בבא בתרא דף ס"ה ע"א

המוכר בית לחבירו, איזה סוגי דברים נמכרו עם הבית?

מכר בית וכל מה שבתוכו מכר בית בסתם
מכורים מכורים דברים הקבועים
מכורים אינם מכורים דברים המטלטלין
אינם מכורים אינם מכורים שאר מיניה תשמישתיה [1]

המוכר בית לחבירו, מה דין התנור והכירים לר' אליעזר? [תד"ה לא].

תנור וכירים מחוברים תנור וכירים תלושים
מכורים [2] אינם מכורים לרשב"ם [3]
אינם מכורים [4] אינם מכורים לרשב"א

דף ס"ה ע"ב

המוכר בית לחבירו האם מכר את הדברים דלהלן?

מפתח קבוע [5] מכתשת המיטלטלת
לא מכור לא מכור למתניתין
מכור [6] לא מכור לר' מאיר דכרם

בבא בתרא דף ס"ה ע"ב

איזה סוגי מכתשות נמכרות עם הבית?

מכתשת מיטלטלת מכתשת קבועה [7] מכתשת חקוקה [8]
לא מכורה מכורה מכורה לר' אליעזר
לא מכורה לא מכורה מכורה לרבנן

מהו דין צינור? ומדוע הברייתא לא כר"א ולא כרבנן?

קבעו ולבסוף חקקו חקקו ולבסוף קבעו
כשר פסול לברייתא
כשר כשר [9] לר' אליעזר
פסול [10] פסול לרבנן

מים שאובים שנפלו למקוה באופנים דלהלן האם פסלו אותו? [תד"ה צינור].

נפלו לקרקע ומהקרקע למקוה נפלו ישירות למקוה
לא פסלו אותו פסלו אותו היו במקוה כ"א סאה
פסלו אותו פסלו אותו לא היו במקוה כ"א סאה

-------------------------------------------------

[1] כתב רשב"ם בעמ' ב' בד"ה הרי כולם מכורין בשאר מיניה תשמישתיה, דאינם תשמישין שמיוחדים דוקא לבית זה, לכך אפי' אמר שמכר כל מה שבתוכו, אותם לא מכרם, כיון שאינם בטלים לבית. א"נ דכיון שמכר רק בית, אינו רוצה להתרחק מזו השכונה וצריכים לו המטלטלין.

[2] וזו סברת ר"א במכתשת דכיון שמחוברת לקרקע היא מכורה, וא"כ ה"ה בתנור.

[3] וכן הוא בתי' הראשון בתוס', ורשב"א הוא התי' השני בתוס'.

[4] והטעם לשיטתו, מכיון שאין חיבורן חיבור חשוב כמכתשת, והראיה שהרי הם מקבלים טומאה.

[5] כן הוכיח רשב"ם בד"ה והא מפתח דמתניתין שאמר שהמוכר בית לא מכר את המפתח, מיירי אפי' במפתח קבוע, דאם מיירי רק במפתח המיטלטל היה למשנה לחלק כמו שחילקה גבי מכתשת בין קבועה ללא קבועה.

[6] אמנם זה דוקא במפתח הקבוע, אבל במפתח המיטלטל אינו מכור, דהא כן הסיקה הגמ' לר' מאיר בתשמישי כרם, דדוקא במחוברים נמכרים עמו אבל לא התלושים.

[7] ר"ל מכתשת שחקקה בתלוש ואח"כ קבעה, ובזה נחלקו ר"א וחכמים האם תלוש ואח"כ חיברו הוי כקרקע לענין מכירה או לא.

[8] פי' רשב"ם בד"ה המכתשת החקוקה דכגון שחקק מכתשת באיזה סלע היוצא מהכותל, שמעת שנעשית מכתשת לא היתה תלושה. ובתד"ה אילימא פירשו שחקקה בסלע היוצא מן ההר, ור"ל שגם הסלע שממנו נחקקה לא היה אף פעם תלוש.

[9] דסברא הגמ' דמזה שמצינו לר"א שמחשיב תלוש ואח"כ נתחבר כקרקע גמורה, א"כ גם לגבי צינור אף שחקקו בתלוש, מ"מ ע"י הקביעה נעשה כקרקע.

[10] סברה הגמ' דסברת רבנן שכל שנעשה כלי אפי' במחובר אינו חשוב כקרקע, ועי' בסוף תד"ה אילימא.

עוד חומר לימוד על הדף