ביצה דף כה. א

חיה שקיננה בפרדס מה דינה?

לגבי האם שיכולה לצאת לגבי הולד שאינו יכול לצאת
לרב חסדא / לרבה בר רב הונא ----- מותר ולא צריכה הזמנה
לרב נחמן צריך לזמן -
והקשתה הגמ' על דבריו
בהו"א: בלא זימון אסור [1]
בתירוצו: מותר [2]
לרב נחמן בר יצחק אסורה -
ולא מועיל הזמנה [3]
בגנה הסמוכה לעיר: מותר
בגנה שאינה סמוכה: צריך זימון

עופות דלהלן האם צריכים זימון או קשירה בכנפיהם כדי להכינם ליו"ט?

להזמינם לקשור בכנפיה
יוני שובך, עליה. צפורים שקננו בכלים [4] צריך לא צריך
ציפור דרור צריך צריך - שלא תתחלף באמה
אווזים תרנגולים יוני הרדסיאות [5] לא צריך לא צריך

ביצה דף כה: א

האם יוצאים בכסא ביו"ט לאיש או אשה?

כשמרימים את הכסא בידים כשמכתפים [6]
לסתם אדם אסור אסור
למי שרבים צריכים לו מותר במקום פחד או טורח ציבור [7]: מותר
בשאר אופנים: אסור

-------------------------------------------------

[1] דדוקא גבי דגים שעשה מעשה לסכור את אמת המים מועיל בלא זימון, משא"כ כאן גבי חיה שקיננה בפרדס כיון שלא עשה מעשה לא מהני בלא זימון.

[2] כן חילק רב נחמן ממה שהקשו עליו מן הברייתא דרשב"א, שחיה שקיננה בפררס שמותרת בלא זימון - דמיירי בולד, ומה שכתבו בברייתא אחרת שחיה שקיננה בפרדס צריכה לזמן (שממנה הקשה רב נחמן עצמו על רב חסדא או על רבה בר רב הונא), מיירי באמה - שבלא זימון אסורה. אלא שהגמ' דחתה את תירוצו, דבאם אפי' זימון לא מהני בה, דהרי יש בה צידה גמורה. אלא שלפ"ז תמוה מה מקשה הוא עצמו על רב חסדא ורבה בר רב הונא - הרי גם הם דיברו בוולד. אכן בשטמ"ק ובפנ"י מבואר שעיקר הקושיא היא איך הם למדו זאת מדברי רב, הרי חילוק גדול יש בין היכא שעשה מעשה ללא.

[3] פי', דשייך בה צידה דהרי היא נשמטת.

[4] והיו שמים את הטפיחים - דהיינו הכלים האלה, בחומות של הבתים הגדולים. וציפורים אלו אינם עומדות לאכילה בלא זימון, לכך צריך לזמנם.

[5] עופות אלו מיועדות לאכילה, ולכן לא צריך לזמנם.

[6] דהיינו שאחד נותן את זרועו על כתף חברו וכן חברו על שלו ונותנים את הכסא על גביהם.

[7] כגון שעומדים הציבור על רגליהם עד שהם עוברים. וכתבו התוס' (בד"ה שאני), דמה שהתירו לילתא לצאת בכסא ובכיתוף ומשום פחד, היה באופן שהיו רבים צריכים לה, דאל"כ אסור לצאת בכסא כלל.

עוד חומר לימוד על הדף