בבא בתרא דף קכ"ו ע"א

בכור שמיחה באחיו, וביקש שיחלקו הנכסים מיד, ועמדו אחים והשביחו בשבחים דלהלן,
האם הבכור נוטל פי שנים?

ענבים ובצרום ענבים ודרכום
לרבה נוטל אינו נוטל
לרב יוסף נוטל להו"א: נוטל [1]
למסקנא: אינו נוטל [2]

בכור שנטל בחלק מן הנכסים כפשוט, האם ויתר על חלק בכורה בכל הנכסים?

באותה השדה בשאר הנכסים
לרב פפא - אין לבכור חלק בכורה קודם חלוקה ויתר לא ויתר
לרב פפי - יש לבכור חלק בכורה קודם חלוקה ויתר ויתר

בבא בתרא דף קכ"ו סע"א רע"ב

בכור שמכר את כל הנכסים שירשו, האם חלה המכירה? [תד"ה לא].

בחלק אחיו בחלק פשוט שלו בחלק בכורה שלו
לרב פפא לא חלה לרשב"ם: לא חלה
לתוס': חלה [3]
לא חלה
לרב פפי לא חלה לרשב"ם: לא חלה
לתוס': חלה
חלה

בבא בתרא דף קכ"ו ע"ב

המקדש את האשה על מנת שאין לה עליו שאר כסות ועונה, האם מקודשת?

ע"מ שאין לך עלי שאר וכסות ע"מ שאין לך עלי עונה
לר' מאיר אינה מקודשת אינה מקודשת
לר' יהודה מקודשת [4] אינה מקודשת

האומר בלשונות דלהלן על בנו, לאיזה ענין חשוב בכור?

לענין בכור לנחלה לענין בכור לכהן
אמר: איש פלוני בני בכורי הוי בכור לכאורה הוי בכור [5]
אמר: איש פלוני בכור הוא לא הוי בכור הוי בכור

-------------------------------------------------

[1] ועל זה הקשתה הגמ', למה נוטל בשבח פי שנים הרי קנאום היורשים בשינוי [כן פירש רשב"ם]. ובתד"ה אבל, הקשו, דהרי איכא למ"ד שינוי במקומו עומד ולא קונה, וא"כ אכתי שפיר חשוב שהושבח ברשות הבכור, ולמה לא יטול פי שנים.

[2] ומה שאמר רב יוסף אפי' דרכום, לא לחלוק על רבה נתכוין, אלא להוסיף דין שאם ע"י דריכתן הוזק היין, צריכים לתת לו פי שנים בשווי ענבים בצורות, וכדין כל הגזלנים שמשלמים כשעת הגזילה, ומכיון שמיחה בהם קודם.

[3] בתד"ה לא הקשו על פירוש רשב"ם דס"ל שלכו"ע חלק פשיטות שלו לא מכר, דלא זוכה בו עד החלוקה, ממה דאמרינן לעיל [דף קכ"ד ע"א] דחלק פשוט קונה גם קודם דאתא לידיה.

[4] ומבואר בסוגין דאף דאמרינן לר' יהודה דהמתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים, היינו דוקא היכא שקיבלה הנאה, וכגון כאן שקיבלה כסף קדושין, ולכך מתרצת למחול. אבל אם לא מקבל המותנה שום הנאה, וכגון כאן שמתנה האב בלשון ירושה שפלוני בנו לא יירש, לכו"ע לא עשה כלום, דמה קיבל הבן שיסכים למחול, ואפי' אם שתק זה רק כדי לא להכעיס את אביו - ולא הוי מחילה.

[5] דין זה אינו מפורש, אולם לכאורה הוא נלמד בכ"ש מדין הבא. ולא נראה להסתפק שמא מיירי באופן שהוא בכורו ולא בכור מאמו, וכגון שכבר ילדה אמו קודם לאיש אחר, וצ"ע.

עוד חומר לימוד על הדף