1)

TOSFOS DH NEIMA KASAVAR RAV KEDUSHAH ACHAS HEIN

תוס' ד"ה נימא קסבר רב קדושה אחת הן

(Summary: Tosfos explains why it cannot be because Rav holds 'Migu de'Isketza'i ... ', even if it is two Kedushos and elaborates.)

תימה, לימא דקסבר שתי קדושות הן, אלא הטעם הוי 'מגו דאתקצאי לבין השמשות' (דשמא יום שבת הוא), אתקצאי לכולי יומא דיום שני?

(a)

Question: Why can we not say that he holds that they are two Kedushos, and his reason (for saying 'Noldah be'Shabbos Asurah be'Yom-Tov') is on account of 'Migu de'Iskatza'i le'Bein has'Shemashos (since it Muktzah during Bein-ha'Shamashos - seeing as may still be Shabbos)', Isketza'i le'Kula Yoma (it remains Muktzah the entire day)'?

וי"ל, דלא אמרינן 'מגו ... ' משום יום שהוא לשעבר, דדוקא להבא אמרינן הכי, כגון בין השמשות דתחילת יום טוב או בין השמשות דשבת, שמא שבת הוא.

(b)

Answer: We don't say 'Migu ... ' on account of the day that has passed, only on account of the day that is ahead, such as Bein-ha'Shemashos at the beginning of Yom-Tov or of Shabbos, which may already be (Yom-Tov or) Shabbos.

ותימה, דהא בסוכה (דף י.) אמרינן 'נויי סוכה אסורין עד מוצאי יום טוב האחרון של חג, שהוא יום תשיעי שהוא ספק יום שמיני. ועל כרחיך טעמא משום ד'אתקצאי בין השמשות, דשמא יום שמיני הוא, והיינו לשעבר?

(c)

Question: But in Succah (Daf 10.) The Gemara says that the ornaments of Succah are forbidden until the end of the last day of Yom-Tov, which is the ninth day, Safek eighth day. And there the explanation can only be because of Iskatza'i Bein-ha'Shemashos, since maybe it is still the eighth day, which is in the past?

וי"ל, דמוקצה מחמת מצוה שאני, כדמפרש טעמא התם, דילמא מתרמיא ליה סעודה ואכיל בגוה, והתם אמרינן אפילו לשעבר ...

(d)

Answer: Muktzah Machmas Mitzvah is different, as the Gemara explains there - 'in case he decides to have a meal and therefore eats in the Succah. And in such a case we even say 'Migu' in the past ///

אבל הכא מוקצה דמחמת אסור, לא אמרינן הכי.

1.

Answer (cont.): whilst here, where it is a case of Muktzah Machmas Isur, we don't say it.

2)

TOSFOS DH ELA B'HACHANAH D'RABAH KA'MIFL'GI

תוס' ד"ה אלא בהכנה דרבה קמפלגי

(Summary: Tosfos explains why it is not permitted seeing as the Hachanah took place the day before Shabbos.)

ותימה, דהא אמרינן 'כל היכא דמתילדא האידנא, מאתמול גמרה לה'. ואם כן, כשחל יום טוב לאחר השבת והביצה נולדה בשבת, היא נגמרת ביום שהוא חול ...

(a)

Question: We say that 'Whatever is born today was completed yesterday'. In that case, when Yom-Tov falls after Shabbos, and the egg was laid on Shabbos, it was completed yesterday (which was a weekday).

ואם כן, מאי הכנה איכא?

1.

Question (cont.): So why is it Hachanah?

וי"ל, דמכל מקום כשנולדה בשבת הרי זו הכנה, דגם בשעת לידה שייך הכנה.

(b)

Answer #1: nevertheless, when it is laid on Shabbos that is called Hachanah, since the term 'Hachanah' also applies to the laying.

ועוד יש לומר, דכיון דאם נולדה ביו"ט הרי זו אסורה, אם נאמר כשנולדה בשבת הרי היא מותרת בשביל אותה לידה דשבת, אם כן הוי שבת מכין ליום טוב.

(c)

Answer #2: Furthermore one can say that since, if it was laid on Yom-Tov it would be forbidden, if we were to say that if it is laid on Shabbos it is permitted on due to the fact that it was laid on shabbos, it transpires that Shabbos has prepared for Yom-Tov.

3)

TOSFOS DH REBBI YEHUDAH OMER MISHUM REBBI ELIEZER ADAYIN HI MACHLOKES

תוס' ד"ה רבי יהודה אומר משום ר' אליעזר עדיין היא מחלוקת

(Summary: Tosfos resolves this statement with his own statement earlier.)

ואע"ג דפירשתי לעיל דר' יהודה סבירא ליה דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה ...

(a)

Implied Question: Even though Tosfos explained earlier that according to Rebbi Yehudah, Beis Shamai and Beis Hillel do not dispute this matter ...

מ"מ לא קשיא מהכא, דהא דידיה והא דרביה.

(b)

Answer: There is no Kashya from here, since one statement is the opinion of Rebbi Yehudah himself, the other, in the name of his Rebbe.

4b----------------------------------------4b

4)

TOSFOS DH U'TENAN EIN MEVATLIN ISUR L'CHATCHILAH

תוס' ד"ה ותנן אין מבטלין איסור לכתחילה

(Summary: Tosfos clarifies 'Ein Mevatlin Isur Lechatchilah and

ואע"ג דמדאורייתא חד בתרי בטיל ...

(a)

Clarification: even though min ha'Torah one is Bateil in two ...

היינו היכא דמיערב ממילא, אבל למערבינהו בידים לבטולי, אסור.

1.

Clarification (cont.): That is only where it gets mixed up automatically; but to actually be Mevateil it with one's hands is forbidden.

דהכי תנן במס' תרומות (פ"ה מ"ט) 'סאה של תרומה שנפלה לתוך תשעים ותשעה של חולין, וחזרה ונפלה לתוכן סאה של חולין ורבה עליהן, בשוגג מותר, במזיד אסור' - ד'אין מבטלין איסור לכתחילה'.

(b)

Source: And so we learned in Maseches T'rumos (Perek 5, Mishnah 9) 'If a Sa'ah of T'rumah falls into ninety-nine Sa'ah of Chulin, and another Sa'ah of Chulin falls into the mixture, creating a Rov, be'Shogeg it is permitted, be'Meizid, it is forbidden'.

ומשני 'הני מילי בדאורייתא, אבל בדרבנן, מבטלין'.

(c)

Source (cont.): The Gemara answers 'that is only by a d'Oraysa, but by a de'Rabbanan, it is permitted'.

ומש"ה הפילה אסור, דאין מבטלין איסור לכתחילה; אבל הכא לא אמרינן הכי, דשפיר מבטלין לכתחילה.

1.

Conclusion: That explains why (in the Mishnah in T'rumos) if one threw it in, it is forbidden; but here we don't say that, and one is permitted to be Mevateil it Lechatchilah.

ואם תאמר, לעיל (ג:) גבי 'עגול', דהוי תרומה דרבנן, יוסיף עליו ויבטל?

(d)

Question: Earlier (on Daf 3:) in the case of 'Igul', which is T'rumah de'Rabbanan, why can one not add on to it and render it Bateil?

וי"ל, דהא דאמר בדרבנן מבטלין - היינו בדבר שעיקרו מדרבנן כגון מוקצה דעיקרו אינו אלא מדרבנן ...

(e)

Answer: When we say by de'Rabbanan Mavatlin, that is specifically with regard to something that is basically mi'de'Rabbanan, such as Muktzah, which falls into that category ...

אבל בדבר שעיקרו מדאורייתא כגון תרומה, דאיכא שום דבר דאורייתא כגון דגן תירוש ויצהר, אפילו במקום שאינו אלא מדרבנן כגון בשאר פירות, אין מבטלין.

1.

Answer (cont.): But something that is basically mi'd'Oraysa, such as T'rumah, where there is such a thing as T'rumah d'Oraysa (such as corn, wine and oil, then we say 'Ein Mevatlin', even as regards other fruit, which are only de'Rabbanan.

וכן משמע פ' גיד הנשה (חולין צח.) גבי 'ההיא פלגא דזיתא דתרבא דנפל בדקולא, סבר מר בר רב אשי לשערינהו בתלתין פלגי דזיתא ...

(f)

Proof: And so it is implied in Perek Gid ha'Nasheh (Chulin, 98.) in the case of half a k'Zayis of fat that fell into a basket, where Mar bar Rav Ashi wanted to assess it in thirty half-k'Zeisim (to permit it) ...

א"ל אבוה 'אל תזלזל בשיעורי ... , ואין מבטלין'.

1.

Proof (cont.): But his father told him not to be so lenient with Shi'urim, in which case it remained Asur.

ואמאי לא הוסיף עליהן עד [ששים] כדי לבטל אותם?

2.

Proof (cont.): Why didn't he simply add Heter to make up sixty?

אלא שמע מינה כיון דעיקר איסורו דאורייתא כגון היכא דאיכא כזית, הכי נמי דליכא כזית וליכא אלא איסור דרבנן, אין מבטלין.

3.

Conclusion: We can therefore learn from there that wherever the basic Isur is min ha'Torah - such as when there is a k'Zayis, then one cannot be Mevateil Isur even when it is only mi'de'Rabbanan.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF