yehonason] was a priest of idolatry, and he lived so long?! (It says that he and his sons were priests "Ad Yom Gelus ha'Aretz"! - PNEI MOSHE)

1.

Note: R. SHLOMO SIRILIYO says that we find that he was in the days of David, like it says below. Why did he not bring this verse to show that he lived much longer? Perhaps he died young, and his descendants were priests until Gelus ha'Aretz. However, below we learn from this verse that later he returned to sin; R. SHLOMO SIRILIYO explains that it connotes that that he himself was a priest until Gelus ha'Aretz! (Alternatively, had he persisted in his Teshuvah, he would have stopped his sons from being priests of idolatry - PF.)

אמר לון על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו.

(c)

Answer (R. Shmuel bar Nachman): It is because he was stingy with his idolatry.

כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו.

(d)

Question: How was he stingy with his idolatry?

הוה בר נש אתא למיקרבה תור או אימר או גדי לעבודה זרה ואמר ליה פייסיה עלי. והוא אמר ליה מה זו מועילה לך. לא רואה ולא שומעת לא אוכלת ולא שותה לא מטיבה ולא מריעה ולא מדברת.

(e)

Answer: If a man came to offer a bull, sheep or kid to idolatry, and said 'appease it for me', [Yehonason] would say 'what will this help you? It does not see nor hear nor eat nor drink nor benefit nor harm nor speak!

אמר ליה חייך ומה נעביד.

1.

The man: Indeed, [you are correct. Even so, I want to appease it.] What will we do?

i.

Note: It seems that due to the awesome Yetzer ha'Ra that there was for idolatry (until Anshei Keneses ha'Gedolah prayed for its removal), even though his head knew that it does nothing, he still craved to serve it.

ואמר ליה אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת ואתקין עלוי עשר ביעין ואתקין קומוי והוא אכל מכל מה דאתי ואנא מפייס ליה עלך.

2.

Yehonason: Go make and bring to me a bowl of fine flour, and prepare on it 10 eggs, and put in front of it, and it will eat from all that comes, and I will appease it for you.

מכיון דאזיל ליה הוה אכיל לון.

i.

Once the man left, Yehonason would eat them.

זימנא חדא אתא חד בר פחין אמר ליה כן. אמר ליה אם אין מועילה כלום את מה עביד הכא. אמר ליה בגין חיי.

(f)

One time, an astute (CHAREDIM) man came, and [Yehonason] said so to him. The man said, if it does not help at all, what are you doing here? He said, it is my income.

כיון שעמד דוד המלך שלח והביאו אמר ליה את בן בנו של אותו צדיק ואת עובד עבודה זרה.

1.

Once David ha'Melech became king, he sent and brought him. He said, you are the grandson of that Tzadik, and you serve idolatry?!

אמר ליה כך אני מקובל מבית אבי אבא מכור עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות.

2.

Yehonason: So I received from my grandfather's house - sell yourself to Avodah Zarah, and do not be in need of [Tzedakah from] people.

אמר ליה חס ושלום לא אמר כן אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך ואל תצטרך לבריות.

3.

David: Chas v'Shalom, [Moshe] did not say so! Rather, sell yourself to an Avodah (job) that is Zarah (foreign) to you (less honorable than you are used to), and do not be in need of people.

כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון מה עשה העמידו קומוס על תיסבריות שלו. הה"ד [דברי הימים א כו כד] ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות.

4.

Once David saw that Yehonason loves money, he appointed him over [David's] storehouses - "u'Shvu'el ben Gershom ben Moshe Nagid Al ha'Otzaros."

[דף סה עמוד א] שבואל ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. נגיד על האוצרות שמינוהו על תיסבוריות שלו.

i.

He is called Shvu'el, for he was Shav (returned) to Kel with all his heart and all his might. "Nagid Al ha'Otzaros" - he appointed him over his storehouses.

מתיבין לרבי שמואל בר נחמן והא כתיב [שופטים יח ל] עד יום גלות הארץ.

(g)

Question (against R. Shmuel bar Nachman): It says [that he was a priest for idolatry] "Ad Yom Gelus ha'Aretz"!

אמר לון כיון שמת דוד עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו. וחזר לקילקולו הראשון.

(h)

Answer (R. Shmuel bar Nachman): After David died, Shlomo became king and switched the appointments, and [Yehonason] returned to his initial debacle;

הה"ד [מלכים א יג יא] ונביא אחד זקן יושב בבית אל וגו'. אמרין הוא הוה.

1.

"V'Navi Echad Zaken Yoshev b'Veis Kel" - they say that [this false Navi] was him.

3)

BRACHOS ON THE SUN, MOON AND GRAVES (Yerushalmi Perek 9 Halachah 2 Daf 65a)

הרואה את החמה בתקופתה ואת הלבנה בתקופתה ואת הרקיע בטיהרו. אומר ברוך עושה בראשית.

(a)

One who sees the sun in its Tekufah (the same position as when it was first put in Shamayim, on Wednesday; this occurs once every 28 years), the moon in its Tekufah or the sky in its clarity, he says Baruch Oseh Bereishis.

אמר רב חונה הדא דתימר בימות הגשמים בלבד לאחר שלשה ימים. הה"ד [איוב לז כא] ועתה לא ראו אור וגו'.

(b)

(Rav Huna): [He blesses for the sky in its clarity only in winter, after three days [of rain, and then wind dispersed the clouds] - "v'Atah Lo Ra'u Ohr..." (The verse says that they did not see clear light due to clouds, and wind passed and purified them.)

הרואה את הלבנה בחידושה אומר ברוך מחדש חדשים.

(c)

One who sees the moon in its Chidush (after it vanished, and reappeared), he says Baruch Mechadesh Chadashim (Kidush Levanah).

עד איכן.

(d)

Question: Until when (may one bless)?

רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי עד שתראה בחצי (המטה) [צ"ל חמיטה - ספר האורה]

(e)

Answer #1 (R. Yakov bar Acha citing R. Yosi): It is until it appears like a half bowl (half is lit).

1.

Note: The Bavli brings essentially the first two opinions. The Mechaber (OC 426:4) rules not to bless before seven days. The BACH asks that this is unlike either opinion! The RAMA MI'PIANO (78) explains that the first opinion discusses the earliest one may bless.

רבי אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי עד שתתמלא פגימתה.

(f)

Answer #2 (R. Acha and R. Chanina citing R. Yosi): It is until the deficiency is filled (full moon, i.e. all is lit).

רבנן דקיסרין אמרין עד ארבעה עשר יום.

(g)

Answer #3 (Rabanan of Kisarin): It is until 14 days [of the month - TOLDOS YITZCHAK].

אמר רבי יוסי בי רבי בון ויאות. כלום מתמלאת פגימתה אלא עד י"ד יום.

(h)

Support (R. Yosi bei R. Bun): This is proper - the deficiency is not filled until 14 days!

1.

Note: The average time between one Molad (when the moon is directly between the earth and sun, and totally invisible) is 29 days, 12 hours and 793/1080 of an hour. Full moon is in the middle of this interval, almost 15 days. Rosh Chodesh is usually the day after the Molad, so the deficiency is filled on the 14th of the month.

הא כל י"ד יום צריך לברך.

(i)

Inference: All 14 days, one must bless. (After this, one may not.)

בתפילה

(j)

Implied question: In Tefilah (how do we close the middle Brachah of Musaf Rosh Chodesh)?

רבי יוסי בר נהורייא אמר מקדש ישראל מחדש חדשים.

(k)

Answer #1 (R. Yosi bar Nehuriya): 'Mekadesh Yisrael Mechadesh Chadashim.'

רבי חייא בר אשי אמר מקדש ישראל וראשי חדשים.

(l)

Answer #2 (R. Chiya bar Ashi): 'Mekadesh Yisrael v'Roshei Chadashim.'

שמואל אמר צריך לומר והשיאנו.

(m)

(Shmuel): He must say [in Musaf] 'v'Hasienu [Es Birkas Mo'adecha...]'

רב אמר צריך להזכיר בה זמן.

(n)

(Rav): He must mention Zman ('v'Titen Lanu Es Yom Rosh ha'Chodesh ha'Zeh...)

תני רב הושעיא [בראשית א יד] והיו לאותות ולמועדים ולימים (ולשנים) [צ"ל ושנים].

(o)

(R. Hoshayah - Beraisa): [We bless on the sun and moon in their Tekufah, for it says] "v'Hayu l'Osos ul'Mo'adim ul'Yamim v'Shanim."

העובר בין הקברות מהו אומר

(p)

Question: One who passes among graves, what does he say?

בא"י מחיה המתים.

(q)

Answer #1: Baruch Atah Hash-m Mechaye ha'Mesim.

רבי חייא בשם רבי יוחנן ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים.

(r)

Answer #2 (R. Chiya citing R. Yochanan): Baruch Ne'eman bi'Dvaro u'Mechaye ha'Mesim.

רבי חייא בשם רבי יוחנן היודע מספרכם הוא יעורר אתכם הוא יגלה את העפר מעל עיניכם בא"י מחיה המתים.

(s)

Answer #3 (R. Chiya citing R. Yochanan): Ha'Yode'a Mishparchem Hu Ye'orer Eschem Hu Yegaleh Es he'Afar me'Al Eineichem Baruch Atah Hash-m Mechaye ha'Mesim. (This is a second version of what R. Chiya said in the name of R. Yochanan - OHR YAKOV.)

רבי אליעזר בשם רבי חנינא אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין וסילק אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם ברוך מחיה המתים.

(t)

Answer #4 (R. Zeira citing R. Chanina): Asher Yatzar Eschem ba'Din v'Chilkel Eschem ba'Din v'Silek Eschem ba'Din v'Asid Lehachayoschem ba'Din ha'Yode'a Mishparchem Hu Yegaleh Afar me'Eineichem Baruch Mechaye ha'Mesim.

הה"ד במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר [ירמי' נ יב] בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם וגו'.

(u)

Limitation: This is for dead Yisraelim. For dead Nochrim, he says "Bushah Imchem Me'od Chafrah Yoldatchem..."

4)

THE BRACHOS ON RAINBOWS AND RAIN (Yerushalmi Perek 9 Halachah 2 Daf 65a)

הרואה הקשת בענן אומר בא"י זוכר הברית.

(a)

If one sees a rainbow, he says Baruch Atah Hash-m Zocher ha'Bris.

רבי חייא בשם רבי יוחנן נאמן בבריתו וזוכר הברית.

(b)

(R. Chiya citing R. Yochanan): He says Ne'eman bi'Vriso v'Zocher ha'Bris.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כל ימיו של רבי שמעון בן יוחאי לא נראתה הקשת בענן.

(c)

(R. Chizkiyah citing R. Yirmeyah): All the days of R. Shimon ben Yochai, a rainbow was not seen in a cloud. (His merit sufficed that the world not be destroyed.)

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כן הוה רבי שמעון בן יוחאי אומר בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב והיתה מתמלאה.

(d)

(R. Chizkiyah citing R. Yirmeyah): So R. Shimon ben Yochai used to say - 'valley, valley, be filled with gold Dinarim', and it would be filled. (Shmos Rabah 52 - one of his Talmidim engaged in business and became rich, and others envied him. R. Shimon filled the valley with gold coins, and told them that they may take - but they take their world to come.)

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כן הוה רבי שמעון בן יוחאי אומר אני ראיתי בני העולם הבא ומיעוטין הן. אין תלתין אינון אנא וברי מנהון. אין תרין אינון אנא וברי אינון.

(e)

(R. Chizkiyah citing R. Yirmeyah): So R. Shimon ben Yochai used to say - 'I saw Bnei Olam ha'Ba, and they are few. If they are 30, I and my son are among them. If they are two, they are me and my son.

1.

Note: He cannot refer to people with a share in Olam ha'Ba, for all Yisrael have a share (Mishnah Sanhedrin 10:1), with limited exceptions, and some say (Sanhedrin 104b) that even the exceptions listed have a share! ALEI TAMAR - he refers to people with no connection to this world.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כך היה רבי שמעון בן יוחאי אומר יקרב אברהם מן גביה ועד גביי. ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי.

(f)

(R. Chizkiyah citing R. Yirmeyah): So R. Shimon ben Yochai used to say - 'let Avraham come and draw close [to Hash-m, i.e. atone for everyone] from his time until my time, and I will draw close [everyone] from my time until the end of all generations';

ואין לא יצרף אחיה השילוני עמי ואנא מקרב כל עמא.

1.

And if not (his merit does not suffice), Achiyah ha'Shiloni will join with me, and I will draw the entire nation close.

וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים.

(g)

Question: Why did [the Mishnah] put good tidings next to rain?

רבי ברכיה בשם רבי לוי על שם [משלי כה כה] מים קרים על נפש עיפה (שמועה) [צ"ל ושמועה] טובה מארץ מרחק.

(h)

Answer (R. Berachiyah citing R. Levi): It is due to "Mayim Karim Al Nefesh Ayeifah u'Shemu'ah Tovah me'Eretz Merchak."

וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך.

(i)

Question: How much rain must fall and one is obligated to bless?

רבי חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעה ובסוף כדי שיודחו פניה.

(j)

Answer #1 (R. Chiya citing R. Yochanan): Initially (at the time of the first rainfall), it is Kedei Revi'ah (this will be explained later). At the end (the time of the second rainfall), it is enough to rinse the face [of the ground].

רבי ינאי בשם רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה המגופה.

(k)

Answer #2 (R. Yanai citing R. Yishmael citing Reish Lakish): Initially, it is Kedei Revi'ah. At the end, it is enough to soak the cork (of a barrel).

ויש מגופה נשרית

1.

Question: Is a cork soaked?! (People do not leave corked barrels outside!)

אלא רואין אותה כאלו היא שרויה.

2.

Answer: Rather, we view it as if it were [outside, and it would be] soaked.

רבי יוסי בשם רבי יהודה ורבי יונה ורבי יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביעה ולבסוף אפילו כל שהוא.

(l)

Answer #3 (R. Yosi citing R. Yehudah, and R. Yonah and R. Yehudah citing Shmuel): Initially, it is Kedei Revi'ah. At the end, it is any amount.

רבי יוסה בשם רבי זעירא להפסיק תענית נאמרה.

(m)

Rebuttal (R. Yosi citing R. Ze'ira): It was said [that any amount suffices] to cease a fast (due to lack of rain, but not for Brachah).

רבי חזקיה ורבי (נחום ורב אדא ורב בימי) [צ"ל תנחום ורב אדא בר אבימי - ר"ש סיריליו] הוון יתבין. אמר רבי תנחום לרב אדא [דף סה עמוד ב] בר אבימי לא מסתברא לברכה נאמר. אמר ליה הין.

(n)

R. Chizkiyah, R. Tanchum and Rav Ada bar Avimi were sitting. R. Tanchum asked Rav Ada bar Avimi, is it not reasonable that it was said regarding Brachah? He said, yes.

אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי לא מסתברא להפסיק תענית נאמר אמר ליה אין.

(o)

R. Chizkiyah asked Rav Ada bar Avimi, is it not reasonable that it was said to cease a fast? He said, yes.

אמר ליה למה אמרת ליה הין הכין.

1.

R. Chizkiyah (to Rav Ada): Why did you tell R. Tanchum 'yes' (it was said regarding Brachah)?

אמר ליה כשיטת רבי.

2.

Rav Ada: That is like the opinion of my Rebbi.

אמר רבי מנא לרבי חזקיה מני רבי'. אמר ליה רבי זעירא.

(p)

R. Mana asked R. Chizkiyah, who is [Rav Ada's] Rebbi? He said, it is R. Ze'ira.

אמר ליה ואנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא להפסיק תענית נאמרה.

(q)

Question (R. Mana): We said that R. Yosi cited R. Ze'ira to say that it was said to cease a fast!

רבי יהודה בר יחזקאל אמר אבא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממניען זו מזו

(r)

(R. Yehudah bar Yechezkel): My father blessed on rainfall 'Yisgadel v'Yiskadesh v'Yisbarach v'Yisromam Shimcha Malkeinu for every drop that You send down to us, that You separate one from another';

[איוב לו כז] כי יגרע נטפי מים [צ"ל שממניען זו מזו - ר"ש סיריליו] כד"א [ויקרא כז יח] ונגרע מערכך.

1.

It says "Ki Yegara Nitfei Mayim Yazoku Matar l'Edo" - he withholds one from another (for if two drops would come from the same cavity, they would make the ground muddy and unable to bear fruit - Bava Basra 16a. Yegara refers to withholding,) like it says "v'Nigra me'Erkecha." (We explained this like R. SHLOMO SIRILIYO.)

אמר רבי יודן ולא עוד אלא שהוא מורידן במידה. שנאמר [איוב כח כה] ומים תיכן במידה.

(s)

(R. Yudan): Not only this, rather, further, He brings down [rain] by measure - "u'Mayim Tiken b'Midah."

רבי יוסי בר יעקב סלק מבקרא רבי יודן מגדליא. עד דהוא תמן נחת מיטרא ושמע קליה אמר אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת גומל טובה לחייבים.

(t)

R. Yosah bar Yakov went to visit R. Yudan Migdalya (who was sick). When he was there, rain came. He heard [R. Yudan] say 'millions and hundreds of millions we must thank Your name, our king, for every drop that You bring down to us, that You bestow good to the liable.'

אמר ליה הדא מנא לך. אמר ליה הכין הוה רבי סימון מברך על ירידת גשמים.

1.

[R. Yosah] asked, what is your source to bless so? He said, so R. Simon used to bless on rainfall.

5)

THE SHIUR OF REVI'AH (Yerushalmi Perek 9 Halachah 2 Daf 65b)

וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה

(a)

Question: How much rain must fall, and it is the Shi'ur of Revi'ah?

מלא כלי מחזיק שלשה טפחים דברי רבי מאיר.

(b)

Answer #1: It is to fill a furrow made by plowing tools, [i.e. a depth of] three Tefachim. R. Meir says so;

רבי יהודה אומר בתחילה טפח ובשנייה שני טפחים ובשלישית שלשה טפחים.

(c)

R. Yehudah says, in the first [Revi'ah] it is a Tefach, in the second it is two Tefachim, and in the third it is three Tefachim.

תני רבי שמעון בן אלעזר אומר אין לך טפח יורד מלמעלה שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים.

(d)

(Beraisa - R. Shimon ben Elazar): No Tefach [of rain] descends from above that the land does not raise two Tefachim [of water from the Tehom] corresponding to it;

מאי טעמא [תהילים מב ח] תהום אל תהום קורא לקול צינוריך.

1.

What is the source of this? "Tehom El Tehom Korei l'Kol Tzinorecha."

ואמר רבי לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות. מה טעם [ישעי' מה ח] תפתח ארץ. כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר. [ישעי' מה ח] ויפרו ישע זו פריה ורבייה.

(e)

(R. Levi): The upper water is male, and the lower water is female. What is the source? "Tiftach Eretz va'Yifru Yesha." Tiftach Eretz - the land will open like a female, who opens in front of a male. Va'Yifru Yesha - this is Peru u'Rvu.

[ישעי' מה ח] וצדקה תצמיח יחד זו ירידת הגשמים. [ישעי' מה ח] כי אני ה' בראתיו לכך בראתיה לתיקונו וליישובו של עולם.

(f)

"U'Tzedakah Tatzmi'ach" - this is rain falling. "Ani Hash-m Barasiv" - I created it for the fixing and settlement of the world.

רבי אחא תנא לה בשם רבי שמעון בן גמליאל ולמה נקרא שמה רביעה שהיא רובעה את הארץ.

(g)

(R. Acha, and some teach it in the name of R. Shimon ben Gamliel): Why is it called Revi'ah? It is Rove'a the land (enables it to beget Peros).

רבי חנינא בר יקא בשם רבי יהודה שורשי חטה בוקעין בארץ נ' אמה. שורשי תאינה רכים בוקעין בצור.

(h)

(R. Chaninah bar Yaka citing Rav Yehudah): Roots of wheat break through the land 50 Amos. Soft roots of fig trees break through [land as hard as] rock.

תני רבי ישמעאל בן אלעזר אומר אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה.

(i)

(Beraisa - R. Shimon ben Elazar): Only the surface of the land drinks.

אם כן מה יעשה שורשי חרוב מה יעשו שורשי שקמה.

(j)

Question: If so, what do roots of carob and sycamore trees (they are very deep) do (to absorb water)?

אמר רבי חנינא אחת לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא [שם כז ג] אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה.

(k)

Answer (R. Chaninah): Once every 30 days, [water from] the depth rises and waters them. What is the source? "Ani Hash-m Notzrah li'Rega'im Ashkenah."

אמר רבי זעירא תני תמן ראה זול בא לעולם ושובע בא לעולם נהר מספיק למדינה אומר ברוך הטוב והמטיב.

(l)

(R. Ze'ira - Beraisa): If one sees deflation come to the world, or satiation come to the world, or a river supplies [the needs of] a city, he says "Baruch ha'Tov veha'Metiv";

אמרו לו מת אביו אומר ברוך דיין האמת. מת והורישו אומר ברוך הטוב והמטיב:

(m)

If they told him that his father died, he says "Baruch Dayan ha'Emes". If he died and bequeathed to him, he says [also] Baruch ha'Tov veha'Metiv.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF