1)

TOSFOS DH d'Lo Yomar Lo Yiga'el b'Charamim...

תוספות ד"ה דלא יאמר לא יגאל בחרמים וגמר ממעשר מה מעשר קדוש ואינו נגאל

(SUMMARY: Tosfos explains why we would not learn Pidyon from Hekdesh.)

וא''ת דילמא הוה ילפינן מהקדש דתפדה

(a)

Question: Perhaps we would learn from Hekdesh that it is redeemed!

וי''ל דלחומרא ילפינן

(b)

Answer #1: We learn to be stringent (because it is a Kal v'Chomer, and not a Binyan Av. We cannot learn a leniency.)

א''נ משום דבחרמים כתיב לא ימכר (ומוקמינן בהו) [צ"ל מוקמינן בהו נמי - שיטה מקובצת כתב יד] לא יגאל

(c)

Answer #2: Because in Charamim it is written "Lo Yimacher", we would have established that also Lo Yiga'el applies to them.

2)

TOSFOS DH Hu v'Lo Bechor

תוספות ד"ה הוא ולא בכור

(SUMMARY: Tosfos explains that also Abaye and Rava expound this.)

רבא נמי דמשני בסמוך שלא ימכר בחרמים לא צריך אית ליה נמי הוא ולא בכור כדמוכח בפ''ק דתמורה (דף ה:) גבי אי עביד לא מהני דאי לאו הוא הוה ילפינן בכור העברה העברה ממעשר

(a)

Observation: Also Rava, who answers below that Lo Yimacher is not needed for Charamim, expounds "Hu", and not a Bechor, like is proven in Temurah (5b) regarding Iy Avid Lo Mehani (when the Torah forbade an action, if one did it, it did not take effect). If not, he would have learned ""Ha'avarah-Ha'avarah" from Ma'aser;

ואביי נמי דמוקי בפ''ק דתמורה הוא בהוייתו יהא מ''מ הוה דריש הוא ולא בכור (מדסמך ליה הוא לקדש קדשים דמשמע) [צ"ל ומדסמך ליה הוא לקדש קדשים משמע - צאן קדשים] הוא בקדושתו יהא

1.

And also Abaye, who establishes in Temurah (5b) "Hu" - it will remain in its status, even so he expounds "Hu", and not a Bechor, and since "Hu" is written next to Kodshei Kodoshim, this connotes "Hu" - it will remain in its Kedushah.

3)

TOSFOS DH Rava Amar Lo Yiga'el d'Charamim Lo Tzarich

תוספות ד"ה רבא אמר לא יגאל דחרמים לא צריך

(SUMMARY: Tosfos explains why Rashi changed the text.)

כך כתוב בספרים ורש''י (גרס) [צ"ל הגיה - שיטה מקובצת] לא ימכר משום דדייק דאיתנהו היכא אי בי בעלים הקדש נינהו ואי בלא יגאל קאמר והא קדשי בדק הבית נגאלין

(a)

Correction: This was the text in Seforim, and Rashi changed the text to say "Lo Yimacher", because the Gemara infers "where is this? If they are in the house of the owner (the one who made it Hekdesh), they are Hekdesh." If [the Gemara] discusses Lo Yiga'el, Kodshei Bedek ha'Bayis are redeemed (the verse would properly teach that Cherem is different. It cannot be redeemed!)

ור''ת מפ' דהקדש נינהו (קאמר) [צ"ל דקאמר - שיטה מקובצת, הרש"ש] היינו אפי' נפדו דקדש קדשים [צ"ל הוא - שיטה מקובצת] משמע ליה קדושת הגוף עד בואו ליד כהן

(b)

Defense (of our text - R. Tam): "They are Hekdesh" means even if they were redeemed, for "Kodshei Kodoshim Hu" connotes Kedushas ha'Guf, until they come to the Kohen's hand. (Therefore, we do not need "Lo Yiga'el.")

ומיהו קשיא לר' דבפ''ק דתמורה (דף ה:) משמע דמוכחינן דאין מועיל פדיון [צ"ל בחרמי כהנים ביד בעלים - שיטה מקובצת] מהוא בהוייתו יהא לאביי דאי עביד מהני ולרבא דאמר לא מהני נפיק מלא יגאל גופיה

(c)

Question #1 (Tosfos' Rebbi): In Temurah (5b) it connotes that we prove that Pidyon does not help for Chermei Kohanim in the owner's house from "Hu" - it will remain in its status, according to Abaye, [who says] that Iy Avid Mehani, and according to Rava, who says that Iy Avid Lo Mehani, he learns from "Lo Yiga'el" itself;

וא''כ היכי הוה דייק הכא דלא יגאל לא צריך משום דאי בי בעלים הקדש נינהו אפילו נפדו הוא גופה מלא יגאל נפקא ליה לרבא

1.

If so, how could [Rava] infer here that "Lo Yiga'el" is not needed, for if they are in the owner's house, it is Hekdesh, even if they are redeemed? We learn this itself from "Lo Yiga'el" according to Rava!

ועוד קשיא אחרת שהקשה רש''י הא דקאמר אם אינו ענין לחרמים תנהו ענין למעשר מאי צריך מעשר ללא יגאל דחרמים הא בגופה כתב

(d)

Question #2 (Rashi): It says Im Eino Inyan (if it need not teach about) Charamim, we use it to teach about Ma'aser. Why do we need for Ma'aser to learn from Lo Yiga'el of Charamim? Lo Yiga'el itself is written about Ma'aser itself!

ואי משום לא ימכר (בקנייה) [צ"ל נקטיה - שיטה מקובצת]

1.

Suggestion: It says so (we use it to teach about Ma'aser) due to Lo Yimacher.

הכי ה''ל למימר ואם אינו ענין לגאולה דבגופה כתב תנהו ענין למכירה

2.

Rejection: If so, it should have said "if it need not teach about Ge'ulah (Pidyon), use it to teach about selling!"

א''נ יאמר לא יגאל דחרמים למה לי ש''מ לאפנויי

i.

Alternatively, it should say "why is Lo Yiga'el of Charamim needed? This shows that it is to make it free (for the Gezeirah Shavah." The Gemara said that "Lo Yiga'el" of Ma'aser is free!)

4)

TOSFOS DH Ha Le'acher Shechitah Nig'al... (pertains to Amud B)

תוספות ד"ה הא לאחר שחיטה נגאל הא בעי העמדה והערכה (שייך לעמוד ב)

(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot say that it can be redeemed while it quivers.)

תימה לוקמה במפרכסת דהרי היא כחיה לכל דבריה כדאמר בפ''ב דחולין (דף ל.) מדמי פסח מי אדחי הא תנא שחט בה שנים או רוב שנים כו'

(a)

Question: We should establish it to discuss a Mefarcheses (an animal quivering after Shechitah)! It is as if it is alive in every way, like it says in Chulin (30a) "was it rejected from using its value (redemption money) for Pesach?! It was taught that if one slaughtered both Simanim or their majority... [and it is quivering, it is considered alive in every way, i.e. it can be appraised]!"

וי''ל דשמא זו היתה חשובה כחיה אף לענין תמורה

(b)

Answer #1: Perhaps [a Mefarcheses] is considered alive even regarding Temurah. (Therefore, we cannot find Pidyon when it is dead regarding Temurah.)

והרב רבי שמעון מנייביל''א זצ''ל היה מפרש דהכא דנגמרה השחיטה כהלכתה לא חשיבא מפרכסת כחיה

(c)

Answer #2 (R. Shimon of Naivila): Here that the Shechitah was finished according to Halachah, a Mefarcheses is not considered alive.

והכל פירשתי במרובה (ב''ק דף עו.) בשמעתין דפרה מטמאה טומאת אוכלין:

(d)

Remark: I explained everything in Bava Kama (76a) in the Sugya of "Parah Adumah receives Tum'as Ochlim."

32b----------------------------------------32b

5)

TOSFOS DH Pesak Masnisin Mani R. Akiva Hi

תוספות ד"ה פסק מתני' מני רבי עקיבא היא

(SUMMARY: Tosfos discusses how we rule.)

ואומר ר''י דהלכתא כב''ה דמתניתין דשרו אפי' לעובד כוכבים ולא כב''ה דברייתא דאסרי ופליגי אר' עקיבא

(a)

Opinion #1 (Ri): The Halachah follows Beis Hillel in our Mishnah, who permit even to a Nochri, and unlike Beis Hillel in the Beraisa, who forbid, and argue with R. Akiva.

דהוי סתם במתני' ומחלוקת בברייתא דהוי הלכתא כסתם דמתני' כדאיתא בהחולץ (יבמות דף מב:)

1.

Source: It is a Stam Mishnah, and an argument in a Beraisa. The Halachah follows the Stam Mishnah, like it says in Yevamos (42b);

וכ''ש דהכא דסתם לן (כלשון ברייתא) [צ"ל בלשון ב"ה] דעדיף משאר סתמי כדאיתא בסוף שבת (דף קנז.)

2.

And all the more so here [the Halachah follows the Stam], for the Stam was taught as Beis Hillel's opinion. This is better than other Stam [Mishnayos], like it says in Shabbos (157a).

והא דפרישנא בסמוך טעמא דרבי עקיבא מדכתיב כצבי וכאיל ואמרינן דאידך מוקים לה כר' אלעזר הקפר פי' דדריש בריש פרק שני דחולין (דף כח.) מה פסולי המוקדשים בשחיטה אף צבי ואיל בשחיטה ועוף אין לו שחיטה אלא מדברי סופרים

(b)

Implied question: I explained above that R. Akiva's reason is due to "ka'Tzvi vecha'Ayal", and we say that the other opinion establishes it like R. Elazar ha'Kapar, i.e. who expounds in Chulin (28a) "just like Pesulei ha'Mukdashim are [permitted through] Shechitah, also Tzvi and Ayal are through Shechitah", but Shechitah of birds is not mid'Oraisa, rather, mid'Rabanan;

משמע דר''ע לית ליה דרבי אלעזר הקפר אלא סבר לה כרבי דדריש שחיטה מוזבחת כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה

1.

Inference: R. Akiva argues with R. Elazar ha'Kapar. Rather, he holds like Rebbi, who expounds Shechitah from "Ka'asher Tzivisicha" - this teaches that Moshe was commanded about the majority of one [Siman , i.e. the foodpipe or windpipe] in a bird, and the majority of two in an animal!

דלמא הכי קיי''ל כרבי

(c)

Answer: Perhaps we hold like Rebbi.

ואע''ג דרבי יוסי בר חנינא בנזיר בפרק מי שאמר (דף כט.) סובר דאין שחיטה לעוף מה''ת

(d)

Implied question: In Nazir (29a), R. Yosi bar Chanina holds that the Torah does not obligate Shechitah for birds! (When Tana'im argue, we follow how the Amora'im rule.)

אין ראיה ממנו שיהא הלכה כן דתנא הוא כדמוכח התם

(e)

Answer #1: This does not prove that this is the Halachah, for [R. Yosi bar Chanina] is a Tana, like is proven there.

ועוד דר''ע מצי סבר כר' אלעזר הקפר וגמר חד מצבי וחד מאיל כדפרישית לעיל בפ' שני (דף טו.) גבי מה צבי ואיל פטורין מן הבכורה כו'

(f)

Answer #2: R. Akiva could hold like R. Elazar ha'Kapar, and he learns one [Drashah] from Tzvi, and one from Ayal, like I explained above (15a DH Mah) regarding "just like Tzvi and Ayal are exempt from Bechorah..."

ובהלכות גדולות משמע שרוצה לפסוק כב''ה דברייתא

(g)

Opinion #2: Bahag connotes that he wants to rule like Beis Hillel in the Beraisa;

ומשמע נמי דמדרבנן היא דפליגי ארבי עקיבא (דפירשו שהחלב מותר) [צ"ל דפירש שהחלב מותר להאכילו - שיטה מקובצת] לעובד כוכבים משום דאיתקש פסולי המוקדשים לאיל וצבי והבשר אסור להאכילו לעובד כוכבים מדרבנן

1.

He connotes also that they argue with R. Akiva mid'Rabanan, for he explained that one may feed the Chelev to a Nochri, because Pesulei ha'Mukdashim are equated to Tzvi va'Ayal, and it is forbidden to feed the meat to a Nochri mid'Rabanan.

ואין להביא ראיה דאסור לעובד כוכבים משום דקי''ל כההוא דרשא ואכלת ולא לכלביך וה''ה לעובד כוכבים כדמוכח בפ' כל שעה (פסחים דף כט.)

(h)

Implied suggestion: We can bring a proof that it is forbidden [to feed the meat] to a Nochri, because we hold like the Drashah "v'Achalta", and not for your dog, and the same applies to a Nochri, like is proven in Pesachim (29a);

(דאשכחן) [צ"ל ואשכחן - שיטה מקובצת, - חק נתן] כמה סתמי כהך דאיתא (הכא) [צ"ל הכי - דפוס ויניציה] בפרק הלוקח בהמה (דף כא:) לעיל גבי חררת דם דתנן יקבר

1.

And we find several Stam [Mishnayos] like this, [e.g.] above (21b) regarding [a miscarriage of] a cake of blood. The Mishnah says that it is buried;

i.

Note: Tosfos infers that if it were permitted to Nochrim, even if Nochrim would not want to eat it, the Mishnah should not say "it is buried."

ובפרק עד כמה (לעיל דף כח.) מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו הרי זה יקבר

2.

And above (28a), if one who is not an expert saw a Bechor [and ruled that it is a Ba'al Mum], and it was slaughtered according to him, it is buried. (Rashash questions the Havah Amina to bring a proof from here and the next case. These are like a Tam Bechor slaughtered outside the Mikdash, which is Asur b'Hana'ah!)

ולקמן בפרקין (דף לז.) השוחט את הבכור ונודע (עד) שלא הראהו כו' הבשר יקבר

3.

And below (37a), if one slaughtered a Bechor, and it became known that he did not show it [to an expert...] the meat is buried;

ובפ' בהמה המקשה (חולין דף סט:) גבי יצא רובו ה''ז יקבר

4.

And in Chulin (69b), regarding if the majority [of a fetus] left [the womb] and it died, it is buried.

אבל (היך) מכל הנך - שיטה מקובצת, צאן קדשים] אין ראיה דשפיר אתיא כר''ע

(i)

Rejection: There is no proof from all of these, for they are properly like R. Akiva;

דהא לר''ע גופיה שמעינן ליה בפרק טבול יום (זבחים דף קג: וקד.) דאמר מדבריו למדנו שהשוחט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו משמע (דבשרם) [צ"ל דבשרו - הרש"ש] אסור בהנאה

1.

We know that R. Akiva himself said in Zevachim (103b, 104a) "from his words we learn that if one slaughtered a Bechor and it was found to be Tereifah, Kohanim may benefit from the skin." This implies that its meat is Asur b'Hana'ah!

והיינו טעמא כדפרישנא לעיל בפ' שני (דף יד.) גבי קדשים שקדם מום קבוע להקדשן דהיכא דשרי לישראל הוא דאיתקש לצבי ואיל ושרי אפילו לעובד כוכבים ולא איתסר מואכלת ולא לכלביך

2.

The reason is like I explained above (14a) about Kodshim that had a Mum Kavu'a before they were Hukdash. When it is permitted to Yisrael, it is equated to Tzvi va'Ayal, and it is permitted even to a Nochri. It is not forbidden due to "v'Achalta", and not for your dog. (Shitah Mekubetzes Sof DH v'Im brings so from Tosfos Kesav Yad);

אבל היכא דאסור לישראל לא איתקש לצבי ואיל הילכך בכור שמת או נשחט בלא התרה או הותר ונמצא טריפה טעון קבורה כדמוכח הני סתמי

(j)

Distinction: However, when it is forbidden to Yisrael, it is not equated to Tzvi va'Ayal. Therefore, if a Bechor died, or it was slaughtered without a Heter, or it was permitted and found to be Tereifah, it must be buried, like is proven from these Stam Mishnayos;

ואפי' רבי עקיבא מודה כדאמר בפ' טבול יום (זבחים דף קד.) ואף ר''ע לא אמר שיהא העור מותר אפי' בגבולין אלא כשהתירו מומחה אבל לא התירו מומחה לא

1.

And even R. Akiva agrees, like it says in Zevachim (104a) "even R. Akiva said that the skin is permitted, even in Gevulim (outside the Mikdash), only when an expert permitted it, but if an expert did not permit it, no."

ובטריפה נמי (ואע''ג) [צ"ל אע"ג - צאן קדשים] דשרי ר''ע העור אין הלכה כמותו כדמסקינן התם והלכתא כחכמים דאמרי אין לא ראיתי ראיה אלא יצא לבית השריפה

2.

And also regarding a Tereifah, even though R. Akiva permits the skin, the Halachah does not follow him, like we conclude there "and the Halachah follows Chachamim", who say that 'we did not see [skin of a Tereifah Bechor going to be burned]' is not a proof. Rather, it goes to Beis ha'Sereifah.

ומיהו לדידן לא בעי שריפה דהתם (במקדש הוא דבעי שריפה דבמקדש) [צ"ל בקדשי מקדש הוא דבעי שריפה דבקדשי מקדש - צאן קדשים] קאי

(k)

Distinction: However, we do not require burning, for there, [only] Kodshei Mikdash require burning, for it discusses Kodshei Mikdash.

ומ''ש שם בספרים והלכתא כחכמים בשר בקבורה והעור בשריפה

(l)

Citation: It says there in Seforim "the Halachah is like Chachamim. The meat is buried, and the skin is burned."

פי' שם רש''י דלא גרס ליה דרבנן דאמרי בעור אלא יצא לבית השריפה לאו אדר''ע קיימי דאיירי בבכור בגבולין אלא אדרבי חנינא דאיירי בקדשי המקדש

(m)

Correction: Rashi explained there that the text does not say so, for Rabanan, who say that it goes to Beis ha'Sereifah, do not address R. Akiva, who discusses a Bechor in Gevulim. Rather, they address R. Chanina, who discusses Kodshei ha'Mikdash.

ומיהו קשיא בברייתא דלקמן בשמעתין (דף לג.) גבי שתי חטאות אחת תמימה ואחת בעלת מום דקאמר ר' אלעזר בר''ש אפי' בשר בעלת מום בקדרה ונזרק דמה של תמימה אסורה

(n)

Question: The Beraisa below in our Sugya (33a) regarding two Chata'os, one Tam and one Ba'al Mum, R. Elazar b'Ribi Shimon says that even if meat of a Ba'al Mum is in a pot, and the blood of the Tam was thrown, [the Ba'al Mum] is forbidden;

וקתני עלה בתמורה בפ' ולד חטאת (דף כד.) יוצא לבית השריפה

1.

And it teaches about this in Temurah (24a) that it goes to Beis ha'Sereifah.

והשתא מאיזה טעם היא בשריפה כל עיקר פסולה לא הוי אלא משום דהויא כחטאת שכפרו בעליה דמתה וחטאות המתות דינם [צ"ל בקבורה - שיטה מקובצת] כשמתו

2.

Why is it burned? The whole reason it is Pasul is only because it is like a Chatas whose owner atoned [through another animal], which must die, and Chata'os ha'Mesos are buried when they die!

ואי משום דכי נשחטו הויא ליה כעין קדשים פסולים שנפסלו אחר שחיטה שיוצאים לבית השריפה

3.

Implied suggestion: Since [both Chata'os] were slaughtered [and the blood of one was thrown, the other], is like Pasul Kodshim that became Pasul after Shechitah, which go to Beis ha'Sereifah.

הא בבכור תנן (דסבר) [צ"ל יקבר] כשנשחט שלא על פי מומחה וכשנמצא טריפה הוי בקבורה כדפרישית

4.

Rejection: Regarding Bechor, a Mishnah teaches that if it was slaughtered not according to an expert, or when it was found to be Tereifah [after Shechitah], it is buried, like I explained!

ושמא יש לחלק בין בזמן הזה לזמן בית המקדש

(o)

Answer #1: Perhaps we can distinguish between nowadays and in the days of the Mikdash.

ואם היינו מחלקים בין נשחט שלא על פי מומחה לשאר פסול שאירע אחר שחיטה היתה מיושבת גירסת הספרים דזבחים אלא שנגרוס אפכא

(p)

Answer #2: If we would distinguish between what was slaughtered not according to an expert, and other Pesulim that occurred after Shechitah, this would resolve the text in Zevachim, but the text would be opposite;

והלכתא כחכמים בשר בשריפה ועור בקבורה ובזמן הזה הוא דקאמר שלא החמירו על העור לשורפו כמו הבשר

1.

The Halachah follows Chachamim. The meat is burned and the skin is buried, and it discusses nowadays that we are not stringent to burn the skin like the meat.

וא''ת מ''ש הא במס' ערלה (פ''ג מ''ג) ומייתי לה בפ''ב דתמורה (דף לד.) האורג מלא הסיט מצמר הבכור ידלק הבגד ובכל הנך שהבאתי משמע דדינו של בכור בקבורה

(q)

Question: What is the difference between this, and in Maseches Orlah (3:3), and it is brought in Temurah (34a) "one who weaves a full Sit (as far as one can separate his thumb from his index finger) of wool of a Bechor [into a garment], the garment must be burned?" In all the cases I brought, it connotes that the Bechor is buried!

ואין לחלק בין (שער לשער) [צ"ל צמר לבכור גופיה - צאן קדשים, חק נתן]

1.

Implied suggestion: We can distinguish between wool and the Bechor itself.

דכה''ג פריך (משער נזיר ופטר) [צ"ל מפטר - צאן קדשים] חמור דתנן התם יקבר ובמס' ערלה (שם) תנן בשער (ובפטר) [צ"ל פטר - צאן קדשים] חמור ידלק

2.

Rejection #1: [The Gemara] asks like this from Peter Chamor, which the Mishnah there says that it is buried, and in Orlah a Mishnah teaches that hair of Peter Chamor is burned!

ואין נראה לדחות דהתם פריך משום דמשמע ליה מתני' התם דקתני שער נזיר ופטר חמור דקאי שער אתרוייהו

i.

Remark: It is unreasonable to reject this, that there it asks because it connotes to [the Makshan] that the Mishnah there, which taught "hair of a Nazir and Peter Chamor", that "hair of" applies to both of them (he asks a contradiction about hair of a Peter Chamor, but he would not ask from hair to the animal itself.)

ועוד תניא נמי בתוספתא התולש צמר מבכור תם והניחו בחלון אע''ג שנולד לו מום לאחר מכאן ושחטו הרי זה יקבר

3.

Rejection #2: Also, a Tosefta (Bechoros 2:17) teaches "one who detaches wool of a Tam Bechor and left it in the window, even though later it got a Mum and he slaughtered it, [the hair] must be buried"!

וי''ל דאיכא לשנויי הכא כדמשני התם אפטר חמור כאן בשק כאן בשער פי' שער ממהר לכלות וסגי ליה בקבורה אבל אם עשה ממנו בגד חיישינן שמא יוציאוהו אחר שנקבר ובעי שריפה

(r)

Answer #1: We can answer here like we answered there about Peter Chamor - this refers to Sak, and this refers to hair. I.e. hair decays quickly, so burial suffices. However, if he made a garment from it, we are concerned lest people take it out [of the ground] after it was buried, so it must be burned.

ואיכא דמשני התם ומוקי לה כר' יהודה דאמר אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברים רשאי:

(s)

Answer #2: Some answer there and establish it like R. Yehudah, who says that if he wanted to be stringent and burn what should be buried, he may.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF