ביצה דף ו. א

האם ישראל יכול לקבור מת ביו"ט שני של גליות וביו"ט שני של ר"ה?

באשתהי - שמת מאתמול בלא אשתהי - שמת רק היום
למר זוטרא יכולים - דירא שלא יסריח לא יכולים
לרב אשי יכולים - דיו"ט שני למת כחול שויוהו רבנן [1]
לרבינא לא יכולים - כיון דאיכא חברי [2]

אפרוח או עגל שנולדו ביו"ט מה דינם?

אפרוח עגל (אפי' שנולד מהטריפה)
לרב אסור [3] מותר [4]
לשמואל ואיתימא ר' יוחנן מותר [5] (אם נפתחו עיניו היום [6]) מותר

-------------------------------------------------

[1] ואפי' טירחא שהיא רק לכבודו מותרת, כגון לחתוך בשבילו הדס וכן לעשות לו גלימא מכובדת אפי' שיש לו תכריכים.

[2] והם אומה רשעה שהיו כופין את ישראל לעשות מלאכתן, וביו"ט היו ישראל נדחים מהם - באמרם דיו"ט הוא, אולם אם יראו את ישראל קוברים מתיהם, יכופו אותם גם ביו"ט למלאכתן. ודקדקו התוס' (בד"ה האידנא), שבזמנינו שאין חברי - מותר, ואין צריך מנין אחר להתירו. אכן ר"ת היה אוסר מטעם מה שאמרו בשבת (דף קלט:) שלא לקבור ביו"ט משום שאינם בני תורה ויבואו לזלזל ביו"ט. וגם אמר שבזמן הזה יש יהודים המשועבדים למלכות ושייך בהם טעם שיכופום למלאכה. וכן רבינו יחיאל אסר משום שלקבור מת אוושא מילתא.

[3] דאפרוח קודם שנולד אינו ראוי לאכילה - והוא מוקצה, ולא היה יכול להוציאו מהביצה קודם שיצא לבד - דיאסר באכילה. והוי מוקצה משום נולד.

[4] ולא מיבעיא עגל שנולד מבהמה כשרה שכבר היה מוכן אגב אמו - שאם תשחט אמו מותר כל מה שבתוכה, אלא אפי' בנולד מן הטריפה מותר - הגם שלא היה מוכן אגב אמו, והטעם (ביאר רבה ואיתימא רב יוסף - אליבא דרב) דמוכן אגב אמו לכלבים. ודבר שמוכן לכלבים נקרא מוכן גם לאדם, דדעת אדם על כל מה דחזי ליה.

[5] דאיכא מגו, דמתוך שמתיר את עצמו בלידתו להאכל בשחיטה, מתיר את עצמו גם מאיסור מוקצה. וע' פנ"י ורש"ש.

[6] וכמו שדרש ראב"י "לכל השרץ השורץ על הארץ" - לרבות אפרוחים שלא נפתחו עינים שאסורים, ולכן על כרחך מיירי בכה"ג שנפתחו כבר.

עוד חומר לימוד על הדף