זבחים דף כ"ו ע"א

קדשי קדשים [1] שבשעת הקרבתן היו רגלי הבהמה בחוץ באופנים דלהלן, מה דינו?

עשה את העבודה ואח"כ חתך חתך ואח"כ עשה את העבודה
כשיצאו בעבודת שחיטה פסול פסול [2]
כשיצאו בעבודת קבלה פסול חתך הכל: פסול [3]
חתך עד העצם: כשר בדיעבד

קדשי קדשים שעבודת שחיטה וקבלת הדם שלהם בצפון, האם נפסלו באופנים דלהלן?

כשהבהמה בצפון [4] כשבהמה בדרום
כשהכהן כולו או ראשו ורובו בצפון כשר פסול
כשהכהן בדרום בשחיטה: כשר
בקבלה: פסול
פסול

קדשים קלים שעבדות שחיטה וקבלת הדם שלהם בעזרה, האם פסול באופנים דלהלן?

כשהבהמה בפנים כשבהמה בחוץ [5]
כשהכהן בפנים כשר פסול
כשהכהן או אפי' מקצתו בחוץ [6] בשחיטה: כשר
בקבלה: פסול
פסול

זבחים דף כ"ו ע"א - המשך

לרב פפא, אימורי קדשים קלים שיצאו אחר שחיטה והחזירן כדלהלן, האם חייב עליהם משום פיגול [7]? [תד"ה דילמא].

כשהחזירן קודם זריקה כשהחזירן לאחר זריקה
אליבא דר' אליעזר חייב משום פיגול אין חייב משום פיגול
אליבא דר' עקיבא חייב משום פיגול חייב משום פיגול

לאבוה דשמואל, עשה עבודות שחיטה או קבלה באופנים דלהלן, האם הקרבן כשר?

כשתלה הבהמה באויר כשתלה עצמו באויר
בעבודת שחיטה פסול כשר
בעבודת קבלה כשר פסול

לאבי ורבא, עשה עבודות שחיטה או קבלה בקדשי קדשים או קדשים קלים באופנים דלהלן, האם הקרבן כשר?

כשתלה הבהמה באויר כשתלה עצמו באויר
בעבודת שחיטה בקדשי קדשים: פסול
בקדשים קלים: כשר
כשר
בעבודת קבלה לאביי - בקדשי קדשים: פסול
לרבא - בקדשי קדשים: כשר
בקדשים קלים: כשר
פסול

זבחים דף כ"ו ע"ב

אליבא דשמואל מה הדין בנעשתה זריקת הדם שלא במקומה [8], לענין האם נתכפרו הבעלים, וכן האם אפשר לזרוק שוב את הדם כדי להתיר בשר באכילה?

לענין כפרת בעלים לענין לזרוק שוב דם להתיר בשר
בזרק כהן כשר [9] מהני לא מהני
בזרק כהן פסול לא מהני מהני

-------------------------------------------------

[1] העמידה הגמ' דוקא בקדשי קדשים, דבקדשים קלים לר' יוחנן ס"ל שכיון שנאכל בשרם בכל העיר אין פסול יוצא גם קודם שחיטה או קבלה.

[2] והגם שאינו פסול משום יוצא, מ"מ פסול משום בעל מום. ולפי מה שהעמידה הגמ' לקמן שמיירי שלא חתך לגמרי אלא רק את הבשר, א"כ לא יפסל כאן משום בעל מום, אולם יפסל משום יוצא דכל הרגל צריכה שחיטה בפנים.

[3] ואף שאין כאן משום יוצא, יש כאן משום בעל מום קודם קבלה - ופסול.

[4] ואפי' פרכסה ויצאה אחר שחיטה לדרום וחזרה - כשרה, דאין פסול יוצא אלא רק מחוץ למחיצות העזרה.

[5] ואפי' אם רק פרכסה ויצאה לחוץ אחר שחיטה וחזרה נפסלה בכך, [ולר' יוחנן שאמר שאין בשר קדשים קלים נפסל ביוצא, מיירי הכא באליה ויותרת הכבד ושתי כליות - דאימורין נינהו - ודינם כקדשים קדים להפסל ביוצא].

[6] וכאן לא אמרינן שאם ראשו או רובו בפנים מהני, דילפינן מקרא: בבואם אל מועד - עד שיבוא כולו, וכן גבי עזרה כתוב יעמוד לפני ה' - דבעינן כולו. אולם לעיל לגבי צפון לא בעינן כולו, וסגי בראשו ורבו - כיון שסוף סוף בעזרה הוא.

[7] כתבו תוס' דלכו"ע חייב משום יוצא, וכמו שמבואר בסוגיתנו. ורק נחלקו האם כיון שנפסל ביוצא לא שייך לחייבו משום פיגול אם פיגל בזריקה או לא - וכדלהלן.

[8] ראה בתד"ה אמר באורך, והעולה: שודאי שמואל מיירי בניתנים למעלה שנתנם למטה ולהיפך. ולגבי אם נתן הדם על הכבש, בתחילה כתבו תוס' שבזה לא מכפר, ולבסוף כתבו שגם בזה כיפר. אולם אם נתן בפנים את הניתנים בחוץ - לא כיפר - דנפסל הדם מיד בכניסתו.

[9] ס"ל לשמואל שמה שאמרה משנתנו שאם נתן את הדם שלא במקומו - פסול, הוא לענין שאסור בשר באכילה, אולם לענין כפרה נתכפרו הבעלים. אמנם זה דוקא בכהן כשר, דבפסול לא הוי בכלל זריקה. ולכך אם הזריקה הראשונה היתה בכהן כשר, א"א לזרוק שוב, היות שזריקה שאינה מכפרת אינה מתרת בשר באכילה. אולם אם זרק בתחילה פסול - שלא נעשתה כפרה עדיין, אפשר לזרוק שוב ויועיל.

עוד חומר לימוד על הדף