בבא בתרא דף נ"ט ע"א

האם יכול בעל החצר לבנות בנין תחת מזחילתו או מרזבו של חבירו או לא?

כשעשויים מאבן כשעשויים מעץ
יכול אינו יכול תחת מזחילה
יכול לפי' א' ברשב"ם: יכול
לפי' ב' ברשב"ם: אינו יכול
תחת מרזב

לר' זירא הפותח חלון לחצר חבירו, האם יכול בעל החצר למחות, משום היזק ראיה, והאם כשלא מחה ג' שנים הוי חזקה לענין שלא יוכל שכנו לבנות מולו?

בחלון מצרית (קטן) בחלון צורית (גדול)
לרשב"ם: אין מוחין ואין מחזיקין [1]
לר"ת: מוחין ומחזיקין
מוחין ומחזיקין פותח למטה מד'
אמות מקרקע ביתו
אין מחזיקין ואין מוחין לרשב"ם: אין מוחין ואין מחזיקין
לר"ת: מוחין ומחזיקין [2]
פותח למעלה מד'
אמות מקרקע ביתו

לר' אילעא הפותח חלון לחצר חבירו, האם יכול בעל החצר למחות, משום היזק ראיה, והאם כשלא מחה ג' שנים הוי חזקה לענין שלא יוכל שכנו לבנות מולו?

בחלון מצרית (קטן) בחלון צורית (גדול)
לרשב"ם: אין מוחין ואין מחזיקין [3]
לר"ת: מוחין ומחזיקין
מוחין ומחזיקין פותח למטה מד'
אמות מקרקע ביתו
לרשב"ם: אין מוחין ואין מחזיקין
לר"ת: אין מוחין אבל מחזיקין
לרשב"ם: אין מחזיקין אבל מוחין [4]
לר"ת: מוחין ומחזיקין
פותח למעלה מד'
אמות מקרקע ביתו

בבא בתרא דף נ"ט סע"א

הזיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות, עד כמה שנים יכול למחות? [תד"ה עד].

לאחר ג' שנים תוך ג' שנים
אין יכול למחות יכול למחות בעל החצר מוחה בבעל הגג
יכול למחות אין יכול למחות בעל הגג מוחה בבעל החצר

דף נ"ט ע"ב

החזיק בזיז רוחב טפח, והוא בולט לחוץ כדלהלן, האם וכמה יכול להרחיבו? [רשב"ם ד"ה הכי].

כמה ירחיב?
ישאיר טפח כשבולט לחוץ טפח
ישאיר טפח כשבולט לחוץ ג' טפחים
יוסיף עד ד' טפחים כשבולט לחוץ ד' טפחים
יוסיף רק עד ד' טפחים כשבולט לחוץ י' טפחים

האם באופנים דלהלן יכולים למחות, בעל החצר בבעל הגג בהקמת זיז, ובעל הגג בבעל החצר שלא ישתמש בזיזו [עי' תד"ה עד (בעמ' א')].

בזיז יותר מטפח בזיז פחות מטפח
יכול למחות [5] אין יכול למחות בעל הגג מוחה בבעל החצר
יכול למחות [6] לרב הונא: יכול למחות
לרב יהודה: לא יכול למחות
בעל החצר מוחה בבעל הגג

-------------------------------------------------

[1] כן כתב רשב"ם בד"ה למעלה מד' אמות, שבחלון מצרית לא מחלקים בין יותר מד"א לפחות.

[2] לר"ת בתד"ה למטה, ס"ל ההיפך מרשב"ם, ושהחילוק בין למטה מד"א ללמעלה הוא רק בחלון מצרית, אבל בצורית תמיד מוחין ומחזיקין.

[3] ואף שס"ל לר' אילעא דתמיד יכול למחות בין למעלה מד"א ובין למטה מד"א, מ"מ נראה דשיטת רשב"ם דזה דוקא בחלון צורית ששייך בו היזק ראיה, אבל חלון מצרי אין בו כ"כ היזק, ולכן לא יכול למחות.

[4] דלשיטת ר' אילעא אין חילוק בין למעלה מד"א לפחות מד"א לענין מחאה, דיש לחשוש שמא יביא ספסל ויעמוד עליו ויראה, ולכן יכול למחות בו. אולם מכיון שסו"ס הוא למעלה מד"א יכול לומר שלכן לא חש למחות ולכך לא הוי חזקה בג' שנים. וזוהי שיטת רשב"ם שכל מחלוקת ר' זירא ור' אילעא הוא רק בחלון צורית אבל במצרית לכו"ע אין מוחין. אולם שיטת ר"ת להיפך, דכל מחלוקתם היא רק בחלון מצרית, אבל בחלון צורית תמיד מוחין ומחזיקין.

[5] כן כתבו בתד"ה עד בעמ' א'. אולם ברשב"ם נזכר רק שבעל החצר מוחה בבעל הגג, ולא הזכיר מה הדין להיפך.

[6] ומזה הוכיחו תוס' הנ"ל שגם בעל הגג יכול למחות בבעל החצר, דאם המשנה מדברת רק במחאת בעל החצר בבעל הגג, א"כ לרב הונא אין חילוק בין פחות מטפח ליותר, דתמיד יכול למחות.

עוד חומר לימוד על הדף