תוספות ד"ה הוגה

(SUMMARY: Tosfos discusses what the Gemara means when it says, "He pronounced the name of Hash-m with its letters.")

פ"ה שדורשו במ"ב אותיות ועושה בו מה שהוא חפץ

(a) Opinion#1: Rashi explains that Rebbi Chanina taught using the name of Hash-m that is forty-two letters long, and he did with the name whatever he wanted (perhaps explaining it at length and/or using it to perform supernatural actions, see Maharsha).

ורוב העולם מפרשים שהיה קורא בפי' אותיות של שם המיוחד באותיות של שאר התיבות וזה אין לעשות כדאמר בפסחים ס"פ אלו עוברין (דף נ.) לא כשאני נכתב אני נקרא אני נכתב בי"ה ונקרא בא"ד

(b) Opinion#2: Most of the world explains that he would read the letters of the main name of Hash-m (known as the name of "Havayeh") as if they were regular letters. One is not allowed to do this, as the Gemara says in Pesachim (50a), "I am not written as I am read. I am written with the letters Yud and Heh, while I am read with the letters Alef and Daled."

ונראה לר"י שאין להזכיר אף אותיות י"ה כמו שרגילין העולם שהרי י"ה הוא שם המיוחד

(c) Opinion: The Ri understands that one should not even mention the letters of Yud and Heh together, as people are known to do, being that these letters form a name of Hash-m (see Avodah Berurah that this refers to the name of Kah).

ועוד נראה להר"ר אלחנן כי גם אין להזכיר א"ד מאדני דהא א"ד מאדני י"ה מהשם אין נמחקין ש"ד משדי צ"ב מצבאות נמחקין וכן הגירסא (שבועות לה: ושם לה.) בפירוש ר"ח משמע שא"ד מאדני הוא שם כמו י"ה מה'

(d) Opinion#1: It appears to Rabeinu Elchanan that one should not even mention the letters Alef and Daled from the name of Ado-nai, as Alef Daled from this name and Yud and Heh from Havayeh are not erased (even if one does not complete the name of Hash-m he was intending to write). However, Shin and Daled from Shakai, and Tzadik and Beis from Tzivakos can be erased. This (statement regarding the first letters of the name of Hash-m) is the text of the Gemara in Shevuos (35a-b). The Rach implies that Alef and Daled from Ado-nai is a name of Hash-m, just as Yud and Heh from Havayeh is a name of Hash-m.

ומיהו נראה לר"י להתיר דכיון דלא נמצא בכתוב דמה שהוא נמצא כתוב בספרים יש לומר שהסופרים כתבוהו כן ולא נתכוונו להזכיר את השם (ועי' תוס' סוכה דף ה. ד"ה יו"ד)

(e) Opinion#2: However, the Ri understands that this (saying Alef and Daled) is permitted, being that we never find these letters alone as a name of Hash-m in Tanach. The fact that we find these letters as the name of Hash-m in Sefarim (i.e Mishnah and Gemara) is merely due to the way the authors represented the name of Hash-m. It is not an actual name of Hash-m. (See Tosfos in Sukah 5a, DH "Yud.")


תוספות ד"ה להתלמד

(SUMMARY: Tosfos notes that Rashi must not have had the text in our Gemara discussing why Rebbi Chanina was punished..)

פ"ה ומיהו הקב"ה מדקדק כו'

(a) Explanation: Rashi explains that Hash-m is very exacting with the righteous etc. (and therefore even though it was technically permitted, Rebbi Chanina was punished).

ונראה שלא היה כתוב בספרו אלא מאי טעמא איענש הוגה בפרהסיא היה ולכך הוצרך לתת טעם אחר

(b) Observation: It appears that Rashi did not have the text, "Why was he punished? He was punished because he did this in public." This is why Rashi had to find a different reason why Rebbi Chanina was punished.


תוספות ד"ה מה אתה רואה

(SUMMARY: Tosfos explains why they thought he was seeing something special.)

שהיה נראה בעיניהם שהיה לו לראות שום דבר תימה או מלאכים או דבר אחר

(a) Explanation#1: They understood that he probably was seeing something amazing, either angels or something of the sort.

א"נ בשביל שהיו שומעין קול האותיות הפורחות ולא היו יודעין מהו

(b) Explanation#2: Alternatively, being that they heard the sound of the letters that were flying into the air, and they did not know what this sound was from, they asked him what he saw (that would explain this mysterious noise).


תוספות ד"ה ואל יחבל עצמו

(SUMMARY: Tosfos says that it is a Mitzvah to kill oneself rather than be forced to live a life of sin.)

אור"ת דהיכא שיראים פן יעבירום עובדי כוכבים לעבירה כגון ע"י יסורין שלא יוכל לעמוד בהם אז הוא מצוה לחבל בעצמו

(a) Opinion: Rabeinu Tam says that if people are scared that idolaters will make them sin, such as through torture that they will not be able to withstand, it is a Mitzvah for one to kill himself.

כי ההיא דגיטין (דף נז:) גבי ילדים שנשבו לקלון שהטילו עצמם לים (וע"ע תוס' גיטין דף נז: ד"ה קפצו)

(b) Proof: This is like the Gemara in Gitin (57b), which discusses the children who were captured to be used for promiscuity. They decided to throw themselves into the ocean (rather than be used in this fashion, see also Tosfos in Gitin 57b, DH "Kaftzu").


תוספות ד"ה וכי שלמי

(SUMMARY: Tosfos quotes an argument regarding the intended use of the money given by Rebbi Meir.)

י"מ שהיה נותן להשלטון מס מן הזונות למספר גולגלותם ולכך היה שואל כי שלמי מה אעשה כי איך אתן מס העולה למספרם

(a) Explanation#1: Some say that he would give the government a head tax based on all of the prostitutes that he had. He therefore asked that when this money is finished, what should he do? How will he give a tax that equals the amount of prostitutes that he has?

וכן יש לפרש בריש פירקא (לעיל דף ב:) שווקים להושיב בהם זונות וליטול מס מהם

1. Explanation#1 (cont.): One can also give this explanation in the beginning of the chapter (2b), that they made marketplaces to have prostitutes there, in order to collect tax from the head of the prostitution ring.

אבל רש"י פירש שכל שעה שיעלילו עליו שישחדם בממון זה

(b) Explanation#2: However, Rashi explains that the money was not for a head tax, but rather in order that he should bribe them whenever they mentioned that they would get him in trouble because this girl (Rebbi Chanina's daughter) was missing.



תוספות ד"ה שלא יתחשב

(SUMMARY: Tosfos explains what he should not do when he goes to the Karkom.)

פרש"י לחזקם לצור על העיר

(a) Explanation#1: Rashi explains that this means he should not strengthen them to besiege the city.

והר"ר אלחנן פירש להיות ממספר אנשי הצבא של עובדי כוכבים

(b) Explanation#2: Rabeinu Elchanan explains that this means that he should not become a soldier of this idolatrous group.


תוספות ד"ה שמזבלין

(SUMMARY: Tosfos and Rashi argue regarding the definition of Mezablin.)

פ"ה לשון יזבלני אישי

(a) Explanation#1: Rashi explains that this is the same term as the Pasuk, "Yiz'bilaini Ishi" - "My husband will stay with me." (Rashi explains that they will take care of the idol's needs.)

ורבינו תם פירש מזבלין מזבחים ולשון גנאי נקט

(b) Explanation#2: Rabeinu Tam explains that this means they slaughter animals before the idol. "Mizablin" is a term of denigration used for "Mizabchin."

וכן משמע בירושלמי פרק הרואה ראה מקום שמזבלין שם לעבודת כוכבים אומר זובח לאלהים יחרם

(c) Proof: This is also implied in the Yerushalmi in Berachos (ch.9). The Yerushalmi says that if a person sees a place where they are Mezabel to idols, he should say, "Zovei'ach l'Elohim Yacharam" - "One who sacrifices to idols will be killed."


תוספות ד"ה מאי בינייהו

(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's question, "What is the difference between them?")

תימה טובא איכא בינייהו דר"מ דוקא אמר מפני שמזבלין הא אין מזבלין שם שרי ורבנן אסרי אף במקום שאין מזבלין

(a) Question: This is difficult. (Why does the Gemara ask, "What is the difference between the two opinions?") There is a vast difference between the two opinions! According to Rebbi Meir, the Beraisa specifically said, "Because they are Mezabel" implying that if they are not Mezabel there, it is permitted to go there. The Rabbanan hold that it is forbidden to go there even if they are not Mezabel there.

ונראה לפרש דהכי פריך במקום שמזבלין מאי בינייהו דהא ודאי אף במקום שמזבלין פליג מדהזכירו חכמים בדבריהם מקום שמזבלין דאי ל"פ במקום שמזבלין לא היה להם להזכיר אלא מה שהוסיפו על ר"מ ולומר אף במקום שאין מזבלין אסור

(b) Answer#1: It appears that the question of the Gemara is as follows. In a place where they are Mezabel, is there any difference between the two opinions? They must be arguing regarding a place where they are Mezabel, as the Chachamim. This is evident from the fact that the Chachamim mentioned a place where they are Mezabel. If they do not argue about such a place, they should only have said that even in a place where they are not Mezabel it is forbidden.

ועוד יש לפרש מאי בינייהו בין מקום שמזבלין למקום שאין מזבלין לרבנן דאסרי בתרוייהו ומסיק נשא ונתן איכא בינייהו

(c) Answer#2: One can also explain that the Gemara's question is according to the Rabbanan. What is the difference according to the Rabbanan whether or not they are Mezabel? The Gemara concludes that the difference is whether or not they do business there.