BAVA BASRA 166 (13 Tamuz) - Today's Daf is dedicated to the blessed memory of U.S. Army Staff Sgt. Seymour Ira Gottlieb (Yitzchak Shimon ben Chaim Shlomo Yosef ha'Levi, Z"L), who died in World War II on the 13th of Tamuz 5704 in the battle of St. Lo, France, fighting the Nazis to save his Jewish brethren in Europe.

בבא בתרא דף קס"ו ע"א

קושיית הגמ': "אי הכי רישא נמי", על איזה רישא קאי, של הברייתא הראשונה או השניה? [תד"ה אי הכי].

הראשונה - כסף דינירן וכו' [1] השניה - זהב דינרין ודינרין זהב [2]
לפירוש רשב"ם קאי קאי
לפירוש רבינו חננאל קאי לא קאי

מה היא משמעות לשון דינרי, ומה משמעות לשון דינרין? [תד"ה אמר].

דינרי דינרין
לרשב"ם זהב כסף
לתוס' זהב גם כסף וגם זהב [3]

האשה שהיו עליה חמש לידות או זיבות ודאות, כמה קרבנות צריכה להביא? [תד"ה נכנס].

כדי שתוכל לאכול בזבחים כדי להפטר מחיוביה
לרשב"ם קרבן אחד קרבן אחד [4]
לר"ת קרבן אחד חמש קרבנות [5]

בבא בתרא דף קס"ו ע"ב

מה הדין והגירסא במשנה? [תד"ה אבל].

מה היא הגירסא? ומה הדין בחסר ב' אותיות?
לרשב"ם שאם לא כתב אות אחת וכו' ינתן למי ששמו כתוב בתחתון
לתוס' שאם תמחק אות אחת וכו' לא יגבו בשטר זה כלל

-------------------------------------------------

[1] ר"ל בברייתא הראשונה אמרינן כסף בדינרין אין פחות משני דינרי זהב, ומקשה הגמ' אי הכי רישא נמי וכו', פי' דאם אמר אביי דיד בעל השטר על התחתונה [גבי זהב בדינרין - אין פחות משני דינרי כסף], א"כ גם כאן גבי כסף בדינרין נאמר שהוא דינרי כסף ולא זהב.

[2] בקטע זה של הברייתא לא כתוב זהב בדינרין [באות ב'], ולכך נחלקו רשב"ם ורבינו חננאל האם קושיית הגמ' דאי הכי רישא נמי קאי גם על זה, דלרשב"ם קאי גם על זה, ולרבינו חננאל לא קשה כן, דאף שכתוב דינרין ומשמע דינרי כסף, מ"מ כיון שלא כתוב בדינרין, הרי שלא כיון ליתן דינרי כסף.

[3] ומתוך כך פירשו שרב אשי לא בא לומר תי' אחר מאביי שאמר יד בעל השטר על התחתונה, דגם אחר דברי רב אשי עדיין צריך לדברי אביי, כדי לפרש את הסיפא שאמרה זהב בדינרין אין פחות משני דינרי כסף, בכסף. אמנם רשב"ם כתב בסתמא שדינרין הוא רק כסף, וא"כ אחר דברי רב אשי לא צריך לדברי אביי, ועי' בשיטה מקובצת בשם תוס'.

[4] הנה מחלוקת רשב"ם ור"ת תלויה בעוד מחלוקת אחרת, והיא, מה סברת ר"ע שאמר בכריתות [דף ח' ע"א] שתאמר על אחת אני מביאה, שרשב"ם גורס בדבריו "ותיפטר", ואילו תוס' ס"ל שר"ע רק בא לחלוק על ר' יוחנן בן נורי הסובר שצריך לומר כן דוקא על האחרונה, [כי אם תאמר כן על הראשונה היא תחשוב שבזה נפטרת לגמרי מהכל], אולם לעולם ר"ע לא חולק על ב"ש וב"ה וס"ל שרק יכולה בקרבן אחד לאכול בזבחים, אולם השאר עליה חובה. וא"כ רשב"ם שלמד כר"ע שתיפטר לגמרי ס"ל שרשב"ג נמי הכי ס"ל, אולם ר"ת שס"ל שר"ע ג"כ מחייב, א"כ לא יכול ללמוד כרשב"ם, ולכן הוא גורס כאן והשאר עליה חובה.

[5] ואם תקשה, א"כ מה הרויח רשב"ג בדרשתו אם גם כן דרש שהשאר עליה חובה, ואיך הוזלו בזה הקינים. ותירץ הריטב"א, שמה שלא ידעו הוא שאחר שהביאה קרבן אחד היא מותרת לאכול בזבחים, ולכך היו ממהרות להביא את כולם יחד והיו מייקרים בזה את הקינים, עד שבא רשב"ג ולימד שמותר לאכול בזבחים אחר קרבן אחד, ובזה הוזלו הקינים.

עוד חומר לימוד על הדף