בבא בתרא דף ע"ז ע"א

להלכה האם אותיות נקנות במסירה בלבד? [תד"ה אמר].

בשכיב מרע [1] בסתם
נקנות נקנות לרשב"ם [2]
נקנות אין נקנות לתוס'

מה נקרא מילי, ומה נקרא מעשה בסוגין? [תד"ה אותיות].

מסירה כתיבת שטר
מעשה מילי לרשב"ם [3]
מילי מעשה לתוס' [4]

זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר וכו', במאי מיירי? [תד"ה חוזר].

בשטר מכר בשטר מתנה
חוזר חוזר [5] לר"י
חוזר אינו חוזר [6] לר"ת

בבא בתרא דף ע"ז ע"ב

השולח את חבירו לגבות פקדון או הלואה, האם מועיל מדינא או רק מתקנה? [תד"ה רב פפא].

בהלואה בפקדון
מדינא מדינא בשכיב מרע [7]
תקנת חכמים מדינא בבריא [8]

אמר מכור לי צמדך במאתים זוז (יותר מהמחיר), האם קנה את הבקר?

איכא דקרו לבקר
צמדא
קוראים גם לבקר
צמדא
קוראים לצמד
צמד ולבקר בקר
קנה בקר קנה בקר לא קנה בקר לר' יהודה
לא קנה בקר קנה בקר לא קנה בקר לחכמים

-------------------------------------------------

[1] כן כתבו התוס', דאף שלשיטתם גרסינן אין אותיות נקנות במסירה בלבד, וצריך גם שטר וגם מסירה, מ"מ בשכיב מרע, שדברי שכ"מ ככתובים וכמסורין דמי, סגי במסירה אפילו בלי שטר [אבל עכ"פ מסירה צריך כיון שבעלמא בשטר צריך ב' דברים].

[2] גירסת רשב"ם בסוגיא: אמר אמימר הלכתא אותיות נקנות במסירה, והיינו כרבי.

[3] כן כתב רשב"ם בד"ה מילי, וז"ל: הלכך מעשה בידים, דהיינו מסירה הוא עיקר קנייתם, אבל שטר אחר לא מהני, דמילי במילי לא מיקנו.

[4] כן כתבו בתד"ה אותיות [וכאשר ביאר בהגהות יעב"ץ שר"י לשיטתו בתד"ה אמר], דאדרבה מסירה של שטר הוי מילי, והמעשה הוא כשכתב שטר בשמו על השיעבוד.

[5] וכן הוא גם שיטת רשב"ם בד"ה חוזר בשטר.

[6] ס"ל לר"ת דכיון דבמסקנא אדעתא דכתיב ליה שטרא זבין ליה, לא יכול לחזור.

[7] מבואר לקמן בדף קנ"ב ע"א דמתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין ארכבה אתרי ריכשי, ואם אמר הלואתו לפלוני [כלומר, שהיו חייבים כסף לאותו שכ"מ ומקנה את זכות הגביה לפלוני] קנה מדינא.

[8] הקשו התוס' דמילא מעות שהופקדו אפשר להקנות אותם, אולם מעות שהם הלואה אין מה להקנות, וכן הקשו איך אפשר להקנות הרשאה לאחר לגבות חוב, ותירצו, דתקנת חכמים היא וכו'.

עוד חומר לימוד על הדף