זבחים דף כ"ז ע"א

כהן כשר שחשב בשעת שחיטה לתת את הניתנים למעלה למטה, ואח"כ חישב כדלהלן, מה הדין?

בעבודה שניה חישב חוץ לזמנו בעבודה שניה חישב חוץ למקומו
חשב בשחיטה לתת לאלתר חייב כרת [1] פטור מכרת
חשב בשחיטה לתת למחר פטור מכרת פטור מכרת

לריש לקיש ור' יוחנן, כיצד מעמידים את משנתנו ואת משנת כל הפסולים?

במתניתין דידן במתניתין דכל הפסולין
לר"ל נתן באמירה - פסול לגמרי [2] נתן בשתיקה - יחזור ויתן
לר' יוחנן [3] נתן בשתיקה - יש דם הנפש - יחזור ויתן
אין דם הנפש - לא יתן
נתן בשתיקה - יש דם הנפש - יחזור ויתן
אין דם הנפש - לא יתן

זרק הדם באופנים דלהלן, האם יכול לחזור ולאסוף את הדם ולזורקו שוב בכשרות?

במחשבת פסול או שמאל בניתנים למעלה שנתנם למטה ולהיפך בניתנים בפנים שנתנם בחוץ ולהיפך
לר' שמעון [4] לא יאספנו לא יאספנו לרב חסדא: לא יאספנו [5]
לר' יוסי לא יאספנו לר' יוחנן: יאספנו
לרב חסדא: לא יאספנו
יאספנו

זבחים דף כ"ז ע"ב

בפסולים דלהלן שעלו על המזבח, האם ירדו או לא?

הלן, היוצא, הטמא, נשחט חוץ לזמנו, נשחט חוץ למקמו, קבלו פסולים, זרקו פסולים, ניתנים למעלה שנתן למטה ולהיפך, ניתנים בפנים שנתנן בחוץ ולהיפך, פסח וחטאת שלא לשמן נשחטה בלילה,
נשפך דמה,
יצא הדם -מהקלעים
רובע, נרבע, מוקצה, נעבד, אתנן, מחיר, כלאים, טריפה, יוצא - דופן [6]
לר' יהודה לא ירדו ירדו ירדו
לר' שמעון לא ירדו לא ירדו ירדו

-------------------------------------------------

[1] ולא חשוב שנפסל בשעת השחיטה משום מחשבה פסולה, דאף שחשב לתת את הניתנים למטה למעלה, זו אינה מחשבה הפוסלת. וביארו תוס' בד"ה ואי, דהטעם הוא משום דס"ל שלא במקומו כמקומו דמי. ולכן כיון שלא נפסל בשעת שחיטה, אם זרק חוץ לזמנו הוי פיגול גמור וחייב כרת.

[2] ר"ל ס"ל כשמואל דאמרינן שלא במקומו כמקומו דמי, אולם נחלק עליו בפירוש משנתנו שאמרה שפסול, דלשמואל הוא רק פסול בשר, ואילו הבעלים נתכפרו. ואילו ר"ל סובר שמשנתנו פסול לגמרי קא אמרה - וגם בעלים לא נתכפרו. ומיירי שנתן באמירה, רוצה לומר שחשב מחשבת חוץ לזמנו בשעת הזריקה, ואף שלא חייב כרת, כיון שכבר קדמה קודם בשעת שחיטה המחשבה לתת את הניתנים למעלה למטה וכו', ובגלל זה נאסר בשר באכילה, וכל שנאסר בשר לאכילה אין עושים בו פיגול להתחייב כרת, אמנם הוא נפסל באופן שלא יכול לחזור ולתת.

[3] ר' יוחנן העמיד את המשניות שנתן בשתיקה לא במקומו, וס"ל שלא במקומו לאו כמקומו דמי, ולכך לא הוי זריקה כלל, ולכן אם יחזור ויקבל מדם הנפש ויזרקנו, יכשיר את הקרבן, ואם אין דם הנפש יהיה פסול לגמרי.

[4] עי' שטמ"ק אות ז', שהיפך את הגירסא, וכן משמע מהמשך הסוגיא בעמ' ב'.

[5] ולא נתבאר מה היא שיטת ר' יוחנן בזה, האם ס"ל שר' שמעון לא מחלק בין ניתנים למטה שנתנן למעלה וכו', לבין ניתנים בפנים שנתנם בחוץ. או שס"ל לחלק, ודוקא בניתנים למעלה וכו' לא יאספנו בגלל שניתן על המזבח, אבל בניתנים בפנים וכו', כיון שלא ניתנו כלל על המזבח מודה שלא הוי זריקה כלל, ויחזור ויאספנו.

[6] כל אלה אין פסולן בקודש, אלא קודם לכן, ולכך בזה ס"ל לכו"ע שירדו - דנתמעט ומזאת. ושאר הפסולים כולם הוי פסולן בקודש, ולכך ר' שמעון מרבה את כולם מתורת העולה - ריבה תורה אחת לכל החטאות, ור' יהודה ממעט מג' מיעוטים לג' פסולים: נשחטה בלילה, נשפך דמה, יצא דמה חוץ לקלעים.

עוד חומר לימוד על הדף