בבא בתרא דף ס"ו ע"א א

דף של נחתומין שקבעו בכותל, ונגע בו דבר המטמא, האם נטמא?

החליקו ותיקנו ולבסוף קבעו קבעו ולבסוף החליקו ותיקנו
טהור טהור לר' אליעזר
טמא טמא לחכמים

הכלי עץ דלהלן מה דין טומאתם? [תד"ה ושאני].

אינו ראוי למדרס ראוי למדרס
טמא מדרבנן טמא מדאורייתא דף של נחתומים מעץ
אינו מקבל טומאה טמא מדאורייתא שאר פשוטי כלי עץ [1]

טבלא מעץ מה דין טומאתה? [תד"ה ושאני].

למ"ד מסגרתו ברגליו היתה למ"ד מסגרתו למעלה היתה [2]
טמאה מדאורייתא [3] ספק דאורייתא או דרבנן [4] בטבלא המתהפכת
טמאה מדרבנן טמאה מדרבנן בטבלא שאינה מתהפכת [5]

בבא בתרא דף ס"ו סע"א רע"ב

איזה מקוואות נפסלים בשאיבה מדאורייתא, ואיזה מדרבנן, ואיזה בכלל לא [6]? [תד"ה מכלל].

מקוה שלם שנפלו בו
רוב מים שאובים
מקצת מקוה שנפלו בו יותר מג' לוגים שאובים מקוה שכולו שאוב
פסול מדרבנן [7] פסול מדרבנן פסול מדאורייתא לרשב"ם
כשר [8] פסול מדרבנן פסול מדאורייתא לר"ת
כשר פסול מדרבנן פסול מדרבנן לר"י

דף ס"ו ע"ב א

מי גשמים שחשב עליהם להדיח את האיצטרובלין או את המכתשת, ונפלו אח"כ על זרעים
האם הם מכשירים אותם? [תד"ה בעי].

במכתשת באיצטרובלין
לא הוכשרו לא הוכשרו לר' אליעזר
הוכשרו לרשב"ם: הוכשרו
לתוס': תיקו
לרבנן דדף
לרשב"ם: תיקו
לתוס': הוכשרו
תיקו לרבנן דמכתשת
-------------------------------------------------

[1] ר"ל שאינם כדף של נחתומים המשמש אדם ותשמישי אדם.

[2] פי', דהנה נחלקו במנחות דף צ"ו ע"ב היכן היתה המסגרת. דלמ"ד שהיתה למעלה על טבלת השולחן, א"כ הוי השולחן כלי עם בית קיבול. ולמ"ד מסגרתו למטה היתה אין לו בית קיבול, ומה שיש לדון בו הוא רק משום טבלא המתהפכת וכדלקמן.

[3] דבשולחן שבמקדש כתיב שולחן הטהור, מכלל שהוא טמא, וכיון שמסגרתו ברגליו היתה אין לו בית קיבול, וע"כ שטמא משום טבלא המתהפכת.

[4] דאין ראיה מהשולחן, דלמ"ד הזה יש לו לשולחן בית קיבול, ורק יש להסתפק שאולי טבלא המתהפכת (שאין לה בית קיבול) היות שהיא עדיפא משאר פשוטי כלי עץ וראויה להשתמש משני צדדים היא טמאה גם מה"ת.

[5] והיא בכלל הפשוטי כלי עץ שנתרבו בדרשא דספרי, דכל כלי עץ, אולם דרשא זו כתבו התוס' שהיא רק אסמכתא, ולכן אין טומאתה רק מדרבנן.

[6] המדייק היטב בסוגיא ובראשונים, יראה דיש מחלוקת משולשת איך לפרש מה דקיי"ל דשאיבה היא פסול דרבנן, דרשב"ם פירש אפי' במקוה שלם שנפלו לו רוב מים. ולר"ת במקוה שאינו שלם. ור"י ס"ל שאפי' במקוה שכולו שאוב פסולו רק מדרבנן.

[7] כן כתב הרשב"ם בד"ה ומתמה גמ' מכלל דשאיבה דאורייתא בסופו, וז"ל: ולעיל נמי גבי צינור המקוה היה עשוי כבר כהוגן ואח"כ קבעו שם צינור, כדקתני פוסל את המקוה, מכלל דהיה שם מקוה מעיקרא, הלכך פסולא מדרבנן הוא. ומבואר שאפי' מקוה שלם יכול להפסל. [וזה דלא כהרש"ש שהגיה ברשב"ם ופירשו כשיטת ר"ת, וכבר נחלקו עליו האחרונים]. אלא שלא נתבאר ברשב"ם כיצד נפסל מקוה שלם. ויש מן האחרונים שמפרשים שמיירי שנטל סאה מהמקוה ונתן סאה מים שאובים וכן הלאה עד שנחסרו רוב מי הגשמים שהיו בו [וזוהי גם שיטת הרמב"ם בפרק ד' ממקוואות הל' ז']. ויש מפרשים שאפי' אם ריבה על מ' סאה מ"א סאה מים שאובים פסל את המקוה מדרבנן ברוב מים שאובים.

[8] סברת ר"ת, שמקוה שלם של מ' סאה לא יכול להפסל בשום אופן.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף