1)

TOSFOS DH GEZEIRAH SHEMA YA'ALEH V'YISLOSH

תוס' ד"ה גזרה שמא יעלה ויתלוש

(Summary: Tosfos firstly reconciles this Sugya with the Sugya later, which gives a different reason, and elaborates. Then, he discusses as to why certain Melachos are forbidden on Yom-Tov, even though they entail Ochel Nefesh)

ותימה, ל"ל האי טעמא, דלקמן (דף כד:) גבי 'נכרי שהביא דורון, אם יש במינו במחובר, אסור' - פי' רש"י ד'כיון דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא'?

(a)

Question: Why is this reason necessary, seeing as later (on Daf 24:), the Geara rules in the case of a Nochri who brings a gift, that if there is more of that species that is still attached, it is forbidden'. Rashi explains there 'because since it was Muktzah during Bein ha'Shemashos it remains Muktzah the whole of Shabbos'.

וכן משמע דטעמא משום מוקצה, מדמייתי לה גבי ספק מוכן.

1.

Proof: And the fact that the Gemara there cites the case in connection with Safek Muchan implies that the reason is on account of Muktzah.

והשתא תרי טעמי למה לי?

2.

Conclusion: So why do we now need two reasons?

וי"ל, דטעמא דהכא אתיא אליבא דר' שמעון דלית ליה מוקצה, ולקמן אתיא אליבא דרבי יהודה.

(b)

Answer (Explanation #1): The reason given here is according to Rebbi Shimon, who does not hold of Muktzah, whereas the reason later goes according to Rebbi Yehudah, who does.

ותימה, דהא פירש רש"י גופיה לקמן 'נכרי שהביא דורון ... ', אסור, הואיל ולא לקטינהו מאתמול, אקצינהו, והוי כמוקצה דגרוגרות וצמוקים, דאפי' ר' שמעון מודה; א"כ, אתיא נמי כר' שמעון?

(c)

Question: Rashi himself explains there however, regarding 'a Nochri who brought a gift, that it is Asur because, seeing as he (the Yisrael) did not pick it yesterday, he was Maktzeh it, and it is like the Muktzah of G'rogros ve'Tzimukim (dried figs and raisins), which even Rebbi Shimon concedes is Muktzah. In that case, the case there too, goes like Rebbi Shimon?

ע"כ י"ל דמיירי הכא כגון בחצר, דהוי מוכן לעורבים, ו'מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם'. לכך צריך האי טעמא.

(d)

Answer (Explanation #2): The Gemara here speaks in a Chatzer, where the fruit is Muchan for ravens, and 'Whatever is Muchan for ravens is automatically Muchan for people'. Hence the reason of 'Shema Ya'aleh ve'Yislosh' is necessary.

וא"ת, הא אמרי' (שבת דף קכב.) 'מעמיד אדם בשבת בהמתו על המחובר אבל לא על המוקצה' - פירוש עשבים שנתלשו היום.

(e)

Question: The Gemara in Shabbos (Daf 122.) states that one may place one's animal on Shabbos, beside food that is still attached but not food that is Muktzah (i.e. grass that was picked today).

ואמאי, הא הוי מוכן לבהמה, דאי בעי אכלה מנפשה?

1.

Question (cont.): Why not, bearing in mind that the animal could have eaten it on its own?

וי"ל, דמיירי בתרי עברי דנהרא.

(f)

Answer #1: It is speaking where the animal and the food are on two sides of a river.

עוד יש לומר, דלא שייך מוכן לעורבים רק בפירות האילן שרגילין להשיר מעצמן והוא מצפה לכך.

(g)

Answer #2: Furthermore, 'Muchan for ravens only applies to fruit of a tree, which tends to fall off by itself and which one therefore anticipates.

אבל תימה, אם כן, כיון דאמר האי טעמא, למה לי טעמא דלקמן?

(h)

Question: Th question remains however, that now that the Gemara gives the reason here, why does it need to give the reason later?

ויש לומר, דלקמן מיירי בדבר דבעי מרא וחצינא כגון לפת וצנון, דלא שייך שמא יעלה ויתלוש, דאדכורי מדכר הואיל ואין יכול בקל לתולשו.

(i)

Answer: Because there it is speaking about something that needs a spade and an adze, such as turnips or radishes, where the fear that he may climb up and pick them does not apply, since it is not so easy to pick them (See also Maharsha & Maharam).

וראיה לדבר הא דתנן במסכת שבת (דף קכב. ושם) 'נכרי שהדליק הנר בשביל ישראל, אסור להשתמש לאורו; אבל בשביל הנכרי, מותר'.

1.

Proof: A proof for this lies in the Mishnah in Shabbos (Daf 122. & 122:) 'A Nochri who kindles a light on behalf of a Yisrael, the latter is forbidden to use. Whereas if he lit it for himself, he may'.

ואמאי לא חיישינן שמא ידליקנו ישראל עצמו? אלא אדכורי מדכר.

2.

Proof (cont.): Why are we not afraid that the Yisrael will kindle it for himself? Unless we assume that he will remember.

ומטעם זה אכל רבינו אליעזר ממי"ץ דג מליח שצלאתו שפחתו בשבילה בשבת, דלמאי ניחוש?

(j)

Extrapolated Halachah: And it is for this reason that R. Eliezer from Metz ate a salted fish that his maidservant roasted for herself on Shabbos; since what do we need to worry about?

הרי לא צלאתו בשבילו!

1.

Reason #1: Firstly, she did not roast it for him.

וכי תימא, שמא יצלה הוא עצמו? הואיל ואיכא טרחא בדבר, אדכורי מדכר.

2.

Reason #2: And if you're worried that he might roast it himself? Since this involves a bother, he will remember.

ואי משום מוקצה? חזי לכוס.

3.

Reason #3: Whereas if you are worried about Muktzeh? It is fit to eat raw.

ולא נהירא, דאמרינן במסכת שבת (ג"ז שם) בהדיא 'אם הביא נכרי מים, אסור, שמא ירבה בשבילו'.

(k)

Refutation: This is not correct however, since the Gemara in Shabbos (Ibid.) specifically states that if a Nochri brings water (from outside the T'chum) it is forbidden, in case he will therefore draw more on his behalf.

ואין לחלק ולומר דדוקא גבי מים שייך 'שמא ירבה בשבילו', אבל כאן הנכרי צלאו כבר ולא שייך האי טעמא ...

1.

Suggested Answer: Nor can we differentiate and say that 'Shema Yarbeh bi'Shevilo' is confined to water, but that here where the meat has already been roasted, it is not applicable ...

דהא איכא בתוספתא (דשבת פי"ב) בהדיא 'במכירו אסור, מפני שמרגילו לשבת הבאה?'

2.

Refutation: Since the Tosefta of Shabbos (Perek 12) specifically rules that 'If he knows him it is forbidden, since he encourages him to do it on his behalf the following week'.

ועוד י"ל, דדוקא בפירות וענבים שייך 'שמא יעלה ויתלוש' ושמא יסחוט לפי שאדם מתאוה להם ובעודו בכפו יבלענו.

(l)

Answer (Explanation #3): It is specifically with regard to fruit and grapes that 'Shema Ya'aleh ve'Yislosh' and 'Shema Yischot' apply, because one has a desire for them, and will swallow them even "whilst they are in one's hands" (See Hagahos ve'Tziyunim).

אך תימה, מאי 'שמא יעלה ויתלוש', הא אפי' לכתחילה מותר לתלוש, דהא אוכל נפש מותר?

(m)

Question #1: Why are we afraid that one might climb the tree and pick it', seeing as one may do so even Lechatchilah (on Yom-Tov), since it is Ochel Nefesh?

וגם קשה לקמן (דף כג: ושם) תנן 'אין צדין דגים מן הביברין ביו"ט'. ואמאי, הא אוכל נפש הוא?

(n)

Question #2: And the same Kashya applies later to the Mishnah (Daf 23: and 24.) which forbids catching fish from pools on Yom-Tov. Why, it is Ochel Nefesh?

ואין לומר דכל דבר שיכול לעשותו מערב יו"ט אסור לעשותו ביו"ט עצמו כי לא אתעביד ליה מערב יו"ט ...

(o)

Refuted Answer: One cannot answer that whatever can be done on Erev Yom-Tov is forbidden on Yom-Tov, if it wasn't ...

דהא אמרי' (לקמן כח:) "הוא", 'ולא מכשיריו' - פירוש אוכל נפש ולא מכשיריו כגון לתקן שפוד. רבי יהודה אומר "לכם", 'לכל צרכיכם'; ו"הוא לבדו" איצטריך לאסור מכשירין שאפשר לתקנן מערב יום טוב.

1.

Refutation: Since we say later (on Daf 28:) "Hu", 'and not its Machshirin' (preparations), such as preparing a spit-rod with which to roast meat. Rebbi Yehudah says "Lachem", 'for all your needs', whereas "Hu Levado" we need to forbid Machshirin that one could have done before Yom-Tov.

אלמא דוקא במכשירין יש חילוק בין אפשר לעשותן מערב יו"ט בין אי אפשר, אבל באוכל נפש, כ"ע מודו דאפילו אפשר לעשותן מערב יו"ט מותר לעשותן ביו"ט?

2.

Refutation (cont.): So we see that the difference between whether one could have done it before Tom-Tov or not is confined to Machshirin; whereas Ochel Nefesh itself is unanimously agreed upon, that it is permitted either way.

וי"א דלכך אין צדין, שמא יצוד דגים טמאים שאינם צורך.

(p)

Suggested Answer: Some attribute the prohibition of not catching fish to the fact that one might catch non-Kasher fish, which is unnecessary.

ולא נהירא, דאם כן הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דמותרת.

(q)

Refutation: This is not correct however, since that would be a Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah, which is permitted on Yom-Tov.

על כן פירש רבינו נתנאל מקינו"ן דבירושלמי יש - "אך אשר יאכל לכל נפש", וסמיך ליה "ושמרתם את המצות", אותם מלאכות שמשימור ואילך הם מותרות דהיינו מלישה ואילך, אבל שאר מלאכות דמקודם לכן אסורין.

(r)

Answer: Therefore Rabeinu Nesanel from Kinun cites a Yerushalmi which explains that the Torah juxtaposes "u'Sheamartem es ha'Matzos nex to "Ach asher Ye'achel le'Chol Nefesh" to teach us that it is only those Melachos following 'guarding the Matzos (from becoming Chametz) are permitted on Yom-Tov - (i.e. those that come after kneading), but that Melachos that precede kneading are prohibited.

ועוד דבירושלמי יש מיעוט אחר "אך" - שלא לקצור [וע' תוספות שבת צה. ד"ה והרודה].

(s)

Support: Moreover, the Yerushalmi cites another exclusion "Ach", which precludes reaping (See also Tosfos, Shabbos 95. DH 've'ha'Rodeh').

2)

TOSFOS DH REBBI YOCHANAN AMAR MUCHLEFES HA'SHITAH

תוס' ד"ה רבי יוחנן אמר מוחלפת השיטה

(Summary: Tosfos cites various explanations of 'Muchlefes ha'Shitah' and elaborates.)

פירש רש"י - מוחלפת ההיא ד'אין סוחטין'. ויפה פירש, דעל כרחך צריך לפרש הכי ...

(a)

Explanation #1: Rashi explains that we invert the opinions of the Mishnah 'Ein Sochtin'. This is correct, for it is imperative to say this ...

דאין לפרש איפוך ההיא ד'כלכלה' ...

(b)

Refuted Explanation: Since one cannot possibly invert the opinion of the Mishnah of 'Kalkalah' ...

דאם כן, כ"ש דקשה מדרבי יהודה לדר"י שיאסור ביו"ט שני, דהא רבנן דפליגי עליה אמרי קדושה אחת היא, וא"כ אי אמרינן איפוך, אסר אפילו ביו"ט שני.

1.

Refutation: Because if one were to do so, the Kashya on Rebbi Yehudah would be even stronger since then (seeing as the Rabbanan who argue with him there hold that the two days have one Kedushah), if we says 'Eipuch', Rebbi Yehudah will forbid even Yom-Tov Sheini as well?

ותימה, דהא ר' יוחנן גופה פסיק בפרק חבית (שבת דף קמג: ושם) דהלכה כרבי יהודה (דקאמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה) בשאר פירות, אבל זיתים וענבים לא.

(c)

Question: Rebbi Yochanan (the author of 'Eipuch') himself rules in Perek Chavis (Shabbos, Daf 143: & 144.) like Rebbi Yehudah regarding other fruit, but not regarding olive and grapes.

אלמא דלא סבירא ליה דמוחלפת השיטה?

1.

Conclusion: So we see that he does not invert the opinions.

וי"ל, דרבי יוחנן קאמר לפי דברי אותם האמוראים דלא סברי מוחלפת השיטה, 'לדבריכם הכי הוא'.

(d)

Answer: Rebbi Yochanan is saying to those Amora'im who do not hold 'Muchlefes ha'Shitah' that this is how it is according to them.

והכי נראה לי כמדומה.

1.

Answer (cont.): And this is how it seems logically.

ובשיטת מאיבר"א תירץ דמוחלפת השיטה היא אותה ד'כלכלה', ורבי יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו - 'לדידי אפילו ביום הראשון מותרין, דאוכלא דאפרת הוא, ולדידכו דאסריתו נולד בההיא ד'אין סוחטין', אפילו ביום טוב השני אסור'.

(e)

Explanation #2: The Shitas me'Aibra however answers that 'Muchlefes ha'Shitah' refers to the case of 'Kalkalah', and Rebbi Yehudah is saying to the Chachamim according to their own opinion 'According to me, the fruit is permitted even on the first day, since it is 'Uchla de'Efras', whereas according to you, who forbid 'Nolad' in the case of 'Ein Sochtin', it will be Asur even on the second day (See Poras Yosef).

ואם תאמר אם כן, דלדבריהם קאמר להו, אמאי קא מחליף השיטה, לימא 'לדבריהם קאמר להו', ולא מוחלפת השיטה, כרבינא?

(f)

Question: In that case, since Rebbi Yehudah is speaking to the Rabbanan, why does Rebbi Yochanan need to say 'Muchlefes ha'Shitah', why can he not simply say that he is speaking according to the Rabbanan, like Ravina does?

ויש לומר, דזה נראה לו דוחק לומר 'לדבריהם קאמר להו', כדלא מוקמינן 'מוחלפת ... ', דהואיל ועדיין לא דברו חכמים כלל מתחילה קודם רבי יהודה, לא שייך למימר 'לדבריהם'.

(g)

Answer: He considers it a Dochek to say that 'he is speaking according to the Rabbanan', without establishing it by 'Muchlefes ha'Shitah', since how can one say 'le'Divreihem' when the Chachamim did not say anything before Rebbi Yehudah?

ורבינא אינו חושש לזה.

1.

Conclusion: Whereas Ravina is not bothered by that.

3b----------------------------------------3b

3)

TOSFOS DH AVAL KOFEH ALEHAH K'LI

תוס' ד"ה אבל כופה עליה כלי

(Summary: Tosfos cites Rashi, who in turn, cites the Sugya in Shabbos and who goes on to extrapolate a Halachah from there.)

פירש רש"י, דמהך ברייתא פריך התם לר' יצחק, דאמר ד'אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל'.

(a)

Sugya in Shabbos: Rashi explains that the Gemara asks there (in Shabbos) from that Beraisa on Rebbi Yitzchak, who says that 'A vessel may only be taken for the purpose for which it is normally used.

והוא תירץ 'בצריך למקומו'.

1.

Sugya in Shabbos (cont.): To which he answers that is speaks when he needs the location of the article.

ומכאן פוסקין דהא דקי"ל דדבר שמלאכתו לאיסור אסור, אינו אלא דוקא שאינו לצורך גופו או לצורך מקומו, אבל לצורך גופו או לצורך מקומו, שרי.

(b)

Extrapolated Ruling: From there the Poskim extrapolate that the Isur of moving an object that is used for something that is Asur on Shabbos, is confined to where it is not needed for a use that is permitted or for its location (Tzorech Gufo u'Mekomo), but where it is, it is permitted.

ואם התחיל לטלטלו בשביל שצריך לגופו או למקומו, מותר להוליכו אפילו בחדרו אם ירצה ...

1.

Extrapolated Ruling (cont.): Moreover, once one has begun moving it le' Tzorech Gufo u'Mekomo, one is permitted to take it even to one's room if need be.

דהא חזינא הכא דהואיל וצריך למקומו או לגוף הכלי, כופהו על הביצה.

2.

Proof: For we see here, since he began moving it for its location or for its intrinsic use, he may then cover the egg with it.

4)

TOSFOS DH L'DIDI AFILU BA'RISHON NAMI SHARYA (This Dibur belongs before the previous one).

תוס' ד"ה לדידי אפי' בראשון נמי שריא

(Summary: Tosfos explains how Rebbi Yehudah can hold like Beis Shamai.)

ותימה, ר' יהודה דאמר כבית שמאי, וכי שביק ב"ה ועביד כב"ש?

(a)

Question: How can Rebbi Yehudah ignore Beis Hillel and hold like Beis Shamai?

וי"ל, דר' יהודה היה אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה מעולם.

(b)

Answer: Rebbi Yehudah maintains that Beis Shamai and Beis Hillel never argued over this point.

5)

TOSFOS DH V'ACHEROS B'ACHEROS ETC.

תוס' ד"ה ואחרות באחרות וכו'

(Summary: Tosfos discusses whether to to relinquish the text 'va'Acheros ba'Acheros' or to retain it.)

תימה, דאם כן, אוסר ספק ספיקא, ובהתערובות (זבחים דף עד. ושם) דקמתמה א'שמואל דקאסר ספק ספיקא 'מי איכא דקאסר ספק ספיקא באסורי הנאה?'

(a)

Question: It transpires that the Mishnah forbids S'fek S'feika, And in 'ha'Ta'aruvos' (Zevachim, Daf 74. & 74:) the Gemara wonders at Shmuel (who forbids S'fek S'feika) 'Is there anyone who forbids S'fek S'feika by Isurei Hana'ah?'

אמאי לא פשיט ליה מהכא דאסרינן אע"ג דאיכא ספק ספיקא ...

1.

Question (cont.): Why does the Gemara not cite this Sugya which forbids (Isurei Hana'ah)?

בשלמא ההיא דלעיל דאמר 'וספיקא אסורה; נתערבה באלף, כולן אסורות' ...

(b)

Refuted Question: The Beraisa that we cited earlier ('u'Sefeika Asurah; Nis'arvah be'Elef, Kulan Asuros') is not a problem, since ...

נוכל לפרש כדפירש ר"ת - 'נתערב' באלף', א'איסור עצמו קאי.

1.

Answer #1: We can explain it like Rabeinu Tam, that 'Nis'arvah be'Elef' the Isur itself refers to the Isur itself

א"נ, הא דלעיל ברייתא היא ומאי אולמא דהך ברייתא דהכא מהך ברייתא דהתם; אבל (מברייתא קשיא למשנה) ממשנה קשיא?

2.

Answer #2: Alternatively, the case earlier is a Beraisa, so what gives the Beraisa here the edge over the Beraisa there. But from a Mishnah it is a Kashya.

ע"כ לא גריס ר"ת 'ואחרות באחרות'.

(c)

Conclusion (Explanation #1): That is why Rabeinu Tam erases 'Acheros ba'Acheros' from the text.

ורבינו יצחק ב"ר ברוך אומר דגרס ליה שפיר ...

(d)

Explanation #2: Rabeinu Yitzchak b'Rebbi Baruch however, retains it in the text ...

וה"פ - שנתערב גם האיסור, דסד"א שמותר הואיל ואיכא כעין תרי רובי, קא משמע לן.

1.

Explanation #2 (cont.): And explains that also the Isur got mixed up, The Chidush, he says, is that, since it resembles two majorities, we would have thought that it is permitted. So the Mishnah teaches us that it is not.

ועוד תירץ הר"ר יצחק דגרס ליה שפיר, ואעפ"כ לא מצי למיפשט מהכא, דקים לן כל דבר שיש לו חשיבות אינו בטל, אלא בתרי רובי; לכך אינו בטל הכא.

(e)

Explanation #3: ha'Rav Rav Yitzchak also retains the text. Nevertheless, he explains, the Gemara in Shabbos cannot extrapolate from here, since this Mishnah is based on the principle that whatever is Chashuv, only becomes Bateil with two majorities, which explains why it is not Bateil here ...

אבל התם מוכיח ליה מתרי רובי דקאמר 'אם נתערב רובא בתוך רובא, והתניא ... '. אבל הכא אין כאן תרי רובי, שהתערובת הראשון היה שוה.

1.

Explanation #3 (cont.): Whereas there the Gemara proves its point from the two majorities, since it says 'If one majority got mixed up in another majority, but did we not learn in a Beraisa ... ?'

ובפרק הערל (יבמות דף פא. ושם בד"ה נתערבו) פירשתי.

(f)

Conclusion: Tosfos elaborates in Perek ha'Areil (Yevamos, Daf 81.).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF