BAVA BASRA 157 - Dedicated by Uri and Aviva Sondhelm in memory of their parents; Avraham ben Menachem Mendel ha'Levi, Gella bas Ze'ev, and Sarah bas Tzvi.

בבא בתרא דף קנ"ז ע"א

המלוה את חבירו בשטר, האם גובה מנכסים משועבדים?

מנכסים שהיו ללוה בשעת החוב ומכרן נכסים שקנה הלוה אחר החוב ומכרן
לר' מאיר גובה מהן גובה מהן [1]
לרבנן גובה מהן בעיא דשמואל [2]

לרב ושמואל, איזה מלוה כופין ליורשים [3]? ומתי? [תד"ה מצוה].

במלוה על פה במלוה בשטר
בהניח אביהם קרקעות (אחריות נכסים) לא כופין כופין
בהניח אביהם רק מטלטלים לא כופין לא כופין

בבא בתרא דף קנ"ז ע"ב

מה דאמרינן: ששטר חוב המאוחר כשר, מתי? והאם הוי לכו"ע?

כתב: דאקני ודעתיד אנא למיקני כתב: דאקני (ולא כתב ודעתיד וכו')
לר' מאיר כשר [4] פסול [5]
לרבנן [6] פסול פסול

בבא בתרא דף קנ"ז ע"ב

האם האיבעיא (שבטבלא הבאה), היא בין לצד דאיקני מהני, ובין לצד שלא? [תד"ה אם].

בקנה נכסים ומכר בקנה נכסים ולא מכר [7]
לצד דאיקני מהני יש איבעיא יש איבעיא
לצד דאיקני לא מהני אין איבעיא [8] יש איבעיא [9]

לצד דאיקני מועיל, לוה מראובן וחזר ולוה משמעון, וקנה נכסים ומכרן למי משתעבדים?

לראובן (הראשון) לשמעון (השני)
לשלחו מתם, ולמהדורא קמא דרב אשי קנה לא קנה
לרב הונא ולרבה, ולמהדורא בתרא דרב אשי יקבל חלק לפי מעותיו יקבל חלק לפי מעותיו

-------------------------------------------------

[1] ראה בתד"ה דאיקני, שהקשו דילמא דוקא פירות דקל דעבידא דאתו, בזה קאמר ר"מ שמקנה דבר שלא בא לעולם, אבל לא במה שיקנה בעתיד נכסים שישתעבדו. ותרצו, דכיון שהשעבוד חל ממילא, יש לו להועיל דהוא אלים.

[2] דאולי דוקא לר"מ דס"ל שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, יכול ג"כ לשעבד דבר שעדיין לא קנה. או דילמא שאני הכא שהקרקעות בעולם, וא"כ גם אליבא דרבנן יכול לשעבד. א"נ כתב הרשב"ם, די"ל שאלמוה רבנן לשיעבוד יותר מקנין, כדי שלא תנעל דלת בפני לוין.

[3] מבואר בתוס' שודאי שיש מצוה על היורשים לשלם חוב אביהם בכל גוונא, וכל הנדון הוא לגבי מתי כופין להם.

[4] והטעם, דלשיטתו אדם יכול לשעבד דבר שלא בא לעולם, וא"כ גם אם תאריך השטר מאוחר משעת ההלואה, וקנה הלווה נכסים בין זמן ההלואה לזמן הכתוב שטר. אין בזה שום חשש, דמדינא הם משועבדים, דהא כתב דעתיד אנא למיקני.

[5] והטעם, דכיון שרק שיעבד לנכסים שיש לו כבר, ולא שיעבד לנכסים שיקנה, א"כ השטר הזה שנכתב לאחר זמן ההלואה יטעה אותנו לחשוב שאלו נכסים שקנה קודם זמן ההלואה, והאמת שקנה אותם לאחר ההלואה והם לא משועבדים, ולכן פסול - רשב"ם ד"ה הא מני ר"מ.

[6] לצד הדוחה את הראיה בסוגיא, ס"ל שלרבנן אף אם כתב דאיקני, אם קנה ומכר או קנה והוריש לא משתעבד, וא"כ יש לחשוש בשטר מאוחר שמא קנה נכסים בין זמן ההלואה האמיתי לזמן הכתוב בשטר, ונטעה לחשוב שקנאם קודם ההלואה, והאמת שהם לא משועבדים וכנ"ל.

[7] עי' היטב בב"ח אות ט', וע"פ הגהתו כתבנו כאן.

[8] דהא איקני לא מהני ולא משתעבדים אלו הנכסים בכלל לא לראשון ולא לשני.

[9] וכתבו התוס' שאיה"נ יכלה הגמ' לכתוב כך את האיבעיא, אלא שהגמ' שאלה את האיבעיא שלה לצד האחרון שהזכירה, שהוא דאיקני מהני. אמנם עי' ברשב"ם ד"ה לא קנה.

עוד חומר לימוד על הדף