12TH CYCLE:
 
BERACHOS 30 (19 Adar) - Dedicated by Dr. Alain Bitton of Geneva, Switzerland, towards a Refu'ah Sheleimah for his mother, Rina bat Fibi Kaddosh, and in memory of his aunt, Perla Zohra bat Freha, who passed away on 19 Adar.

ברכות דף ל. א

מה הם החילוקים בין הביננו לתפלה קצרה?

הביננו תפלה קצרה
לענין ברכות בתחילה ובסוף צריך לומר ג' ראשונות ואחרונות אינו אומר
כשמגיע לביתו אינו צריך לחזור ולהתפלל צריך לחזור ולהתפלל
כיצד מתפלל מעומד בין עומד בין הולך
(תוס') היכן מתפל אפי' שלא במקום סכנה דוקא במקום סכנה

היה רוכב על החמור והגיע זמן תפלה מה יעשה?

כשיש לו מי שיאחז לחמורו כשאין לו מי שיאחז לחמורו
לתנא קמא ירד מהחמור ויתפלל ישב על החמור ויתפלל
לרבי ישב על החמור ויתפלל - דאין דעתו מיושבת מחמת עיכוב הדרך

מי שצריך להשכים קודם נץ החמה ולצאת לדרך או להשכים ולדרוש, מה יעשה?

מתי יתפלל? מתי יקרא ק"ש?
לתנא קמא ולאבוה דשמואל ולוי יתפלל מיד [1] כשיגיע זמן ק"ש יקרא [2]
לרשב"א ולרב אשי קורא ק"ש ומתפלל בדרך ויסמוך שם גאולה לתפלה

היכן נאמרת תפלת המוספין?

ביחיד בציבור - חבר עיר
לת"ק בשם ר' אלעזר בן עזריה אינה נאמרת נאמרת
לחכמים נאמרת
לר' יהודה
בשם ר' אלעזר בן עזריה
כשיש במקום חבר עיר: אינה נאמרת
כשאין במקום חבר עיר: נאמרת
נאמרת

ברכות דף ל: א

טעה ולא הזכיר של ר"ח בתפלות שחרית ומוסף מה הדין [3]?

ביחיד ביחיד המתפלל בציבור [4] בשליח ציבור עצמו [5]
לרש"י חוזר אינו חוזר
לבה"ג חוזר אינו חוזר

אליבא דרב דאמר דטעה בערבית אין מחזירין אותו באיזה אופנים מיירי?

בחדש מלא בחדש חסר
לאמימר אין מחזירין אותו - דיאמר מחר [6] מחזירין אותו
לרב אשי אין מחזירין אותו [7] - דאין מקדשים את החדש אלא ביום

שכח להזכיר דבר שאין חוזרים עליו (כיעלה ויבוא בערבית ועל הניסים), ונזכר באופנים דלהלן,
מה הדין? [תוד"ה מסתברא].

בסיים את אותה ברכה שצריך לומר שם בפתח בברכה אחרת ולא עקר עדיין רגליו [8]
לה"ר יצחק אינו חוזר (ואומרה במקום שנזכר) אינו חוזר ואינו אומרה
לרבינו אלחנן ור"ת חוזר

-------------------------------------------------

[1] ונחלקו רש"י ותוס' האם מיירי אפי' קודם עמוד השחר, דרש"י כתב "קודם היום" - ודייקו תוס' (בד"ה אבוה) דמשמע אפי' קודם עמוד השחר. והתוס' חולקים דבזמן זה אינו יוצא כלל ידי חובת תפלה, והכוונה אחר עמוד השחר קודם הנץ החמה - שעדיין אינו עיקר זמן תפלה. והטעם שיתפלל אז, משום שעדיף שיתפלל אז ביישוב הדעת הגם שהוא קודם הזמן וללא סמיכת גאולה לתפלה, מאשר להתפלל בדרך או באמצע השיעור.

[2] בין אם יהיה זה בדרך ובין אם יהיה זה באמצע השיעור.

[3] אבל בערבית אינו חוזר. ובמנחה לכאורה משמע שצריך לחזור גם בציבור או בשליח ציבור כיון שאין לו עוד תפלה אחרת להשלים.

[4] דכיון ששומע את החזרה איכא מקצת הזכרה.

[5] אפי' שטעה בתפלה שמתפלל בקול, ומשום טירחא דציבורא אינו חוזר. אולם אם טעה בתפלת הלחש שלו - פשיטא שיכול לסמוך על מה שמתפלל שוב בקול.

[6] ואדרבה יום החדש השני הוא יותר עיקר מהראשון, דהוא הר"ח לענין מנין המועדות - שנקרא א' בחדש.

[7] וכתבו התוס' (בד"ה לפי), שיש מפרשים שדוקא בלילה ראשונה מהחדש המלא שהוא ב' ימים אין מחזירים אותו וכן בכל חדש חסר, משום שאין מקדשים את החדש בלילה, אבל בחדש מלא בלילה השניה הוא חמור יותר - דהא כבר נתקדש החדש. וחלקו התוס' על זה, וכתבו שלא נראה לחלק, ולא חוזר אליבא דרב אשי בין בחסר בין במלא בין בלילה ראשון ובין בשני.

[8] אכן בעקר את רגליו לכו"ע אינו חוזר.

עוד חומר לימוד על הדף