1)

TOSFOS DH BEITZAH SHE'NOLDAH BE'YOM-TOV BEIS SHAMAI OMRIM TE'ACHEL U'BEIS HILLEL OMRIM LO TE'ACHEL

תוס' ד"ה ביצה שנולדה בי"ט בש"א תאכל ובה"א לא תאכל

(Summary: Tosfos explains why the Mishneh says 'Te'achel' and 'Lo Te'achel' rather than 'Osrin u'Matirin'.

וא"ת, אמאי לא תנא 'אוסרין ומתירין'?

(a)

Question: Why does the Mishnah not say 'Osrin u'Matirin'?

וכי תימא 'אוסרין משמע שאסור לעולם ...

(b)

Refuted Answer: If you will suggest that 'Osrin u'Matirin' implies permanently ...

זה אינו ...

(c)

Refutation: This is not the case

דאמרינן לקמן (דף ו.) 'אפרוח שנולד בי"ט, אסור' - והיינו ביומו?

1.

Source #1: As we will learn later (Daf 6.) 'A chick that is born on Yom-Tov is Asur - on that day only!

ועוד, דאמרינן (לקמן ל:) 'מותר שמן שבנר, רבי יהודה אוסר' - והיינו דוקא באותו יום?

(d)

Source #2: Furthermore, we say (later on Daf 30:) 'The leftover oil in the lamp, Rebbi Yehudah declares Asur - on that day only!

ויש לומר, דאי הוה תני 'אוסרין ומתירין', הייתי אומר שמה שמתירין הביצה היינו לטלטל, אבל באכילה אסורה.

(e)

Answer: Explanation #1: Had the Mishnah said 'Osrin u'Matirin', we would have thought that the egg is only permitted to move, but not to eat.

והכי אמרינן (לקמן דף כד.) גבי נכרי אחד שהביא דגים לפני רבן גמליאל, ואמר 'מותרים הם, אלא שאין רצוני לקבל הימנו' ...

(f)

Proof: And so we say later (in Daf 24.( in connection with a certain Nochri who brought fish for Raban Gamliel, who rules that although it was permitted, he did not want to accept it from him.

ומסיק מאי 'מותרים' - לטלטל, אבל באכילה אסורים.

1.

Proof (cont.): And the Gemara concludes there that by 'Mutar', e meant to move, but that it remained forbidden to eat.

ואם תאמר, לבית הלל דאמרי 'לא תאכל', אבל לטלטל שרי, והא קי"ל (לקמן ד.) דאף לטלטל אסור?

(g)

Question: How can Beis Hillel say 'Lo Te'achel', implying that moving it is permitted, seeing as we Pasken later (on Daf 4.) that one may not even move it?

לכן פירש ר"י דנקט כי האי לישנא, דסתם ביצה לאכילה קיימא.

(h)

Explanation #2: Therefore the Ri explains that the Mishnah uses this Lashon, since a S'tam egg is meant to be eaten.

עוד יש לומר, דנקט לבית שמאי 'תאכל', משום דמשמע אכילה וטלטול, דאין אכילה בלא טלטול ...

(i)

Explanation #3:Alternatively, Beis Shamai says 'Te'achel', because it implies both eating and moving, since one does not eat an egg without touching it ...

ובית הלל אסרי אף בטלטול, אלא אגב דנקטי ב"ש 'תאכל', נקטי אינהו 'לא תאכל'.

1.

Conclusion: And Beis Hillel forbidden even touching it, and it is only because Beis Shamai says 'Te'achel' that he says 'Lo Te'achel'.

2)

TOSFOS DH SE'OR BI'KEZAYIS

תוס' ד"ה שאור בכזית

(Summary: Tosfos explains why the Tana inserts this ruling here.)

לא שייך הכא מידי ...

(a)

Implied Question: This does not really belong here ...

אלא מייתי כאן תלת מילי גבי יום טוב דבית הלל לחומרא וב"ש לקולא.

(b)

Answer: And the Mishnah mentions it here because it is one of three things that Beis Hillel goes le'Chumra and Beis Shamai, le'Kula.

3)

TOSFOS DH UCHLA D'EFRAS HU

תוס' ד"ה אוכלא דאפרת הוא

(Summary: Tosfos explains what 'Uchla de'Efras' is.)

פירוש - אוכל הנפרד מן האוכל הוא, דהביצה שנולדה נפרדה היא מן התרנגולת, ואי בעי שחיט לה ואכיל כל שבגוה.

(a)

Clarification: It is food that separated from food, since the egg was born from a chicken that one could have Shechted and eaten whatever was inside it.

4)

TOSFOS DH DILMA BEIS SHAMAI LEIS L'HU MUKTZAH

תוס' ד"ה דלמא בית שמאי לית להו מוקצה

(Summary: Tosfos reconciles this with the Mishnah later, which specifically states that Beis Shamai holds of Muktzah.)

תימה, במתני' קאמר בהדיא דבית שמאי אית להו מוקצה - דקתני (לקמן דף י.) 'לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום'?

(a)

Question: The Mishnah specifically states that Beis Shamai holds of Muktzah - when he says (later, on Daf 10.) 'He may not take (a bird from the dove-cot) unless he moved it when it was still day.

ויש לומר, דמוקצה דבעלי חיים חמיר טפי, ומוקצה ביותר ...

(b)

Answer: Muktzah of living creatures is a more stringent type of Muktzah ...

והתם הוא דאית ליה מוקצה.

1.

Answer (cont.): And that is where he holds Muktzah ...

כדחזינא ר"ש, דאע"ג דלית ליה מוקצה, אית ליה (שבת דף מה.) גבי גרוגרת וצמוקים דאתקצאי טפי.

(c)

Support: In the same way as Rebbi Shimon, holds that by 'Gerogros and Tzimukin' there is Muktzah, even though he does not otherwise hold of Muktzah.

5)

TOSFOS DH KA SALKA DA'TIN D'AFILU MA'N D'SHARI MUKTZAH B'NOLAD ASIR

תוס' ד"ה קא סלקא דעתין דאפי' מאן דשרי מוקצה בנולד אסיר

(Summary: Tosfos proves that there are two kinds of Nolad.)

דלא מקצי איניש מאי דחזי ליה, אבל בנולד לא הוה ידע מאתמול.

(a)

Clarification: Since a person does not push away something that is fit for him to use, whereas when it comes to Nolad, he did not know about yesterday.

ותימה, דהא רבי שמעון דשרי במוקצה, שרי בנולד ...

(b)

Question: Rebbi Shimon, who permits Muktzah, also permits Nolad ...

כדאמרינן בשבת (דף כט.) 'רבי יהודה אומר, אין מסיקין בשברי כלים, ור"ש מתיר' - אע"ג דהוי נולד?

1.

Source: As we find in Shabbos (Daf 29.) where Rebbi Yehudah forbids burning broken vessels, whilst Rebbi Shimon permits them, even though they are Nolad?

וי"ל, דלא דמי, דהאי נולד דהכא הוי נולד טפי, שמתחילה לא היה בעולם; אבל התם הכלי היה בעולם, רק שנשבר.

(c)

Answer: That is not comparable, seeing as the Nolad here is 'more Nolad', since initially it was not in the world; whereas the vessel there was in the world, only it broke.

וכן משמע נמי בעירובין (דף מה: ושם) 'מיא בעיבא מיבלע בליעי'.

(d)

Support: And this is also implied in the Gemara in Eruvin (Daf 45:) where it says (in connection with rain that falls on Shabbos) "The water is absorbed in the clouds'.

ופריך 'כל שכן דהוי נולד, ואסור?'

1.

Support (cont.): And the Gemara asks 'Then it is certainly Nolad, and ought to be Asur?'

ומאי פריך, ודלמא ההוא כר' שמעון, דהא רבי שמעון מתיר בנולד?

2.

Support (cont.): What is the Kashya? Perhaps the case there goes like Rebbi Shimon, who permits Nolad?

אלא ודאי היינו טעמא כדפרישית, דכיון דבליעי, לא היו כלל בעולם, ואפי' ר' שמעון מודה דהאי נולד אסור.

3.

Conclusion: Clearly then, it is Asur, as Tosfos just explained, because, since the water is absorbed in the clouds, it is not in the world at all, and Rebbi Shimon concedes that this kind of Nolad is forbidden.

6)

TOSFOS DH MAGBIHIN ME'AL HA'SHULCHAN ATZAMOS U'KELIPIN

תוס' ד"ה מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation of Beis Shamai.)

פ"ה, אע"ג דאין ראוין לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה.

(a)

Explanation #1): Rashi establishes that this is the case even though they are fit, neither for human consumption, nor for that of animals.

ולא נהירא, דהא איכא בסיפא 'ושער של אפונין ושער של עדשים' מפני שהן ראוין למאכל בהמה?

(b)

Refutation: But this is not correct, since the Seifa mentions the hair of beans and the hair of lentils, which are fit for animal food.

לכך נ"ל, שהם ראוים למאכל בהמה כגון עצמות רכים וקליפי תפוחים; ובית הלל סברי כיון דלא חזי למאכל אדם, לא.

(c)

Explanation #2: It therefore seems that they are fit for animal food, e.g. soft bones and apple-peels. Whereas Beis Hillel maintains that if they are not fit for human consumption, it is Asur.

7)

TOSFOS DH U'BEIS HILLEL OMRIM MESALEK ES HA'TIVLA U'MENA'ARAH

תוס' ד"ה ובית הלל אומרים מסלק את הטבלא ומנערה

(Summary: Tosfos explains why it is not a 'Basis le'Davar he'Asur'.)

תימה, והלא היא בסיס לדבר האסור ...

(a)

Question: Why is it not considered a 'Basis le'Davar ha'Asur' ...

דהא לא שכח, הואיל והניחם שם מדעתו?

1.

Question (cont.): Seeing as he did not forget it, but placed them there on purpose?

ויש לומר, דלפירוש רבינו תם ניחא - דפירש במסכת שבת דלא הוי בסיס לדבר האסור אלא כשדעתו להניחם שם כל היום.

(b)

Answer #1: According to Rabeinu Tam, who explains in Shabbos (Daf 51.) that it is only a Basis if one intends to leave it there for the entire duration of Shabbos, there is no problem.

אי נמי, כיון דהוו שם אוכלין, הוה ליה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר, ושרי, כדמוכח פרק נוטל (שם דף קמב.).

(c)

Answer #2: Alternatively, since there is food there (on the table), it is a Basis le'Davar ha'Asur ve'ha'Mutar, which is permitted, as is evident in Perek Noteil (Ibid, Daf 142.).

ועוד דאין זה מניח בכוונה, דהא אינו חושש היכן יפלו.

(d)

Answer #3: Furthermore, this is not considered placing on purpose, since he doesn't care whereabouts they fall.

8)

TOSFOS DH DI'TENAN MECHATCHIN ES HA'DELU'IN LIFNEI HA'BEHEIMAH V'ES ETC.

תוס' ד"ה דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת כו'

(Summary: Tosfos establishes the case, and explains why it is necessary to mention it.)

וא"ת, היכי דמי, אי בדלועין שהיו מחוברין בין השמשות, בהא ודאי מודה ר' שמעון, גזרה שמא יעלה ויתלוש?

(a)

Question: How is it speaking; If it is speaking about gourds that were attached Bein ha'Shemashos, Rebbi Shimon will certainly concede there, due based on a decree that one might climb up and detach them?

וי"ל, דמיירי בתלושין, וסלקא דעתך דאסור דמשוה להו אוכלין, לפי שהן קשין והחתוך מרכך אותם.

(b)

Answer: It speaks where they are detached, and we would otherwise have thought that it would be forbidden, since one turns them into a food, seeing as they are hard, and cutting them softens them.

9)

TOSFOS DH V'ES HA'NEVEILAH ETC.

תוס' ד"ה ואת הנבלה כו'

(Summary: Tosfos explains why the Mishnah mentions gourd and Neveilah together, even though they are speaking in different cases.)

אנו צריכין לפרש שנתנבלה בשבת.

(a)

Clarification: We need to say that the animal died on Shabbos.

ומכל מקום תני להו בהדי הדדי - דאע"ג דבדלועין לא הוי טעמא משום מוקצה כמו בנבלה?

(b)

Implied Question: Yet it mentions them together - even though the reason by pumpkins is not on account of Muktzah like it is by Neveilah?

משום דבשניהם שייך לשון 'מחתכין'.

(c)

Answer: Because 'cutting is applicable to both.

2b----------------------------------------2b

10)

TOSFOS DH GABI SHABBOS D'SASAM LAN TANA K'REBBI SHIMON

תוס' ד"ה גבי שבת דסתם לן תנא כרבי שמעון

(Summary: Tosfos explains as to why this is not case of a 'S'tam ve'Achar-kach Machlokes' and elaborates.)

ותימה, והא הוי 'סתם ואח"כ מחלוקת' ...

(a)

Question: Why is it not a 'S'tam ve'Achar-kach Machlokes' ...

דהא פליג ר' יהודה במתניתין, ואמר 'אם לא נתנבלה בערב שבת, אסור'. ואין הלכה כסתם?

1.

Question (cont.): Since Rebbi Yehudah in the Mishnah, when he says that if it did not die on Erev Shabbos, it is Asur', in which case the Halachah is not like the S'tam?

דכי האי גונא חשיב 'סתם ואח"כ מחלוקת', בפרק יש נוחלין (ב"ב דף קכב: ושם) גבי מלתיה דרבי יוחנן בן ברוקה דפריך 'סתם ואחר כך מחלוקת היא'?

(b)

Proof: Because in such a case it is considered a 'S'tam ve'Achar-kach Machlokes', in Perek yesh Nochlin (Bava Basra, Daf 122:) in connection with Rebbi Yochanan ben Berokah, when it asks that it is a 'S'tam ve'Achar-kach Machlokes'?

וי"ל, דהתם סמיך א'ועוד מאי אלא' דפריך בתר הכי, וכן פירש שם בקונטרס.

(c)

Answer: The Gemara there relies on the statement 've'Od Mai Ela?' that it asks there afterwards ...

אבל לעולם מהני הסתם להיות רבים, והוי רבים רבי שמעון, והוי יחיד רבי יהודה, והלכתא כרבים כת"ק, דהיינו רבי שמעון.

1.

Conclusion: But really, it is considered a S'tam to be considered a majority, rendering it a S'tam like Rebbi Shimon, and Rebbi Yehudah is a Yachid.

וא"ת, גבי שבת נמי סתם לן כרבי יהודה, כי האי דתנן (שבת דף מד.) 'מטלטלין נר חדש, אבל לא ישן. ור' שמעון מתיר'?

(d)

Question: By Shabbos too, there is a S'tam like Rebbi Yehudah, as we learned in Shabbos (Daf 44.) 'One may move a new lamp on Shabbos, but not an old one; whereas Rebbi Shimon permits it?

והואיל ואוסר מוקצה מחמת מיאוס, כל שכן מחמת איסור, דהכי אמרינן התם?

1.

Question (cont.): And since he forbids Muktzah Machmas Miy'us (due to ugliness), how much more so Muktzah Machmas Isur (i.e. the Isur of Shechitah)?

וי"ל, דהאי סתמא עדיפא, הואיל ונשנית משנה בסתם לבסוף פרק מי שהחשיך (שם דף קנו: ושם).

(e)

Answer: The current S'tam (regarding Neveilah) is better, since it is learned S'tam at the end of Perek Mi she'Hichshich (Ibid. Daf 156: & 157.) See Maharam.

11)

TOSFOS DH MUKIM L'BEIS HILLEL K'REBBI SHIMON

תוס' ד"ה מוקים לב"ה כר"ש

(Summary: Tosfos explains why the Gemara prefers this S'tam.)

וקשה, דמאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא?

(a)

Question: What makes this S'tam better than the other S'tam?

וי"ל, דבעדיות לא תני לה מקולי ב"ש וחומרי ב"ה.

(b)

Answer: Because in Iduyos it is not listed among the leniences of Beis Shamai and the stringencies of Beis Hillel.

12)

TOSFOS DH MEVAK'IN EITZIM LO MIN HA'KOROS ETC.

תוס' ד"ה אין מבקעין עצים לא מן הקורות וכו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara's proof is from the Seifa and not from the Reisha, and then queries the proof.)

לא מייתי מרישא ד'אין מבקעין קורות' ...

(a)

Clarification: The Gemara is not bringing its proof from the Reisha regarding the prohibition against chopping planks ...

דהא מיירי בסואר של קורות, דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס, ובהא כ"ע מודו, אפי' ר' שמעון.

1.

Clarification (cont.): Since it is speaking about a pile of planks, which is Muktzah Machmas Chesaron Kis (on account of its value), with which everyone, even Rebbi Shimon, agrees.

אלא מייתי מסיפא ד'לא מן הקורה שנשתברה'.

2.

Conclusion: but rather from the Seifa, regarding the prohibition against using a beam that broke.

וא"ת, והא ר' שמעון אינו מתיר אלא ביושב ומצפה (לקמן ל:)?

(b)

Question: But Rebbi Shimon only permits where one is 'sitting and waiting' (later, Daf 30:)?

וי"ל, דה"נ הואיל ונשתברה (בשבת) ביו"ט, מסתמא היתה רעועה מאתמול, והוי כיושב ומצפה מתי תשבר קורתו ותהיה ראויה להסקה.

(c)

Answer: Here too, since it broke on Yom-Tov, it was probably weak on the day before, and he was 'sitting and waiting; when for his beam to break, that it will be fit to use as firewood.

13)

TOSFOS DH VE'CHI TEIMA KO'ACH D'HETEIRA ADIF

תוס' ד"ה וכ"ת כח דהתירא עדיף

(Summary: Tosfos cites Rashi's reason for this principle.)

פי' הקונט' - לכך כח דהתירא עדיף, כשאדם מתיר, סומך על שמועתו וצריך להביא ראיה לדבריו ...

(a)

Clarification: Rashi ascribes 'Ko'ach de'Heteira Adif' to the fact that when a person rules Mutar, he relies on his ruling, which he is therefore obligated to prove ...

אבל איסורא, אדם יכול להחמיר עליו בלא טעם.

1.

Clarification: Whereas to rule Asur, anybody can be strict without giving a reason for it.

14)

TOSFOS DH V'NIFLOG B'TARVAIHU

תוס' ד"ה ונפלוג בתרוייהו

(Summary: Tosfos explains why the Gemara cannot ask the same question in other places.)

תימה, ובכל מקום דקאמר כח דהיתרא עדיף לפרוך הכי?

(a)

Question: Why does the Gemara not ask this question whenever it cites the principle 'Ko'ach de'Heteira Adif'?

וי"ל, דהכא פריך - 'ונפלוג בתרוייהו', שלא יאריך משום כך, ויאמר 'היא וביצתה'.

(b)

Answer: What the Gemara is asking here is 'Why not argue in both cases, without being lengthy, and just saying 'It and its egg'?

אבל בעלמא לא שייך.

(c)

Conclusion: It would not be possible to ask this in other cases.

15)

TOSFOS DH VEHAYAH BA'YOM HA'SHISHI ETC.

תוס' ד"ה והיה ביום הששי וגו'

(Summary: Tosfos cites Rashi's interpretation of Hachanah here, and elaborates, before discussing the question of whether, in the desert, the Manna fell on Yom-Tov or not.)

פרש"י, וע"כ בא לאשמועינן דאפילו הכנה בידי שמים, דהיינו ביצה אסורה ...

(a)

Clarification: Rashi explains that Rabah is coming to prove that even if the Hachanah is bi'Yedei Shamayim, the egg is forbidden (See Rashi DH 've'Heichinu').

דאי משום הכנה בידי אדם - כלומר שיאפו ויבשלו מבעוד יום, הא בהדיא כתיב "את אשר תאפו, אפו ... ".

1.

Clarification (cont.): Because if it was bi'Yedei Adam - that is to say they baked or cooked it before nightfall, the Pasuk specifically writes "Whatever they want to bake they should bake ... ".

אלא הזמנה בפה קאמר. ואין י"ט מכין לשבת ... ואין שבת מכין לי"ט מכ"ש, דכיון דאין י"ט מכין לשבת, כ"ש דאין שבת מכין לי"ט.

2.

Clarification (cont.): What the Gemara must therefore be referring to is a verbal Hachanah. And if Yom-Tov cannot prepare for Shabbos, how much more so can Shabbos not prepare for Yom-Tov.

והקשה רש"י, אם כן, ביצה שנולדה באחד בשבת או לאחר י"ט, תתסר מכ"ש דשבת וי"ט לא מכינין אהדדי, כ"ש דלא מכינין א'חול?

(b)

Question: Rashi asks that if so, an egg that is laid on Sunday or the day after Yom-Tov should be Asur, from a Kal va'Chomer, because if Shabbos and Yom-Tov cannot prepare for one another, how much more so can they not prepare for a weekday?

ותירץ, דלגבי סעודת חול לא צריך הכנה, דאין סעודת חול חשובה.

(c)

Answer: And he answers that a weekday meal does not require Hachanah, since it is not Chashuv.

אך תימה, הואיל והכנה דאורייתא, היאך אופין ומבשלין מי"ט לשבת?

(d)

Question: Since Hachanah is d'Oraysa, how can one bake and cook on Yom-Tov for Shabbos?

וכ"ת ע"י ערובי תבשילין ...

1.

Refuted Answer:And if you will answer 'via an Eiruv Tavshilin' ...

וכי אתי תקנתא דרבנן וליעקר הכנה דאורייתא?

2.

Refutation: How can a Takanas Chachamim come and override Hachanah d'Oraysa?

ונראה ליישב דרבה גופיה אזיל לטעמיה, דאית ליה 'הואיל ואי מקלעי אורחין, חזי ליה, השתא נמי חזי ליה'.

(e)

Answer #1: Rabah follows his own reasoning, since he holds of 'Ho'il (Since, if guests come, it will be fit to eat, now too, it is be fit to eat)'.

ואפילו לדידן ניחא, דכל דבר אפוי ומבושל לא שייך ביה הכנה, שאינו מחוסר רק תקון בעלמא, דמעיקרא הוה חזי ליה.

(f)

. Answer #2: And even according to us (who do not hold 'Ho'il') it is in order, because whatever is baked or cooked is not subject to Hachanah, since it only needs a small Tikun (a minor preparation), seeing as it fit for him at the outset.

רק גבי ביצה שהוא דבר חדש שלא היתה בעולם, ולא היתה ראויה כלל מעיקרא (ולאפות ולבשל תקוני מלתא בעלמא).

1.

Answer #2 (cont.): And it is only an egg, a new object that was not yet in the world and was therefore not fit to eat at all (that is subject to Hachanah).

תימה, דכאן משמע שהמן לא היה יורד בי"ט, כדפי' רש"י - "הששי" - הראוי להכנה, וזהו בחול.

(g)

Question: It seems from the Sugya here that the Manna did not fall on Yom-Tov, as Rashi explains - "ha'Shishi", which is fit for Hachanah i.e. a weekday.

והא אמר "ויברך ויקדש" - ברכו במן וקדשו במן, שבשבת לא היה יורד מן, אבל בי"ט היה יורד?

1.

Question (cont.): But does the Medrash not say "Vayevarech Vayekadesh" - 'He blessed it with Manna and He sanctified it with Manna', inasmuch as the Manna did not fall on Shabbos', implying that on Yom-Tov it did?

וי"ל, דמדרשים חלוקין, כדאיתא במדרש (מכילתא פ' בשלח) "שבת לא יהיה" (שמות טז) - לרבות יום הכפורים. "לא יהיה בו" - לרבות י"ט, שלא היה יורד בהן מן.

(h)

Answer #1: There are conflicting Medrashim, as we find in the Mechilta, Parshas Beshalach "Shabbos Lo Yih'yeh" (Sh'mos 16) - 'to include Yom Kipur'. "bo" - 'to include the other Yamim-Tovim', on which the Manna did not fall either.

ועי"ל, דאפי' היה יורד בי"ט, מ"מ בי"ט שחל להיות בע"ש לא היה יורד.

(i)

Answer #2: Even if the Manna did fall on Yom-Tov, it did not fall on Yom-Tov that fell on Erev Shabbos ...

מדכתיב קרא בו "ביום הששי", ולא כתיב 'ששי', משמע 'הששי' המיוחד שהוא ראוי.

1.

Proof: Since the Torah writes regarding it "ba'Yom-ha'Shishi" (and not "Shishi") implying 'ha'Shishi' that is special because it is fit (to prepare).

16)

TOSFOS DH NIG ZAR MISHUM HANACH D'MISYALDAN

תוס' ד"ה נגזר משום הנך דמתילדן ביומיהן.

(Summary: Tosfos explains why this is not a 'Gezeirah-li'Gezeirah'.)

ואין זה גזרה לגזרה ...

(a)

Implied Question: This is not a Gezeirah li'Gezeirah ...

ד'מותר לאוכלן בי"ט' משמע אפילו ביום טוב דלאחר השבת.

(b)

Answer: Since 'Mutar le'Ochlan be'Yom-Tov' implies even on Yom-Tov that falls after Shabbos.

17)

TOSFOS DH MILSA D'LO SHE'CHICHA HI"

תוס' ד"ה מלתא דלא שכיחא היא

(Summary: Tosfos explains why it is not Asur on account of a Safek.)

וקשה, דלמא אם לא שחטה היתה נולדת היום, ואם כן מאתמול גמרה לה, ותאסר בלא גזרה, מספק?

(a)

Question: Perhaps if he had not Shechted it, it would have been born today, in which case, it was completed yesterday, and it ought to be forbidden because of a Safek, even without a decree?

וי"ל, דמאחר דלא נולדה ע"י כך, לא חשיב גמר.

(b)

Answer: Since in fact, it was not born through that, it is not considered as having been completed ...

ובירושלמי פליג בהא.

(c)

Yerushalmi: Though the Yerushalmi disagrees with this.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF