ביצה דף כט. א

האם יכול אדם לומר לחברו מלא לי כלי זה באופנים דלהלן?

בכלי המיוחד למדה [1] בכלי העומד למדה [2] להזכיר שם מדה
לשמואל אסור לת"ק: מותר
לר' יהודה: אסור
-----
לרבא לת"ק: מותר
לר' יהודה: אסור
----- אסור

האם מותר לאשה למדוד שיעור הקמח ביו"ט כדי שתתן חלתה בעין יפה? [תוד"ה שמואל].

הלכה למעשה למי ששואל האם מוחין ביד המודד
לרב לדיוק תוס': אסור
לבה"ג: מותר [3]
אין מוחין
לשמואל אסור אין מוחין

ביצה דף כט: א

האם אפשר להעביר את הקמח בנפה פעם שניה ביו"ט?

כשהיה יכול לשנות מעיו"ט כשנפל צרור או קיסם ביו"ט
לתנא קמא אסור - דהיה עושה כן מעיו"ט מותר [4]
לר' פפייס ור' יהודה ב"ב [5] מותר - דאינו עושה כלום [6] מותר
רב אשי (לרמי בר חמא) מותר אם עושה שינוי [7] -----
-------------------------------------------------

[1] כלומר, יכול לומר מלא כלי זה אפי' שהוא יודע את מידתו, אולם כלי שהרגילות להשתמש בו למדה אסור לומר לו למלאותו.

[2] דהיינו כלי העומד להחליף את הכלי הראשון, שאם ישבר הראשון ישתמש בשני מותר, כי סוף סוף עדיין לא מדד בו.

[3] אכן בזמן הזה אסור למדוד, דדוקא בימיהן שהיו מפרישין חלה אחת מכ"ד שייך לומר דמותר משום עין יפה אבל אנו שאין מפרישים כי אם מעט אפי' מעיסה מרובה ואותו מועט לא נאכל אלא נשרף - לא שייך להתיר למדוד.

[4] ותני תנא קמיה דרבינא שיעשה כן ביד ולא בנפה, ואמר לו שכ"ש שאסור דמיחזי כבורר - דכן הדרך להוציאם ביד, אבל אם מוציא אותם בנפה מותר, כיון שאין כאן מרקד דהרי נראה שהכל יוצא דאין כאן סובין.

[5] וכך דרש רבא בר רב הונא זוטי, וכן פשוט היה לרב נחמן, וגם רב יוסף הורה לאשתו הכי.

[6] ואין טירחא בדבר, וגם ניכר לכל שכבר הוא קמח מנופה.

[7] פירש"י דהיינו לנפות את הקמח אחורי השולחן. וכתבו התוס' (בד"ה אגבא) שאפשר לפרש על גב השולחן ממש, וחשוב שינוי דהדרך לנפות לתוך קדירה ולא על השולחן. עוד כתבו, דאין להתיר תחילת הרקדה ע"י שינוי, ורק לנפות פעם שניה התירו. אכן רשב"ם התיר גם בפעם ראשונה, ויש לסמוך עליו להתיר לשפחה נכרית.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף